גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העובדים מדלגים ממשרה למשרה, המעסיקים נלחמים על כל טאלנט: מה קורה בשוק העבודה?

שוק העבודה רותח עם למעלה מ–120 אלף משרות פנויות - ומתברר שזה לא רק בגלל החל"ת ● בדיקת גלובס מציגה תמונה של עובדים שממהרים לעבור ממשרה למשרה, משווים בין מעסיקים ולא מוכנים להתפשר על שכר

הכוח שוב בידיים של העובדים / צילום: Shutterstock
הכוח שוב בידיים של העובדים / צילום: Shutterstock

ב-17 במרץ 2020 המשק נכנס לסגר, מאות אלפים הוצאו לחל"ת, ושוק התעסוקה שותק. מאבטלה של 3.4% ושוק שבו לעובדים היה יתרון מובהק, המטוטלת נעה לכיוון המעסיקים.

אבל בדיקה מקיפה של גלובס של שוק התעסוקה מראה כי מאז המגמה התהפכה: נכון ליולי 2021, מסתמן כי הכוח חזר אל העובדים. מנתונים של משרד הכלכלה עולה כי מספר המשרות הפנויות במשק נמצא בשיא - ועומד על כ-128 אלף. לא מדובר רק בהייטק שבו הביקושים בשיא, אלא בעובדים בכל התחומים שלא ממהרים לחזור גם עם תום תקופת החל"ת.

איך נראה שוק התעסוקה בישראל, מדוע עובדים לא ממהרים לחזור, והאם הביקוש יגרור העלאות שכר.

 

הביקושים: "דרישה שאנו לא זוכרים לעובדים"

כך נראה על קצה המזלג המחסור בשוק התעסוקה לפי נתוני התאחדות התעשיינים: בחודש מאי חסרו כ-14,000 מלצרים וברמנים, 4,560 מטפלים סיעודיים, 3,656 נהגי משאיות כבדים ואוטובוסים, 3,000 עובדי שלד בתחום הבנייה, 1,083 מנהלי מכירות ושיווק ומכירות.

אלה הן רק דוגמאות למחסור שהגיע בשוק הכללי ל-106 אלף עובדים. בתעשייה המסורתית המחסור עומד על כ-7,500 עובדים.

לדברי ערן מרדכי, מנכ"ל דנאל משאבי אנוש, הפועלת בתחום הגיוס וההשמה במגוון חברות, "אנו נמצאים כמעט באותו מצב שבו היינו לפני 17 במרץ 2020. השוק היום הוא שוק עם ביקושים. עולם ההייטק רותח ויש ביקוש עצום למהנדסים, לאנשי ניתוח דאטה. זה ביקוש שאנחנו לא זוכרים, לפחות בעשר השנים האחרונות".

בשל הצורך הדחוף בעובדים, יש ביקוש עצום בכל החברות לאנשי גיוס. "עולם הגיוס הפך להיות כוכב בפני עצמו", אומר מרדכי. "זה מגיע למצב שחוטפים עובדים מארגון לארגון. המצב הטבעי היה שחבר’ה שמסיימים תואר באוניברסיטה בתחום, מגיעים לחברת השמה ואחרי שנתיים עוברים לארגונים. היום הם מדלגים על השלב הזה והולכים ישר לארגונים. בוגר אוניברסיטה במרכז, ללא ניסיון, מתחיל בתחום הגיוס בשכר של 7,000 שקל, ותוך שנה הוא יכול להכפיל את השכר. אם מדובר בתחום הגיוס הטכנולוגי, עובד עם שנתיים ניסיון בחברת השמה בתחום הטכנולוגי יכול לקבל משכורת של 15 אלף שקל ומעלה".

תחום נוסף שבו מרגישים ביקושים עצומים הוא בלוגיסיטיקה. "גייסנו מאות עובדים לנמלים", אומר מנכ"ל דנאל משאבי אנוש. "יש כמות עצומה של אניות שממתינות לפריקה ויש צורך בידיים עובדות. מרלו"גים ומרכזי הפצה, של אסם ושל יוניליוור, בתנופת גיוס ודרושים נהגים, מלקטים, מנהלי מחסן, עובדי שילוח. כל שרשרת ההפצה בביקושי שיא".

השכר: הביקוש לעובדים לרוב לא מייצר העלאות

העלייה בביקוש לעובדים לא בהכרח גוררת עלייה בשכר המוצע. למשל, "המחסור בתחום הטיפול הסיעודי הוחרף והתחום לא מתבטא בעלייה בשכר", אומרת מיכל דן הראל מנכ"לית מנפאואר. ההסבר: מגבלה שנובעת מהסכמי הביטוח הלאומי.

גם בתחום ההוראה והמדריכים החינוכיים וכן העובדות הסוציאליות, שבו יש ביקושים אדירים, השכר נשאר כשהיה. אצל העובדות הסוציאליות השכר תחום במסגרת הסכם קיבוצי. "בתחומים היותר מקצועיים אני רואה מגמות של עלייה בשכר. אבל בתחומים שמגייסים מאסה של עובדים, בתפקידי כניסה, לא רואים את זה, כי הכול במכפלות מטורפות והמעסיקים לא יעמדו בזה", מסבירה דן הראל.

ממתינים: חיכינו עד עכשיו? נחכה עוד קצת

העובדה הזו, בצירוף החל"ת הממושך שרק עכשיו נגמר, יכולה להסביר את העובדה שהעובדים לא נוהרים לשוק העבודה. בנוסף לכך, ייתכן שהדיווחים על הצורך העז בגיוס עובדים מכניס את חלקם לסוג של שאננות. "אנשים שסיימו חל"ת לפני דקה לא מתנפלים על משרות", אומרת דן הראל. "הם עכשיו מתחילים לחפש, הם עדיין בררנים. בנאדם שעד לפני דקה קיבל דמי אבטלה הוא לא לחוץ, בדיוק כמו מישהו שסיים לעבוד לפני רגע וסט הציפיות שלו הרבה יותר גבוה. אנשים גם לא מוכנים להתפשר על שכר מינימום כמו קודם. אין לי ספק שבאוקטובר הנכונות להתפשר תהיה יותר גדולה".

יש הרבה משרות, הרבה מובטלים, איפה מתפספסת ההתאמה?
"יש מגוון של תמורות בשוק העבודה שהולך ומתפתח ודורש מיומנויות נוספות. יש פער בין המיומנויות הנדרשות בשוק לבין העובדים שמחפשים עבודה. אם מישהו מחפש עבודה ואין לו אנגלית נדרשת אז לא תהיה התאמה".

לדברי אורית רמון, מנהלת זרוע העבודה בהתאחדות התעשיינים, "אנחנו לא מרגישים את אפקט תום החל"ת, למרות שתלינו בזה המון ציפיות. אנשים לוקחים את הזמן, אומרים נחזור בנובמבר, חיכינו עד עכשיו, נחכה עוד קצת".

בררנים: מפונקים, לא רוצים משרות פיזיות

"עובד שנכנס לחברת השמה יוצא כשיש לו כמה וכמה הצעות שהוא צריך לבחור מהן, וזה הופך להיות הרבה יותר מורכב וכל גוף מנסה להפוך להרבה יותר אטרקטיבי", אומר ערן מרדכי מנכ"ל דנאל משאבי אנוש. "כשמדובר בצעירים, זה דור שונה. אלו עובדים הרבה יותר מפונקים, בררנים. קשה להביא אותם לעבודות פחות סקסיות, יותר פיזיות".

שטראוס מים ישראל מעסיקה כ-1,000 עובדים, 300 מהם במטה. כעת עליה לגייס 40 עובדים למטה. "יש מלחמה על הטלנט", אומרת עינב קוגלר-רביבו, מנהלת הגיוס. "אנחנו מבינים שהטלנט בוחר אותנו כמו שאנחנו בוחרים בו. לצורך כך החברה משקיעה משאבים רבים במיתוג מעסיק ובחוויית מועמד - לתחום האחרון נכנסה רק בתקופת הקורונה. יש לנו צוות שיווק שממוקד בלהביא עובדים לחברה".

כדי להרחיב את ההיצע, אומרת קוגלר-רביבו, "אימצנו את מודל העבודה ההיברידי וזה מאפשר לנו להיות אטרקטיביים גם לעובדים מהצפון והדרום, שיכולים להגיע יומיים בשבוע למשרד, והרחבנו את הגיוס גם לחברה הערבית".

לדברי דליה נסימי, מנהלת משאבי האנוש בחברה, "גם העובדים שלנו מקבלים פניות מחברות אחרות וזה מצריך מאיתנו להיות מאוד פרואקטיביים בשימור העובדים. העובדים הצעירים לפעמים גם באים לתקופה קצרה ורוצים ללכת הלאה, ואנחנו צריכים לזהות מראש את אלה שעתידים לבוא אלינו עם הצעה בעוד חודש או חודשיים ולבוא אליהם עם הצעה אטרקטיבית".

אתם מציעים להם יותר?
"יש מודלים חדשים של תגמול שאנחנו מגבשים בימים אלה".

בנקים וחברות הביטוח: רוצים לעבוד מהבית

גם הבנקים וחברות הביטוח מתחרים על עובדים טכנולוגיים. בבנקים ובחברות הביטח אומרים לנו כי קשה להתחרות עם חברות ההייטק המסורתיות ועם מה שהן מציעות לעובדים, בין אם מדובר בשכר ובין אם בתנאים מסביב ובאפשרויות להתפתח - העובדים רוצים הכול מהר, שכר ואפשרות קידום.

לדברי גורם בבנק, "פתאום יש ציפיות לעבודה מהבית, חלקיות משרה. ארגון שלא מאפשר את זה היום מאבד מועמדים. הבנקים, שנחשבים לגופים מסורתיים, לא תמיד מצליחים להכיל את השינוי בציפיות של המועמדים. בנוסף, רואים היום תופעה שהמועמד מראיין את המעסיק - מחפשים גם מותג מעסיק שהוא חזק שמפגין איתנות ויציבות וגם מעסיק ש’קול’ לעבוד אצלו והוא חדשני ודינמי".

מקום נוסף שיש קושי לגייס הוא בדרגים הנמוכים יותר - במרכזי שירות הלקוחות והמכירות, הקול-סנטרים, שם יש עובדים צעירים ותחלופה טבעית גדולה. בנוסף, מדובר בתקופת הקיץ ויש צעירים שרוצים "למשוך" את הקיץ ולהתחיל לחפש עבודה רק אחר כך. אחד הפתרונות שהעלו הוא לפנות לחיפוש עובדים בחברה הערבית ובמקביל עובדות בחברה החרדית.

ואקום: הבור שהותירו מבקשי המקלט

בתעשייה המסורתית גם הגבירו את מאמצי הגיוס. בזכות הכשרה פנים-מפעלית הוכשרו כ-1,500 עובדים, אבל גם התוספת הזו לא מספיקה. התוכנית עם שירות התעסוקה כוללת הכשרה של שישה חודשים במפעל, תיאורטית ופרקטית. אם התשלום הוא מעל 8,600 שקל ברוטו, המעסיק מקבל מהמדינה השתתפות של 2,500 שקל בחודש לחצי השנה הראשונה, ומענק נוסף של אלף שקל אם העובד נשאר במפעל. בשכר נמוך יותר המעסיק מקבל 1,500 שקל, לחודשיים בלבד.

בענף המסעדות המחסור הוא החמור ביותר. "ענף המסעדות יכול לקלוט באופן מיידי 25 אלף עובדים", אומר יו"ר איגוד המסעדות שי ברמן. עד למשבר הקורונה, אומר ברמן, העסיקה התעשייה 203 אלף עובדים ב-14 אלף עסקים: מסעדות, ברים, בתי קפה, מזון מהיר. נכון להיום, מעסיקה התעשייה 130 אלף עובדים ב-12 אלף בתי עסק, שכן חלק מבתי העסק בענף נסגרו. "כרגע", אומר ברמן, "הענף עובד בתפוסה של 75%, בגלל בעיית כוח אדם. יש ביקוש אדיר, בגלל הנוכחות של הישראלים בארץ, שאנו לא מצליחים לספק אותו".

לדבריו, בכל הנוגע לעובדי ניקיון, מסביר ברמן, התבססו המסעדות על עובדים מקרב מבקשי המקלט, אולם הם - בשל סגירת המסעדות - החלו לעבוד בסיעוד ובניין, ובעיקר בוולט.

באילת, שם חסרים מאות עובדי ניקיון, אומר ברמן, מאפשרים למלונות להעסיק עובדים ירדניים, אלא שהמסעדות, בניגוד למלונות, אינן יכולות להעסיק עובדים מירדן.

גם בענף בתי הקולנוע חווים מצוקה משמעותית. לדברי אבי אדרי, מנכ"ל רשת בתי הקולנוע סינמה סיטי המצוקה היא בכל קשת העיסוקים. "בכל יום עוזבים אותנו 15 עובדים", הוא אומר. "מכל 50 ששוקלים בחיוב, נשאר בסוף עובד אחד".

בכל הנוגע לעובדי ניקיון ברשת, בתקופה שלפני הקורונה הועסקו עובדי ניקיון ממזרח אירופה, אלא שהעובדים הללו חזרו לארצות מוצאם וכעת אינם יכולים לחזור לישראל. "בניקיון", אומר אדרי, "המצב קטסטרופלי. אנו לוקחים עובדים מן הגורן ומן היקב, ועדיין זה 60% ממה שאנו צריכים".

גם בקבוצת שופרסל מדברים על מצוקת עובדים: בקבוצה זקוקים כיום לכ-500 עובדים, לתפקידים השונים: מלקטים, סדרנים, קופאים, מנהלות קוסמטיקה ברשת Be, נציגי שירות במערך השירות וכן תפקידי ניהול בסניפים. מאז הסתיימה תקופת החל"ת, אומרים שם, יש שיפור בכל הנוגע לגיוס עובדים, אך עדיין נותרו משרות רבות שטרם אויישו, והאתגר המרכזי הוא באזור המרכז. 

במגזר הציבורי המחסור בעובדים הוא שמועה רחוקה

מבט על התנהלות המגזר הציבורי בתקופת הקורונה מראה כי במגזר זה כמעט לא היו פיטורים, לא הייתה הוצאה לחל"ת, אלא רק "חל"ת פנימי" ובשיעורים נמוכים מאוד. זו חלק מהסיבה שבמגזר הציבורי, המעסיק כ-700 אלף עובדים, לא מתמודדים עם מחסור כמו זה שבמגזר הפרטי.

מה בכל זאת קרה במגזר הציבורי? האוצר הצליח לשנות את הסדרי העבודה באופן שהיה בלתי אפשרי קודם לכן, ולהטמיע גמישות ניהולית. כך למשל, ניתן היה לנייד עובדים - בקרי גבול שעבודתם התייתרה הגיעו לעזור בתחומים אחרים; מצילים בחופים שנסגרו עזרו בשירותי רווחה.

כמות המתמודדים במכרזים עלתה משמעותית וגם הניסיון וההשכלה שלהם. לפי נתוני נציבות שירות המדינה, ב-2020 היו 109,680 פניות בכל סוגי המכרזים וחלה עלייה בפניות במכרזי בכירים חיצוניים, מ-1,059 מועמדויות ב-2019 ל-1,963 מועמדויות שהוגשו ב-2020. זינוק חל במועמדויות לוועדת איתור, מ-52 בלבד בשנת 2019 ל-1,499 ב-2020.

עוד כתבות

ניל צור, האוני' העברית / צילום: יוסי זמיר

"בעקבות ההרצאה 'המתמטיקה של המלחמה' הבנתי שאפשר לשלב יחסים בינלאומיים ופיזיקה"

ניל צור, בן 34, דוקטורנט במחלקה ליחסים בינלאומיים ומכון דיוויס ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית ● חוקר תופעות של סינכרון חברתי, השייכות לתחום הפיזיקה של מערכות מורכבות ● פרויקט מיוחד

שר המשפטים גדעון סער / צילום: תמר מצפי

נסיגה לתפארת: הנסיגה של סער מיוזמת פיצול תפקיד היועמ"ש מדאיגה במיוחד

הדיווחים בתקשורת על כך ששר המשפטים גדעון סער לא מתכוון להוציא לפועל את היוזמה המשמעותית ביותר שהיה אמור להוביל כשר משפטים - פיצול תפקיד היועמ"ש - צריכה להדאיג כל אזרח שהדמוקרטיה חשובה לו

יהב יולזרי, גל קרובינ, אביטל פרדו - בעלי פאגאיה / צילום: רועי פרי

לפי שווי של 8.5 מיליארד דולר: חברת התשלומים פאגאיה תמוזג לספאק

חברת הפינטק חתמה על הסכם מיזוג עם ספאק לפי שווי של 8.5 מיליארד דולר ● במסגרת העסקה צפויים בעלי המניות הקיימים בחברה לשמור על כ-94% ממנה בבעלותם

יהב יולזרי, גל קרובינ, אביטל פרדו - בעלי פאגאיה / צילום: רועי פרי

מכשול בדרך למיזוג פאגאיה? האשמות בדילול יתר של מניות ה-SPAC

שני משרדי עורכי דין הוציאו מכתבים לבעלי המניות שהם פותחים בחקירה על טענות ל"דילול יתר של המניות" ● עסקת הספאק מגלמת שווי חברה של 8.5 מיליארד דולר, ובמסגרתה צפויים בעלי המניות הקיימים ב-SPAC להחזיק פחות מ-6% מהחברה לאחר המיזוג

זיסאפל רועי / צילום: יח''צ

בדרך לאקזיט ענק? מאחורי הקלעים של אימפריית ההייטק הוותיקה של משפחת זיסאפל

לפי דיווח ב-cnbc, חברת הטכנולוגיה הישראלית הנסחרת בשווי של 1.7 מיליארד דולר, מנהלת מגעים  להימכר לקרן פרייבט אקוויטי אמריקאית ● למשפחת זיסאפל החזקות בשווי שוק של מעל 200 מיליון דולר ברדוור, אותה מוביל רועי זיסאפל

הפגנת תמיכה באסירים הביטחוניים בנצרת / צילום: Reuters, Ammar Awad

בריחת האסירים הוכיחה שוב: החברה הערבית תמיד חשודה במשהו במדינת ישראל

מפלגת רע"ם ניצלה השבוע את זכות השתיקה שלה, בעוד הרשימה המשותפת הפכה לקולנית במיוחד והכל בגלל שאלה אחת - האם כל האסירים הביטחוניים צריכים לשלם על ההימלטות מכלא גלבוע? ● וגם: כך השתנו דף המסרים של המשטרה ויחסה של התקשורת לחברה הערבית בבת אחת

מנכ''ל Airbnb בריאן צ'סקי / צילום: Reuters, Mike Hutchings

מנכ"ל Airbnb מודה לראשונה: הקורונה הצילה אותנו ממשבר

רגע אחרי ההנפקה Airbnb לא היתה רחוקה ממשבר קיומי: על פניו היא היתה חברת ענק בשווי 100 מיליארד דולר, אבל היא גם דיממה מיליארדים ● תחקיר פאסט קומפני מביא את מאחורי הקלעים של הטלטלה שעברה על החברה שעיצבה מחדש את התיירות העולמית | מיטב הסיפורים מהעולם

התו הירוק באיטליה / צילום: Reuters, יארה נרדי

איטליה: עובדים חייבים לשאת "תו ירוק", ולא - יפסיקו לקבל משכורת

איטליה מנסה להמריץ את החיסונים במדינה ע"י חיוב כל העובדים - במגזר הציבורי והפרטי - בנשיאת "תו ירוק" עד אמצע אוקטובר ● באיטליה מעריכים שכ-74% מהאוכלוסיה מחוסנים באופן מלא כנגד הקורונה

בנייה בהוד השרון / צילום: תמר מצפי

כך הפכו מחירי הדיור לנושא הכמעט יחידי שבו הפוליטיקאים מעדיפים לדבר פחות ולעשות יותר

שלושה חודשים אחרי הקמת ממשלת בנט-לפיד, נדמה שלמרות שורה של צעדים עדיין אין בשורה אמיתית בתחום הנדל"ן ● איך, בניגוד מוחלט לממשלות עבר, הפכו מחירי הדיור לנושא שבו הפוליטיקאים מעדיפים קודם כל להנמיך ציפיות, לדבר פחות ולעשות יותר? ראשי סיעות מהקואליציה ושני השרים האמונים על התחום מסבירים

רגעי לכידת האסירים הנמלטים / צילום: דוברות המשטרה

הציבור הערבי נמצא במלכוד נוכח בריחת האסירים הביטחוניים

בריחת האסירים מכלא גלבוע הציפה מחדש את הפלונטר הטעון שניצבים בפניו ערביי ישראל ● למי להיות נאמנים, למדינה או לזהותם הלאומית?

שופטי בית משפט עליון / צילום: יוסי זמיר

הגיעה העת להחזיר את השימוש בכלי הסליחה לדיון המשפטי

אשה דתייה תבעה פיצויים של חמישה מיליון שקל מבעלה, לאחר שגילתה שהסתיר ממנה את היותו הומוסקסואל וחילוני • שופטי העליון הבינו את כאבה של האשה, אך דחו את התביעה בפסק דין שממחיש את הפער בין החוק היבש לבין המוסר והכפרה: "הדין האזרחי לא נועד לרפא לב שבור"

גנב הספרים / צילום: Shutterstock

מי גונב כתבי יד לפני פרסומם? התחקיר שמטלטל את עולם הספרות

זאת נשמעת כמו עלילה מושלמת למותחן פשע: עבריין מסתורי מחליף זהויות וכתובות מייל כדי לגנוב כתבי יד מהוצאות לאור, ממו"לים ומהסופרים הגדולים בעולם במשך שנים מבלי שיש לאיש קצה חוט ● אבל זה סיפור אמיתי לגמרי ● שני עיתונאים יצאו למסע בעקבות השד של עולם הספרות: "חשבנו שזאת חקירה שאנשים שמכרו אינספור ספרי ריגול יהיו יכולים לפתור בעצמם" | מיטב הסיפורים מהעולם

נפתלי בנט / צילום: שלומי יוסף

בנט על הסכמי אברהם: " פרק חדש בהיסטוריה של השלום"

ראש הממשלה התייחס היום לציון שנה לחתימת הסכמי אברהם, לאחר שכמעט לא דיבר עליהם במהלך כהונתו ● הוא הודה לכל המעורבים למעט לראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו

עומר אדם בפרסומת לבזק / צילום: ליאור נורדמן

בריחת העובדים מענף הפרסום וניצחון וולט על המסעדנים: 10 הפספוסים הגדולים של השנה בתחומי המדיה, השיווק והפרסום

הם היו יכולים להצליח, אבל המציאות הסתדרה אחרת: המותג שנסגר כשכולם חגגו, הרשתות שלא הרוויחו מהנהירה לאונליין, המסעדנים שאיחרו את הרכבת, ההזדמנויות שרשת 13 החמיצה ועוד 6 דברים ש(לא) התרחשו השנה

חיסון שלישי לקורונה בתל אביב / צילום: Reuters, אמיר כהן

ההסכם שיאפשר למחוסנים ישראלים גישה לתו הירוק באיחוד האירופי

ישראל והאיחוד האירופי הגיעו להסכמה על הכרה הדדית בתעודות המתחסן ● תשתית טכנולוגית תעביר את המידע על המחוסנים ותוודא שאכן התעודות שהם נושאים תקפות

אוניברסיטת הרווארד / צילום: Shutterstock

קרן המיליארדים של הרווארד תפסיק להשקיע בתעשיות מזהמות

קרן ההשקעות של אוניברסיטת הרווארד, המוערכת ב-42 מיליארד דולר, הודיעה שתפסיק להשקיע בתעשיות מזהמות, ובמקום זה תתמוך בכלכלה ירוקה ● בצעד זה מצטרפת האוניברסיטה לגל ההולך ומתעצם של משקיעים המתרחקים מתעשיות אלו

סדרות מומלצות

הדרמה הבלתי נסבלת שתגרום לכם להתמכר והסדרה של מארוול שתעביר לכם את הסופ"ש: המלצות טלוויזיה

הסדרה הצפויה שתדביק אתכם למסך, המשפחה שבנתה לעצמה טירה - ותיעדה הכול, סיפור האונס שכמעט כולם מכחישים ועונה שלישית לקופה ראשית ● מה שכדאי לראות בטלוויזיה עכשיו

מפגש בין אנשי הממשל הקטאריים לאנשי הטליבאן בקאבול / צילום: Reuters, Balkis Press/ABACAPRESS.COM

הטליבאן רוצה הכרה בינלאומית - למדינות שדנות עימו יש מחשבות אחרות

ביקורו של שר החוץ של קטאר בקאבול מדגיש את המורכבות של עיסוק בממשלה החדשה שהקים הארגון האיסלאמיסטי באפגניסטן

דורי נאוי / צילום: איל יצהר

"התחרות האמיתית שלנו היא הבנקים": דורי נאוי מסכם תקופה סוערת ומספר על הקרע המשפחתי

דורי נאוי, בעל השליטה בחברת האשראי החוץ-בנקאי אחים נאוי, מסכם שנה וחצי סוערות, שכללו מאבק מול אחיו ושותפו לשעבר, מסביר למה רצה לעבור בלב משבר הקורונה למיאמי, מדבר על תרומת החברה לפריחת הענף ומספר מדוע אינו חושש מהתלות באשראי לענף הנדל"ן

פליט מותש שוכב על החוף לאחר ששחה קילומטרים למובלעת הספרדית סאוטה בגבול מרוקו וספרד, מאי / צילום: Associated Press, Javier Fergo

האנטישמיות, הפליטים ומשבר האקלים: גם באיחוד האירופי נדרשים לחשבון נפש

בעוד שהאיחוד האירופי הוא סיפור הצלחה מובהק של סולידריות, אינטרסים משותפים וערבות הדדית, הוא מחזיק באמתחתו גם רשימת "חטאים" שכוללת טיפול לקוי בבעיית הפליטים, 15 שנות הבטחות שווא לטיפול בסוגיית האקלים, הכישלון המהדהד להתמודד עם בעיית האנטישמיות הגוברת ועוד ● לקראת יום כיפור אספנו כמה סיבות לחשבון הנפש שמדינות האיחוד חייבות לעשות