גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הגבלת השימוש במזומן ל-6,000 שקל בעסקה נכנסה לחוק ההסדרים

מטיוטת הפרק הפיסיקאלי בחוק ההסדרים עולה כי המדינה מתכוונת לצמצם את תקרת השימוש במזומן מול עוסקים ל-6,000 שקל ול-15 אלף שקל מול אנשים פרטיים ● באוצר גם רוצים לחייב תשלום חלק מחובת המס במקרה של מחלוקת מס ● מודל נוסף יחייב כל עסק שמוציא חשבונית מעל 5,000 שקל לקבל אישור מיידי מרשות המסים

מזומן. רשות המסים מנסה להילחם בכלכלה השחורה / צילום: Shutterstock, Evgeniy pavlovski
מזומן. רשות המסים מנסה להילחם בכלכלה השחורה / צילום: Shutterstock, Evgeniy pavlovski

איך מתכננת המדינה להתמודד עם ההון השחור? לפי טיוטת הפרק הפיסקאלי בחוק ההסדרים, שפורסמה הבוקר (ג') היא מתכוונת לעשות זאת באמצעות הקטנת התקרה המותרת לשימוש במזומן; הגברת הפיקוח על המסחר בזירות הקריפטו, והטלת חובת דיווח על החזקת מטבעות דיגיטליים בהיקף של 200 אלף שקל ומעלה; וכן, כפי שנחשף בגלובס, על ידי הרחבת רשת המידע של רשות המסים, יישום המודל הצ'ילאני לפיקוח ולמאבק בחשבוניות פיקטיביות והמודל האיטלקי לתשלום חובות מס לא חלוטים.

בטיוטת הפרק הפיסיקאלי נמצא הפרק המרכזי של התוכניות שרשות המסים מבקשת לקדם במלחמה בהון השחור. עוד כוללת טיוטת הפרק הפיסקאלי פרק ל"סגירת פרצות מיסוי" שלדעת רשות המסים יאפשרו את הגברת האכיפה ויעלו את גביית המס וכן מיסוי מקרקעין.

הורדת תקרת המזומן

המדינה מתכוונת לצמצם את השימוש במזומן בעסקאות במשק כך שתקרת השימוש במזומן תהיה 6,000 שקל בעסקה מול עוסקים (רכישות בחנויות, בקליניקות פרטיות ובעסקים אחרים).

חוק צמצום השימוש במזומן, שנכנס לתוקף בינואר 2019, מגביל את היכולת של כלל הציבור להשתמש בכסף מזומן מעל תקרה מסוימת - כאשר כיום עומדת המגבלה על השימוש במזומן בכל עסקה שערכה עולה על 11 אלף שקל לעוסק או על 50 אלף שקל לאנשים פרטיים. עוד נקבע בחוק מדרג של עיצומים כספיים לעוסק וקנסות פליליים למי שאינו עוסק. בנוסף קובע החוק מגבלות על שימוש בצ'קים.

הורדת תקרת המזומן נעשית במסגרת סמכותו של שר האוצר כפי שעוגנה בהוראות החוק המקורי, אשר קובע כי שנה לאחר כניסתו לתוקף של החוק (כלומר: החל מינואר 2020), יהיה רשאי שר האוצר, באישור ועדת חוקה, להקטין את המגבלה על שימוש במזומן, כך שתחל כבר מסכום של 6,000 שקל (במקום 11 אלף שקל) בעסקה מול עוסק ו-15 אלף שקל בעסקה בין אנשים פרטיים (במקום 50 אלף שקל). מדובר בהחלטה שתגביל בין היתר את היכולת לשלם במזומן בעבור רכישת רכבים פרטיים בין אנשים.

מדובר בהוראה שרשות המסים מנסה לקדם מראשית 2020. ביולי 2020 שר האוצר דאז ישראל כ"ץ אף אישר את הצעת הרשות, בראשות ערן יעקב, להכניס את ההוראה המגבילה את תקרת הגבלת השימוש במזומן ל-6,000 שקל לחוק ההסדרים שגובש אז. אלא שלא גובש תקציב מדינה בתקופת כהונתו של כ"ץ כשר אוצר ולכן התוכנית של רשות המסים נאלצה להמתין לחוק הנוכחי.

חוק צמצום השימוש במזומן מגביל את היכולת של כלל הציבור להשתמש בכסף מזומן מעל תקרה מסוימת; ונועד לשנות את הרגלי הצריכה של רובנו, במובן זה שהוא מעודד את הציבור לעבור לאמצעי תשלום דיגיטליים, שיחליפו בעתיד כמעט לחלוטין את השימוש במזומנים.

החוק קובע כיום כאמור מגבלה על השימוש במזומן בכל עסקה שערכה עולה על 11 אלף שקל לעוסק, או מעל 50 אלף שקל לאנשים פרטיים. עוד נקבעו בחוק מדרג של עיצומים כספיים לעוסק וקנסות פליליים למי שאינו עוסק, במקום שיעור קנס של 30% על הפרה ראשונה.

העיצום יחול רק על הסכום ששולם במזומן בעסקה. הליכי חקיקת החוק לוו במחאה גדולה של בעלי עסקים, של מומחי מס ושל ארגוני זכויות אדם, שטענו לפגיעה חמורה בזכויות הציבור בישראל ובעיקר באוכלוסיות המוחלשות שהמזומן היווה את אמצעי התשלום היחיד שלהן, וחלקן אף מוגבלות בשימוש בכרטיס אשראי, או שאין בבעלותן חשבון בנק פעיל.

החוק עבר חרף המחאה וחרף עתירות שהוגשו לבג"ץ נגדו- ונמחקו, ובמסגרתו הוענקה למשק גם "תקופת הסתגלות" או "תקופת הרצה", לפיה בתשעת החודשים הראשונים להפעלתו לא יוטלו עיצומים כספיים על מפרי החוק, אלא תימסר התראה בכתב (ובלבד שלא מדובר בהפרה חוזרת). אכיפת החוק החלה בפברואר 2019, ובספטמבר אשתקד החלה רשות המסים להטיל קנסות על מפריו.

בדברי ההסבר להורדת תקרת המזומן צוין כי "השימוש במזומן הוכר בארץ ובעולם כגורם משמעותי המשפיע על הכלכלה השחורה והוא מהווה את 'הדלק' המניע את הכלכלה השחורה כאשר השימוש בכסף מזומן מקל על העלמות מס מפני שהוא אנונימי ונוח להסתירו מעין הרשויות".

באוצר מצפים כי הורדת תקרת המזומן תוביל לתוספת הכנסות מדינה בהיקף מוערך של כ-300 מיליון שקל בשנת 2022 ושל כ-500 מיליון שקל בשנה, החל משנת 2023.

לדברי עו"ד איתי ברכה, "בשעה שהאזרחים עדיין לא הצליחו להבין את החוק לצמצום השימוש במזומן ויישומו בחייהם העסקיים, מנסה הממשלה להמשיך ולצמצם את תקרות המזומן וזאת מבלי שיושמו בישראל עדיין אמצעים דיגיטליים חלופיים באופן מלא. החוק לצמצום השימוש במזומן לא הצליח עד היום לטפל בכלכלה השחורה ולמעשה מדובר בכישלון. החוק פוגע דווקא במשפחות חלשות כלכלית, אזרחים המוגבלים בבנקים ועוד אוכלוסיות מוחלשות בשעה ובכך חוטא באופן מוחלט למטרותיו".

המודל האיטלקי: תשלום חלק מחובת המס עוד לפני הכרעה

כפי שנחשף בגלובס כחלק מהמאבק בהון השחור והצורך להעמיק את הגבייה מבקשת רשות המסים לקדם בחוק ההסדרים את המודל הצ'ילאני למאבק בחשבוניות הפיקטיביות וכן את "המודל האיטלקי" לתשלום חלק מחבות המס במקרים של מחלוקת בין הרשות לנישום, לפני שהמחלוקת מוכרעת בבתי המשפט.

הרשות ביקשה לקדם את התוכניות הללו גם בחוק ההסדרים הקודם שגובש ביולי 2020, ולא התקדם.

ה"מודל האיטלקי" שמעורר מחלוקת בקרב מומחי המס ו"מתאזרח" כעת מחייב את האזרחים והחברות הנקלעים למחלוקת מס אזרחית מול רשות המסים לשלם אחוז מסוים מהחוב הנדרש לפני הכרעת המחלוקת באופן סופי.

רשות המסים מבקשת לקבוע כי במחלוקות על 20 מיליון שקל ויותר או כאשר מחזור העסק הוא מעל 20 מיליון שקל לפחות לאחת משנות המס בעניינה ניתנה החלטה בהשגה בהליך - ישולם 30% מהמס באופן מיידי בתום ההליכים ברשות המסים לפני הכרעה סופית בערעורים שיוגשו, אם יוגשו.

ככלל, תשלום המס במקרה של מחלוקת בין רשות המסים לנישום מתבצע רק בתום ההכרעה במחלוקת, בפשרה או בפסק דין. במקרים רבים המחלוקות נמשכות חודשים ארוכים ואף שנים, עד להכרעה הסופית ורק אז - ובמקרה שהרשות מנצחת - הכסף נכנס לקופת המדינה.

חוק ההסדרים הנוכחי כולל הוראה לפיה ערעור על שומת מס או השגה שנדחתה ברשות המסים לא ידחו באופן מלא את חובת תשלום סכום המס שנקבע על ידי פקיד השומה או המנהל בהחלטה בהשגה עד להחלטת בית המשפט המחוזי או החלטה של ועדת הערר לפי העניין.

המודל הצ'יליאני: מלחמה בחשבוניות פיקטיביות

התוכנית השנייה אותה מתכוונים לקדם במסגרת חוק ההסדרים היא כאמור התוכנית לאמץ את "המודל הצ'יליאני", שכבר זכתה לשם ישראלי "חשבוניות ישראל", ובפרק המיסוי נמצאת תחת הכותרת "מודל הקצאת חשבוניות".

במסגרת התוכנית, שנחשפה בגלובס בפברואר 2020, יידרש כל בעל עסק שמוציא חשבונית בסכום של מעל 5,000 שקל לקבל אישור מיידי אונליין בזמן ביצוע העסקה מרשות המסים. חשבונית שלא תקבל אישור, לא ניתן יהיה לקזז את המע"מ בגינה. על פי חוק ההסדרים החובה תחול החל מינואר 2023.

המטרה של רשות המסים היא להיות נוכחת בהעברות כספים בין עסקים ולמנוע חשבוניות פיקטיביות. הדרישות החדשות יחולו על כלל העסקים במדינה. על-פי הערכות, 15% מהחשבוניות במשק הן על סך של 5,000 שקל ומעלה.

בדברי ההסבר לחוק צוין כי "בישראל קיימת בשנים האחרונות תופעה רחבת היקף של הפצת חשבוניות מס אשר הוצאו שלא כדין. תופעה זו גורמת נזק של מיליארדי שקלים בשנה לאוצר המדינה. על מנת לצמצם את התופעה ולסכל מראש הוצאה של חשבוניות מס שלא כדין, מוצע לבצע תיקונים בחוק מע"מ שיאפשרו הפעלת מערך של בקרה על חשבוניות מס שערכן ללא מס עולה על 5,000 שקל, וזאת באמצעות הקצאת מספרי אישור לחשבוניות מקוונות בשלב הוצאת החשבוניות מהעוסקים ללקוחותיהם".

על פי האוצר, החלת חובת הדיווח על חשבוניות בזמן ביצוע העסקה צפויה להביא לעלייה של מיליארד שקל בהכנסות המדינה בהבשלה מלאה. גביית 30% מחובות המס לפני סיום ההליכים המשפטיים, צפויות להוביל לתוספת הכנסות מדינה בהיקף מוערך של כ- 570 מיליון ש"ח בשנת 2022.

"כל אזרח מעלים מס כל עוד לא הוכחה חפותו"

לדברי עו"ד אורי גולדמן, מומחה למיסוי ולאיסור הלבנת הון, המשמש גם כיו"ר (משותף) של ועדת איסור הלבנת הון בלשכת עורכי הדין, "המלחמה בהון השחור היא מוצדקת, אך חוק ההסדרים כפי שהוא מנוסח כעת מסתכל על כל אזרח כמעלים מסים כל עוד לא הוכחה חפותו.

"כך למשל החובה של הקצאת החשבוניות תטיל על העוסקים נטל כבד, ולכן הצעה זו נפלה כבר בניסיונות קודמים של הרשות. לרשות המסים יש מערכת דיווח מקוונת לעסקאות מעין אלו (דיווח מקוון) שהושקעו בה מאות מיליוני שקלים, והיא בעצמה לא מצליחה להתמודד עם המערכת, כך שהטלת הנטל על העוסקים במתווה המוצע, אינה הוגנת. הדבר עלול להקשות על הפעילות המסחרית בישראל".

עוד לדברי גולדמן, "גם הרחבת חוק המזומן לסכומים קטנים יותר מהסכומים כיום מהווים נטל משמעותי על העוסקים, מבלי שרשות המסים הוכיחה שהחוק הקיים אכן צמצם את המזומן בשוק ועומד במטרות שהוצבו לו.

"נוסף לכך, חובות הדיווח שרשות המסים רוצה להטיל על הגופים הפיננסים, גם אם זה רק על חשבונות עסקיים, תאלץ את אותם גופים ביניהם גם נותני שירותים פיננסיים, כגון צ'ינג'ים וחברות פינטק, לפתח מערכות טכנולוגיות מתקדמות. למערכות אלו יש עלויות גבוהות שיגולגלו על לקוח הקצה, קרי האזרח וזאת רק משום שהרשות לא מספיקה לעמוד ביעדיה".

עוד כתבות

נפתלי בנט / צילום: שלומי יוסף

בנט על הסכמי אברהם: " פרק חדש בהיסטוריה של השלום"

ראש הממשלה התייחס היום לציון שנה לחתימת הסכמי אברהם, לאחר שכמעט לא דיבר עליהם במהלך כהונתו ● הוא הודה לכל המעורבים למעט לראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו

פתיחת דיוני חוק ההסדרים בוועדת הכספים / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

אנשי האוצר גרמו לחברי הממשלה להתגעגע לריבים והצעקות עם האופוזיציה

העתירה בבג"ץ מתנהלת בעצלתיים, במשכן עדיין רחוקים מלהגיע להסכמות והחרם של האופוזיציה על ועדות הכנסת נמשך כבר שבועות ● האבסורד מתחדד עם דיוני התקציב: מאחורי הקלעים חברי קואליציה מודים שיש לא מעט תיקונים נחוצים בחוק ההסדרים שהם לא יוכלו לעשות בלי האופוזיציה

רונאל פישר / צילום: יונתן בלום

הסאגה שלא נגמרת כבר 6.5 שנים, והיד עוד נטויה: מה קורה במשפטו של רונאל פישר?

בדיקת גלובס מעלה כי ההליך בתיק פישר, שנמשך שנים רבות וסבל מליקויים ועיכובים, ממשיך להתנהל באיטיות - בין היתר בשל עיכוב בהחלטות מצד השופט משה סובל, לצד עיכוב שנבע מהחלפת ייצוג הנאשמים בתחילת 2021

כלא גלבוע / צילום: Reuters, Ilia Yefimovich

למי שייכות הזכויות על תוכניות אדריכליות

התוכניות של כלא גלבוע פורסמו באתר האינטרנט של משרד האדריכלים פורה-יעקובי-קרני, שתכנן את המבנה ואז הוסרו ● שב"ס: "ההיבטים המשפטיים של פרסום זה נבחנים בימים אלה”

ציור קיר של קריקו בבודפשט, כמחווה לתרומתה למלחמה בקורונה / צילום: Reuters, KRISZTINA FENYO

"הייתי הולכת באוניברסיטה ואומרת לחוקרים 'קחו RNA'!": החוקרת שמאחורי חיסוני הקורונה בראיון בלעדי

ד"ר קטלין קריקו, החוקרת שגילוייה אפשרו את פיתוח חיסוני הקורונה של פייזר ומודרנה, היא היום סמנכ"לית בכירה בביונטק וכבר מוזכרת כמועמדת לפרס נובל, אבל הדרך להכרה הייתה רצופה כישלונות ● בראיון לגלובס היא מספרת שמבחינתה, חיסוני הקורונה הם רק ההתחלה

חוף הים בראשון לציון. חניוני ענק עד הים / צילום: Shutterstock

השכפול, הזלזול, ההזנחה: כל חטאי התכנון של ישראל

אין צל, אין תכנון שמתאים לקנה מידה אנושי, אין חן לבניינים וכולם נראים אותו דבר ● גלובס פנה לאנשי התכנון העירוני הבכירים בארץ בבקשה שיצביעו על הכשלים, ויציעו פתרונות

הכתבות הנקראות ביותר בתשפ״א

הונאת הפונזי החדשה והחסימה בסואץ: אלו הכתבות הנקראות ביותר בתשפ"א

לא צריך להיות מיליונר כדי לרכוש דירה בכמה מהשכונות הטובות ביותר בארץ ● הקשר בין חסימת תעלת סואץ ובין מיזמי התשתית הישראלים ● איך הגיעו פירמות עוה"ד הגדולות לרווחי שיא בשנת הקורונה ● ההשקעה בנדל"ן משתלמת, אבל בשוק ההון הרבה יותר ● ועוד שש כתבות שאהבתם ב-12 החודשים האחרונים

וינה בכריסמס / צילום: גילי מצא

חכו ל"אחרי החגים": מחירי הטיסות והחופשות צפויים לצנוח

המחירים של טיסות לאירופה אחרי החגים נמוכים משמעותית מאלה שעכשיו, גם עד כדי חצי מחיר

ביטקוין / צילום: יח''צ

למשקיעי הקריפטו יש סיבה לדאגה? בכירים בוושינגטון שוקלים להדק את הפיקוח

בוושינגטון מנסים להגדיר גבולות לשוק הקריפטו החופשי והלא מפוקח: נציגים של משרד האוצר האמריקני נפגשו בסוף השבוע עם נציגי המגזר הפיננסי כדי לבדוק את כלי הרגולציה המתאימים ל"מטבעות יציבים" כגון BitUSD ו-Tether

המשטרה עצרה צעיר סורי בחשד שתיכנן לתקוף בית כנסת ביום כיפור בעיר האגן, גרמניה / צילום: Reuters, Henning Kaiser

גרמניה: המשטרה עצרה צעיר סורי בחשד שתיכנן לתקוף בית כנסת ביום כיפור

הצעיר בן ה-16 חשוד כי תיכנן מתקפה בעזרת חומרי נפץ ביתיים על בית כנסת בעיר האגן בערב יום הכיפורים ● נעצרו גם אביו ושני אחיו ● לפי הערכות בגרמניה, הצעיר שיתף מידע בקבוצה איסאלמיסטית או התכתב עם גורם כלשהו על הפיגוע המתוכנן

זיסאפל רועי / צילום: יח''צ

בדרך לאקזיט ענק? מאחורי הקלעים של אימפריית ההייטק הוותיקה של משפחת זיסאפל

לפי דיווח ב-cnbc, חברת הטכנולוגיה הישראלית הנסחרת בשווי של 1.7 מיליארד דולר, מנהלת מגעים  להימכר לקרן פרייבט אקוויטי אמריקאית ● למשפחת זיסאפל החזקות בשווי שוק של מעל 200 מיליון דולר ברדוור, אותה מוביל רועי זיסאפל

חיסון שלישי לקורונה בתל אביב / צילום: Reuters, אמיר כהן

ההסכם שיאפשר למחוסנים ישראלים גישה לתו הירוק באיחוד האירופי

ישראל והאיחוד האירופי הגיעו להסכמה על הכרה הדדית בתעודות המתחסן ● תשתית טכנולוגית תעביר את המידע על המחוסנים ותוודא שאכן התעודות שהם נושאים תקפות

מערכת ''הדק חכם'' / הדמיה: רפאל

מדע בדיוני ביישום מלא: מוצרי רפאל מככבים בתערוכה ביטחונית בלונדון

מערכת שיודעת לזהות אויב או ידיד בשדה הקרב המולבשת על משקפות היא רק אחד המוצרים של רפאל שתוכלו למצוא בתערוכה הביטחונית DSEI בלונדון, בחלקם צה"ל יתחיל להשתמש כבר בשנת 2022

מתחם הבניינים במהלך ההריסה. עמדו נטושים במשך שנים וניזוקו / צילום: מתוך יוטיוב

סין מציגה: כך הורסים 15 בניינים ב-45 שניות בלבד

שכונה שלמה בעיר קונמינג בסין נהרסה בשבוע שעבר באמצעות חומרי נפץ ● הבניינים בני פחות מעשר שנים אולם מעולם לא הושלמו

שלט רחוב וול סטריט, והכניסה לבורסת NYSE בניו יורק / צילום: עוזי בלומר

נעילה מעורבת בוול סטריט; מניית מודרנה עלתה בכ-1%

המסחר באירופה ננעל בעליות ● ירידות נרשמו באסיה ● מניית מודרנה עולה לאחר שפרסמה נתונים טובים על החיסון השלישי ● אתמול, ערב יום הכיפורים, ננעל המסחר בארה"ב בעליות

התו הירוק באיטליה / צילום: Reuters, יארה נרדי

איטליה: עובדים חייבים לשאת "תו ירוק", ולא - יפסיקו לקבל משכורת

איטליה מנסה להמריץ את החיסונים במדינה ע"י חיוב כל העובדים - במגזר הציבורי והפרטי - בנשיאת "תו ירוק" עד אמצע אוקטובר ● באיטליה מעריכים שכ-74% מהאוכלוסיה מחוסנים באופן מלא כנגד הקורונה

גנב הספרים / צילום: Shutterstock

מי גונב כתבי יד לפני פרסומם? התחקיר שמטלטל את עולם הספרות

זאת נשמעת כמו עלילה מושלמת למותחן פשע: עבריין מסתורי מחליף זהויות וכתובות מייל כדי לגנוב כתבי יד מהוצאות לאור, ממו"לים ומהסופרים הגדולים בעולם במשך שנים מבלי שיש לאיש קצה חוט ● אבל זה סיפור אמיתי לגמרי ● שני עיתונאים יצאו למסע בעקבות השד של עולם הספרות: "חשבנו שזאת חקירה שאנשים שמכרו אינספור ספרי ריגול יהיו יכולים לפתור בעצמם" | מיטב הסיפורים מהעולם

איילת שקד, שרת הפנים / צילום: יוני קלברמן

במשרדי הממשלה מכינים תוכניות לעזור לשוק הדיור, אבל אף אחד לא מצפה להן

קצב העליות בעליית מדד מחירי הדירות השנתית חוצה את ה-10%, ובמשרדי הממשלה שומרים על שתיקה בכל הנוגע לתוכנית הדיור שהם אמורים לפרסם ● הציבור מרגיש שהוא היה כבר בסרט הזה, אבל שמחיר הכרטיס כל הזמן עולה, אז עדיף שלא להמתין לסוף, כי אין למה

יהב יולזרי, גל קרובינ, אביטל פרדו - בעלי פאגאיה / צילום: רועי פרי

לפי שווי של 8.5 מיליארד דולר: חברת התשלומים פאגאיה תמוזג לספאק

חברת הפינטק חתמה על הסכם מיזוג עם ספאק לפי שווי של 8.5 מיליארד דולר ● במסגרת העסקה צפויים בעלי המניות הקיימים בחברה לשמור על כ-94% ממנה בבעלותם

מנכ''ל ונשיא נייקי ג'ון דונהיו / צילום: Reuters, Mike Blake

הדרך המפתיעה שבה מנכ"ל נייקי ג'ון דונהיו מתחיל את היום שלו

שגרת יום שני בבוקר של נשיא נייקי והמנכ"ל: ליטר מים, אימון ומדיטציה של הכרת תודה