גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בעקבות מחלוקות: ההצעה להגדיל את מספר הפלסטינים בענף הבנייה לא תובא לממשלה

לפי ההצעה שהגיעה לידנו, מספר האישורים לעובדי בניין פלסטינים אמור היה לעלות ב-15 אלף ל-80 אלף בסך-הכול ● בשל שרים שחוששים שהמהלך יוביל לפיטוריהם של העובדים הערבים-ישראלים, ושאין כל צורך ממשי בכוח-אדם חדש בענף הבנייה, ההצעה ירדה מסדר היום

אתר בנייה רחוב הרב קוק 19 תל אביב / צילום: שלומי יוסף
אתר בנייה רחוב הרב קוק 19 תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הגדלת מספר ההיתרים לפועלי בניין פלסטינים וזרים לא תובא לאישור הממשלה ביום ראשון בשל התנגדות של שרים, חברי כנסת ופקידים בכירים. ההצעה שהביאו השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג' ושר השיכון זאב אלקין כללה הגדלה של מספר ההיתרים לכניסה לישראל מ-65 אלף פועלים פלסטינים בענף הבנייה ל-80 אלף. כן הוצע כי מספר העובדים הזרים בענף יוגדל בקרוב ל-13 אלף, בכמה פעימות. בהצעה גם תוספת של עוד 300 עובדים ירדנים האמורים להיכנס לעבוד בתעשיית התיירות באילת.

אלא שמקצת השרים, ובהם השרה לשוויון חברתי מירב כהן, חברי הכנסת של הרשימה המשותפת ופקידים בכירים התנגדו למהלך בטענה כי הדבר יפגע בפועלי הבניין הערבים ישראלים. כמעט מחצית מהפועלים בישראל הם ערבים ישראלים, והחשש הוא שהזרים והפלסטינים הזולים יותר ידחקו את הישראלים החוצה.

מנגד אומרים יוזמי ההצעה כי הגדלת מספר הפועלים תביא להגדלה גם במספר מיזמי הבנייה ותספק יותר עבודה לכולם. כן נטען כי יש מחסור בפועלים במקצת מקצועות הבניין.

פריג' אמר כי הוספת כ-15 אלף היתרי עבודה בישראל לפלסטינים, לא רק שתשרת את צרכי המשק הישראלי ותענה על המחסור בידיים עובדות בתחום הבניין, אלא שיש בה גם תרומה לחיזוק הכלכלה הפלסטינית אשר זקוקה לסיוע, כמו גם לחיזוק יחסי הגומלין והאמון עם שכנינו ברשות. לדבריו מדובר בצעד הראשון מבין שורה של צעדים הנבחנים כעת בשיחות בין גורמים פלסטינים וישראלים שמטרתם סיוע לביסוס "איתנותה הכלכלית של הרשות הפלסטינית". מתאם הפעולות בשטחים סמך ידיו על ההצעה להגדיל את מספר ההיתרים לפועלים פלסטינים. עבודת הפלסטינים בישראל היא אחד מעמודי התווך של הכלכלה הפלסטינית ותורמת גם ליציבות הביטחונית.

בשל הוויכוח הוסר הסעיף מסדר היום של ישיבת הממשלה בראשון, אך הוא לא נגמר.

הצפת השוק בעובדים זרים תביא לפיטורים של ערבים-ישראלים

מוקדם יותר השרה לשוויון חברתי מירב כהן, שבמשרדה הרשות לפיתוח כלכלי וחברתי של החברה הערבית, אמרה לגלובס כי היא מסתייגת מההצעה בשל העובדה שהדבר פוגע בערבים ישראלים רבים המועסקים בתחום הבניין גם הם. לפי הנתונים שבידי משרדי הממשלה, מחצית מהעובדים בענף הם ערבים ישראלים, המהווים רבע מכלל הגברים הערבים בגיל העבודה. החשש הוא כי הצפת השוק בעובדים פלסטינים וזרים זולים, תביא לפיטורים של העובדים הערבים-ישראלים.

לפי גורם ממשלתי המעורה בנושא, הקבלנים הצליחו לשכנע את משרד השיכון והמשרד לשיתוף פעולה אזורי כי יש מחסור במה שמכונה המקצועות ה"רטובים" בבניין והדבר מעכב את כל ענף הבנייה. אלא שלדבריו המחסור הזה חלקי בלבד, ועם תום תקופת החל"ת ברובו יתמלא בעובדים ישראלים: "הקבלנים מבקשים בהגדלת מספר העובדים הזרים והפלסטינים להוזיל את הוצאות השכר הזולות בהרבה לעומת הישראלים".

גורם ממשלתי אחר מציין כי גם בדרג המקצועי באוצר יש התנגדות לכך, אבל מהאוצר לא התקבלה תשובה לשאלה בעניין.

להתנגדות מצטרפת גם רע"ם, ויו"ר התנועה חבר הכנסת מנסור עבאס שלח מחופשתו את התגובה הבאה: "אני נמצא בקשר ישיר עם שר הבינוי והשיכון לגבי הצעת ההחלטה להגדיל מספר העובדים הזרים והפלשתינאים. נבחן את ההחלטה והשלכותיה על כח העבודה המקומי במיוחד בחברה הערבית וננהג בהתאם. ראוי לתת קודם הזדמנות לכוח העבודה המקומי ורק אחר כך לקלוט עובדים זרים. אנחנו נדגיש גם את הצורך להשקיע בהכשרת עובדים מקומיים לתחומים השונים בענף הבניין ובענפים אחרים".

גם ברשימה המשותפת שמחוץ לקואליציה מתנגדים וחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן פרסמה הודעה ולפיה היא פנתה לשרים המעורבים בנושא וביקשה לבחון מחדש את החלטת הממשלה המסתמנת. במכתבה נאמר : "הרחבת ההיתרים לעובדים זרים מתעלמת ממצב הקשה בו מצוי שוק התעסוקה בישראל אחרי משבר הקורונה. מאות אלפי ישראלים עדיין מובטלים ומחפשים עבודה. ענף הבניין, שבהחלט נדרשות בו עוד ידיים עובדות, יכול להיות גורם מרכזי בפתרון מצב קשה זה - ולקלוט אלפים רבים מבין אותם מובטלים. בציבור הערבי בישראל, שבו עובדים רבים בתחום הבניין, בעיית האבטלה הכרונית עקב הקורונה, ובייחוד בקרב צעירים, היא חמורה במיוחד. על כן, יש לפעול לעידוד כניסתם של עוד ועוד צעירים ערבים ואחרים לתחום הבניין".

בשל ההתנגדות בממשלה ובקואליציה שוקלים מחדש בלשכת ראש הממשלה אם להעלות את ההצעה לאישור כפי שנקבע בסדר היום שחולק לשרים, או לנסות להגיע מראש להסכמות עם השרים המתנגדים ועם מנסור עבאס.

עוד כתבות

רפאל שטרן, מכון ויצמן / צילום: איל יצהר

"גדלתי בפחד מההתחממות של כדור הארץ"

רפאל שטרן, בן 33, לקראת סיום דוקטורט במעבדה של פרופ' דני יקיר במחלקה למדעי כדור הארץ, מכון ויצמן ● חוקר את ההשפעה של פאנלים סולאריים על האקלים ● פרויקט מיוחד

אוניברסיטת הרווארד / צילום: Shutterstock

קרן המיליארדים של הרווארד תפסיק להשקיע בתעשיות מזהמות

קרן ההשקעות של אוניברסיטת הרווארד, המוערכת ב-42 מיליארד דולר, הודיעה שתפסיק להשקיע בתעשיות מזהמות, ובמקום זה תתמוך בכלכלה ירוקה ● בצעד זה מצטרפת האוניברסיטה לגל ההולך ומתעצם של משקיעים המתרחקים מתעשיות אלו

יהב יולזרי, גל קרובינ, אביטל פרדו - בעלי פאגאיה / צילום: רועי פרי

מכשול בדרך למיזוג פאגאיה? האשמות בדילול יתר של מניות ה-SPAC

שני משרדי עורכי דין הוציאו מכתבים לבעלי המניות שהם פותחים בחקירה על טענות ל"דילול יתר של המניות" ● עסקת הספאק מגלמת שווי חברה של 8.5 מיליארד דולר, ובמסגרתה צפויים בעלי המניות הקיימים ב-SPAC להחזיק פחות מ-6% מהחברה לאחר המיזוג

מד''א מחסן את תושבי קרני שומרון - חיסון קורונה / צילום: דוברות מד''א

הוועדה המייעצת ל-FDA החליטה שלא להמליץ על מנת חיסון שלישית לקורונה

צוות המומחים הביע תסכול מכך שפייזר סיפקה מעט מידע על בטיחות המינונים הנוספים ● משרד הבריאות הודיע היום כי יותר מ-3 מיליון ישראלים התחסנו במנה השלישית

כלא גלבוע / צילום: Reuters, Ilia Yefimovich

למי שייכות הזכויות על תוכניות אדריכליות

התוכניות של כלא גלבוע פורסמו באתר האינטרנט של משרד האדריכלים פורה-יעקובי-קרני, שתכנן את המבנה ואז הוסרו ● שב"ס: "ההיבטים המשפטיים של פרסום זה נבחנים בימים אלה”

הפגנת תמיכה באסירים הביטחוניים בנצרת / צילום: Reuters, Ammar Awad

בריחת האסירים הוכיחה שוב: החברה הערבית תמיד חשודה במשהו במדינת ישראל

מפלגת רע"ם ניצלה השבוע את זכות השתיקה שלה, בעוד הרשימה המשותפת הפכה לקולנית במיוחד והכל בגלל שאלה אחת - האם כל האסירים הביטחוניים צריכים לשלם על ההימלטות מכלא גלבוע? ● וגם: כך השתנו דף המסרים של המשטרה ויחסה של התקשורת לחברה הערבית בבת אחת

שופטי בית משפט עליון / צילום: יוסי זמיר

הגיעה העת להחזיר את השימוש בכלי הסליחה לדיון המשפטי

אשה דתייה תבעה פיצויים של חמישה מיליון שקל מבעלה, לאחר שגילתה שהסתיר ממנה את היותו הומוסקסואל וחילוני • שופטי העליון הבינו את כאבה של האשה, אך דחו את התביעה בפסק דין שממחיש את הפער בין החוק היבש לבין המוסר והכפרה: "הדין האזרחי לא נועד לרפא לב שבור"

כלי רכב צבאיים סיניים נושאים טילי DF-41. הטילים מיועדים לשאת עד 10 ראשי נפץ שניתן לשלוח למטרות שונות / צילום: Associated Press, Mark Schiefelbein

סין רואה בארסנל הגרעיני שלה יותר מגורם הרתעה

בייג'ינג מוסיפה ראשי נפץ, טילים וצוללות בקצב מדאיג. המטרה שלה היא דומיננטיות כלל עולמית

עומר אדם בפרסומת לבזק / צילום: ליאור נורדמן

בריחת העובדים מענף הפרסום וניצחון וולט על המסעדנים: 10 הפספוסים הגדולים של השנה בתחומי המדיה, השיווק והפרסום

הם היו יכולים להצליח, אבל המציאות הסתדרה אחרת: המותג שנסגר כשכולם חגגו, הרשתות שלא הרוויחו מהנהירה לאונליין, המסעדנים שאיחרו את הרכבת, ההזדמנויות שרשת 13 החמיצה ועוד 6 דברים ש(לא) התרחשו השנה

הסבירות להירשם לריצת מרתון בגיל שנגמר בספרה 9 (29, 39, 49, 59) גבוהה ב-48% ביחס לשאר הגילים / צילום: Shutterstock, Pavel1964

זמן למוטיבציה: אחרי החגים ואפקט ההתחלה החדשה

מדוע אנשים נרשמים למרתון לראשונה בחייהם דווקא בפתח העשור הבא לחייהם ואיך אפשר ליצור סמני זמן מלאכותיים כדי להתניע פרויקט שנתקע

חנויות סגורות / צילום: כדיה לוי

הממשלה מתעלמת מההשפעות החברתיות של הקורונה

הפגיעה הכלכלית של הקורונה קשה יותר בקרב האוכלוסיות החלשות ● אלה סופגות מכה כפולה: הכנסתן השוטפת של רבים בקרבן קטנה בגלל האבטלה ויכולתן לשמור על מעט ההון שבידיהן נפגעה ● הממשלה מתעלמת מההשפעות החברתיות של הקורונה ומהגידול הצפוי באי השוויון

מרכז חדשנות, קרית שמונה / צילום: אוליבייה רוזנטל

סניף הבנק המיושן הפך למרכז מחקר לפודטק

ניסן זאבי, מנהל הפעילות של Margalit Start Up City בגליל: "הסטארט־אפים בגליל זה לא כמו בשדרות רוטשילד. הם מתחבאים. כשמקימים מקום מכוון לסטארט־אפים, כולם רוצים להיות חלק ממנו"

משגר פאלקון 9 של SpaceX / צילום: Associated Press, John Raoux

חברת SpaceX של אלון מאסק רוצה לקבוע אבן דרך נוספת בשיגור המתוכנן

בטיסה הקרובה של החברה אמורים שלושה אסטרונאוטים אזרחיים להקיף את כדור הארץ מגובה של כ־580 קילומטר במשך שלושה ימים

סדרות מומלצות

הדרמה הבלתי נסבלת שתגרום לכם להתמכר והסדרה של מארוול שתעביר לכם את הסופ"ש: המלצות טלוויזיה

הסדרה הצפויה שתדביק אתכם למסך, המשפחה שבנתה לעצמה טירה - ותיעדה הכול, סיפור האונס שכמעט כולם מכחישים ועונה שלישית לקופה ראשית ● מה שכדאי לראות בטלוויזיה עכשיו

זיסאפל רועי / צילום: יח''צ

בדרך לאקזיט ענק? מאחורי הקלעים של אימפריית ההייטק הוותיקה של משפחת זיסאפל

לפי דיווח ב-cnbc, חברת הטכנולוגיה הישראלית הנסחרת בשווי של 1.7 מיליארד דולר, מנהלת מגעים  להימכר לקרן פרייבט אקוויטי אמריקאית ● למשפחת זיסאפל החזקות בשווי שוק של מעל 200 מיליון דולר ברדוור, אותה מוביל רועי זיסאפל

אוסטין, טקסס / צילום: Shutterstock

להתראות עמק הסיליקון, שלום טקסס: ההייטקיסטים הישראלים מגלים את הבירה החדשה

אחרי שאלון מאסק חזה שהיא תהיה העיר הצומחת ביותר באמריקה, ואורקל העבירה לשם את המטה שלה, בשנתיים האחרונות גם ההייטקיסטים הישראלים נודדים בהמוניהם לאוסטין ● מחירי הנדל"ן והמחייה הזולים מושכים עוד ועוד יזמים וסטארט־אפים ישראליים מקליפורניה לטקסס

פליט מותש שוכב על החוף לאחר ששחה קילומטרים למובלעת הספרדית סאוטה בגבול מרוקו וספרד, מאי / צילום: Associated Press, Javier Fergo

האנטישמיות, הפליטים ומשבר האקלים: גם באיחוד האירופי נדרשים לחשבון נפש

בעוד שהאיחוד האירופי הוא סיפור הצלחה מובהק של סולידריות, אינטרסים משותפים וערבות הדדית, הוא מחזיק באמתחתו גם רשימת "חטאים" שכוללת טיפול לקוי בבעיית הפליטים, 15 שנות הבטחות שווא לטיפול בסוגיית האקלים, הכישלון המהדהד להתמודד עם בעיית האנטישמיות הגוברת ועוד ● לקראת יום כיפור אספנו כמה סיבות לחשבון הנפש שמדינות האיחוד חייבות לעשות

הכתבות הנקראות ביותר בתשפ״א

הונאת הפונזי החדשה והחסימה בסואץ: אלו הכתבות הנקראות ביותר בתשפ"א

לא צריך להיות מיליונר כדי לרכוש דירה בכמה מהשכונות הטובות ביותר בארץ ● הקשר בין חסימת תעלת סואץ ובין מיזמי התשתית הישראלים ● איך הגיעו פירמות עוה"ד הגדולות לרווחי שיא בשנת הקורונה ● ההשקעה בנדל"ן משתלמת, אבל בשוק ההון הרבה יותר ● ועוד שש כתבות שאהבתם ב-12 החודשים האחרונים

מערכת ''הדק חכם'' / הדמיה: רפאל

מדע בדיוני ביישום מלא: מוצרי רפאל מככבים בתערוכה ביטחונית בלונדון

מערכת שיודעת לזהות אויב או ידיד בשדה הקרב המולבשת על משקפות היא רק אחד המוצרים של רפאל שתוכלו למצוא בתערוכה הביטחונית DSEI בלונדון, בחלקם צה"ל יתחיל להשתמש כבר בשנת 2022

התחדשות עירונית בקליין 1, המושבה הגרמנית, ירושלים / הדמיה: avi ben chamo

"התהליך כולו נמשך כבר כ-12 שנים. אני לא מבינה למה זה ככה. זה צריך לקחת חודשים"

הבניין ברחוב קליין 1 במושבה הגרמנית בירושלים עובר חיזוק ושיפוץ. רוב הדיירים עזבו על חשבונם, ומחכים לחזור לדירה המחודשת. "מאוד רצינו חניה אבל לא היתה אפשרות"