גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לידיעת שר התקשורת יועז הנדל: דרעי הציב מכשול קטן בדרך לאינטרנט המהיר. הבעיה האמיתית רחבה הרבה יותר

שר הפנים היוצא אריה דרעי בחר לעכב במכוון את התקנה שמחייבת קבלנים לפרוס סיבים אופטיים בבניינים חדשים - ובכך הבטיח שהאינטרנט המהיר לא יגיע בקלות לחברה החרדית ● אך בעיה חמורה מכך, היא מדיניות משרד התקשורת, שאפשרה לבזק והוט לוותר על פריסה אוניברסלית

שר התקשורת יועז הנדל / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות
שר התקשורת יועז הנדל / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ביומיים האחרונים הרשת רועשת וגועשת בעקבות החשיפה של גלי צה"ל בדבר העיכוב המכוון שנקט שר הפנים היוצא, אריה דרעי, סביב התקנה המחייבת קבלנים לפרוס סיבים אופטיים בבניינים חדשים. דרעי דאג להכניס תיקון המאפשר לראשי רשויות להחריג קבלנים מפריסת סיבים בבניינים חדשים והמסר שלו היה ברור: האינטרנט המהיר על גבי סיבים בחברה החרדית הוא משהו שיש להימנע ממנו.

ההחלטה של דרעי נתפסת כמקוממת במיוחד על רקע הקורונה ועל רקע התשתיות הלקויות בחברה החרדית, שם למדנו עד כמה היא סבלה מהיעדר תשתיות תקשורת מתקדמות, גם בסלולר וגם בתקשורת הקווית.

אבל ההחלטה של דרעי, ששר התקשורת יועז הנדל מיהר להכריז שיפעל נגדה, היא רק קצה קצהו של בעיה הרבה יותר גדולה שאיש אינו נותן עליה את הדעת והיא מדיניות משרד התקשורת, שוויתר על חובת הפריסה האוניברסלית לבזק והוט, ובעצם יצר בעיה הרבה יותר גדולה. אילו לא היה מוותר על חובת הפריסה של בזק, היא הייתה נדרשת על פי רישיונה להגיע לכל נקודה ונקודה בארץ ולקיים את רישיונה ככתבו וכלשונו ולפרוס סיבים אופטיים בכל ישוב.

פריסה אוניברסלית

אבל במשרד התקשורת נכנסו לבעיה קשה בעקבות הסירוב של בזק לפרוס פריסה אוניברסלית, גם לאחר שפעל בכל הכוח ודחף את מתחרותיה סלקום ופרטנר לפרוס סיבים. המשרד היה בטוח שדרך הלחץ שהוא מפעיל על בזק לא תהיה לה ברירה והיא תפרוס מבלי לקבל הקלה כלשהי. בזק נזכיר, ביקשה הקלות כי טענה שפריסה אוניברסלית היא לא כדאית כלכלית בפריסת סיבים ולא תיכנס לפרויקט מבלי שיכניסו שינויים ברישיונה.

במשרד התקשורת עד יועז הנדל והמנכ"לית לירן אבישר בן חורין, אחזו בדעה שבזק היא אויב העם. עד היום באגף הכלכלה במשרד ישנן דמויות שמבחינתן כל מה שנדמה כהקלה לבזק גורם להם להתכווצות שרירים. לפני שאבישר והנדל נכנסו לתפקידם, גיבש אגף הכלכלה ביחד עם משרד האוצר את המתווה הנוכחי שמוותר לבזק על הפריסה האוניברסלית. הנדל ואבישר פשוט אימצו את המודל וראו בו הזדמנות לחלץ את שוק התקשורת מהמשבר שהוביל את ישראל לפיגור בפריסת סיבים.

האימוץ של המודל, שקובע שבתמורה לוויתור של בזק על אזורי פריסה לא כדאיים לה, ייפרסו סיבים על ידי מפעילים שיתמודדו במכרז, הוא שגיאה גדולה שנובעת מהרצון להזיז "אבנים גדולות". זה בא ממקום טוב, ולזכותם אפשר לומר שלא בטוח ששינוי המודל היה אפשרי אחרי שההבנות עם בזק נראו קרובות מתמיד. לכן לפני שמדברים על דרעי והפטור שהעניק לראשי רשויות, צריך להבין היכן נקודת הכשל כרגע ולמה הבעיה היא הרבה יותר עמוקה.

אבנים גדולות חלקית

ב-2018 בזק הציעה מיוזמתה למשרד התקשורת פריסה של 80% ואם היו דוחקים אותה עוד קצת היא הייתה מסכימה לפריסה של 85% ממשקי הבית. תיכף תבינו כיצד הדברים מתחברים. מי שקרא את מדיניות המשרד שפורסמה בשבוע שעבר לגבי המכרזים העתידיים למפעילים הפרטיים, ראה שצורפה אליו הרשימה של בזק של היישובים שבהם היא לא תפרוס סיבים. צריך לקוות שבמשרד התקשורת עיינו היטב ברשימת מאות האזורים והיישובים שלא ייפרסו ואם היא לא מדירה שינה מעיניהם אז אנחנו צריכים לדאוג.

בגדול מדובר ביישובים ושכונות חרדיות, יישובים ערביים ואזורים לא כלכליים כמו אזורי תעשייה וכדומה, וקיבוצים שמעדיפים פתרונות עצמאיים. הרשימה הזו היא צרה צרורה. הרי אלעד או אום אל פאחם לא נפרסות על ידי בזק בגלל שלא כדאי לבזק כלכלית להגיע לשם. לחרדים מסיבות ברורות, ולאום אל פאחם או עראבה בגלל שיש קושי פיזי לפרוס ובמקביל גם יש שם רשתות פיראטיות. אז אם לבזק לא כדאי לפרוס שם, איך לסלקום יהיה כדאי לפרוס שם סיבים?

יתרה מכך, במערכות של בזק יודעים בדיוק לזהות היכן נמצא כל סיב וכל לקוח אינטרנט במדינת ישראל. שכונת רכבות בלוד במרכז הארץ לא תיפרס על ידה, למה? כי בבזק יודעים שבשכונה הזו אין מנויי אינטרנט. אז אם אין שם מנויים, למה שפרטנר תגיע לשם גם אם היא תקבל תמריץ?

במשרד התקשורת מסרבים לפתוח את הראש

במשרד התקשורת טוענים בתגובה שהפריסה שם תקרה כי המכרז מתמרץ את המפעילים לפרוס ובעצם נותן להם כסף כדי שיפרסו. אבל מה שהמשרד לא מבין זה שאם אין שם ביקוש לאינטרנט, למה שמישהו יפרוס? הוא הרי צריך לתחזק רשת, הוא צריך לתת שירותים, הוא צריך להגיע למקום קשה מאד פיזית לפריסה, למה שיעשו את זה גם אם משלמים לו כאשר במקביל יש רשתות פיראטיות? יש כאן תפיסה מאד בעייתית של המשרד שנראה שעכשיו נמצא במקום שפשוט אין ממנו דרך חזרה. ולכן הנדל לוקח כאן הימור גדול ומבטיח אישית להתערב היכן שלא יהיו מתמודדים ולהביא לשם תקציבים ממשלתיים.

אבל הבעיה הייתה יכולה להיפתר בדרך אחרת אילו במשרד היו מוכנים לפתוח את הראש וכאן הדברים מתחברים לנקודה הקודמת שציינו. אם במשרד הייתה הבנה טיפה יותר עמוקה של העניינים, הוא היה מבין שמה שחשוב לבזק זה רישיון ה-ISP. בלי רישיון ISP פרויקט הסיבים של בזק הוא בעייתי מאד עבורה. עד כדי כך שהיו קולות בבזק שקראו לא להיכנס לפרויקט מבלי רישיון ISP. במשרד ממשיכים להאמין שהלחץ התחרותי עשה את ההבדל והכניס אותה לפרויקט. הם פשוט לא מבינים. הלחץ התחרותי תרם תרומה מועטה לכניסה של בזק לפרויקט.

מה שדחף את בזק היא העובדה שהיא צריכה את הפרויקט כי זו האבולוציה ההנדסית של רשתות התקשורת והעובדה שמשרד התקשורת הבטיח לתת לה רישיון ISP. עכשיו צא ולמד מה היה קורה אם משרד התקשורת היה נותן לבזק את רישיון ה-ISP ב-2018 ובתמורה דורש פריסה אוניברסלית? הרי גם אם מדובר היה בפריסה יותר ארוכה, כלומר התחייבות של 80% בתוך 6 שנים ו-100% בתוך 10 שנים, האם זה לא היה הרבה יותר יעיל וכדאי לנו כמדינה? מי שבמשרד התקשורת אומר לכם שבזק לא הייתה מוכנה להסדר כזה, אינו יודע על מה הוא מדבר.

איך שגלגל מסתובב לו

ומה קרה עכשיו? ויתרו לבזק על הפריסה האוניברסלית והיא תקבל בקרוב רישיון ISP. אמנם באיחור אבל זה לא משנה כי אם הנדל לא היה עוזב את המשרד, היא כבר הייתה מקבלת, העיכוב הוא בגלל שהוא יצא לגלות וחזר אחרי חצי שנה. 

לכן הביקורת על דרעי היא במקומה אבל ההחלטה שלו היא רק היבט אחד לבעיה הרבה יותר גדולה. דרעי גזר על החברה החרדית שימוש באינטרנט מבוסס נחושת, כי הרי נחושת בכל מקרה תהיה בבתים, אז במקום אינטרנט על סיבים שהוא הרבה יותר מתקדם ומתאים למאה ה-21, הוא גוזר עליהם אינטרנט נחות. הוא מתעלם מכך שהחברה החרדית לא עשויה מקשה אחת ויש היום הרבה מאד חרדים שמשוועים לאינטרנט מהיר לצורכי עבודה. למה לפגוע בהם?

לסיום, מי שמשעמם לו שיקרא את נייר המדיניות של המשרד. הוא יראה שם מכרז בשיטה מסובכת במיוחד. ואם המכרז מסובך, מה יהיה ביישום?

אבל כאמור, הבעיה שדרעי יצר היא כאין וכאפס לעומת הבעיה הגדולה שעומדת לפתחנו וצריך לקוות שהמודל של הנדל יעבוד, אך יותר מכך, אם יתברר כבר במכרזים הראשונים שצפויים לצאת בעוד חצי שנה, שאין מתמודדים במכרזים, שהוא לא יהסס לשנות מדיניות ויחזיק בקרנות המזבח. ויפה שעה אחת קודם.

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עובדים שהוצאו לחל"ת בענף התיירות עומדים להישאר ללא דמי אבטלה

במשרד האוצר הניחו שאין צורך בקביעת מודל חל"ת ארוך־טווח וסברו כי המלחמה תסתיים לפני שהעובדים ימצו את ימי האבטלה והחופשה שצברו ● כעת, עסקים רבים טרם התאוששו, כשהמצוקה הגדולה היא בענף התיירות

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון / צילום: רונן חורש

האוצר על הצעת משרד הבינוי לעזור לקבלנים: "לא ישימה בעליל"

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן אמר כי יבוצע פיילוט לסיוע לקבלנים שיאחרו במסירת דירה בשל המלחמה, תחילה בשלוש ערים - בשדרות, בקריית שמונה ובשלומי • מנכ"ל האוצר הייזלר: "לא מכיר את ההצעה"

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

החברה שביטלה עסקת רכישת דירות ב־97 מיליון שקל והשיא של רפאל

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: רפאל מסכמת שנה עם שיא בהכנסות ובצבר ההזמנות, הרווח של מיטרוניקס בירידה ומשק אנרגיה עברה לרווח של 1.6 מיליון שקל בזכות פרויקט יכיני, אזורים Living ביטלה רכישת 48 דירות בפרויקט בבני ברק וחברת הביטוח איילון עברה לרווח ● מדור חדש

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים שהטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

אחרי שהפסידה 1.6 מיליארד שקל בשלוש שנים - פתאל חזרה לרווח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

דורי נאוי / צילום: איל יצהר

דורי נאוי על ישראכרט: "צריכים להחליט אם להכניס שותף או לוותר"

לאחר שבנק ישראל הבהיר לחברת אחים נאוי כי לא תוכל לשלוט בחברת כרטיסי האשראי עם פחות מ-30% מהמניות, בעל השליטה אומר כי "לא תם המשחק מבחינתנו; ישראכרט יכולה להמריא ולייצר תחרות אם יתנו לה את הכלים המתאימים"

השופט עוזי פוגלמן. דחה בקשה לדיון נוסף שהגישה המדינה / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

המדינה התנגדה לפצות אדם שקנה דירה ממתחזה - ונדחתה פעמיים בעליון

המדינה הגישה באופן חריג בקשה לדיון נוסף, בטענה כי הדרישה להציג צו ירושה מקורי תשפיע באופן שלילי על שוק הנדל"ן ● בשבוע שעבר בית המשפט העליון דחה את בקשתה

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

גל בר-דעה, מנכ''ל וואן זירו / צילום: איל יצהר

הבנק הדיגיטלי כבר שרף כ-800 מיליון שקל; המנכ"ל: "המשקיעים ימשיכו לתמוך"

לוואן זירו כבר יש כ-100 אלף לקוחות והמנכ"ל גל בר דעה מעריך כי "נהפוך לרווחיים כשנגיע ל-200 אלף לקוחות" ● את 2023 סיים הבנק של אמנון שעשוע עם הפסד של 357 מיליון שקל, אך בר דעה אופטימי:  "ההכנסה מלקוח יותר גבוהה ממה שחשבנו. אם נמשיך כך ונגביר פעילות אנחנו על דרך המלך"

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

בנייה חדשה בירושלים / צילום: Shutterstock

תל אביב מול ירושלים: הגרפים שמראים איפה שוק הנדל"ן צומח יותר

לפי נתוני הלמ"ס, אחת משש דירות שהחלה בנייתן אשתקד נמצאה בערים תל אביב או ירושלים, כשבאחרונה מדובר בהיקף שיא של 2.5% מהדירות הקיימות ● אבל כשברקע מגמת ההאטה הכללית, תל אביב הידרדרה למקום חמישי במספר העסקאות, בעוד שירושלים מובילה בבטחה

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

הדולר היה השנה מקלט בטוח ופתאום איבד גובה / אילוסטרציה: Shutterstock, Africa Studio

שני המטבעות האלו נחשבים למקלט בטוח, אז למה אחד צונח והשני ממריא?

הין היפני בשפל של 34 שנים והדולר מתחזק מול כל המטבעות ● קובי לוי ראש דסק אסטרטגיית שווקים בלאומי: "הין במגמת פיחות חדה, במקביל להחלטת הבנק המרכזי להעלות את הריבית לטריטוריה חיובית, הדולר התחזק על רקע נתוני מאקרו טובים"

שופט בית המשפט העליון חאלד כבוב / צילום: שלומי יוסף

נציב התלונות על השופטים מצא תלונה נגד השופט חאלד כבוב כמוצדקת

בשנת 2019 השופט חאלד כבוב נתן שתי החלטות, במסגרת בקשות לצווים במעמד צד אחד, הקשורות לתיק בו ארבעת ילדיו היו מעורבים בעקיפין ● הנציב אורי שהם ציין כי תמוה שכבוב לא ידע על הדבר, שכן שמותיהם הופיעו בחלק מנספחי התיק, אך כבוב טען כי הנתונים נמצאו בשולי הנספחים, שכללו 200 עמודים

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים תפסה מסמכים של שני עורכי דין וחטפה ביקורת חריפה משופטי העליון

במסגרת חקירה קיבל פקיד שומה חקירות מבית משפט השלום צו חיפוש במשרד של שני עו"ד ● השניים טענו שהמסמכים נתפסו על ידי צו של בית משפט השלום בהליך פלילי, אבל רשות המסים העבירה את הערעור שלהם לביהמ"ש המחוזי בהליכים אזרחיים ● ביהמ"ש העליון פסק כי רשות המסים לא יכולה לזגזג בין הליך פלילי לאזרחי

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

בזכות אגד: הרווח הנקי של קיסטון זינק ב-300%

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: קיסטון מציגה תוצאות חזקות בזכות אגד, הרווח הנקי של רציו ירד ל-127 מיליון דולר ואימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה ● מדור חדש