גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מבחן בן 12 שנה הסתיים, וזה הציון: מה קרה לדמוקרטיה הישראלית בעידן נתניהו

ממצאים של המכון הישראלי לדמוקרטיה שמתפרסמים בגלובס חושפים כי במהלך 12 שנות הקדנציה של נתניהו שמרה ישראל על מקומה בעולם בדירוג ברוב המדדים העוסקים בשחיתות ובדמוקרטיה ● מה גרם לפגיעה העיקרית בחופש העיתונות, באיזה מדדים דווקא התקדמנו ומה אומרים החוקרים על האופן שבו תופסים הישראלים את הדמוקרטיה תחת נתניהו

בנימין נתניהו / צילום: אמיל סלמן, "הארץ"
בנימין נתניהו / צילום: אמיל סלמן, "הארץ"

אז מה שלומה של הדמוקרטיה הישראלית אחרי עידן נתניהו? האם 12 שנות שלטונו החלישו, חיזקו או שאולי לא הותירו חותם מיוחד בחוסנה של ישראל כמדינה דמוקרטית.

כדי לנסות ולענות על השאלה הזו ערכו במכון הישראלי לדמוקרטיה בדיקה פשוטה: החוקרים פרופ’ תמר הרמן וד"ר אור ענבי לקחו 15 מדדים בינלאומיים של מכוני מחקר מובילים שעוקבים אחר מצב הדמוקרטיה בעולם, והשוו את הניקוד שמקבלת בהם ישראל כיום לניקוד שקיבלה ב-2009 (תחילת כהונת נתניהו כראש ממשלה). ממצאי הבדיקה העלו כי בשבעה מדדים חלה ירידה בניקוד שישראל מקבלת, בארבעה חל שיפור ובארבעת הנותרים לא חל שינוי.

"תקופת שלטונו של נתניהו, שהייתה סוערת מאוד מבחינה פוליטית מבית, לא נרשמה כתקופת שפל עבור הדמוקרטיה הישראלית בהשוואה למדינות אחרות", קובעים החוקרים. "היא שמרה פחות או יותר על מקומה, למעלה מן האמצע ברוב המדדים". המסקנות האלה עשויות להפתיע רבים, בעיקר בשמאל ובמרכז הישראלי, שהתבטאו לאחרונה כי נתניהו "הרס את הדמוקרטיה".

עם זאת, הממצאים מעידים על סימני כרסום ונסיגה ברורים ומדאיגים במדדים מרכזיים כמו זכויות פוליטיות וחברתיות - הנסיגה במדדים אלה מיוחסת במפורש להתנהלותו של נתניהו בשנים האחרונות.

"למרות הקולות הרבים שהצביעו על היחלשותה של הדמוקרטיה הישראלית תחת הנהגת נתניהו, הרי שהדמוקרטיה הישראלית יציבה והוכיחה את חוזקתה", אומר לגלובס ד"ר ענבי, חוקר במרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. אלא שכאן מגיע ה"אבל" הגדול: "למעשה, רק במדד אחד ישראל נמצאת ברבעון העליון בין מדינות ה-OECD", מסביר ענבי. "ביתר המדדים מצבה גרוע בהרבה: בשישה ישראל ברבעון השלישי ובשמונה ברבעון התחתון".

 

מה קרה לחופש העיתונות

את הירידה החדה ביותר בניקוד רשמה ישראל במדד חופש העיתונות שמפרסם ארגון כתבים ללא גבולות. הירידה נרשמה אמנם בין השנים 2010 ל-2012, אלא שמאז ישראל תקועה במיקום מאד לא מחמיא בדירוג העולמי: 88 (נכון ל-2020) מבין 180 מדינות. ממה מושפע הניקוד הנמוך של ישראל? למשל מפרשת ענת קם שנחשפה ב-2011 ומעידה לדעת המדרגים על "עויינות מצד הממשלה וזרועותיה כלפי עיתונאים". בנוסף מציינים ב"עיתונאים ללא גבולות" את הקשיים שמערימים לטענתם שלטונות צה"ל על עיתונאים זרים בבואם לחדש אישורים לסיקור בשטחי יהודה ושומרון וברצועת עזה ופגיעות בזכויות של עיתונאים פלסטינים, בכללן ירי של צה"ל על מסקרי הפגנות ומעצרים מנהליים של עיתונאים פלסטינים.

ירידה מדאיגה נרשמה בשני מדדים מרכזיים שמפרסם Freedom House, גוף מחקר אמריקאי. מדובר במדד הזכויות הפוליטיות ומדד הזכויות האזרחיות שבוחנים האם מתקיימות במדינה בחירות הוגנות וחופשיות, אופוזיציה חזקה ומשפיעה, רמה נמוכה של שחיתות ושמירה על זכויות המיעוטים, חופש ביטוי, דת ועיתונות ועוד. בדירוג הזכויות הפוליטיות צנחה ישראל 20 מקומות בדירוג העולמי בין 2017 ל-2019. "ישראל איבדה שש נקודות בניקוד מ-2009, ירידה חריגה בעוצמתה עבור דמוקרטיה מבוססת", כותבים עורכי המדד ומטילים על נתניהו אחריות. "נטיותיו האנטי-דמוקרטיות קיבלו בולטות, לאור האיום על המשך שלטונו".

מעורבים יותר בפוליטיקה

הישגי ישראל במדד אחד מתוך ה-15 מעוררי השתאות: מדד "רמת המעורבות הפוליטית של האזרחים", שמפרסמת יחידת המחקר של השבועון הבריטי אקונומיסט בוחן פרמטרים כמו "שיעורי ההצבעה בבחירות, שיעור החברּות במפלגות, העניין של האזרחים בנעשה במדינה ורמת המעורבות הפוליטית שלהם, נכונותם של האזרחים להשתתף בהפגנות חוקיות והעידוד מצד רשויות המדינה להשתתפות פוליטית". במדד הזה רשמה ישראל עלייה מתמשכת לאורך השנים האחרונות שהביאה אותה למקום השני בעולם, אותו היא חולקת עם איסלנד, בריטניה, ניו-זילנד ופינלנד. באקונומיסט התפעלו במיוחד מכך ששיעורי ההצבעה בישראל לא ירדו במהלך 4 מערכות הבחירות שהתנהלו כאן בשנתיים האחרונות.

שיפור מעניין אחר נרשם במדד שלטון החוק. המדד הזה בודק בין היתר את היכולת לאכוף חוזים, את האמון במשטרה ובמערכת המשפט ואת הסיכון להיפגע מעבירה פלילית.
עוד מדד שבו התקדמה ישראל הוא הרגולציה. לנתניהו נזקף ללא ספק קרדיט על ההתקדמות של ישראל במדד הזה (מקום 28 בעולם) בזכות שורת מהלכים שיזם וקידם למאבק ברגולציה החונקת, ובמרכזם הקמת אגף למדיניות רגולציה במשרד ראש הממשלה.

יציבים במדד השחיתות

הקבוצה השלישית של המדדים היא של אלה שבהם לא נרשם שינוי כלשהו במהלך 12 שנות שלטונו של נתניהו. מבין המדדים האלה בולט למשל מדד השליטה בשחיתות. "מה שמדהים עם תפיסת השחיתות הוא שרבים מאיתנו מרגישים שקרה משהו בשנים האחרונות, אבל הארגון המרכזי בעולם, Transparency, לא רואה שיש כאן שינוי דרמטי", אומרת פרופ’ הרמן.

בסוף הכל ימין ושמאל

ישראל, נזכיר מסווגת בקבוצת "דמוקרטיות פגומות" במדד הדמוקרטיה הכללי של האקונומיסט. הציון שלה עלה אמנם מאז 2010 מ-7.48 ל-7.84 ב-2020, אך מדובר בציון ממוצע, שמושפע מאד מהציון החריג שישראל מקבלת במדד ההשתתפות.
במכון הישראלי לדמוקרטיה מפרסמים מדי שנה דוח שנתי על מצב הדמוקרטיה בישראל, באמצעות התבססות על סקרים. "המדד שלנו שבוחן את עמדות הציבור יותר תנודתי", אומר ד"ר ענבי.

 

הסקרים מעידים על פער ניכר בין תומכי ימין ותומכי שמאל ומרכז ברמת הדאגה לעתיד הדמוקרטיה. כך למשל בסקר שנערך באוקטובר האחרון השיבו 85.5% מהמשיבים שהגדירו עצמם מצביעי שמאל כי הם "מאוד מסכימים" או "די מסכימים" עם האמירה שהדמוקרטיה הישראלית נמצאת בסכנה חמורה. 71% ממצביעי המרכז ורק 39% ממצביעי הימין הסכימו עם אותה אמירה. "התחושה במרכז-שמאל היא של "אנחנו על פי תהום ואולי נפלנו פנימה", אומרת פרופ’ הרמן "בימין רמת החרדה נמוכה יותר, אבל יש תחושה של סכנה מכיוון מעורבות יתר של מערכת המשפט".

אז אפשר לומר שהממצאים של המדדים הבינלאומיים מאששים את התפיסה המקובלת בימין?
"הייתי מנסחת את זה הפוך. התחושות והפרשנויות שניתנו על-ידי המרכז שמאל, של תהליך הידרדרות מאסיבי - לא מקבלות אישוש בממצאים של המומחים מבחוץ".

עוד כתבות

ד"ר ערן אדן, מנכ"ל ומייסד משותף ב- MeMed / צילום: קרדיט באדיבות MeMed

מימד קיבלה אישור שיווק באירופה לבדיקה לחיזוי התדרדרות חולי קורונה

חברת האבחון מימד (MeMed) הישראלית, הודיעה השבוע על קבלת אישור שיווק באירופה של בדיקה המסוגלת לחזות מי מבין חולי הקורונה הנבדקים נמצא בסכנת התדרדרות

הפגנות חקלאים ברחבי הארץ

מחירי הפירות והירקות בישראל במגמת עלייה. וזו הסיבה

הפירות והירקות בארץ התייקרו ביותר מפי שניים מהממוצע ב-OECD ● אבל הקמעונאים, הסיטונאים וגם החקלאים לא קובעים מחירים מופקעים על חשבון הצרכן הישראלי ● אז למה בכל זאת הענבים בארץ יקרים מבפינלנד? שוב, התשובה היא חסמי הייבוא

התחדשות עירונית בדבורה הנביאה 3, רמת השרון / הדמיה: איוולב מדיה

"הצלחנו בזמן הקצר להיכנס למכסות הקיימות בעיר לפרויקטי תמ"א 38"

הדיירים ברחוב דבורה הנביאה 3 ברמת השרון יקבלו דירה חדשה גדולה יותר ב-35 מ"ר מדירתם הישנה, וגבוהה יותר בשלוש קומות

האונייה MSC SHEILA שעגנה אתמול בנמל הפרטי באשדוד / צילום: MSC

1,000 מכולות: זו האונייה שעושה היסטוריה בנמל הפרטי החדש באשדוד

האונייה MSC SHEILA, שעגנה אתמול בנמל הפרטי באשדוד, היא הראשונה לבצע פעולות טעינה בנמל החדש שמועד פתיחתו הרשמי טרם נקבע ● האונייה, שמצוידת במנופים עצמאיים, תפנה 1,000 מכולות ריקות לטורקיה

לונדון, השבוע. אי אפשר להניח שהמצב בארץ יחקה בחודשים הקרובים את המודל הבריטי / צילום: Reuters, Henry Nicholls

המודל הבריטי יוציא את ישראל מסבך הקורונה? השאלות המדעיות שנותרו פתוחות

מה בדיוק הגורם ליכולת של וירוס הקורונה לפרוץ את ההגנה החיסונית? מהשאלה התמימה הזו נגזרים צעדי המשך רבים

הקסם של רובין הוד והמאבק של דייסון: כך נולדו כמה מהמותגים הגדולים בעולם

אינסטגרם הייתה פיצ'ר באפליקציה אחרת שנכשלה, רובין הוד צמחה דווקא מהמחאה נגד וול סטריט ב-2011 ואייר בי.אנ.בי נולדה מלילה אחד של פחדים שעבר על אחד המייסדים ● כך התחילו המותגים הגדולים

עיסאווי פריג' ותמר זנדברג בועדה המסדרת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

מרצ מובילה מגעים אזרחיים וכלכליים מול הפלסטינים בברכת רה"מ בנט

גורמי השמאל בממשלת השינוי יזמו מפגשים של שרים עם מקביליהם הפלסטינים, תכנון ועידה משותפת עם הרשות ושיחות קבועות בין השר לשיתוף פעולה אזורי לבין עמיתיו ברמאללה ● גורם בלשכת רה"מ: המו"מ המדיני לא יחודש בקרוב

פרח, אדוה ובועז, משרדי סודהסטרים / צילום: איל יצהר

"סערת בן אנד ג'ריס מחזירה אותנו לימים של ה־BDS נגדנו": ביקור בסודהסטרים

אג'נדה ירוקה, דו קיום ומכשירי הגזה עתיקים: הצצנו לחברה שמשלבת הייטק ולואוטק ● הברזייה, מדור חדש

קניון איילון רמת גן - חנויות סגורות / צילום: בר - אל

סופר פארם משקיעה 3 מיליון שקל במיזם נגד אלימות במשפחה

הקורונה והסגרים שאפיינו אותה הובילו לעלייה חדה במספר המקרים של אלימות במשפחה ● בעקבות כך הוחלט ברשת סופר-פארם להשיק את המיזם "אלימות במשפחה זה לא נורמלי", הכולל מאגר מידע שנותן כלים, הכוונה וליווי בתהליך ההתמודדות עבור מי שחוו אלימות במשפחה

יוסי לוי, גילעד אלטשולר וצבי סטפק / צילום: יח"צ

מנכ"ל בית ההשקעות מור: בוחנים כניסה לתחום הפנסיה

מהשקעות בחברות מזהמות ועד לדוח ועדת יופה על תשואות המוסדיים: גילעד אלטשולר, יוסי לוי וצבי סטפק לקחו חלק בפאנל משותף ודיברו על הסוגיות הבוערות בשוק ההון ● אלטשולר: "הכלכלה הישראלית היום הרבה יותר מיוצגות בנאסד"ק"

ואוליה-מתקן התפלה באשקלון / צילום: יח"צ

מתקן ההתפלה השישי בישראל: הוגשו 3 הצעות למכרז הענק

כך הודיעו משרדי האוצר, האנרגיה ורשות המים ● מדובר במכרז PPP, כשעלות ההקמה של הפרויקט מוערכת בלמעלה ממיליארד שקל ● בניית הפרויקט מתוכננת להסתיים בסוף 2025

חיסון נגד קורונה / צילום: רפי קוץ

ישראל במוקד: כך מדווחים בעולם על "המדינה הראשונה שתעניק חיסון שלישי"

ההחלטה הישראלית להיות המדינה הראשונה בעולם שתעניק חיסון שלישי נגד קורונה לאוכלוסייה מבוגרת זכתה לסיקור בינלאומי רב ביממה האחרונה ● כלי התקשורת האמריקאים ציינו כי ההחלטה הישראלית הוכרזה במקביל להצהרות של מנהלי חברת פייזר

החברות לוקחות את עולם מיתוג המעסיק צעד אחד קדימה / צילום: מתוך סרטון התדמית של חברת papaya

כשפרסומת בפריים טיים מחליפה את לינקדאין, כללי המשחק בהייטק משתנים

עובדי ההייטק הפכו לסחורה המבוקשת ביותר בשוק התעסוקה, והחברות מנסות לגייס אותם בדרכים לא מסורתיות ● אם עד עכשיו תהליך גיוס העובדים היה נחלתן הבלעדית של חברות ההשמה והרשתות החברתיות, עכשיו גם הפרסום בטלוויזיה נכנס למשחק

משמאל: חנן פרידמן, מיכל קיסוס–הרצוג ורקפת רוסק–עמינח / איור: גיל ג'יבלי

הרוחות סוערות והמנכ"ל בחזית: מה עובר על בנק לאומי?

פרידה מתוקשרת ממנכ"לית פפר, סכסוך חריף מול הוועד וקשיים בתחרות על הזירה הדיגיטלית: חנן פרידמן מנהל עד כה קדנציה קצרה וסוערת כמנכ"ל לאומי ● פרופיל

מרצדס EQA / צילום: יח"צ

תעשיית הרכב הגרמנית משיבה לטסלה מלחמה

התשובה של מרצדס לבליץ של טסלה הוא רכב קרוס-אובר חשמלי משפחתי עם עיצוב נאה, תא נוסעים איכותי, אבזור יוקרתי ויחס מתון של טווח/ביצועים ● כל זה בתמחור אגרסיבי במונחים של מרצדס

ארוכה הדרך לעשיית צדק בישראל / איור: גיל ג'יבלי

טוחנות, טוחנות ושוב טוחנות: לא תאמינו עד כמה ארוכה הדרך למשפט צדק בישראל

הליך עשיית הצדק מורכב משרשרת ארוכה, והתוצאה היא אלפי תיקים ששוכבים בביהמ"ש כבר למעלה מ-3 שנים ● גלובס בוחן באמצעות מומחים את שרשראות הצדק, הבעיות והמחירים בכל אחת מהן - מחקירת המשטרה, דרך הפרקליטות ועד לניהול ההליך בביהמ"ש ● פרויקט מיוחד

אבישג סמברג עם מדליית הארד בטאקוונדו באולימפיאדת טוקיו / צילום: Associated Press, Themba Hadebe

המדליה של סמברג טובה לטאקוונדו, אבל יש גם חדשות רעות

הזכייה של סמברג בארד באולימפיאדה תרחיב משמעותית את התמיכה הכספית בענף הטקוואנדו, ותנגוס במקביל בעוגת התקציב של ענפים אחרים • שיטת התקצוב החדשה של משרד הספורט: הישגיות עדיפה על כל פרמטר אחר

מליאת הכנסת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

השבוע שבמפלגות החרדיות מעדיפים לשכוח, והפליק-פלאק של ליברמן

התנגדות האופוזיציה לשלוח נציגים לוועדת האתיקה יוצרת מצב אבסורדי שראשי ועדות דנים בנושאים למרות ניגוד עניינים ● בשקט בשקט עבר השבוע במליאה חוק הדיינים, שנישל את החרדים משליטה על הוועדה ● ליברמן ושותפיו לניהול הממשלה מגלים בחודש וחצי האחרון ש"דברים שרואים משם לא רואים מכאן"

מיכל הלפרין / צילום: אביגיל פפרינו באר

"אומרים עליי שלא נלחמתי במונופולים? בדיוק ההפך": מיכל הלפרין מגיעה לצוללת ומסכמת כהונה

הממונה על התחרות עו"ד מיכל הלפרין מסיימת בימים אלה קדנציה סוערת, שכללה גם טענות על כך שלא הייתה מספיק לוחמנית מול המונופולים הגדולים ● בראיון מיוחד לפודקאסט "הצוללת", היא מודה שזה "התפקיד הכי קשה שמילאתי עד היום. הממונה הבא חייב ללבוש שריון פלדה" ● האזינו 

נפתלי בנט, יאיר לפיד ואביגדור ליברמן / צילום: Reuters

הבטחות ומציאות: כך נעלמו העצמאים מחוק ההסדרים

ממשלת בנט–לפיד הבטיחה לעצמאים רשת ביטחון סוציאלית, אלא שזו נעדרת מחוק ההסדרים הקרוב ● איך מגזר של חצי מיליון עובדים נשאר מאחור? באוצר לא מבינים על מה המהומה, ובממשלה מבטיחים לטפל בנושא אחרי העברת התקציב