גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אוף בורדינג: יש הזדמנויות גם בפרידות ממקום העבודה

תהליכי פרידה בארגון הם נושא פחות מדובר ומוסדר מאשר תהליכי קליטה, אבל הם יכולים לספק הזדמנות ללמידה, גם למקום העבודה וגם לעוזבים ● מדוע חשוב לקיים שיחת סיכום כנה ואיך משאירים את הדלת פתוחה להזדמנויות עתידיות לשתף פעולה ● ניהול וקריירה

גם פרידות מהארגון דורשות ניהול / צילום: Shutterstock
גם פרידות מהארגון דורשות ניהול / צילום: Shutterstock

לפני כשבוע, לאחר 12 שנה, התחלף שלטון בישראל. בלי קשר לעמדה הפוליטית שלכם, יש לנו כאן הזדמנות ארגונית נדירה: לראות כיצד מתבצעים בו-זמנית תהליכי פרידה מארגון ותהליכי כניסה לארגון.

תהליכי כניסה לארגון, מה שמכונה on boarding, זוכים לתשומת לב מרובה הן בספרות המקצועית והן במשאבים הארגוניים המוקצים לטובתם. זאת לעומת תהליכי פרידה מארגון (off boarding), שהם הרבה פחות מדוברים, מתועדים ויש לגביהם פחות ידע מבוסס. לא תמיד אפילו נעים לשאול עליהם. הפעם, אני מבקשת להתעכב דווקא על תהליך נכון של פרידה, הן מצד הארגון והן מצד הפרט, ולנסות לצמצם מעט את הפער בין המרכזיות של ההתחלה לבין השתיקה הסובבת את הפרידות הארגוניות. האתגר של ארגונים הוא ניהול בתבונה וברגישות את תהליך הפרידה, כחלק מתפיסה כוללת של מחזור החיים של העובד או העובדת.

 

התהוות של זהות חדשה

בספר הקלאסי מ-1988, Becoming an Ex, מתארת הסוציולוגית הלן רוז פוקס אבוו את התהליכים הפסיכולוגיים המתרחשים בדרך להיות אקס. לטענתה, לצאת מתפקיד או מארגון, כלומר, להיפרד, הוא תהליך של התהוות זהות. לא מדובר בהיפוך זהות שהתהוותה עם הכניסה לתפקיד, אלא בתהליך העומד בפני עצמו, שבו אני משחררת חלקים מהתפקיד ומהזהות שהייתה לי בתוך הארגון ומתחילה להתמקם כיוצאת או בוגרת של הארגון.

לפני כמה שנים, ליוויתי מייסדת ארגון לקראת תהליך פרישה. עוד בטרם הוכרזו המועד ושם המחליף, נעשה תהליך זהותי עדין ומורכב, שכלל התמודדות עם צער העזיבה לצד סיפוק ויכולת לראות את ההישגים, מוכנות להיכנס לתקופה חדשה בחיים, פרידה מתארים וכיבודים, לצד הכרה בנכסים, חוויות וזיכרונות מעצבים.

ד"ר דנה פרג / צילום: גלעד קוולרצ'יק

זוכרים את השיאים ואת הסופים

במאמר שפרסמו לאחרונה אליסון דאכנר וארין מאקאריוס ב-Harvard Business Review, הן ממפות שלושה גורמים המשפיעים על הבדלים בתהליכי פרידה בארגונים: נסיבות העזיבה, מידת התחרות על ההון האנושי והתרבות הארגונית.

נסיבות העזיבה: בניגוד לתהליך כניסה לארגון, שהוא דומה במהותו בין ארגונים ותעשיות שונות, תחת הכותרת "פרידה מארגון" מסתתרים מגוון של תהליכים. לא דומה פרידה בגיל פרישה לפרידה מפתיעה לאחר שנה וחצי. אין דומה פרידה עקב פיטורים אישיים לפרידה בעקבות מיזוג בין שתי חברות, המוביל לצמצום מצבת העובדים. פרידות נבדלות ביניהן במידת היותן צפויות (פרישה), במידת ההסכמה בין הצדדים על המהלך, בחלופות שיש לעובד בעת העזיבה וביכולת של הארגון להיערך בהתאם.

תחרות על טאלנטים: לא ניתן לדבר על ניהול טאלנט, צמיחה מקצועית והתפתחות קריירה בארגון בלי להביא בחשבון תהליכי פרידה. ככל שהתחרות על הטאלנט בתעשייה גבוהה יותר, כך גבוה יותר הסיכוי למעברי קריירה תכופים והצורך לנהל פרידות באופן מקצועי וכחלק משגרת העבודה. כפי שחברות משקיעות בחוויית המועמד, הן צריכות לתת את דעתן על חוויית העוזב. העובד שנפרד הופך עתה לשגריר של החברה. הטיות הזיכרון שלנו גורמות לכך שאנו נותנים משקל רב יותר לחוויות שיא (קבלת פרס, הישג מיוחד של הצוות) ולחוויות של סיום. כלומר, בשקלול הכולל של חוויות העובד בחברה, יש משקל רב יותר לאופן שבו נעשתה הפרידה, הרבה יותר ממשקל השנים הרבות של עבודה משותפת.

תרבות ארגונית: ניהול הפרידה הוא הדגמה חיה לעובדים הנשארים מה המשמעות של להיות חלק מהארגון. האם ברגע שעובד הודיע על עזיבה הוא הפך מאוהב לבוגד? או שהוא מקבל הכרה והוקרה על תרומתו? עזיבות ופרידות הן גם הזדמנות מיתוגית לארגון לספר את הסיפור שלו, להביא לידי ביטוי את הערכים הבולטים שלו. פרידה שיש בה פרגון, הכרה והנכחה מכבדת של התהליך מספרת סיפור על ארגון שרואה בני אדם ולא רק משימות.

מנהלים נמנעים משיחות פרידה

חגי (שם בדוי), שעבד שלוש שנים כאיש מערכות מידע בחברת ביטוח גדולה, נקרא יום אחד למנהל. "לא הייתה לי שום מחשבה בראש לקראת מה אני הולך. חשבתי סתם עדכון שוטף", הוא סיפר. חגי נכנס, התיישב, ובתוך פחות מעשר דקות מצא עצמו מחוץ לדלת, בלי עבודה. "המנהל אמר שאנחנו לא מתאימים, והוא חושב שעדיף שניפרד. הייתי מופתע. קיבלתי מהחברה פיצוי כספי יפה והלכתי. כבר הייתי איש מקצוע מנוסה, זה לא הפיל אותי. שאלתי את עצמי מה היה קורה למישהו עם פחות ביטחון עצמי ועם פחות ניסיון בתעשייה אם ככה היו נפרדים ממנו".

מנהלים ומנהלות רבים אומרים שהם לא יודעים מה לעשות עם תהליכי פרידה. זה קשה במיוחד כאשר מדובר בהודעת פיטורים חד צדדית, אבל זה גם מורכב ועדין אם העובד הודיע שהוא עובר לאתגר הבא. ככל שתהליכי הפרידה בארגון מוסדרים, מדוברים ומנוהלים, כך קל יותר למנהל או למנהלת להhפרד מהעובד ולהעביר מסרים לעובדים הנשארים.

הפרידה האישית מהמנהל הישיר היא בעלת חשיבות מיוחדת. גם במקרים שבהם אין תהליכי פרידה הוליסטיים ומוסדרים, יכול כל מנהל או מנהלת לייצר תהליך של סגירה ופרידה מכבד ואפקטיבי. המטרה המרכזית היא לעשות סגירה שיש בה פשר. פרידה שבה יכול העובד להסתכל על התקופה שהייתה ולזהות בה את חוזקותיו וגם את חולשותיו (שאולי תרמו לפרידה), להכיר ולהוקיר את מה שהיה, לצד מה שלא הבשיל או לא יכול להמשיך ולקרות כעת.

המנהל צריך להגיע לשיחה מוכן מבחינת מה שהוא רוצה לומר, אך יותר מכך, כדאי שיהיה מוכן להקשבה אמיתית. לפעמים שיחות פרידה הופכות לשיחות של סגירת חשבונות. חשוב שהמנהל לא ייגרר לשם, ויציין בפני העובד שמטרת השיחה היא להתבונן על מה שהיה באומץ ובכנות ולשתף בתובנות מהתקופה המשותפת.

מנהלים רבים מעדיפים להימנע משיחות כאלו, משום שהם חוששים מהכעס, התסכול או האכזבה שיעלו בשיחה. תפקידו הוא להיות "המבוגר האחראי" ולנהל את השיחה. מותר לומר שיש צער על העזיבה, מותר לשתף באכזבה. זה לא הופך את המנהל לפחות מקצועי. שיחות פרידה ויצירת closure הם חלק מהתפקיד הניהולי.

הכותבת היא ראשת תוכנית התואר השני בהתנהגות ופיתוח ארגונים בבית הספר איבצ'ר לפסיכולוגיה - בית הספר אריסון למינהל עסקים במרכז הבינתחומי הרצליה. מרצה, חוקרת ומחבת בין זהות, עשייה ומשמעות בעבודה

עוד כתבות

מודעה המציגה נשק איראני ברחוב בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

סנקציות במקום תגובה צבאית ישראלית: זו התוכנית של אירופה להתמודד עם המשבר במזה"ת

מדינות המערב מנסות בימים האחרונים לגבש בקדחתנות עיצומים חדשים על הרפובליקה האסלאמית ● המטרה: לשלוח מסר מאוחד, אבל בעיקר לשכנע את ישראל למתן את תגובתה הצבאית ● השאלה העיקרית: האם אחרי עשורים של סנקציות טהרן תחדל להעביר כסף לטרור

צילומים: מארק ישראל סאלם (ג'רוזלם פוסט), (AP (Jacquelyn Martin, רויטרס, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אפילו סעודיה עזרה: כך פעלה הברית שסייעה לישראל מול איראן

מזה כמה עשורים, ארה"ב מובילה מאמץ לטובת הידוק הקשרים הצבאיים בין ישראל ליריבותיה הערביות הוותיקות, כדי להתמודד עם האיום המשותף מצד איראן ● המאמץ הזה לא נבדק בקרב, עד שטהרן שיגרה את מטח הטילים והמזל"טים נגד ישראל ● כך הוא נראה מאחורי הקלעים

מגרש מכבי יפו לשעבר / צילום: תמר מצפי

מעט הצעות ומחיר נמוך בתל אביב: אקרו ואשדר זכו במכרז - 412 דירות במכבי יפו

הזכייה במכרז היא על שטח שהיה בעבר של אצטדיון מכבי יפו בתל אביב תמורת 378.5 מיליון שקל ● מדובר בסכום נמוך ב-149.5 מיליון שקל ממחיר השומה שעמדה על 528 מיליון שקל

רחוב כנפי נשרים 24 בירושלים / צילום: דוברות עיריית ירושלים

רשות המסים שכרה מקומות חניה ל-17 עובדים. כמה היא משלמת?

מאז פרצה המלחמה, רשות המסים שוכרת חניה ל־17 עובדים ותשלם כ־180 אלף שקל עד סוף 2024 ● "העובדים הועסקו במוקד למתן מענה לצורכי המלחמה. עובדים אלו נדרשו להגיע בשעות הבוקר המוקדמות וסיימו את עבודתם בשעות הערב המאוחרות" ● נכון להיום רשות המסים שוכרת חניות מבעלי חניונים פרטיים ב־48 חניונים ברחבי הארץ

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים ירד ב-1.2%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.3% ● התנודתיות החריגה בשווקים לאור המתיחות בין איראן לישראל ממשיכה, וגם בשאר העולם אי הוודאות מורגשת ● אי.בי.אי מתייחסים לזינוק באגרות החוב הממשלתיות: "ניתן לנצל את עליית התשואות להארכה הדרגתית של מח"מ התיק" ● מדד המחירים לצרכן הפתיע לרעה, והסיכויים להפחתת ריבית הולכים ומתרחקים ● לאומי: "התנודתיות תימשך, בגלל רגישות מחיר הנפט למתיחות באזור"

יאיר נחמד, מנכ''ל נאייקס ויו''ר הדירקטוריון / צילום: דוד זיסר

המנכ"ל שמכר מניות בעשרות מיליוני שקלים: "במבט לאחור עשינו דברים מסוכנים מאוד ברמה האישית"

יאיר נחמד הקים את חברת הפינטק נאייקס עם שני שותפים, הנפיק אותה בת"א לפי שווי של כמעט מיליארד דולר ובהמשך הוביל אותה לנאסד"ק ● הגיוס בנאסד"ק בוצע אחרי שהמניה עלתה בעשרות אחוזים מתחילת 2024 ● "לא רציתי למכור", טוען נחמד, "אני מאמין בחברה ולא רוצה למכור מניות. יכולנו גם לא להנפיק, אבל היו לנו סיבות"

שלומי ויוסי אמיר / צילום: יח''צ, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

האחים אמיר הגיעו לפשרה עם רשות ני"ע: מגדירים עצמם כבעלי השליטה בשופרסל

המשמעות היא שאישור תנאי השכר או מינויי מקורבים של האחים יצריכו כינוס של אסיפת בעלי המניות ואישור הצעדים הללו ברוב מיוחד ● האחים מטילים על עצמם את המגבלות באופן וולונטרי

מנכ''ל שטראוס, שי באב''ד / צילום: איל יצהר

נפרדת מתחומים עם רווחיות נמוכה: אלה הפעילויות ששטראוס מתכוונת למכור

קבוצת שטראוס חוזרת להתמקד בפעילויות הליבה שלה ומעמידה על המדף את חלקה במפעל וכוורת יד מרדכי, את פעילות הירקות הטריים והמצוננים "טעם הטבע" ואת רשת קפה עלית

נמל אשדוד / צילום: Shutterstock

ועדת האיתור הכריעה: זה המנכ"ל המיועד של נמל אשדוד

ניסן לוי, המכהן כסמנכ"ל ההון האנושי בבנק מזרחי טפחות, צפוי לקבל את תפקיד מנכ"ל נמל אשדוד ● ההמלצה של ועדת האיתור תעלה לאישור דירקטוריון הנמל בהמשך השבוע, ולאחר אישור הדירקטוריון המינוי טעון את אישור ועדת המינויים ברשות החברות

דירות בשכירות בשדרות וושינגטון, תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

במקביל לעליית האינפלציה: יש מוקש ושמו מחירי השכירות

העלייה במחירי השכירות מגיעה, ולא במקרה, במקביל לעלייה חדה באינפלציה. מחירי שכר הדירה מהווים כרבע ממשקל מדד המחירים לצרכן ● אבל במשרד האוצר ממשיכים להתעלם מהסוגיה הבוערת

שר המשפטים יריב לוין, יו''ר הוועדה לבחירת שופטים / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

המערכת קורסת תחת העומס, אבל הוועדה לבחירת שופטים לא מינתה שופטים

למרות שהייתה אמורה למנות שופטים לבתי המשפט המחוזיים בתל אביב, מרכז ולבית משפט השלום בירושלים, הוועדה לבחירת שופטים התכנסה אך לא בחרה שופטים חדשים ● השופטים בישראל דנים בעשרות ומאות תיקים בו זמנית, ובינתיים בתי המשפט נותרים במחסור גדול של שופטים וקורסים תחת העומס, כך שהציבור נפגע

דני בן עטר, מנכ''ל משותף אינטל ישראל, אורי פרנק, סגן נשיא להנדסה, Google Cloud, עמית קריג, מנהל מרכז הפיתוח של אנבידיה בשיחה עם אסף גלעד / צילום: תמר מצפי

העתיד, השכר והאם מדובר בבועה? מנהלי חברות השבבים הגדולות מדברים על התחום הלוהט

דני בן עטר מאינטל ישראל, אורי פרנק מגוגל קלאוד ועמית קריג מאנבידיה, שוחחו בכנס TECH IL של גלובס על תפקידה של ישראל במפת תעשיית השבבים העולמית ובתחום ה-AI ● איך הם מתווכים את המלחמה להנהלות הגלובליות, איך מטפחים טאלנטים מקומיים ואיך מצמצמים את הדומיננטיות של המזרח הרחוק, כדי להימנע ממשבר כמו זה שפרץ בקורונה?

''מרמה במיליארדי אירו''. כרזת מבוקש של משטרת גרמניה בעניינו של יאן מרסלק / צילומים: (AP(Alexander Zemlianichenko, ויקיפדיה

האם האחראי לפשיטת הרגל הגדולה בתולדות גרמניה היה גם סוכן מודיעין רוסי?

התכתבויות שנחשפו בין יאן מרסלק, לשעבר סמנכ"ל חברת הפינטק הגרמנית וויירקארד שקרסה ואיבדה עשרות מיליארדים מכספי המשקיעים, לבין מרגלים רוסים, מראות כי פעל למען הקרמלין כבר מ־2014 ● מרסלק נמלט מהדין, אך עדויות חדשות מראות כי ארגן פריצות לבתי מתנגדי משטר, תיאם הברחת מחשבים מוצפנים לרוסיה וסייע לגנוב טלפונים של בכירים אוסטרים

גבול לבנון / צילום: ap, Hassan Ammar

צה"ל חיסל את מפקד גזרת החוף של חיזבאללה

שלושה נפצעו מפיצוץ שני כטב"מי נפץ בבית הלל, בלבנון דיווחו על הרוגים בתקיפת רכבים בדרום המדינה ● באיראן נערכים לתקיפה ישראלית, ומזהירים: "אנחנו מוכנים להשתמש בנשק שמעולם לא השתמשנו בו" ● פיקוד צפון תרגל מעבר משגרה לחירום "במתכונת פתע" ● איזיג'ט בהודעה דרמטית: מבטלת את כל הטיסות לישראל עד אוקטובר ● עדכונים שוטפים

השופט בדימוס ד''ר עדי זרנקין / צילום: פאול אורלייב

בן הבורר הוא בכיר בחברה מתחרה - האם זו עילה לפסילתו?

ביהמ"ש דחה את בקשת קבוצת סיגמא לפסול את הבורר ד"ר עדי זרנקין, שופט בית המשפט המחוזי בדימוס, בשל טענה לחשש לניגוד עניינים, מאחר שבנו מכהן כבכיר ומחזיק במניות של חברה מתחרה לחברה שבלב המחלוקת

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

סימנים ראשונים מעידים - תרחיש הבלהות של המשק עשוי להתממש

האינפלציה בפברואר הגיעה לקצב של 2.7% - מעל מהציפיות המוקדמות ● החשש המרכזי הוא ממגמה שלילית שתביא לחריגה מהיעד של בנק ישראל, כפי שצופים יותר ויותר גופים בשוק ● וכשזה המצב, קשה לראות את הריבית יורדת בקרוב

ד''ר זיו קציר, ראש התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית ברשות החדשנות, בכנס TECH IL / צילום: תמר מצפי

זיו קציר: "בעולם מעריכים מאוד את הערך המוסף שאנו מביאים לתחום ה-AI"

ד"ר זיו קציר, ראש התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית ברשות החדשנות, הזהיר בכנס TECH IL של גלובס כי המרוץ העולמי לבינה מלאכותית מחריף: "כל מדינה מנסה לקחת את החלק הארי מהענף הצומח, ומי שלא רץ קדימה, משתרך מאחור"

ג'ו וג'יל ביידן / צילום: ap, Manuel Balce Ceneta

הנתונים נחשפים: כמה מרוויחים ג'יל וג'ו ביידן בשנה?

הנשיא האמריקאי והגברת הראשונה דיווחו על הכנסה ברוטו של 619,976 דולר ב-2023 ● לפי אתר החדשות אקסיוס, בני הזוג שילמו 146,629 דולרים למס ההכנסה הפדרלי - מדובר בשיעור מס של כ-24% ● בניגוד לנשיא לשעבר דונלד טראמפ, ביידן מקפיד לפרסם את דוחות המס שלו מאז שכהונתו התחילה

האלוף במיל' ישראל זיו / צילום: גיא חמוי

"אני מודאג": ישראל זיו מנתח - מה יקרה עם רפיח והאם נתקוף באיראן?

האלוף במיל' ישראל זיו, שכיהן בעבר כראש אגף מבצעים בצה"ל, עוקב בדאגה אחרי מהלך העניינים לאחר המתקפה האיראנית נגד ישראל ● "מבחינת ישראל, יש לה את הלגיטימציה לתקוף, אבל אני חושש שזו החלטה קצת נמהרת. יש לנו שתי חזיתות פתוחות" ● ומה הוא חושב שצריך לעשות ברפיח?

שלט אנטי־ישראלי המציג טילים איראניים, טהרן / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

רבים מהטילים ששוגרו מאיראן לישראל נפלו בדרך. וזו הסיבה

לפי "וול סטריט ג'ורנל", כמחצית משיגורי הטילים הבליסטיים האיראניים נכשלו או התרסקו עוד לפני הגיעם ליעד, מה שקרה גם לחלק מהכטב"מים ● רותם מי־טל, מנכ"ל חברת אסגארד, המפתחת טכנולוגיה צבאית לתעשיות הביטחוניות, מסביר בשיחה עם גלובס למה זה קרה