גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התוכנית ה"ירוקה" של בזן: בחלקה תיאורטית, בחלקה בשוליים, ובעיקר מסמנת: עתיד החברה הוא בדלקים הפוסיליים

העולם צועד לעבר כלכלה דלת פחמן, והפחתה משמעותית של השימוש בדלקים מזהמים ● כאשר הקרקע תחת האפיק ההכנסות היחיד של החברה רועדת והיא בסכנת פינוי ממפרץ חיפה, הודיעו בבזן על תוכנית ירוקה ● אלא שבפועל, עתיד החברה, לפחות בטווח הנראה לעין – כלל איננו "ירוק"

מפרץ חיפה / צילום: Shutterstock
מפרץ חיפה / צילום: Shutterstock

חודשים בודדים לאחר שהודיעה הממשלה כי עתידה של קבוצת בזן (בית זיקוק לנפט) במפרץ חיפה מוטל בספק וכי היא שואפת לפעול לפנוי התעשייה הפטרוכימית מהמפרץ בתוך עשור, השיקה היום (ה') החברה בכנס משקיעים בתל אביב תוכנית לשינויים בליבת העיסוק שלה בעשור הקרוב, באופן שיסיט השקעות ופעילות מאפיקים מזהמים, לאפיקים ברי קיימא.

העולם צועד לעבר כלכלה דלת פחמן, והפחתה משמעותית של השימוש בדלקים מזהמים ובפלסטיק המופק מהם - המהווים היום את כלל פעילותה של בזן. כאשר הקרקע תחת האפיק ההכנסות היחיד של החברה המייצאת כ-40% מתוצריה רועדת, הודיעו בבזן: נשקיע מיליארד וחצי דולר בהשקעות הון עד 2030, לכל הפחות 400 מיליון מתוכם במנועי הצמיחה החדשים, כאשר היתרה תושקע בהמשך שיפור והתאמת הנכסים הקיימים, הטמעת טכנולוגיות מתקדמות ליצור ולהפחתת טביעת הרגל הפחמנית.

בטווח הנראה לעין - העתיד כלל אינו "ירוק"

מה על הפרק? בחברה מודיעים: "נוביל את שוק המימן הירוק והדלקים החלופיים, ואת שוק הפולימרים הממוחזרים והמתכלים". בזן מדברת על שיתופי פעולה מקומיים בתחום המימן הירוק לתחבורה ולתעשייה, באמצעות השקעות ושיתוף פעולה עם סטארט אפ המימן הירוק H2PRO. בזירת הפלסטיק, מתחייבים בבזן להציב יעד של 15% פולמרים (חומר הגלם שממנו מורכבים מוצרי הפלסטיק) ממקורות בני קיימא, או מחומר ממוחזר עד שנת 2025, ו-30% עד שנת 2030.

אלא שבפועל, עתיד החברה, לפחות בטווח הנראה לעין - כלל איננו "ירוק", כאשר עיקר הפעילות של בזן תמשיך לצמוח באפיקי הדלקים הפוסיליים, וכלל לא בטוח עד כמה התוכניות הירוקות תהיינה משמעותיות בהיקפן ביחס לכלל הפעילות, או האם ישומן בשטח בשנים הקרובות יהיה אפשרי הלכה למעשה. כך למשל, בבזן לא מציינים כמה מתוך הסכום שהוצג היום אכן נוגע להסטת פעילות למימן ירוק הנסמך על מקורות אנרגיה מתחדשת, וגם לא מציינים כמה מנתח פעילות אכן יושקע במימן ירוק, תחום שהיום הוא בגדר תיאוריה גם בעולם.

במילים אחרות: אם היום כלל הפעילות של בזן היא פעילות הכוללת דלקים מזהמים, בחברה לא מבטיחים לשנות כיוון באמת, אלא להתרחב בשיעור לא ידוע לאפיק נוסף. יתר על כן, חלק מהסכום אותו תשקיע בזן בפעילות ירוקה, דווקא יזרום להתפתחות בתחומים פוסיליים מזהמים: מימן אפור וכחול, הנסמכים על גז, שהשימוש בו כרוך בפליטת מתאן - גז חממה אגרסיבי פי 80 מפחמן. בחברה לא מוסרים מידע לגבי גובה ההשקעה במימן הנסמך על מקורות פוסיליים מתוך כלל הסכום שהוצג הבוקר כהשקעה באפיקים ירוקים, אך בחודש דצמבר הודיעה החברה על הקמת תשתית ראשונית לשיווק מימן אפור לתחבורה בעלות של 12 מיליון שקלים.

בטווח הקרוב והמיידי, בזן מקימה אופרציה של מימן אפור ולא סביבתי, שתישאר בשטח למשך עשורים רבים קדימה, בזמן שהעולם נדרש עד שנת 2050 לרוקן את הכלכלה מפחמן ולהפחית ככל הניתן את השימוש בדלקים המחמירים את משבר האקלים. יתר על כן, תחום המימן בכללותו נמצא בחיתוליו. לפי ד"ר גיל פרואקטור, מנהל תחום אנרגיה ואקלים במשרד להגנת הסביבה, לחזון המימן יש להתייחס בפרופורציה המתאימה. לדבריו, "הדרך לכלכלה דלת פחמן חייבת לעבור באמצעות הפחתה אמיתית בפליטות. מימן ירוק מאפשר זאת כי הוא מיוצר ממקורות מתחדשים. מימן אשר מיוצר מגז פוסילי מזהם לא מאפשר זאת. המימן הכחול הוא מושג תיאורטי שלצערנו לא הוכח באופן מסחרי, מה עוד שהעלויות של הפיילוטים עצומות והדרישות הבסיסיות להטמנה בעייתיות מאוד לישראל".

פרואקטור מסביר: את פליטות המתאן של המימן הכחול, שואפים הסטארטאפים העוסקים בתחום להטמין בשכבות גיאולוגיות בקרקע - הליך שלא רק שלא ברור מה תהיה השפעתו הסביבתית, אלא שגם בשלב זה תיאורטי לחלוטין, ללא אחיזה עסקית או מדעית בשטח. לדבריו, "הניסיון המסחרי המשמעותי ביותר נכשל ממש בימים אלו - חברה שניסתה ולא הצליחה להגיע לרמות המינימליות של הטמנה הנדרשות למימן כחול (מדובר בניסוי של חברת האנרגיה שברון באוסטרליה, ש.א). שיטה ניסיונית זו אינה מוכחת - גם לא מסחרית, יקרה להחריד וצורכת המון אנרגיה (לדחיסה של המימן)".

נתח הפעילות המזהם יוסיף להיות דומיננטי עד 2040

ומה באשר לפעילות הדלקים הפוסיליים המזהמים של הקבוצה בכללותם? בבזן מבהירים: נתח הפעילות המזהמת של החברה לאו דווקא יקטן, ואולי אף ייגדל. לפי החברה, תחום הדלקים יוסיף להיות דומיננטי עם צפי לעלייה בביקושים, בפרט בתחום הסולר המזהם, לפחות עד שנת 2040. בכל הנוגע לישראל - בבזן, לפחות בעת הזו, אכן צודקים. מדינת ישראל היא נטולת יעדים שאפתניים בתחום ונכשלת באופן עקבי בתחום הפחתת הפחמן בתחבורה המזהמת, כשהיא דווקא דוהרת קדימה עם עלייה בנסועה הפרטית, ללא תשתיות לתחבורה חשמלית, וללא מאמץ כלשהו לשינוי ההרגלים המזהמים. אילו לא תתעשת הממשלה ותרסן את השימוש בדלקים מזהמים, עתיד חומרי הגלם המזהמים של בזן מובטח. וככל שישנו ביקוש, לחברה אין סיבה מוצדקת לשנות את אפיק ההכנסה המרכזי שלה.

אך במבט החוצה, ייתכן שבזן תתקשה למצוא שווקים עתידיים פתוחים לרווחה עבור פעילות היצוא שלה, המהווה נתח נכבד מאוד מפעילותה. באירופה ובארה"ב, בניגוד לישראל, מאמצים יעדים שאפתניים להפחתת הנסועה הפרטית, מעבר לרכבים חשמליים והפחתה משמעותית של שימוש בדלקים מזהמים. כך למשל, בימים האחרונים דחתה קוויבק פרויקט הפקת גז בהיקף של 14 מיליארד דולר, כדי לא לפגוע במוטיבציה של השווקים לעבור למקורות ייצור אנרגיה נקיים יותר.

ומה לגבי הפלסטיק? בזן, שהיקף מוצרי הפלסטיק המזהמים מבוססי הנפט שלה יעמוד לאורך שנים לכל הפחות על 70%, מנסה ליישר קו עם רגולציה מקומית ועולמית - כדי לא לאבד את השווקים המשתנים. בישראל, רק לאחרונה הכריזה הממשלה על כוונתה להטיל מס על כלים חד פעמיים, ובמקביל חברות רבות המשתמשות בפולימרים מבוססי נפט במוצריהן, מכריזות על תוכניות להפחתת שימוש בפלסטיק ותעדוף של חומר ממוחזר. מעבר לים, השינויים מתקדמים בקצב גבוה יותר. עם כמחצית מהפולימרים של בז"ן מיועדים לייצוא, ברחבי העולם מוציאות מדינות מחוץ לחוק מוצרים מסוימים העשויים מפלסטיק חד פעמי שאינו ניתן למיחזור, וקובעות רגולציות שונות שיגבירו את השימוש בחומר ממוחזר.

"תהליך חשוב, אבל אסור למשקיעים להתייחס לזה כחזית ירוקה"

בבזן יפעלו בשני אפיקים: האחד, ייצור פולימרים מחומר ממוחזר, בהליך של מחזור כימי, שיאפשר חזרה של חומרים לרמת הפולימר ויצירה של הליך מעגלי. לצורך כך, יוקם בעתיד מפעל לייצור פולימרים ממוחזרים על ידי החברה עצמה. כיום, אין בישראל תשתיות טובות מספיק כדי לייצר פולימרים ממוחזרים לצרכי התעשייה, ומרבית החומרים הממוחזרים המשמשים חברות - מקורם בחו"ל.

בנוסף, לבזן שיתופי פעולה פעילים עם חברות UBQ ו-Melodea, העוסקות בביו פולימרים מתכלים (האחת עוסקת בהפסקת פלסטיק מפסולת והאחרת בהפקת פלסטיק מתאית עצים). שאיפת החברה היא לספק חומר גלם לכ-300 מפעלים מקומיים, אך מדובר בתהליך ארוך שדורש יצירת מעגל של ממש: התאמת המפעלים לקליטת חומרים ממוחזרים חדשים ועבודה מולם, וגם עבודה מול הרגולטור, שכן שילוב חומר ממוחזר באריזת מוצרי מזון למשל, עדיין כרוכה בקשיים רבים ודורשת חומר מוגמר ברמת ניקיון שאיננה קיימת כיום בישראל. יש לקוות, שבזירה הזו התוכנית של בזן תהווה בשורה לשוק המחזור המקומי, שכיום הינו כמעט בלתי קיים בישראל.

רגל נוספת של הצהרת החברה, נוגעת לשוק ההון. בזן תיישם מתודולוגיה עפ"י סטנדרטים בינלאומיים של ESG ותבצע את המהלכים האסטרטגיים בהתאם לעקרונות שיכללו העמקת ושילוב מוצרים מופחתי השפעה סביבתית בתוך המודל העסקי של החברה ותוביל קיימות עסקית בתעשייה הישראלית. בתוך כך, מכלילה החברה את יעדיה בתחום הפולימרים, וביצוע הערכת טביעת רגל אקולוגית והערכת סיכוני אקלים בתחומי פעילותה.

ההצהרה של בזן לא פוגשת את שוק ההון בחלל ריק. בשנה האחרונה, זורמות השקעות הון רבות לאפיקי ESG. כלומר, השקעות הבוחנות היבטים של סביבה, חברה וממשל, ומתעדפות חברות נקיות על פני חברות הפועלות בשווקים מזהמים. גם בישראל, הצהירו שני בתי השקעות - מגדל ואלטשולר שחם, שיפסיקו בהדרגה השקעות קיימות בחברות דלקים מאובנים שלא יוכיחו שהן מצויות במסלול שינוי של ליבת העסק, ולא יוסיפו השקעות חדשות באפיקים רוויי פחמן.

האם ייתכן שבזן מקווה כי אפיקי הפעולה החדשים שלה יובילו את בתי ההשקעות להוסיף ולהזרים אליה כספי ציבור, למרות שנתח הפעילות העיקרי שלה, אותו היא שואפת להגדיל, יוותר מבוסס דלקים פוסיליים הפוגעים באקלים? לפי ד"ר אור קרסין, מומחית למדיניות סביבתית וראשת תחום מדיניות ציבורית באוניברסיטה הפתוחה, אומרת כי "התהליך שבזן עושה הוא חשוב, אבל אסור למשקיעים להתייחס לזה כחזית ירוקה. חשוב שמשקיעים ישימו לב שכל עוד החברה לא הסיטה את עיקר השקעותיה מדלקים פוסיליים, הרי שסיכוני האקלים וסיכוני ה-ESG שהחברה ניצבת בפניהם לא קטנו משמעותית והיא תמשיך להיות מסווגת במקום נמוך במדדי קיימות, ויתר הסיכונים הסביבתיים (כגון זיהומים ופליטות של חומרים מסוכנים) הנלווים לעסקים לא יפחתו".

לפי קרסין, בסופו של דבר, התוכנית איננה מצליחה להדביק את הטרנספורמציה אותה צריכות מדינות העולם לבצע בתחום האנרגיה והסביבה. לדבריה, "שינוי אסטרטגי אמיתי לכיוון אחריות אקלימית מחייב הצגת תוכנית הרבה יותר שאפתנית עם יעדים לטווח הקצר הבינוני והארוך שעל בסיסם יוכלו משקיעים לבחון את ביצועי החברה ואת רצינותה לגבי כוונותיה להפחית את חשיפתה לעסקים מזהמים במיוחד. חשוב לציין כי האיחוד האירופי הנחה לאחרונה את הבנקים שלו לעצור בהדרגה מימון והשקעות בחברות העוסקות בייצור וזיקוק דלקים פוסיליים, וכי נכון שבז"ן וחברות נוספות בישראל שעוסקות במגזר האנרגיה ייקחו בחשבון כי מגמת המימון במערב תהיה להקטין את החשיפה של בנקים להשקעות בפחמן ושלילה הדרגתית של מענקים ממשלתיים שונים מגופים כאלה".

נגה לבציון נדן, מנהלת שותפה בואליו בריבוע, הבית להשקעות אחראיות ומנכ"לית גרינאיי, מוסיפה לכך ומסבירה: עד שהחברה לא תוכיח בפועל שיש לה הכנסות מהפיתוחים הסביבתיים, היא לא תזכה להערכה כתורמת לפיתוח בר קיימא. לדבריה, "אנחנו שמחים על כל התפתחות, אבל זה לא הופך את בזן לחברה ירוקה. כל עוד אין לה הכנסות מהתחום הזה, מדובר עדיין בפיתוח. ובנוסף, עד שחלקם של המוצרים הפוסיליים לא יקטן מהותית בפועל בנתח העסק, משקיעי ESG ימנעו מלהשקיע בה. ככל שמדובר בפרומיל של הסטה, זה לא יכול לעבור את המשקיעים כעסק בצמיחה ירוקה. בדיוק בשל כך חשוב שגופים פיננסיים שמעוניינים להטמיע השקעות אחראיות ישתמשו בהערכות ובמדדים כדי להעריך במדויק את הגופים שבהם הם משקיעים. הציון של בזן לא ישתנה בעקבות הודעתה היום, אלא רק אם יעשה שינוי מהותי בניהול תחומי ה-esg, תשתנה המעורבות במוצרים בעיתיים אקלימית וסביבתית ויווצר אפיק להכנסה משמעותית מהפיתוחים הסביבתיים המדוברים".

לבסוף, חשוב להזכיר - השאלה הגדולה היא שאלת היתכנות היישום. האם התוכנית של בזן היא פניה נרגשת לממשלה שמתכננת לפנותה? למרות שבתקציב המדינה, נכון לעכשיו, אין לכך כל זכר: הממשלה הנוכחית התחייבה ליישם את המלצת ועדת המנכ"לים, ולפעול לסגירת התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה. אילו לא תעמוד הממשלה בהבטחתה, יכולים בבזן לישון בשקט ולהמשיך בעסקים כרגיל. אך אילו תחל הממשלה להוציא את ההמלצות אל הפועל - ספק אם התוכנית המותירה את עיקרה המוחלט של פעילות החברה על גלגלי הדלקים הפוסיליים, תספיק כדי להבטיח את המשך פעילותה.

בשולי הדברים, התוכנית שהציגו היום בבזן מאכזבת, דווקא מפני שבשל התשתיות והידע הרב שנצבר בחברה, בבזן ישנה את היכולת להוביל את ישראל למהפכה בתחום הדלקים לתחבורה. אך עבור כך, היא תצטרך לשדרג באופן משמעותי וממשי יותר את התוכניות שלה, ולהתבסס על פתרונות שניתן להוציא לפועל במהרה.

עוד כתבות

כלא גלבוע / צילום: Reuters, Ilia Yefimovich

שני הנמלטים האחרונים מהכלא נתפסו בג'נין ע"י כוחות הביטחון

בתום פעולת הונאה, השניים נעצרו ללא התנגדות, יחד עם שני סייענים ● האסירים יועברו לחקירת שב"כ ומשם לתא כליאה בהפרדה בצינוק בבית סוהר בדרום ● המפכ"ל: "ידענו שמקום הימצאותם הוא בג'נין, נערכנו במשך ימים לפעילות המורכבת, והלילה התקבל המידע לו חיכינו" ● רה"מ בנט: "את מה שהתקלקל אפשר לתקן"

יאיר נתניהו / צילום: שלומי יוסף

מחיר הדחייה: יאיר נתניהו שילם 310 אלף שקל לעורך וואלה לשעבר - ואז גילה שהסכום תפח

בית המשפט המחוזי דחה את בקשת נתניהו לעכב את פסק דינו של בית המשפט השלום, וחייב אותו לשלם מיידית לאבי אלקלעי את הפיצוי שנפסק לטובתו במסגרת תביעת הדיבה שהגיש נגדו ● יאיר נתניהו טען כי לא קיבל את התביעה, אולם השופטת לא קיבלה את הטיעון והחליטה להותיר את פסק הדין על כנו, ואף לחייבו בהוצאות משפט נוספות בסכום של כ-30 אלף שקל

מפעל כתר בצפון / צילום: רחפן באדיבות כתר

לאחר הפסדים של כמעט מיליארד אירו: כתר תנפיק בניו יורק בעיקר לצורך החזר חוב

יצרנית רהיטי הפלסטיק הוותיקה שעברה ב-2016 לשליטת קרן BC Partners, מבקשת להנפיק לפי שווי של 2.5 מיליארד דולר, כדי להחזיר הלוואה יקרה ששימשה לרכישתה ● שיפרה משמעותית את תוצאותיה על רקע משבר הקורונה, אך עדיין מתקשה להרוויח - לאחר הפסדי עתק בשנים 2020-2018

רותם אזולאי, יועץ משכנתאות / צילום: ליז אביטן

"משבר הקורונה רק הוביל לעלייה במספר רוכשי הדירות ומי שמבקשים משכנתה באזור שדרות"

רותם אזולאי, בעל רותם משכנתאות, תושב שדרות ● "באזור שלנו מגיעים עם הון עצמי נמוך יותר ואז לוקחים משכנתה גדולה יותר" ● גלובס שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז 

מטה גוגל במאונטיין ויו, קליפורניה / צילום: Shutterstock, achinthamb

איך תושבי בני ציון מאיימים על גוגל ולמה הייטקיסטים ישראלים נודדים לטקסס?

מה מניע את ההייטקיסטים הישראלים לעזוב את עמק הסיליקון ולעבור דווקא לאוסטין, טקסס ● וגם החוקרת שגילויה אפשרו את חיסוני הקורונה של פייזר ומודרנה מדברת ● סיכום השבוע שהיה בהייטק

ראש הממשלה נפתלי בנט ושר החוץ יאיר לפיד / צילום: Associated Press, Emmanuel Dunand

אקלים, הסברה והפלסטינים: הממשלה פרסמה את היעדים שלה

במלאת 100 ימים להקמת הממשלה, פורסמה היום את תוכנית היעדים לקדנציה ● במשרד ראש הממשלה שמים דגש על משבר האקלים, במשרד הביטחון רוצים להרחיב את הפעילות המדינית, במשרד החוץ מתמקדים בהסברה והמשרד לשת"פ אזורי רוצה לחזק את היחסים עם הפלסטינים

פועל באתר בנייה. 2021 תשבור כפי הנראה את שיא המשכנתאות השנתי / צילום: שלומי יוסף

היקף המשכנתאות שוב שובר שיא: 11.9 מיליארד שקל באוגוסט

המידע שמסר בנק ישראל על היקף המשכנתאות בחודש אוגוסט לא כולל פירוט לפי משקיעים, קוני מחיר למשתכן או ממחזרי משכנתאות ● כמו כן, עדיין לא פורסמו נתונים משלימים על שוק הדיור, אך בהנחה שהוא התנהג בהתאם לחודשים האחרונים, נראה שגם באוגוסט נמכרו יותר מ-10,000 דירות

בית קפה בתל אביב / צילום: Shutterstock

לראשונה מתחילת השנה: ירידה במספר המשרות הפנויות בענף המסעדנות

מספר המשרות הפנויות בחודש אוגוסט עלה ל-134 אלף ● מגמת העלייה במספר המשרות הפנויות התמתנה ● מספר המשרות הפנויות בענף שירותי האירוח והאוכל ירד ב-18%

אייל הנדלר, מנכל חברת כנען נדלן / צילום: איל יצהר

"המחירים במכרזי הקרקעות מטורפים. יזמים עוד ייתקעו עם דירות"

אייל הנדלר, יו"ר קבוצת כנען המתמחה בהתחדשות עירונית, חושב שהמשבר בענף הנדל"ן הוא תוצאה של הזנחה ממשלתית ארוכת טווח, ושעד שלא יתייחסו למצב כמשבר לאומי, לא יימצא לו פתרון • "השאירו את הענף לשוק החופשי שהוא מצומצם, ואת המנגנון של משרדי השיכון והפנים בידי עסקנים"

אנדרו אביר ראש חטיבת השווקים בבנק ישראל / צילום: ליאור מזרחי

יתרות המט"ח של בנק ישראל צמחו בשנה האחרונה בקצב מסחרר: למה זה אמור להיות מטריד?

בהמשך להתערבות של בנק ישראל בשוק המט"ח, יתרות המט"ח של בנק ישראל מגיעות לכ-50% מהתוצר ● "לאורך זמן יהיה קשה להתמודד עם החלשות הדולר. ירידות חדות בשווקים מבחינת בנק ישראל יבלמו את הייסוף של השקל"

שליחי wolt / צילום: שלומי יוסף

בפעם השלישית בשבועיים: תוקנה התקלה בשירות המשלוחים של וולט

לפני שבוע וחצי חוותה אפליקציית המשלוחים הבינלאומית תקלה שנמשכה למעלה מ-4 שעות ● בשבוע שעבר, בערב שלפני יום כיפור, ארעה תקלה נוספת ● גם הערב מי שניסה להזמין דרך האפליקציה נתקל בהודעה המבשרת על השבתת השירות "לכמה דק' בלבד" ● מוולט נמסר: ״ חווינו תקלה רגעית שטופלה במהירות, חזרנו לפעילות מלאה״

ראש הממשלה נפתלי בנט ושר הבינוי והשיכון זאב אלקין / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הסעיף המפתיע בתוכנית הדיור החדשה של הממשלה

האם ממשלת ישראל מתכוונת להפוך את אתר מפ"י (האגף למיפוי ישראל) למתחרה לאתרי madlan ו-yad2? כך ניתן להבין מפרסום מדיניות הממשלה, לפיו האגף ישכלל את פרסום המידע שלו בתחום שוק שכירות הדירות

נשיא צרפת עמנואל מקרון. תגובה חריפה / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

פרשת הצוללות שמסעירה את המעצמות: צרפת מאיימת על עתיד נאט"ו

למרות שראש ממשלת אוסטרליה אמר כי ממשלתו הביעה בפני צרפת הסתייגויות מעסקת הצוללות מבעוד מועד, צרפת ממשיכה את הקו הנוקשה נגד ביטול רכש הצוללות ממנה ● שר החוץ הצרפתי הודיע כי במדינתנו  "זקוקים להבהרות נוספות, הרי יש חוזים קיימים", ואף איים כי למשבר "תהיה השפעה על עתיד נאט"ו"

בורסת הקריפטו בייננס / צילום: Shutterstock

בארה"ב פתחו בחקירה נוספת נגד בורסת הקריפטו הגדולה בעולם

נציבות המסחר בחוזים עתידיים בארה"ב (CFTC) בודקת אם בייננס ניצלה לקוחות וביצעה מניפולציות בשוק ● דובר החברה הודיע כי יש לה "מדיניות נוקשה" למניעת התנהלות פסולה ● ארה"ב היא לא היחידה שפועלת נגד בורסת הקריפטו: לפני כשלושה חודשים בריטניה הטילה איסור על פעילותה בשטחה

לשכת תעסוקה ת''א / צילום: שירות תעסוקה

המגזר העסקי לליברמן: לפתוח במבצע נרחב של הכשרות מקצועיות

נשיאות המגזר העסקי פנתה הערב לשר האוצר אביגדור ליברמן והתריעה: "תופעה מדאיגה: למרות שמספר המשרות הפנויות עומד על כ-135 אלף משרות (זהו שיא של כל הזמנים) לאחר פתיחת המשק, רמת האבטלה יורדת בקצב איטי"

שר האוצר אביגדור ליברמן / צילום: איל יצהר

ליברמן: רפורמת היבוא תביא לחיסכון מיידי של 5-6 מיליארד שקל

שר האוצר אביגדור ליברמן ושרת הכלכלה אורנה ברביבאי הגיעו היום לדיון הראשון בוועדת הכלכלה המכינה את הרפורמה ביבוא בחוק ההסדרים לקריאה שנייה ושלישית ● ברביבאי: "הרפורמה תשפיע על כל אזרח במדינה ותביא לצמצום פערים משמעותי"

מה אפשר לקנות ב־1.6 מיליון שקל באזור הצפון / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מה אפשר לקנות ב-1.6 מיליון שקל באזור הצפון

בית בהרחבה של קיבוץ אשדות יעקב, בית ביישוב הקהילתי גבעת אבני ובתים פרטיים בקריית שמונה ובצפת

קרנות הנאמנות השתקמו מנזקי הקורונה? / צילום: Shutterstock, Elle Aon

מעבר מהיר בין הבנקים יוצא לדרך: מתי זה משתלם ואיך זה יעבוד?

רפורמת ניוד חשבונות הבנק תצא השבוע לדרך. המתנגדים טוענים שהיא לא תגדיל את אחוז המעבר בין הבנקים השונים, אבל כך או כך - היא תיתן ללקוחות כוח מיקוח ● אז איך זה יקרה בפועל? גלובס עושה סדר

ההכרעות המשפטיות הכלכליות החשובות של תשפ''ב / איור: גיל ג'יבלי

מהדיבידנדים ועד לפרשיות השחיתות הגדולות: 10 התיקים הכלכליים הבולטים של השנה הקרובה

איך יודעים מתי מונופול גובה מחיר מופרז? מתי בנקים צריכים להתערב בהשקעות של לקוח? מהו גבול האחריות של דירקטורים לחברות שבהן הם מכהנים? ומתי סיקור חיובי יכול להיחשב כשוחד? ● גלובס סוקר את השאלות העקרוניות שיעמדו לפתחם של בתי המשפט בשנה הקרובה

בורסה לנ''ע ת''א / צילום: איל יצהר

נעילה מעורבת בת"א; וונטייז הכפילה את שוויה, טראלייט וליברה צללו

מדד ת"א 35 ירד ב-0.3%, מדד ת"א 90 התחזק ב-0.8% ● אופקו וטאואר נסקו לאחר ששבו עם פערי ארביטראז' חיוביים; פריגו ואורמת איבדו גובה ● מחר וביום שלישי לא יתקיים מסחר בתל אביב לרגל חופשת חג הסוכות