גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לידיעת נתניהו: זה מה שקרה למדינות אחרי שנפרדו ממנהיג דומיננטי

אין הרבה דמוקרטיות פרלמנטריות בעולם שאותו מנהיג כיהן בראשן תקופה כה ארוכה כמו בישראל ● עם תום שלטון נתניהו, בחנו שלוש מדינות שהחליפו מנהיגים אחרי יותר מעשור ואיך זה השפיע על הכלכלה שלהן

מה קורה לכלכלה כשראשי ממשלה ותיקים עוזבים / צילום: רויטרס, PA Udo Weitz
מה קורה לכלכלה כשראשי ממשלה ותיקים עוזבים / צילום: רויטרס, PA Udo Weitz

כלי התקשורת הישראליים והבינלאומיים ציינו בימים האחרונים שני שיאי כהונה ששבר ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו: הוא היה ראש הממשלה הישראלי הצעיר ביותר בעת שמונה לתפקיד (בגיל 46) והוא היה ראש הממשלה הישראלי שכיהן הכי הרבה זמן - 15 שנה במצטבר, 12 שנה מהן בכהונה רצופה.

עם מעברו של נתניהו לאופוזיציה הוא מצטרף לשורה מצומצמת של מנהיגים שכיהנו מעל לעשור בדמוקרטיות פרלמנטריות. לרוב, התהפוכות הפוליטיות, היריבים מתוך המפלגות ודעת הקהל המשתקפת בתקשורת גורמים לחילופים תכופים בתוך המפלגות המייצגות את העם, ולכן אין הגבלת כהונה בדמוקרטיות כאלה, בניגוד למשטרים נשיאותיים.

בניסיון לשרטט ואולי ללמוד מההיסטוריה של מדינות מערביות שחוו עזיבה של מנהיג אחרי יותר מעשור בשלטון, ובהתמקדות בהיסטוריה הכלכלית שלהן, בחן גלובס שלוש מדינות, ראשת ממשלה אחת (מרגרט תאצ'ר בבריטניה) ושני ראשי ממשלה (הלמוט קוהל בגרמניה ופייר טרודו בקנדה), ושוחח עם מומחים על מנת להבין את ההשפעה של העזיבה עליהן.

גרמניה: הלמוט קוהל

האופוזיציה הוציאה לפועל את הרפורמות שהקנצלר נמנע לעשות

הגרמנים בימים אלה אוהבים את הקנצלרים שלהם לטווח-ארוך. היציבות של המערכת הפוליטית בגרמניה (מספר מפלגות קטן הנובע בין השאר מאחוז חסימה גבוה של 5%, שנועד להשאיר מפלגות ניאו-נאציות בחוץ), ואולי גם ההירתעות הגרמנית הבסיסית משינויים, הפכו אותה למדינה שבה ראשי ממשלה שוברים שיאי כהונה. כך היה עם קונראד אדנאואר (14 שנה) וכך היה עם אנגלה מרקל (15 שנה עד כה) וכך גם עם מי שהיה המנטור הפוליטי שלה - הלמוט קוהל.

קוהל עמד בראש הממשלה הגרמנית במשך 16 שנה, ושרד שלל שערוריות אישיות ופוליטיות עד שאולץ לפרוש ב-1998. עד אז, הוביל הקנצלר השמרני את ההליך של איחוד גרמניה מחדש, שהיה כרוך בהרס נרחב של התעשייה במזרח לשעבר, ולמעשה נחשב על ידי רבים כמעין "סיפוח" כלכלי מערב-גרמני שהשפעותיו ניכרות עד היום. הוא גם החליט לאמץ את האירו בעבור גרמניה והעמיק את השותפות הגרמנית באיחוד האירופי.

קוהל הפסיד למועמד הסוציאל-דמוקרטי גרהארד שרדר ב-1998, בין השאר בגלל המשבר הכלכלי שנוצר במזרח גרמניה ובשל המסים הכבדים שהוטלו על תושבי מערב גרמניה כדי לממן את האיחוד. הוא תיכנן להמשיך ולהוביל את המפלגה מהאופוזיציה, אך הייתה זו בת-טיפוחיו, אנגלה מרקל, שנאלצה לבצע "רצח אב" מטאפורי במפלגה השמרנית, כאשר יצאה נגדו ונגד שערוריית שחיתות ומימון בלתי חוקי במפלגה במאמר
 שפרסמה בעיתון גרמני. כמה שנים אחר כך עלתה לראשות המפלגה.

 

אם הייתה לקוהל מורשת כלכלית כלשהי, הרי שהיא עברה מהפכה אחרי שהאיחוד הנוצרי-דמוקרטי הפסיד את השלטון. למרבה ההפתעה, היה זה דווקא הקנצלר הסוציאל-דמוקרטי שרדר שביצע רפורמות בתחום העבודה, הרווחה והמיסוי - ביניהן ליברליזציה מקיפה יחסית של שוק העבודה - הנחשבות עד היום לסיבה שגרמניה שמה מאחוריה את תדמית "האיש החולה של אירופה" והתקדמה לשגשוג הכלכלי של השנים האחרונות. שרדר קידם את הרפורמות, שכללו קיצוץ כואב בתשלומי האבטלה, אפילו במחיר פיצול המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ונגד עמדות איגודי העובדים שנחשבו לבסיס התמיכה שלה.

הרפורמות הקשות אולי גבו ממנו את השלטון, שאותו הפסיד למרקל ב-2005, אבל הקנצלרית נחשבת למי שקצרה את פירותיהן, וניהלה בחוכמה מדיניות שנמנעה משינויים נוספים ואיפשרה לגרמניה להפוך שוב לכוח כלכלי משמעותי.

הלמוט קוהל ומרגרט תאצ'ר, ב-1989 / צילום: Associated Press, Udo Weitz

בריטניה: מרגרט תאצ'ר

התאצ'ריזם התחלף בדרך ביניים שהובילה לצמיחה חזקה מאוד

מדיניות היד הקשה של מרגרט תאצ'ר, הגרזן שהניפה על חלקים גדולים מהתעשייה ועל איגודי העובדים הבריטיים, הפכו אותה לסמל לכלכלה ניאו-ליברלית ברחבי העולם, ויצרו את הפער הגדול הנשמר עד היום בין הכלכלות האנגלו-סקסיות כמו ארה"ב ובריטניה לבין "ריין קפיטליזם" גרמני, קפיטליזם קונטיננטלי או אפילו מודל מדינת הרווחה הסקנדינבי. הפרטה הייתה שם המשחק בבריטניה של שנות ה-80' תחת תאצ'ר, המסים ירדו, העבודה המאורגנת עמדה על הכוונת והאי-שוויון הכלכלי בממלכה המאוחדת זינק.
תאצ'ר עלתה לשלטון ב-1979 והחלה מיד בביצוע תוכנית כלכלית שמרנית מקיפה, שאותה לא היססה לבצע גם במחיר של עלייה באבטלה ואי-שוויון הולך וגובר. היא הודחה על ידי גורמים מתוך מפלגתה ב-1990, אחרי שכוחה הלך וירד והיא הסתבכה בשורת יוזמות בלתי-פופולריות בציבור. היא הצליחה לפעול למען בחירתו של יורשה המיועד ג'ון מייג'ור, שניסה בתחילה להמשיך את מורשתה הכלכלית.

"לא היה שינוי רב במדיניות הכלכלית תחת מייג'ור", אומר לגלובס פרופ' ג'ון ואן-רינן מה"לונדון סקול אוף אקונומיקס" (LSE), אבל מבחינת מדיניות אירופית, בניגוד לעמדה השלילית של תאצ'ר "הממשלה תחת מייג'ור פנתה לכיוון פרו-אירופי". לדבריו, "הטעות של מייג'ור הייתה מדיניות הריבית והמטבע שהסתיימו לבסוף בקריסה בערך הליש"ט וביציאה מה-ERM (European Exchange Rate Mechanism) ב-1992".

מרגרט תאצ'ר, 1980 / צילום: Reuters

המשבר הכלכלי הזה, שזכה לכינוי "יום רביעי השחור", "העניק רושם של אי-יכולת כלכלית שהשמרנים לא התאוששו ממנה אף פעם". האופוזיציה, לדבריו, הבינה שהיא צריכה "דרך שלישית" בין השמאל הוותיק שתמך באיגודים ובממשלה רחבה, לבין הקפיטליזם החופשי של תאצ'ר. טוני בלייר, שהוביל רפורמה בשם זה במפלגת ה"לייבור" השכיל להיבחר על מצע זה.

"בדיעבד", מסביר פרופ' ואן-רינן, "אפשר לראות שהיו כמה אספקטים חיוביים לרפורמות של תאצ'ר, ובעיקר שוקי עבודה גמישים יותר, וכי היו כמה אספקטים שליליים, ובמיוחד אי שוויון הולך וגובר.

"אחרי 1997, כאשר בלייר נבחר, המחויבות מתקופת תאצ'ר לרפורמות שוק ולגלובליזציה נשארו, אבל היה דגש רב יותר על הקטנת העוני בעזרת תשלומי רווחה נדיבים יותר למשפחות ולמובטלים והפחתת האי-שוויון באמצעות שכר מינימום". בסך הכול, הוא מסכם, השילוב "עבד לא רע בשביל בבריטניה: בשלושת העשורים מ-1979 ועד 2007 התמ"ג הבריטי השיג, ובמקרים מסוימים אף עבר, את אלה של צרפת, גרמניה וארה"ב, אחרי עשרות שנים של ירידה יחסית".

פרופ' ואן-רינן מאמין כי אפילו בדמוקרטיות פרלמנטריות צריכה להיות הגבלת כהונה. "אני חושב שיש יתרון להגבלות כהונה. גברת תאצ'ר נשארה יותר משהייתה רצויה. אפשר לומר משהו דומה על בלייר, אחרי שלושה ניצחונות בבחירות. בשלב מסוים ההיבריס מגיע".

קנדה: פייר טרודו

עזיבת שלטון ששינתה פוקוס מחוקה ומשפט אל קידום הכלכלה

פייר טרודו נחשב עד היום לראש הממשלה המיתולוגי של קנדה, עד כדי כך שאפקט התהילה לה הוא זוכה סייע לבנו ג'סטין להיבחר לתפקיד ולכהן מאז 2015 כראש הממשלה. יותר מאשר בתחום הכלכלה, טרודו היה זה שניסה לאחד את החלקים דוברי הצרפתית והאנגלית של קנדה לכדי מדינה אחת, ולהיפרד בהצלחה מבריטניה תוך כינון מערכת פוליטית וחוקתית עצמאית.

פייר טרודו, בנו ג'סטין ואשתו מרגרט, ב-1980 / צילום: Reuters, PA Images

ב-1979, אחרי 11 שנה רצופות בשלטון, מפלגת "הליברלים" שאותה הוביל טרודו ספגה מפלה בבחירות. זו הייתה רעידת אדמה בקנדה, אך היא לא נמשכה זמן רב, מסביר פרופ' דניאל בלאנד מהמכון לחקר ההיסטוריה של קנדה באוניברסיטת מקגיל. "הממשלה שהקימו היריבים מהאופוזיציה החזיקה חצי שנה בלבד, וטרודו שב לתפקיד ראש הממשלה".

"מהרגע שחזר לתפקיד", מפרט פרופ' בלאנד, "משברים גלובליים כמו משבר האנרגיה היו הרבה יותר משמעותיים מאשר מדיניות כלכלית עצמאית. טרודו ניסה להתמודד עם מחירי האנרגיה הגבוהים על ידי תוכנית חירום בלתי פופולרית, וכל תקופת כהונתו השנייה מ-1980 עד 1984 אופיינה בנושאים כמו גירעון הולך ותופח וסוגיות מקרו-כלכליות".

טרודו (שני מימין), תאצ'ר (באמצע) וקוהל (משמאל), בפסגה הכלכלית בלונדון, יוני 1984 / צילום: Associated Press, Udo Weitz

גם במקרה הקנדי, האופוזיציה שעלתה לשלטון עם עזיבתו של טרודו את הפוליטיקה ב-1984 ביצעה "מהפך" כלכלי. "הממשלה שעלתה לשלטון בראשות בריאן מלרוני מהמפלגה השמרנית הובילה שינוי משמעותי בכלכלה", מסביר פרופ' בלאנד, "בעיקר משום שחתמה ב-1988 על הסכם סחר חופשי עם ארה"ב, מהלך שהמפלגה הליברלית של טרודו התנגדה אליו באופן עז". מלרוני, אגב, נחשב למי שהתייעץ בנושאים כלכליים גם עם ראש ממשלת בריטניה תאצ'ר ועם נשיא ארה"ב רונלד רייגן, כולם מהצד השמרני של המפה הפוליטית.

פרופ' בלאנד מפרט כי טרודו היה עסוק יותר בענייני חוקה ומשפט ואינטגרציה של חלקיה השונים של קנדה מאשר בתחום הכלכלי. "הכלכלה לא הייתה משאת נפשו, וייתכן כי הדבר השפיע לרעה על המדיניות הכלכלית במדינה", מסביר בלאנד.

בנוגע לשאלה אם המקרה מצדיק הגבלת כהונה של ראשי ממשלה, סבור פרופ' בלאנד כי לא צריכה להיות הגבלה שכזו, במיוחד במדינה השואבת השראה רבה ממערכת השלטון הבריטית. ובכל מקרה, השאלה אם ראש ממשלה תורם למדינה או פוגע בה בתחום מסוים, "תלויה בעיקר בזהות של ראש הממשלה". 

עוד כתבות

הפגנה בליטא בשבוע שעבר נגד כניסת המהגרים מבלארוס / צילום: Associated Press, Mindaugas Kulbis

האם לוקשנקו מצא דרך מתוחכמת לסחוט כסף מאירופה?

שליט בלארוס "מציף" את האיחוד האירופי במבקשי מקלט, בתגובה לסנקציות הכלכליות והפוליטיות שהוטלו על משטרו בימים האחרונים ● הוא הבהיר שהרשויות ימנעו מעבר גבול "רק אם הדבר ישתלם להן" והזכיר את הקשיים הפיננסיים של ממשלתו כסיבה לצמצום השמירה בגבול

שר התקשורת יועז הנדל / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

משרד התקשורת הוצף בבקשות מידע על מימון הקרן לפריסת תשתיות

120 מפעילים בעלי רישיונות נדרשים לממן קרן לפריסה וחלקם לא הבינו מה רוצים מהם ● עקב השאלות הרבות החליטו במשרד לדחות את התשלום לקרן לסוף אוקטובר

קים יו-ג'ונג, אחותו של שליט צפון קוריאה / צילום: Reuters, חורחה סילבה

אחות של קים ג'ונג און מזהירה: תרגילים צבאיים של דר' קוריאה וארה"ב יציתו מתיחות

לאחרונה חידשו שתי הקוריאות את צינור התקשורת הדיפלומטי ביניהן, אך אחותו של שליט צפון קוריאה אומרת שההערכות שצעדי פיוס גדולים יותר בדרך הן "נחפזות ומוקדמות מדי" ● דרום קוריאה וארה"ב חזרו ואמרו שהתרגילים בעלי אופי מגננתי

נמל חיפה / צילום: איל יצהר

חברת DP WORLD מדובאי מאיימת לפרוש מהמכרז לרכישת נמל חיפה

במכתב ששלחו נציגי החברה בימים האחרונים לרשות החברות נטען כי בחדר המידע למשתתפי המכרז, חלק מהאינפורמציה חסומה עבורם ● לפי הערכות הסיבה לכך היא ששותפתם, חברת מספנות ישראל, היא מתחרה של נמל חיפה וקיים חשש שהיא תיחשף למידע שיפגע בתחרות

ישראל טויטו / צילום: אריק סולטן

מנכ"ל חדשות 13 ישראל טויטו מסיים את תפקידו

לפני כשבועיים הוציא טויטו מכתב לדירקטוריון בדרישה להודיע לו מיידית אם הנהלת רשת פועלת למצוא לו מחליף ● טויטו הודיע היום על רצונו לעזוב את חדשות 13, ובינתיים ימשיך בתפקידו לצורך העברת סמכויות באופן מסודר ● גם סמנכ"ל התוכן עילי לוין עוזב את החברה

מיכלית הנפט Mercer Street, סמוך לחופי קייפטאון שבדרום אפריקה בשנת 2016 / צילום: Associated Press, Johan Victor

עוד מסר מאיראן לנשיא ביידן

ארה"ב מצביעה על טהראן כאחראית לעוד מתקפה אבל עדיין רוצה הסכם גרעין איתה

בית חולים תל השומר. מספר התקנים בישראל לרופאים, אחיות ואחים מהנמוכים במערב / צילום: עינת לברון

המחלה הכרונית של מערכת הבריאות: התקציב מזנק, אז למה השירות עדיין מדשדש?

מערכת הבריאות קורסת מהרעבה תקציבית? תקציב הבריאות דווקא עלה משמעותית בעשורים האחרונים, וזאת לפני התוספת עליה הוסכם היום ● לאן הלך הכסף? בזמן שמספר התקנים בישראל לרופאים, לאחים ולאחיות הוא מהנמוכים במערב, המשכורות לרופאים בכירים זינקו ביותר מ־80%

פקקים באיילון / צילום: איל יצהר

הכניסה לתל אביב תעלה לכם כסף, אבל זה לא יקרה בקרוב

שרת התחבורה מרב מיכאלי התנגדה, שר האוצר אביגדור ליברמן הצהיר שהוא לא יתעקש, אבל באגף התקציבים נעמדו על הרגליים האחוריות ואגרת התחבורה הציבורית למרכז תל אביב, שידועה בשם אגרת גודש, נכנסה לחוק ההסדרים ● השינוי צפוי להיכנס בפועל רק ב-2024

אביגדור ליברמן ומרב מיכאלי / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

מסתמן: חוק המטרו יפוצל מחוק ההסדרים. האם הוא ייקבר?

בכנסת מעריכים כי חוק המטרו יפוצל מחוק ההסדרים, מכיוון שפרק הזמן שיידרש לדון בו, גדול מפרק הזמן לאישור התקציב ● מוקדם יותר היום משרדי האוצר והתחבורה הסכימו על תקצוב בסך 150 מיליארד שקל להקמה של הפרויקט בגוש דן

השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג / צילום: יוסי זמיר

הסמכויות קוצצו, אבל תקציב המשרד להגנת הסביבה גדל

לפעילות השוטפת של המשרד יוקצו כ-340 מיליון שקל לשנה - לעומת 380 מיליון שקלים בשנת 2019 ● לכך יתווספו לראשונה 625 מיליון שקל עבור תוכנית למאבק במשבר האקלים, שיוקצו עד סוף 2022 ● משרדי ממשלה נוספים קיבלו אף הם תקציב להתמודדות עם משבר האקלים, אך פירוט התקציבים טרם פורסם

לשכת התעסוקה ת"א / צילום: שירות תעסוקה

ביטול החל"ת לא עוזר: עלייה באבטלה במחצית הראשונה של יולי

במחצית הראשונה של יולי עלה שיעור האבטלה הרחב ל-9% לעומת 8.8% במחצית השנייה של יוני - מה שמסמן את הקושי של מובטלי הקורונה לחזור לשוק העבודה ● לאומי: "מספר המובטלים לעומת המשרות הפנויות הוכפל - אתגר לקובעי המדיניות"

גדי אליקם, מנכ"ל סלע קפיטל נדל"ן / צילום: אבישי פינקלשטין

קרן הריט סלע נדל"ן רוכשת בית חולים סיעודי בטבריה ב-91 מיליון שקל

זאת מידי משפחת רודרמן ● מדובר בבניין בן 7 קומות בשטח כולל של כ-7,000 מ"ר ● הנכס מושכר לרשת עמל בחוזה שיסתיים בשנת 2032, כאשר ההכנסה נטו לשנה היא כ-6.2 מיליון שקל

נפתלי בנט, ושר האוצר, אביגדור ליברמן, בתום ישיבת הממשלה / צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ

"חוץ ממשכורות לעובדים לא השארתם לי כלום": כך נראה ליל העברת התקציב בממשלה

כשמצד אחד אנשי אוצר מנוסים ומצד שני שורת שרים ומנכ"לים טריים, משרד האוצר קיבל תמונת ניצחון בדמות אישור התקציב לפי המתווה שרצה ● מתי בכל זאת התחילו צעקות במשרד ראש הממשלה, מה ליברמן לא הצליח להעביר ומה יקרה לכל החוקים האלה כשיגיעו לכנסת?

אדיר דיין, מנכ"ל AIQHome / צילום: באדיבות AIQHome

זירת המסחר לקבלנים בארה"ב מחפשת מימון בת"א: AIQ Home תנסה להנפיק לפי 320 מיליון שקל

החברה טרם רשמה הכנסות משמעותיות ● יתרת ההפסד הצבור שלה מאז היווסדה עומדת על כ-10 מיליון שקל, ויש לה הערת עסק חי בדוחות

ישיבת הממשלה לאישור התקציב אתמול / צילום: Reuters, אביר סולטן

לראשונה זה 3 שנים אושר תקציב בממשלה. מחיר התוספות לבריאות - קיצוץ רוחבי ביתר המשרדים

התקציב אושר לאחר שהבוקר הושגה פשרה בסוגיית תקציב הבריאות - מה שמסיר את המכשול המרכזי מההצבעה בממשלה ● לפי הסיכום, התוספת התקציבית ל-2022 תהיה כ-2 מיליארד שקל ● ראש הממשלה בנט: "לאחר שלוש שנים של קיפאון, ישראל חוזרת לעבוד"

סניף של רשת אניס / צילום: איל יצהר

קרן גרין לנטרן של ריצ'י האנטר מתכננת לרכוש את רשת אניס תמורת 50-70 מיליון שקל

המגעים נמצאים בשלב ראשוני יחסית, ומקרן גרין לנטרן ורשת אניס נמסר ש"נמסור פרטים ברגע שיהיה מה לשתף" ● כיום מונה רשת אניס 39 סניפים, כאשר האחרון שבהם נפתח השבוע ברחוב אבן גבירול בתל אביב

בית קפה בתל אביב. השגרה חזרה / צילום: כדיה לוי

הפעלה מיידית של התו הירוק וחובת בדיקה שלילית לילדים: אלו המלצות קבינט המומחים לצעדים מיידיים

פרופ' נחמן אש הצהיר כי משרד הבריאות פיתח מדד חדש לפיו יקבל את ההחלטות לגבי הטלת מגבלות נוספות על המשק ● "סגר כשלעצמו, מעבר לכל נזקיו, עשוי לבלום את המשך התחלואה אבל לא להביא להיפוך משמעותי של מגמת התחלואה, אלא אם מדובר בסגר קיצוני יותר מכפי שהיה בגל השלישי"

משרדי פייסבוק / צילום: Associated Press, נואה ברגר

לאמריקה התאגידית נמאס מהקורונה: מכריחה את עובדיה להתחסן

המומנטום להכריח אנשים להתחסן נבנה כבר זמן מה, וביום רביעי פייסבוק וגוגל הודיעו על הכרח משלהן עבור העובדים שלהן להתחסן ● איזה חברות אמריקאיות גדולות הכריזו בעקבות המהלך על דרישה לפחות מחלק מעובדיהן להתחסן?

נפתלי בנט, ושר האוצר, אביגדור ליברמן, בתום ישיבת הממשלה / צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ

חוק ההסדרים עובר לכנסת: המטרו בדרך החוצה, מאבק על הרפורמה בחקלאות

בכנסת טוענים כי לא ניתן יהיה לדון בכל הרפורמות שבחוק ההסדרים ● בהתאם לנוהג חוקים יפוצלו ממנו, וכך מעריכים בכנסת שיקרה לחוק המטרו ● הלובי החקלאי ינסה לשנות את הרפורמה, לאחר שכשל בניסיון להוציא אותה מהחוק

הנאסד"ק בניו יורק

התחזקות הנאסד"ק תכניס לישראל עוד 12 מיליארד שקל במסים

יצוא שירותי ההייטק צומח באופן עקבי, והחברות הישראליות עושות חיל בוול סטריט ● באוצר מעריכים שהזינוק שנרשם במדד הנאסד"ק מתחילת השנה יוביל לגידול של 12 מיליארד שקל בהכנסות ממסים - מעבר להכנסות שמתקבלות בשנה רגילה