גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפנסיות במערכת הביטחון נוסקות בקצב מסחרר, וזאת כנראה רק ההתחלה

מבוטחי הפנסיות התקציביות יעלו למדינה 840 מיליארד שקל עד סוף המאה, ולפי דוח החשב הכללי באוצר יותר מ-30% מתוכם ילך לגימלאי מערכת הביטחון ● בעוד 15 שנה ההוצאות על הפנסיה התקציבית אמנם תחל להתכווץ, אבל בינתיים תתפתח בעיה חדשה: פנסיית הגישור

אביב כוכבי ובני גנץ / צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון
אביב כוכבי ובני גנץ / צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון

הפנסיה התקציבית - זה שמה של המפלצת הכי גדולה בתקציב המדינה. 840 מיליארד שקל תשלם המדינה לגמלאיה לפי האומדן העדכני ל-2020 שפרסם החשב הכללי באוצר, 41.5 מיליארד שקל יותר מב-2019. הסכומים האלה גדלים מדי שנה, בקצב של עשרות מיליארדים ואחוזים.

הפנסיה התקציבית היא הטבה ניכרת שמקבלים עובדי מדינה ולא מקבלים עובדי מגזרים אחרים. בזמן ששכירים "מן השורה" מפרישים בכל חודש 7% משכרם, המבוטחים בפנסיה תקציבית מפרישים רק 2%. נכון להיום האוצר לא מתכוון לשנות את זה.

בתוך שלל הרפורמות והצעדים שפורסמו במסגרת חוק ההסדרים של התקציב הקרוב, לא נכללת שום הצעה לשנות משהו בזכויות העובדים המבוטחים בפנסיה תקציבית. מדובר אחרי הכל בקבוצת לחץ מהגדולות והחזקות במשק.

עלייה של עשרות מיליארדים בשנה

החבות האקטוארית על הפנסיה למערכת הביטחון, ללא פנסיית גישור שנתעכב עליה בהמשך, הגיעה ל-260 מיליארד שקל ב-2020. מדובר בכ-30.1% מהחוב הממשלתי הכולל למבוטחי הפנסיות התקציביות. לשם השוואה, החבות האקטוארית לעובדי הוראה עומדת על 111 מיליארד שקל בשנת 2020, וזו של גמלאי המשטרה על 80.86 מיליארד שקל.

ובינתיים, שר הביטחון בני גנץ נאבק בכוונת האוצר למנות חשב שיהיה אחראי על יחידת התשלומים והפנסיה של צה"ל. החבות האקטוארית לגמלאי המדינה עלתה מ-66.5 מיליארד שקל בשנת 2019 ל-69.6 מיליארד שקל בשנה העוקבת - 2020, כשמספר הזכאים עלה מ-44,014 גמלאים ל-44,289 גמלאים.

ממוצע קצבאות הזקנה לגמלאי מערכת הביטחון (ללא צה"ל) עלתה מ-19,246 אלף שקל בממוצע ב-2019 ל-19,538 אלף שקל ב-2020. ממוצע קצבאות הזקנה לגמלאי צה"ל עלה מ-14.09 אלף שקל ב-2019 ל-17.5 אלף שקל ב-2020.

עיקר ההתחייבויות של המדינה לפנסיה כולל ארבע קבוצות עיקריות שהשינוי העתידי בהן הינו פועל יוצא של כמה כיוונים מנוגדים. האחד: תשלומי הפנסיה התקציבית. השני: תמיכה בקרנות הפנסיה הוותיקות, השלישי: פנסיית הגישור, והרביעי: סבסוד הריבית באג"ח המיועדות.

בהקשר זה, אגף התקציבים באוצר הפיץ הבוקר טיוטה מעודכנת של הפרק הפיסקאלי בחוק ההסדרים, ולפיה יש לעצור את הנפקת אגרות החוב המיועדות לקרנות הפנסיה ולהחליף אותן במנגנון שיבטיח תשואה מינימלית לחוסכים.

הדור הבא של הפנסיה התקציבית

נקודת האור בסיפור הזה היא שימיה של הפנסיה התקציבית קצובים (גם אם ממש לא ספורים): כל מי שהצטרף לשירות המדינה אחרי 2004 אינו זכאי לפנסיה תקציבית. השער ננעל בתקופתו של בנימין נתניהו כשר האוצר. לכן, תשלומי הפנסיה השוטפים ימשיכו לגדול בכל שנה עד שיגיעו לשיא של 35 מיליארד שקל ב-2038 ואז יתחילו בהדרגה לרדת. הם אמורים להתפוגג סופית מחיינו רק לקראת שנת 2080, כך שילדינו ובעיקר נכדינו כבר יחיו בעולם ללא פנסיה תקציבית.

אבל כאן נמצא מוקש - הפנסיה התקציבית אולי תיעלם מתישהו אבל הצאצא שלה, הוריאנט הבא אם תרצו, כבר כאן, והוא כאן כדי להישאר. תכירו את פנסיית הגישור, הדור הבא של הפנסייה התקציבית - חמקמק יותר, ממזרי יותר, ובעיקר לא-שוויוני ולא צודק יותר.

כחלון־יעלון וחבילות הפרישה במיליונים

איך היצור הזה הגיע לחיינו? פנסיית הגישור הפכה לעובדה מוגמרת בעקבות הסכם כחלון יעלון שנחתם במאי 2016. בהסכם נקבע שכל משרת קבע שיפרוש מצה"ל בגיל הפרישה (42 לקצינים ו-53 לנגדים) יקבל פנסיה מהמדינה מיום פרישתו ועד לגיל שבו יתחיל לקבל את הפנסיה הצוברת (זו שמקבלים כל יתר השכירים בישראל כיום בגילאי 62 לנשים ו-67 לגברים).

לפני כן נעשו מספר ניסיונות להגביל את קבוצת הזכאים לפנסיה. וועדת לוקר למשל חשבה שרק קצינים שהשתחררו בתום שירות קרבי רצוף צריכים לקבל פנסיה כזו, אבל צה"ל התעקש שכולם יקבלו, עד אחרון הנגדים בקריה. באותו הסכם צה"ל גם התחייב שגובה הגמלה הממוצעת של פנסיית הגישור לא יעלה על 12 אלף שקל לחודש.

נסיית הגישור משולמת כחלק מתקציב הביטחון מה שאומר שבמקום להצטייד בנשק, במקום אימונים ובמקום לשלם שכר ראוי יותר לקצינים צעירים - מה שיסייע לצבא להשאיר בשירותו את האיכותיים הצבא מחלק חבילות פרישה במיליונים לאנשי הקבע הוותיקים, אלה שכבר אין להם אופציה אחרת. מדובר כמובן במשכורת שנייה עבור מי שמתחיל קריירה חדשה בתום שחרורו משירות הקבע.

פנסיית הגישור מתפשטת ומאבדת מעצורים

הדוחות הכספיים של המדינה שפורסמו היום מגלים לנו כיצד פנסיית הגישור הולכת ומתבססת, ומנתצת בדרכה את כל המגבלות והכבלים שנועדו לבלום אותה. ראשית, פנסיית הגישור מתפשטת מעבר לגבולות הצבא. לפי דוחות החשב הכללי, גם מספר לא ידוע של עובדים בגופי ביטחון אחרים זכאים לה. שנית, התקנות שנועדו לקבוע כיצד תחושב הפנסיה לא חוקקו (צה"ל גורר רגליים) - ולאוצר אין מושג איך בצבא מחשבים אותה. שלישית, הגמלה הממוצעת שמקבלים הזכאים לפנסיה רק הולכת וגדלה ומתקרבת ל-20 אלף שקל.

ההמשך נראה ברור וצפוי מראש. פנסיית הגישור תהפוך מחריג לנורמה. היא תהיה הפנסיה התקציבית החדשה של כל עובדי מערכת הביטחון - ובניגוד לפנסיה התקציבית לא יהיה לה תאריך תפוגה.

אולי אם גנץ וכוכבי באמת רוצים לדאוג לחוסן הכלכלי של המדינה ולהשאיר בשירות כוח אדם איכותי, עדיף שיוותרו על הסידור הלא כלכלי הזה וישתמשו בכסף לשיפור יכולות הצבא ולהעלאת שכר הקצינים הצעירים.

עוד כתבות

מסורק תת קרקעי ועד רחפנים: הכירו את 10 הסטארט-אפים המבטיחים לשנת 2024

גלובס בוחר את הסטארט-אפים המבטיחים של ישראל השנה ה-18 ברציפות: חברות הייטק הצומחות והמסקרנות ביותר, אלה שמייצרות אימפקט על תעשיות וצרכנים רבים, ונמצאות על המסלול הבטוח להנפקה ● הרשימה מתבססת על בחירות של קרוב ל-70 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בהייטק הישראלי ● החשיפה המלאה

מתכות / צילום: Shutterstock

החברה שמנסה לחולל מהפכה בתעשייה שלא השתנתה אלפי שנים: Magnus Metal מגייסת 74 מיליון דולר

"מקצרת את תהליכי העבודה, מפחיתה את עלויות היצור והזיהום, ומשפרת את איכות המוצר" ● עם שווי מוערך של כ-160 מיליון דולר, מגנוס מטאל הישראלית יוצאת לסבב גיוס חדש

שלומית וייס / צילום: שלמה שהם

"חייבים להיות מהירים וגמישים יותר": העזיבה של הבכירה הישראלית והשינוי הארגוני באינטל

לפי מכתב שנשלח לעובדי החברה אמש נראה כי באינטל החליטו לאחד פעילויות בתחום הפיתוח ולהעביר את המשקל לפיתוח בתחום השרתים ובינה מלאכותית ● צעד זה הוביל בסופו של דבר להחלטתה של הישראלית הבכירה בחברה, שלומית וייס, לפרוש ממנה ● "עלינו להגביר את המהירות והגמישות בביצועים שלנו", נכתב במכתב

שרון גל / צילום: סטודיו תומאס תומר שלום, ויקימדיה

האיום עשה את שלו? שרון גל יישאר בערוץ 14

לפני כשלושה שבועות הודיעה רשת 13 כי העיתונאי שרון גל חוזר לשורותיו, ובערוץ 14 מיהרו להוציא לגל מכתב התראה, מאחר שהוא חתום על חוזה עד סוף 2024 ● כעת נראה כי המהלך עשה את שלו, וגל יישאר בערוץ 14 ויגיש שם את רצועת 19:00

ייפוי-כוח מתמשך. זה ההליך שיחליף אותו / אילוסטרציה: Shutterstock, REDPIXEL.PL

חקיקה חדשה: תומך החלטות לקשיש או בעל מוגבלות - במקום אפוטרופוס

השבוע נחקק המוסד של "תומך החלטות" ● מה זה אומר, מה ההבדל בין התומך לבין אפוטרופוס, ולמה בעצם צריך מינוי פורמלי מבית המשפט רק כדי לסייע לאדם קשיש או מוגבל?

מירב בן ארי, יש עתיד טוויטר, 23.5.21 / צילום: שלומי יוסף

האם הרקע המקצועי של המפכ"ל המיועד של בן גביר חריג ביחס למקובל?

האם הרקע המקצועי של המפכ"ל המיועד אבשלום פלד הוא חריג? צללנו להיסטוריה ● המשרוקית של גלובס

איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

לאמיצים בלבד: איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו

המתיחות בין איראן לישראל הביאה את מדדי הפחד בארץ ובחו"ל להיסחר סביב שיא של חמישה חודשים ● ממה מורכבים מדד הפחד הישראלי והאמריקאי? איך משקיעים בהם? ואיזה פרדוקס גלום בתוכם? ● גלובס עושה סדר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

אוקראינה על סף ייאוש וחור שחור ישאב אותנו ממרחק 2,000 שנות אור

אוקראינה מפתחת קנאת ישראל - גם היא רוצה קואליציה שתציל אותה מטילים באמצע הלילה ● הבריטים קובעים לוח זמנים להפסקה לאומית של העישון ● האקלים יעלה הרבה כסף, והמדינות העניות ייפגעו יותר ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית

בית חולים חדש ייבנה בבאר שבע / אילוסטרציה: Shutterstock

בית חולים ראשון בבעלות הקופות הקטנות: לאומית ומאוחדת יפעילו את בית החולים בבאר שבע

בית החולים שיבא יהיה שותף של הקופות בהקמת בית החולים ● הלו"ז להשקה מוערך בלפחות 8-6 שנים ותקציב ההקמה בלפחות מיליארד שקל ● בשבועות הקרובים צפויה להתקבל החלטת ממשלה התומכת בהחלטת משרדי הבריאות והאוצר שהתקבלה היום

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לראשונה בהיסטוריה: הממשלה אישרה קיצוץ בתקציב בניגוד לעמדת שר האוצר

הקיצוץ בתקציב, בהיקף של כ-225 מיליון שקל, אושר לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובתום מאבקים בשבועות האחרונים מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● הקיצוץ נועד למימון הקמת מתקני כליאה לאכלוס העצורים הביטחוניים הרבים שנעצרו מאז תחילת המלחמה

בנק ישראל מכר 8 מיליארד דולר, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר מזנק לשיא של חמישה חודשים. אלה הסיבות

המתיחות הביטחונית בין ישראל לאיראן לצד התחזקות הדולר בעולם הובילה לתיסוף חד מול השקל ● שער הדולר-שקל נסחר ברמה של כ-3.8 שקלים, שיא של חמישה חודשים

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; מחירי הנפט צללו בכ-3%

הנאסד"ק ירד ב-1.2% ● מדד הקאק עלה ב-0.6% ● ירידה במדד המחירים לצרכן בבריטניה, אך מעל הצפי ● יצרנית השבבים ההולנדית ASML יורדת ב-5% ●  ג'יי.פי. מורגן: "היסטורית, רכישת זהב לא מצדיקה את הסיכון" • מיקרוסופט תשקיע 1.5 מיליארד דולר בחברת ה-AI מאיחוד האמירויות • יו"ר הפד מודה: "אין התקדמות במאבק באינפלציה"

מטוס אל על / צילום: Shutterstock

אחרי הצניחה בתחילת המלחמה: התאוששות בענפי התיירות והבילויים

חג הפסח שיחול בקרוב מחולל רכישות בתחום החופשות והמופעים ● אתר KSP מרחיב את שיתוף־הפעולה עם שטראוס לצד מותגים כמו ויסוצקי ולוואצה ● הדירוג החודשי של אתרי האונליין

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: יוסי זמיר

משרד הכלכלה מציג: כשאין יעדים, אין כישלונות

במקום לעמוד ביעדים, משרדי הממשלה פשוט מוחקים אותם ● בפיקוד העורף שלפו הודעה לילית שהותירה את הילדים באוויר ● והמסעות לפולין התרוקנו מערך ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

אילוסטרציה: shutterstock

החשש מחלחל לשווקים: פרמיית הסיכון של ישראל בשיא של 11 שנים, ומרווחי האג"ח ממשיכים להתרחב

מדד ה-CDS הישראלי, המגלם את עלות הסיכון שמדינת ישראל לא תצליח לשלם את חובותיה, עלה ב-18% בשבוע האחרון ● במקביל, המרווחים של איגרות החוב הדולריות של ישראל מול ארה"ב קופצים

עילית רז, טרבור מילטון ואליזבת הולמס / צילומים: AP - Lawrence Neumeister, Jeff Chiu, Brittainy Newman, איל יצהר

תעשיית הטק מגייסת את הבינה המלאכותית למאבק בהונאות משקיעים

בשנים החולפות נרשמו מקרי הונאה רבים בהייטק, בהם יזמים גייסו כספים ממשקיעים, ללא בדיקת נאותות מספקת ● במטרה לצמצם את ההונאות הבאות, חברות רותמות כיום כלי בינה מלאכותית לשלל אוטמציות בהתנהלות החברה ● במקביל, גורמים בענף חוששים מההשלכות

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

רשת הברחות מתוחכמת: איך המערב ינצח את הכטב"מים האיראניים?

בעקבות המתקפה על ישראל, בארה"ב מתכננים עיצומים חדשים על תוכנית כלי הטיס הבלתי מאוישים של איראן ● באירופה מצטרפים למהלך על מנת להיאבק בהתחמשות של מוסקבה דרך טהרן ולמנוע הסלמה במזרח התיכון ● לצעדים אלו תהיה משמעות, לפי מומחים, אך לא גדולה. הסיבה: סין ורוסיה

פרופ' יוסי מטיאס / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל יוסי מטיאס עובר לתפקיד בכיר בגוגל העולמית

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל ב-18 השנים האחרונות, פרופ' יוסי מטיאס, צפוי לעבור לעמק הסיליקון ולנהל מארה"ב את פעילות המחקר של גוגל העולמית