גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רעב, בצורת, מחלות: דו"ח האקלים של האו"ם חושף איומים בריאותיים קשים על האנושות

השפעות משבר האקלים יפקדו את כדור הארץ מוקדם יותר משצפו המדענים עד כה ● לפי טיוטת דוח מיוחד של מדעני האו"ם, ב-2050 האנושות תתמודד עם חום בלתי נסבל, התמוטטות של מערכות אקולוגיות, והשפעות הרסניות אחרות ● בישראל קצב ההתחממות כפול מהממוצע העולמי

הדוח נקרא ככתב אישום חריף כלפי האנושות על ניהול כושל ואחריותה לאי שמירה על כדור הארץ
הדוח נקרא ככתב אישום חריף כלפי האנושות על ניהול כושל ואחריותה לאי שמירה על כדור הארץ

עוד טרם הגיעם לגיל 30, ילדים שנולדו בשנת 2021 עלולים להתמודד עם השלכות קטסטרופליות שייגרמו כתוצאה מההתחממות הגלובלית, אילו האנושות לא תנקוט בצעדים דחופים למאבק בשינוי האקלים.

רעב, בצורת ומחלות ייגרמו לסבל רב עבור עוד עשרות מיליוני בני אדם בעוד עשרות שנים, כך מזהירים מדעני הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC), בטיוטת דוח מיוחד שפרטים ממנו הודלפו השבוע לתקשורת. "הגרוע עוד לפנינו, והוא ישפיע על חיי ילדינו ונכדינו הרבה יותר מאשר על חיינו", מזהירים המדענים במסקנות הביניים.

ממצאי הדוח, שיתפרסם לקראת חודש פברואר 2022, מדאיגים. לפי מחבריו, מאות מדענים מרחבי העולם, שינויי האקלים יעצבו באופן פונדמנטלי את בסיס החיים על פני כדור הארץ בעשורים הקרובים, גם אם בני האדם יצליחו להגביל את פליטת גזי החממה.

הכחדה של מיני בעלי חיים, הפצה רחבה יותר של מחלות, חום בלתי נסבל, התמוטטות של מערכות אקולוגיות, ערים בסכנת הצפה בשל עליית גובה פני הים, והשפעות הרסניות אחרות של המשבר האקלימי והאקולוגי - עלולות להיות ברורות בהשלכותיהן הטראגיות עוד לפני שימלאו 30 לילדים שרק נולדו.

הסיכונים קרובים הרבה יותר משחשבנו

הערכת מדעני האו"ם חושפת את ההשלכות הקשות של כוכב לכת מתחמם על בריאות האדם. זהו לא הדוח הראשון של מדעני הפאנל הבין ממשלתי שחושף את השלכות משבר האקלים, אך הדוח הנוכחי מציג בבירור את ההשלכות הנובעות מעשרות שנים של זיהום פחמן בלתי מרוסן, וממחיש כי הסיכונים אותם מיצר משבר האקלים - קרובים יותר ממה שחשבו מדענים בעבר. האתגרים שהדוח מדגיש הם מערכתיים, ושזורים לאורכו ולרוחבו של מרקם חיי היומיום.

לפי AFP, סוכנות הידיעות אליה הגיעה טיוטת הדוח בת 4,000 העמודים המקטלגת ומרכיבה כפסיפס כיצד שינויי האקלים משפיעים על עולמנו, הדוח נקרא ככתב אישום חריף כלפי האנושות על ניהול כושל ואחריותה לאי שמירה על כדור הארץ.

אחת האמירות הנוקבות בדוח מתייחסת לכך שבני האדם עצמם הם אלו שידעו סבל רב כתוצאה מהמשבר לו הם אחראיים: "החיים על פני כדור הארץ יכולים להתאושש משינויי אקלים גדולים על ידי התפתחות של מינים חדשים ויצירת מערכות אקולוגיות חדשות. האנושות לא יכולה", כותבים החוקרים. בתגובה לדיווח של AFP, המסתמך כאמור על הדלפות מטיוטת הדוח, ה-IPCC פרסמו הצהרה כי הארגון "אינו מגיב לתוכן דוחות הטיוטה בזמן שהעבודה עדיין נמשכת".

כאשר הטמפרטורות הממוצעות כבר עלו ב-1.1 מעלות צלזיוס מאז אמצע המאה ה-19, ההשפעות על הפלנטה כבר חמורות ויהפכו לאלימות יותר ויותר, גם אם פליטת הפחמן הדו-חמצני (CO2) תפחת, מזהירים המומחים. בה בעת, כאשר האנושות ממשיכה לדחוף כמויות שיא של גזי חממה לאטמוספירה, ומערערת על יכולתם של יערות ואוקיינוסים לקלוט אותם, והופכת את בעלי בריתה הטבעיים הגדולים ביותר במאבק נגד ההתחממות - לאויבים. ראיה לכך, היא שזעזועי אקלים קודמים כבר שינו באופן דרמטי את הסביבה, חיסלו מינים, והעלו את השאלה האם האנושות זורעת את זרעי מותה שלה.

מקבלי ההחלטות צריכים להתמודד עם המציאות שכבר מתרחשת

עבור מקבלי ההחלטות, ישנם לפחות ארבעה מסרים עיקריים בדוח המדענים; עם התחממות של 1.1 מעלות עד כה, האקלים כבר משתנה. לפני עשור, מדענים האמינו שהגבלת עליית הטמפרטורה לעד 2 מעלות צלזיוס מעל רמות אמצע המאה, תספיק כדי להגן על עתידנו, ומודלים אקלימיים קודמים חזו כי לא צפוי שנראה שינויי אקלים דרסטיים וחסרי תקדים לפני 2100. מטרה זו מעוגנת בהסכם פריז, שאומץ על ידי כמעט 200 מדינות שהתחייבו לבצע את הנדרש כדי להגביל את ההתחממות הגלובלית ל-2 מעלות לכל היותר בתחזית השלילית, ולעשות מאמצים כבירים כדי להוביל לכך שכדור הארץ לא יתחמם ביותר מ-1.5 מעלות.

אך טיוטת הדוח של האו"ם אומרת כי התחממות ממושכת אפילו מעבר ל-1.5 צלזיוס עלולה לייצר "תוצאות חמורות בהדרגה, לאורך מאות שנים, ובמקרים מסוימים - בלתי הפיכות". ובמבחן המציאות - לפי המגמה הנוכחית, כדור הארץ מצוי במסלול התחממות של 3 מעלות, במקרה הטוב. בהקשר הזה, ראוי לציין כי בחודש שעבר ארגון המטאורולוגיה העולמי פירסם תחזית לפיה ישנו סיכוי של 40% שכדור הארץ יחצה את רף ההתחממות של 1.5 מעלות לפחות למשך שנה אחת, עד שנת 2024.

האנושות כבר מתמודדת עם שינויים חסרי תקדים. בין אם מדובר בשוניות האלמוגים המצוית בסיכון, או אוכלוסיות ילידיות בערבה הארקטית המתמודדות עם הכחדה תרבותית, שכן הסביבה עליה מתבססת פרנסתן וההיסטוריה שלהן, נמסה תחת רגליהן.

ההתחממות כבר מובילה להתארכות של עונת השריפות, ולאובדן של מערכות מזון. לפי הדוח, מקבלי ההחלטות צריכים להתמודד עם המציאות שכבר מתרחשת, כאשר רמות ההסתגלות הנוכחיות "לא יהיו מספקות כדי לענות על סיכוני האקלים העתידיים".

שנית, האנושות תאלץ להתמודד עם גלי פליטים ורעב כרוני; עשרות מיליוני אנשים נוספים עשויים להתמודד עם רעב כרוני עד 2050, ו-130 מיליון נוספים עלולים לחוות עוני קיצוני בתוך עשור אם אי-השוויון ימשיך להעמיק. בשנת 2050, ערי חוף הנמצאות בקו החזית של משבר האקלים יציבו מאות מיליוני אנשים בסיכון לשיטפונות ופרצי סערה תכופים יותר ויותר, שיהפכו לקטלניים יותר בגלל עליית גובה פני הים.

המטרות שהוצבו בהסכם פריז לא מספיקות

גם אם תצליח האנושות לקיים את התחייבויות בהסכם פריז - לא יהיה די בכך. כ-350 מיליון אנשים נוספים החיים באזורים עירוניים יחשפו למחסור במים בגלל בצורת קשה בהתחממות של 1.5 צלזיוס - 410 מיליון בהתחממות של 2 מעלות צלזיוס. חצי המעלה הנוספת, פירושה גם 420 מיליון אנשים נוספים שיחשפו לגלי חום קיצוניים, העלולים להיות קטלניים. "באפריקה, עלויות ההסתגלות להתחממות צפויות לעלות בעשרות מיליארדי דולרים בשנה באם תעלה הטמפרטורה ביותר מ-2 מעלות", מזהיר הדוח.

שלישית, הדוח מתאר את הסכנה וההשפעות המרובות של הגעה לנקודות האל חזור של מערכות האקלים, אותן מדענים רק החלו למדוד ולהבין. כך למשל, מחקרים אחרונים הראו כי התחממות של שתי מעלות עלולה לגרום להתכת מדפי הקרח בגרינלנד ומערב אנטארקטיקה - ולהעלות את גובה פני הים ב-13 מטרים - מעבר לנקודת האל חזור.

לבסוף, בעתיד הקרוב יותר, במחוזות מסוימים כמו מזרח ברזיל, דרום מזרח אסיה, הים התיכון, מרכז סין, קווי החוף כמעט בכל נקודה עלולים להיות מוכים על ידי אסונות אקלים מרובים בבת אחת: בצורות, גלי חום, ציקלונים, שריפות ושיטפונות.

קצב ההתחממות בישראל כפול מהממוצע העולמי

בישראל, קיימת מנהלת אקלים אך היא לא מתוקצבת, בעוד שיעדי הממשלה בתחום לא נחשבים לשאפתניים. עד היום, לא הצליחה הממשלה לאשר למשל את תוכנית הפחתת הפחמן בכלכלה הישראלית עד 2050, בשל מחלוקות בין המשרדים.

בהסכמים הקואליציוניים עליהם חתמה הממשלה הנוכחית, נוכח הנושא האקלימי. הממשלה התחייבה להעביר חוק אקלים ובתוכו מנגנון לתמחור פחמן, וכך גם לאשר את התוכנית להפחתת הפחמן בכלכלה ולהציגה לאו"ם בכנס האקלים שיתקיים בגלאזגו בנובמבר.

קצב ההתחממות בישראל כפול מהממוצע העולמי. הטמפרטורה בישראל עלתה בכ-1.4 מעלות בין השנים 1950-2017, ועד 2050 היא צפויה לעלות במעלה נוספת, כך לפי דוח השירות המטאורולוגי. על כן, מדגישה השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, כי מדינת ישראל חייבת להתייחס למשבר האקלים כאיום לאומי. לדבריה, "עיקרי דוח פאנל המומחים והמדענים מראה, שמשבר האקלים הצפוי יהיה עוד יותר חמור וקיצוני ממה שציפו בעולם. לאור זאת, היערכות ישראל למשבר האקלים היא קריטית. יש להכניס את משבר האקלים כתרחיש ייחוס במפת האיום הלאומית, לראות בו איום אסטרטגי, ולתת לו מענה רוחבי כבר במסגרת תקציב המדינה הקרוב".

נדגיש, כי פעילותה של ישראל לבדה, לא תספיק כמובן כדי לבלום את ההתחממות, אך יש לה אחריות דומה לכלל אומות העולם במאמץ להפחתת הפליטות, למרות גודלה. יתר על כן, להפחתת הפליטות ישנו גם ערך חיובי בהפחתת זיהום אוויר, בשל המעבר המתבקש לייצור חשמל באמצעים נקיים, נטולי נפט, פחם וגז.

עוד כתבות

רשא חולי, מנכ''לית חברת הביומד מדיפלסט / צילום: יונתן בלום

המנכ"לית שנוסעת 5 שעות ביום כדי להגיע לעבודה: "חיה באוטו"

רשא חולי, מנכ"לית חברת הביומד מדיפלסט, תמיד ידעה שהיא רוצה לנהל מפעל ייצור ● היום היא אחת המנכ"ליות הערביות היחידות בישראל, ובכל יום נוסעת חמש שעות למשרד ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

כבר לפני חודשיים: איראן תירגלה שיגור טילים בליסטיים נגד בסיס פלמחים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: התרגיל הצבאי של איראן שהתקיים כבר לפני חודשיים, איראן מצליחה לשבור את האמברגו על הנפט וגוגל פיטרה עובדים שמחו נגד ישראל במשרדים בניו יורק ● כותרות העיתונים בעולם 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לראשונה בהיסטוריה: הממשלה אישרה קיצוץ בתקציב בניגוד לעמדת שר האוצר

הקיצוץ בתקציב, בהיקף של כ-225 מיליון שקל, אושר לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובתום מאבקים בשבועות האחרונים מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● הקיצוץ נועד למימון הקמת מתקני כליאה לאכלוס העצורים הביטחוניים הרבים שנעצרו מאז תחילת המלחמה

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה מעורבת בוול סטריט; S&P 500 ירד זה היום החמישי ברציפות

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● סולאראדג' בשפל של 5 שנים ● מחיר הקקאו זינק לשיא כל הזמנים ● למה טראמפ מדיה זינקה ב-22% ● ליתיום אמריקס צללה ב-25% ● טסלה בשפל של שנה, מתחת ל-150 דולר, בדויטשה בנק צופים לה ירידה נוספת של 30% ● נטפליקס ניפצה את התחזיות, אבל תחזית מאכזבת מפילה את המניה במסחר המאוחר

עומר אלפרן, מנהל השקעות ושותף בחברת רובי קפיטל / צילום: דין אהרוני רולנד

"עד עכשיו יזמי נדל"ן לא יצאו עם פרויקטים שכבר מוכנים, מכאן נראה מבול"

חברת המימון החוץ־בנקאי רובי קפיטל משיקה קרן השקעות שנייה, במטרה לגייס חצי מיליארד שקל לפחות ● עומר אלפרן, מנהל השקעות ראשי ושותף בחברה: "בקרוב הרבה מאוד יזמים בתחום ההתחדשות העירונית יוציאו הרבה מאוד פרויקטים לשוק"

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

רשת הברחות מתוחכמת: איך המערב ינצח את הכטב"מים האיראניים?

בעקבות המתקפה על ישראל, בארה"ב מתכננים עיצומים חדשים על תוכנית כלי הטיס הבלתי מאוישים של איראן ● באירופה מצטרפים למהלך על מנת להיאבק בהתחמשות של מוסקבה דרך טהרן ולמנוע הסלמה במזרח התיכון ● לצעדים אלו תהיה משמעות, לפי מומחים, אך לא גדולה. הסיבה: סין ורוסיה

מטוס אל על / צילום: Shutterstock

אחרי הצניחה בתחילת המלחמה: התאוששות בענפי התיירות והבילויים

חג הפסח שיחול בקרוב מחולל רכישות בתחום החופשות והמופעים ● אתר KSP מרחיב את שיתוף־הפעולה עם שטראוס לצד מותגים כמו ויסוצקי ולוואצה ● הדירוג החודשי של אתרי האונליין

פיצוחים / צילום: תמר מצפי

הגרעינים של חממה בדרך החוצה מהבורסה - מי ייכנס במקומם?

חברת חממה סחר קיבלה הצעה להוצאת פעילותה מהבורסה והכנסת פעילות נדל"ן במקומה ● בעקבות מלחמת חרבות ברזל לחברה חובות בהיקף של 1.6 מיליון שקל מתושבים מרצועת עזה

יו''ר בית הנבחרים, מייק ג'ונסון / צילום: ap, J. Scott Applewhite

4 מיליארד דולר לכיפת ברזל: חבילת הסיוע האמריקאית בדרך להצבעה

בוושינגטון, סוגיית חבילת הסיוע לישראל, אוקראינה וטייוואן עשויה להתקדם כבר בימים הקרובים ● יו"ר בית הנבחרים מייק ג'ונסון בשיתוף רפובליקנים נוספים הציגו אמש חבילת סיוע הכוללת 26.4 מיליארד דולר לישראל ● דיווח: ארה"ב הסכימה לתמרון ישראלי ברפיח, בתמורה לתגובה לא נרחבת נגד איראן

שלומית וייס / צילום: שלמה שהם

"חייבים להיות מהירים וגמישים יותר": העזיבה של הבכירה הישראלית והשינוי הארגוני באינטל

לפי מכתב שנשלח לעובדי החברה אמש נראה כי באינטל החליטו לאחד פעילויות בתחום הפיתוח ולהעביר את המשקל לפיתוח בתחום השרתים ובינה מלאכותית ● צעד זה הוביל בסופו של דבר להחלטתה של הישראלית הבכירה בחברה, שלומית וייס, לפרוש ממנה ● "עלינו להגביר את המהירות והגמישות בביצועים שלנו", נכתב במכתב

אביב ומתיאו שפירא, אדיר טובי ורובי ליאני, חברת XTEND / צילום: כדיה לוי

עפים כמו פרפר, עוקצים כמו דבורה: הרחפנים שמשנים את תורת הלחימה

הרחפנים של אקסטנד הפכו פופולריים במלחמה בעזה, ואף הצילו חיים • עכשיו היא עובדת על מערכת משולבת שתיקח את יכולות הרובוטים קדימה ותסייע להם לפעול בצוות ● הסטארט-אפים המצליחים, פרויקט מיוחד

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית

מירב בן ארי, יש עתיד טוויטר, 23.5.21 / צילום: שלומי יוסף

האם הרקע המקצועי של המפכ"ל המיועד של בן גביר חריג ביחס למקובל?

האם הרקע המקצועי של המפכ"ל המיועד אבשלום פלד הוא חריג? צללנו להיסטוריה ● המשרוקית של גלובס

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה ננעלה בעליות חדות אבל ירדה ב-1.1% בסיכום שבועי; מדד הבנקים זינק ב-1.8%

ת"א 35 עלה ב-1.3% ● סיכום השבוע: מדדי ת"א-35 ות"א-90 ירדו בכ- 1.1% ובכ-0.6%, בהתאמה, ירידות שערים אפיינו את מרבית המדדים הענפיים, בראשם מדד ת"א-ביומד שירד השבוע בכ-7.6% ● ב-2 במאי יתווספו למדד ת"א-35 מניות פתאל ושופרסל, יגרעו קבוצת אשטרום ושיכון ובינוי ● תשואת האג"ח הממשלתי ל-10 שנים עלתה השבוע בכ-0.1% והגיעה לכ- 4.8% בסוף השבוע

בית חולים חדש ייבנה בבאר שבע / אילוסטרציה: Shutterstock

בית חולים ראשון בבעלות הקופות הקטנות: לאומית ומאוחדת יפעילו את בית החולים בבאר שבע

בית החולים שיבא יהיה שותף של הקופות בהקמת בית החולים ● הלו"ז להשקה מוערך בלפחות 8-6 שנים ותקציב ההקמה בלפחות מיליארד שקל ● בשבועות הקרובים צפויה להתקבל החלטת ממשלה התומכת בהחלטת משרדי הבריאות והאוצר שהתקבלה היום

סם אלטמן / צילום: כדיה לוי

המיזם החדש של סם אלטמן במפרציות ואיך יכול להיות שישראל נותרה בחוץ

הדיווחים על ביקוריו של מנכ"ל OpenAI באיחוד האמירויות ובסעודיה נמשכים, ולפי הערכות המטרה היא הקמת תשתיות לפיתוח שבבי בינה מלאכותית ● ישראל לא חלק מהתוכניות, אבל בענף לא דואגים: "אם אלטמן יחפש את ההון האנושי, ישראל עשויה להיות חלק מהתמונה"

פעילות צה''ל במערב חאן יונס / צילום: דובר צה''ל

אזעקות הופעלו באשקלון, לראשונה מזה כשבועיים

שני טילי נ"ט פגעו במרחב קיבוץ יראון, לא היו נפגעים אך נגרם נזק ● ארה"ב מטילה עיצומים חדשים על איראן בעקבות המתקפה על ישראל ● בהודעת ביידן נכתב: "איראן ביצעה נגד ישראל את אחת ממתקפות הטילים והכטב"מים הגדולות שהעולם ראה אי פעם" ● גם האיחוד האירופי צפוי להטיל עיצומים ● שר החוץ האיראני נחת בניו יורק ● עדכונים שוטפים 

פרופ' יוסי מטיאס / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל יוסי מטיאס עובר לתפקיד בכיר בגוגל העולמית

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל ב-18 השנים האחרונות, פרופ' יוסי מטיאס, צפוי לעבור לעמק הסיליקון ולנהל מארה"ב את פעילות המחקר של גוגל העולמית

אסף זגריזק / צילום: כדיה לוי

הם איבדו קרובים, פונו מבתיהם או ראו את מפעל חייהם קורס: 13 אנשים מספרים מה נותן להם כוח

איל וולדמן מנסה להמשיך לבלות כי זה מה שבתו דניאל הייתה רוצה ● ירדן גונן, אחות של רומי החטופה בעזה, לובשת חולצת קשת בענן בימים קשים במיוחד ● חיים ילין ממלא מצברים רק בבית בבארי, למרות הזיכרונות השחורים משם ● ואבישג שאר-ישוב מחפשת קרני אור בצילומים שלה ● 13 אנשים משתפים מהי מכונת ההנשמה שלהם בחצי השנה האחרונה ● פרויקט מיוחד

איך המוסדיים מחליטים איפה תשב הפנסיה שלכם / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

הבכיר שחושף באופן נדיר את הסודות על איך משקיעים את הפנסיה שלכם

הצצה אל מאחורי הקלעים של דיוני ועדת ההשקעות של גוף מוסדי: היכן להגדיל סיכון, כמה פיצוי נדרש עבורו, עד כמה משפיעים השווקים העולמיים על החוסך הישראלי, ואילו אתגרים ייחודיים עומדים בפני מנהלי קופות הגמל וקרנות הפנסיה וההשתלמות המקומיים