גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרופ' שולמית לבנברג ודידיה טוביה / צילום: שלומי יוסף

החלום הגדול של דידיה טוביה נולד בחוף השנהב באמצע שנות ה־90, כשיזם הפודטק היה בוגר אוניברסיטה טרי שמצויד בתואר בהנדסת מזון וביולוגיה. במדינה העשירה במשאבים אך מוכת עוני מר, הוא הבין שמערכת המזון העולמית חולה וזקוקה לארגון מחדש. בחזונו הוא רצה לשלב בין ביולוגיה לבין סוציולוגיה וטכנולוגיה, ולספק תזונה הוגנת לכל בני האדם, עשירים או עניים.

החלום, כדרכם של חלומות, נזנח לשנים רבות בזמן שטוביה פיתח קריירה מדעית ועסקית מרשימה. הוא עלה לישראל זמן קצר לאחר תקופתו באפריקה, היה חוקר במכון וולקני, והקים שתי חברות משגשגות העוסקות במכשור רפואי.

אבל ההבנה שמערכת המזון עומדת בפני האתגרים הגדולים ביותר של דורנו פשוט לא נתנה לו מנוח. ולאחר שמכר את החברה השנייה שהקים, והיה לו רגע לנשום, טוביה החליט לצלול בחזרה לתחום המזון ולחפש את הדרך שבה הוא יכול לשלב חדשנות ואימפקט ולעורר שינוי.

ב־2016 נוצרה ההזדמנות: הוא נפגש עם חממת הפודטק "דה קיצ’ן" של שטראוס, שם גילה חיבור מיידי והרעיון לקדם חברה בתחום הבשר המתורבת החל לקרום עור וגידים.

דאז, הרעיון לגדל בשר במעבדה עדיין נראה מופרך למדי. ב־2013 פרופסור הולנדי בשם מרק פוסט הציג מעין גימיק - קציצת המבורגר דקיקה, בעלות של 330 אלף דולר. אמנם היה מדובר בהישג מדעי מרשים, אך מעטים התייחסו לכך כפתרון ישים וכלכלי לתעשיית המזון העולמית. אך טוביה ו"דה קיצ’ן" החליטו לקחת את העסק ברצינות. "סיכויי ההצלחה שלנו כשהתחלנו את הפרויקט היו מאוד נמוכים", הוא אומר במבט לאחור, "היום אנחנו כבר ממש בונים תעשייה חדשה".

ואכן: היום טוביה הוא המנכ"ל חברת "אלף פארמס" הישראלית, והוא קרוב מאוד להיות מהראשונים בעולם שיניחו על הצלחות שלנו מוצר שיכול לשנות את כל מה שאנחנו יודעים על מזון: סטייק מתורבת בייצור מסחרי. רק החודש גייסה החברה 105 מיליון דולר, מהסכומים הגבוהים ביותר בענף, והכריזה כי תשיק מוצר מסחרי ראשון כבר בשנה הבאה, בקו ייצור כחול לבן שיוקם ברחובות.

להנדס רקמות, להדפיס אנטריקוט

כשדידיה הסתובב בחוף השנהב וחלם על תיקון עולם, פרופ’ שולמית לבנברג עדיין עמלה על הדוקטורט במכון ויצמן. כעשור לאחר מכן הייתה שותפה למחקר פורץ דרך ביצירת חלקי רקמה אנושית. במעבדה שלה בפקולטה להנדסה ביו־רפואית בטכניון היא שוקדת, עד היום, על פיתוחים שומטי לסת בתחום הרפואה: הנדסת רקמות מודפסות בתלת ממד לצורך השתלה. היא הצליחה לפתח רשת כלי דם ברקמות שריר, לב, לבלב ועמוד שדרה, המשפרת תפקוד רקמות לאחר השתלות. הפיתוח פורץ הדרך שלה, עשוי בעתיד להשיב לגוף משותק את יכולת ההליכה.

ב־2017, כשטוביה ושטראוס בנו יחד את יסודות החברה, הם חיפשו את המעבדה המתקדמת ביותר בישראל בתחום הנדסת הרקמות. זמן קצר לפני כן, המעבדה של לבנברג החלה לבצע ניסויים בתחום הבשר המתורבת, לבקשתו של דוקטורנט בשם תום בן אריה, שהתעניין בתחום מטעמי חמלה על בעלי חיים.

לבנברג הצליחה לקחת את הניסיון הרב שלה בפיתוח רקמות תלת ממדיות לצרכים רפואיים, ולהפוך את החזון למציאות מדעית כחול לבן. היא פיתחה את היסודות של אלף פארמס: טכנולוגיית הנדסת רקמות מיוחדת באמצעותה ניתן לגדל בשר במנותק מגופו של בעל חיים, ולהעמיד מוצר מוגמר הדומה לבשר כפי שאנחנו מכירים אותו כיום. מאז ועד היום, השלימה החברה את פיתוח המוצר הראשון - סטייק בקר דק הגדל במעבדה. לבנברג הפכה למייסדת שותפה ויועצת מדעית ראשית של אלף פארמס ולאחרונה אף נגעה בגביע הקדוש של עולם הבשר המתורבת, והצליחה להדפיס לראשונה בעולם סטייק אנטריקוט מתורבת עסיסי בטכנולוגית ביו־הדפסה. בהמשך, הצטרפה ד"ר נטע לבון, והפכה להיות CTO וסמנכ"לית מחקר ופיתוח בחברה.

למרות פריצות הדרך של לבנברג בתחום הרפואה, דווקא ההתפתחויות בנושא הבשר המתורבת הן שהופכות לשיחת היום בכל מקום שאליו היא מגיעה. "זה כיוון מדהים. יש לו חשיבות מאוד מאוד גדולה", אומרת לבנברג. "אנחנו עושים דברים שמבחינה רפואית מאוד חשובים, ואנחנו מרגישים שיש בהם תרומה מאוד חשובה. אבל יש משהו בבשר שתופס את האנשים אחרת. זה נוגע לכל אחד ואחד. כשמדובר בבעיה רפואית, זה לא תמיד ככה. כשמדובר במזון, זה לכולם. אנחנו מקבלים תגובות מדהימות. כולם סביבנו מבינים את הפוטנציאל לעשות שינוי".

והפוטנציאל, כאמור, מתרגם עצמו לכסף: סיבוב הגיוס של אלף פארמס הובל על ידי קרן הצמיחה של L Catterton, קרן ההשקעות הפרטית הגדולה בעולם בתחום הצרכנות, ואחת מפלטפורמות ההשקעה הגדולות ביותר במזרח התיכון. המנצחת של סבב הגיוס היא שטראוס, שדיווחה השבוע לבורסה על רווח של 58 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2021.

לחקות את הגוף

אז איך זה בדיוק קורה? לבנברג מסבירה את הקסם שקורה במעבדה: "אנחנו מחקים את מה שקורה בגוף החיה, בתרבית הגידול. אנחנו לוקחים מבעל החיים את אותם התאים שיוצרים את סיבי הבשר, ומגדלים אותם בכלים שבהם נוזל שמכיל את חומרי המזון של התאים כך שתיווצר ריקמה שדומה לזו שמתהווה בתוך החיה. גידול התאים נעשה על גבי מעין ‘פיגומים’ צמחיים המחליפים את התווך הבין־‏תאי הקיים ברקמה וכך לאורך זמן התאים מתמיינים לסיבי שריר. פיתחנו את הכלים ליצור רקמה שהיא דומה מאוד לרקמה המקורית, שיש לה את הרכב התאים הנכון. הדגש שלנו הוא על יצירת רקמה תלת ממדית מורכבת, עם שליטה מלאה במרכיבים".

מה זה אומר על ההבדלים בין הבשר שלכם לזה המתקבל בשחיטה של בעלי חיים?
"אנחנו מסוגלים לקבוע בדיוק מה מרכיב את הסטייק. מאחוזי השומן, לערכים התזונתיים. היום, כשקונים סטייק אצל הקצב, כל נתח הוא אחר. אנחנו ב'אלף' קובעים אחוז שומן נתון, והוא יהיה זהה בכל הנתחים, ויכול להשתנות לפי דרישה. אנחנו מייצרים בשר ללא חיידקים - בלי אי קולי, בלי ליסטריה, וגם בלי אנטיביוטיקה, ויכולים למקסם את כמות החלבונים, להקטין את כמות השומן הרווי ולדאוג שיהיו ויטמינים בכמות גבוהה. גידול הבשר מחוץ לפרה מאפשר אופטימיזציה של התהליך בסביבה סטרילית שלא אפשרית במשקים החיים. אנחנו יכולים להשתמש אך ורק בכמות האנרגיה הנדרשת לייצור הסטייק, ורק במים ובנוטריינטים הנדרשים לנו, ללא בזבוז משאבים. וכל זה, בשלושה־ארבעה שבועות, לעומת שנתיים־שלוש בתעשייה המבוססת על שחיטה - הזמן הנדרש מלידת העגלים ועד שחיטתם. ואנחנו מונעים כמובן את כל מה שקשור לצער בעלי חיים, ואובדן שטחי טבע ופגיעה בכדור הארץ".

טוביה מוסיף כי לא מדובר רק בעניין סביבתי או בריאותי - היתרונות הכלכליים ברורים: "אנחנו יכולים לספק בשר ששרשרת האספקה שלו ידועה מראש, ולא צריך לנדוד מהאמזונס למקומות שונים בעולם. היום, שרשרת האספקה מאוד לא גמישה, וראינו את זה בזמן הקורונה: אם חוליה אחת בשרשרת מתעכבת, זה מוביל לטלטלה בשוק המזון. זה מה שקרה כשמפעלים לעיבוד בשר נסגרו בשל תחלואת עובדים. במקרה שלנו, שרשרת האספקה הרבה יותר יעילה מבשר רגיל, ובשליטה וגמישות מלאה. זה יתרון גדול עבור הצרכנים והשוק המוסדי".

כלומר, מוצרים בריאים יותר ו"מתוכנתים" לתוך מערכת כלכלית יעילה, שמתכתבת עם היכולות של כדור הארץ.
"מערכת המזון לא בנויה היום כדי להאכיל את בני האדם, אלא כדי למקסם את הרווחיות של החברות הגדולות, ולייצר יותר אוכל וקלוריות אבל לא במקומות ובדרך שצריך. המערכות האלו לא ממוקדות בתזונה ולא במי שצריך את המזון. בשר מתורבת הוא ההיפך מזה; מעבר לשיטות ייצור קרובות לצרכנים וחלוקה שוויונית של ערך ייצור המזון. בשר מתורבת נוכל לייצר באופן מקומי, איפה שצריך, ללא תלות במשאבים טבעיים מקומיים או אקלים. אנחנו צריכים שינוי תפיסתי, ובשר מתורבת יכול להיות אבן-פינה של מערכת מזון גלובלית חדשה, של תזונה איכותית יותר באיזון עם כדור הארץ. אנחנו חייבים לעשות 'ריסט' למערכת המזון".

לאכול איכותי יותר, אבל פחות

כשטוביה מדבר על "ריסט" של מערכת המזון, הוא מתכוון לתחום שעד עתה נותר הרחק מהעין של המנהיגים ברחבי העולם. "כשחייתי בחוף השנהב, הבנתי שהבעיה היא מערכתית: ניצול משאבים לא יעיל, והיעדר תוכנית סדורה לניהול תזונה", אומר טוביה.

"חלק מהאנשים הכי עשירים בעולם נמצאים באפריקה, זו היבשת הכי עשירה ברמת המשאבים, אבל יש בה את הכי הרבה אנשים עניים. מה שאנחנו היום רואים ברמה הגלובלית, זו בעיה דומה במערכת המזון. יש מספיק משאבים בעולם כדי להאכיל את כל האוכלוסייה, אבל לא מנצלים ולא משתמשים נכון במשאבים שעומדים לרשותנו. אנחנו מבזבזים המון משאבים טבעיים, ומייצרים מזון באופן שהורס את כדור הארץ. אפשר להאכיל את כל האוכלוסייה של העולם שנים קדימה, אם ננהל אחרת את המשאבים שלנו. מערכת המזון היום לא בנויה להאכיל את בני האדם. אנחנו זורקים 30% מהאוכל שאנחנו מייצרים, וכ־900 מיליון אנשים סובלים מאי ביטחון תזונתי".

ואם בהסכם פריז התאחדו מדינות כדי להיאבק בהתחממות הגלובלית, בנוגע למערכת המזון לא נאמרה מילה אחת, למרות השפעתה האדירה על כוכב הלכת שלנו ועל חיינו. עד כמה אדירה? 14% מגזי החממה הנפלטים לאטמוספירה, מקורם בתעשיית המזון מן החי. אותה תעשייה צורכת 70% מהמים המתוקים בעולם עבור בעלי החיים אותם היא מגדלת לשחיטה, והיא גם הגורם המרכזי בעולם לבירוא יערות (דוגמת האמזונס, בו מרבים חקלאים לכרות עצים, ומתקרב לפי מדענים לשלב שבו יחדל להיות יער גשם). התעשייה המזהמת גם גורמת ל"אזורים מתים" באוקיינוסים, שחיקת קרקעות ושימוש בשטחים עצומים בגודלם לגידול בעלי חיים.

"אנחנו משתמשים היום ביותר משאבים מקצב ההתחדשות שלהם בטבע, וצריכים להתמודד עם משבר אקלימי מחריף", מסביר טוביה. "מרבים לשאול איך נאכיל 9.7 מיליארד בני אדם שיחיו בכדור הארץ בשנת 2050, אבל הבעיה שלנו איך היא להאכיל 7.8 מיליארד בני אדם כבר היום. זו לא בעיה עתידית, אלא כזו שמלווה את חיינו כבר עשורים רבים. אנחנו כבר מתחת למים, ואנחנו צריכים לנהל את המשאבים הטבעיים שלנו אחרת. זה מחייב אותנו לשנות את הרגלי הצריכה שלנו. כך או כך, צריך לומר שאנשים אוכלים היום יותר מדי בשר. המטרה שלנו היא שיאכלו פחות, אבל איכותי יותר.

הבשר שלנו מיוצר באיזון עם כדור הארץ. במקרה שלנו, מתקני הייצור של אלף פארמס גם יהיו ניטרליים פחמנית".

אולי הפתרון הנכון לאנושות הוא שינוי כיוון מוחלט, להתבססות על תזונה צמחית, ולא מיזמים שמייצרים בשר מתורבת?
"האנושות לא תוותר על בשר. בשר קשור לתרבות, לאוכל, להיסטוריה של האנושות. הבשר הוא מרכז הצלחת. יש אותו, וכל השאר הוא סביבו. הרבה אנשים לא מוכנים לוותר על הבשר. אוכל הוא טקס, הוא לא רק מוצר פונקציונלי שנועד להזין את הגוף. זה קשור לפסיכולוגיה".

טוביה מסביר על "הפרדוקס של הבשר": "בארה"ב לדוגמה 26% מהצרכנים טוענים שהם מפחיתים את כמות הבשר שהם צורכים, אבל כמות הבשר שנצרך הולכת ועולה כל הזמן. זה סוג של פרדוקס. האתגר של תחום החלבונים הוא לא רק טכני. אי אפשר להתעלם מהממד הרגשי־חברתי הזה. זה לא מספיק לספק פתרון שהוא בר קיימא ויעיל לצריכת חלבונים, אנחנו צריכים להתחבר לתרבות האוכל, ולניורונים במוח שהבשר מפעיל. לשם בדיוק אנחנו מכוונים: לשחזר את כל החבילה שמאפיינת בשר, כדי לפתור את הפרדוקס.

הערך שיש לחתיכת סטייק

אלף נכנסת ל"אוקיאנוס אדום": שוק תחליפי הבשר רותח בשנתיים האחרונות. רק בשנת 2020 גויסו בעולם 3.1 מיליארד דולר בתחום החלבון האלטרנטיבי, 114 מיליון מתוכם בישראל. בתוך אותה קטגוריה, תחום הבשר המתורבת נחשב למסקרן ביותר, מפני שיש בכוחו "להמיר" צרכנים המבססים את תזונתם על מזון מן החי. האתגרים של תעשיית הבשר המתורבת עדיין רבים, אך בשנה האחרונה היא רשמה קפיצת גדילה. בתחילת השנה, הושק לראשונה בעולם מוצר בשר מתורבת - נאגטס עוף של חברת "איט ג’אסט" האמריקאית. בתחום הבשר המתורבת חברות ברחבי העולם גייסו ב־2020 יותר מ־360 מיליון דולר - גידול של פי שישה מהשנה שקדמה לה.

עם התקדמות החברות בתחום, רגולטורים בעולם בוחנים אישור מוצרים שונים. אלף פארמס היא אחת החברות הראשונות בעולם שנכנסו ל"צינור" הביורוקרטיה, וכבר פועלת מול מינהל המזון והתרופות של ארצות הברית (FDA) לאישור המוצר שלה, וכך גם מול הרגולטור הישראלי. אך בעוד שחברות רבות עוסקות במוצרים המבוססים על רכיבים טחונים דוגמת המבורגר או נאגטס, באלף מפתחים נתחים שלמים, שלא מזכירים במאום את תחליפי הבשר הקיימים בשוק.

"המוצר שלנו הרבה יותר דומה לרקמה המקורית. הוא לא מוצר מעובד, והוא לא תערובת רכיבים", אומרת לבנברג. "אנחנו מאמינים שהערך שאנחנו יכולים לייצר עם מוצר שהוא חתיכה שלמה של סטייק, הוא משמעותי. זו החוויה שחשוב לנו לייצר, ואלו המוצרים שאנחנו רוצים למצב את עצמנו איתם. אנחנו רואים בכך ערך תדמיתי גם עבור קטגוריית הבשר המתורבת בכללותה".

המישלן של התחום?
טוביה: "המטרה היא לייצר מוצר איכות, אבל לשוק הרחב. לא בהכרח מוצר יוקרתי, אלא לספק בשר לכל אחד. אם יש היום מלא מכונות של קפסולות, אז נספרסו זה מוצר פרימיום אבל הוא מיועד לשוק הרחב. זו המטרה שלנו. להיות הנספרסו או האייפון של שוק הבשר המתורבת. אנחנו נהיה מוצר איכות שפונה לצרכן הרחב".

כדי שבשר מתורבת יחליף את המערכת הקיימת, צריך לגייס את הצרכנים בקנה מידה עצום. זה אפשרי?
"לפי סקרי השוק שעשינו בארה"ב, 80% מהאוכלוסייה מעוניינת לעבור לבשר מתורבת, לפחות באופן חלקי. בקרב דור ה־Z יש 90% לכך. אין ספק שהדור הצעיר מוביל את המעבר, אבל בכלל האוכלוסייה מדובר באחוזים מאוד גבוהים. המניעים שונים; הדור הצעיר מחפש בשר מתורבת בגלל היבטים של קיימות, אתיקה וצער בעלי חיים, והדור המבוגר מתעניין יותר מתעניין בשליטה בכמות השומן הרווי והיבטים של בריאות והיעדר אנטיביוטיקה במוצרים".

מתי נראה את המוצר שלכם במרכולים?
"ההשקה הראשונה שלנו לא תהיה בסופרים. זה ייקח קצת יותר זמן. כדי להגיע לשוק הקמעונאי אנחנו צריכים שרשרת אספקה יעילה והורדת מחירים משמעותית. זה ייקח שנתיים עד חמש שנים נוספות להגיע לכל מדף בסופר. במחצית השנייה של שנה הבאה, אנחנו מתכוננים להשקה ראשונה. תוך חמש שנים נגיע להשוואת מחירים לבשר מבוסס שחיטה. עד אז, בשר מתורבת יהפוך להיות מקובל לכל מקום".

חמש שנים, זה לא פרק זמן ארוך?
"זה חצי מהזמן שלקח לביונד מיט להגיע להשוואת מחירים. ההשקעה במחקר ופיתוח בתחום שלנו הרבה יותר משמעותית כי הטכנולוגיות יותר מורכבות, אבל כשמגיעים לתהליך ייצור אופטימלי ויציב, אנחנו צריכים פחות משאבים מאשר ייצור בשר בתוך החיה. זה פשוט יותר. פיתחנו חמישה מודולים יחודיים, ואנחנו עובדים עם שותפים ברמה הגלובלית כדי לקדם תוכנית אגרסיבית של הורדת עלויות. המאמצים האלה נותנים לנו יתרון לעומת שאר התעשייה".

"לא יעלים את החקלאות"

חברות בשר מתורבת כבר מצליחות ללכת כמה צעדים גדולים קדימה בהפחתת המחירים לצרכנים, ולהעתיק את התהליך מהמעבדה לשלבים של הגדלת כושר ייצור ראשוני. לכך מתווסף מחקר שבוצע השנה על ידי פירמת המחקר העצמאית CE DELFT בשיתוף עם ארגון GFI, שמצא שעד שנת 2030 מחיר הבשר המתורבת יהיה בהישג יד, ואף יפחת מרמה של כ־6 דולרים לקילו עבור כלל המוצרים הנמצאים כעת בפיתוח בעולם - מבשר בקר, לעוף, דגים וחזיר.

התעשייה שלכם תעלים את הבשר מן החי?
"הבשר המתורבת לא יעלים את החקלאות המסורתית. רואים בכל העולם היום פיתוח של שיטות חקלאיות אורגניות ושיקומיות לצד לחץ לצמצמם את החקלאות התעשיייתית. המטרה שלנו היא להחליף את הגידול האינטנסיבי המרוכז של פרות, שמהווה היום 70% מהייצור הגלובלי לבשר. אנחנו נהווה 70% מייצור הבשר שרואים היום, והחקלאות המסורתית תהפוך בת קיימא, ותהווה את 30% הנותרים. אנחנו צריכים פרות בכדור הארץ. הן יכולות להיות טובות לסביבה, אם הן משתלבות בתהליך של שיקום הקרקעות וקליטת הפחמן הדו־חמצני בהן. מערכות חקלאות אינטנסיבית וחומרי הדברה הרסו את המגוון הביולוגי של הקרקעות שלנו. החרש העמוק של הקרקעות - שאמורות להיות ‘ספוג’ הפחמן היעיל בכדור הארץ ולמתן את ההתחממות הגלובלית, משחרר פחמן החוצה. בתהליך השיקום, אנחנו צריכים מעט פרות, שמנוהלות לפי שיטות מתוכננות ומקיימות, תוך יותר כבוד לפרות ולחקלאים.

"בשר מתורבת הוא לא פתרון יחיד. הוא משתלב במערכת אקולוגית מורכבת מאוד, הכוללת גם את החקלאים וכלל השחקנים שקשורים בשרשרת הערך של החקלאות הקונבנציונלית, בעיקר בעולם המתפתח. אנחנו צריכים להצליח להוביל מעבר של מערכת המזון הגלובלית למצב מקיים יותר ואתי, שמייצר מזון עם פחות פחת ובאופן איכותי.

"בשר מתורבת יכול לעזור להגביר את השקיפות של מערכת הבשר הקונבנציונלי, ולהפוך לשחקן חשוב גם בבריאות הציבור. הנה דוגמה אחת: 700 אלף אנשים מתים בגלל עמידות של חיידקים לאנטיביוטיקה, וזה ייגדל ל־2 מיליון ב־2040. תעשיית המזון צורכת כמויות ענק של אנטיביוטיקה, שלא יהיו בבשר המתורבת. לא פלא שמערכות בריאות במדינות המפותחות והמתפתחות מסתכלות על בשר מתורבת כהזדמנות".

אתה מבין היטב את הבעיה האקולוגית המורכבת שכוכב הלכת שלנו ואנחנו מתמודדים איתה, ויודע לשרטט תמונה בהירה של מערכות שעובדות בסנכרון ובאיזון זו עם זו. למרות זאת, אתה אוכל בשר. למה אתה לא טבעוני?
"אם הייתי צמחוני או טבעוני, לא הייתי מרגיש את הצורך בפיתוח של בשר מתורבת. אני מקדם בשר טוב יותר, אני רוצה לפתור את הפרדוקס של הבשר. אני מייצג את הלקוח הממוצע של אלף פארמס. אני משתדל לאכול פחות בשר ממה שאכלתי פעם, ולאכול איכותי יותר. הרבה צרכנים כמוני, מודעים למגבלות של הבשר אבל לא מוכנים להפסיק לגמרי. עבורם, אנחנו מספקים את הפתרון של הבשר ללא שחיטה".

זו ההזדמנות של ישראל להפוך למעצמת בשר מתורבת

ב"אלף פארמס" וחממת "דה קיצ’ן" בשטראוס גאים בשורשים הישראלים. הם מתמקדים בבנייה של תעשייה כחול־לבן, ומלאים בשבחים על הזירה המקומית. אלא שהמציאות מורכבת יותר; בישראל ישנן ארבע חברות בשר מתורבת חלוציות ומתקדמות, אל חלקן נושא העולם עיניים. אך ישראל עלולה לאבד את המובילות בתחום, בזמן שהיא מתחממת על הקווים, ומאפשרת למדינות אחרות לעקוף אותה.

מוצרי הבשר המתורבת נדרשים להליך רגולטורי מורכב וארוך אך בישראל בינתיים בעיקר נרשמות הבטחות והיא איבדה את המובילות לסינגפור - שאישרה מוצר ראשון בהליך מזורז בתוך פחות משנה. ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו, מיהר לנסות את נתח הבשר העסיסי של אלף פארמס בחורף האחרון, והבטיח להקים צוות מיוחד במשרדו עבור העניין. במשרד הבריאות, הקימו צוות שיבחן הליך לאישור המוצרים. לעת עתה, אי אפשר לדווח על התקדמות מטאורית בתחום.

לפי הערכה של חברת טאסק ו-GFI, תעשיית החלבון האלטרנטיבי יכולה לייצר 11 אלף משרות איכותיות ברחבי הארץ ולתרום 11 מיליארד שקל לתמ"ג המקומי בשנה. "מעטים התחומים, אם בכלל, בהם השקעה ממשלתית יכולה ליהנות מהחזר כל־כך גבוה, אומר לגלובס ניר גולדשטיין, מנכ"ל GFI ישראל. "זה לא רק בהיבט הכלכלי, וזה יהיה שוק של מאות מיליארדים, אלא גם בהיבט האסטרטגי וגם הערך הדיפלומטי עבור ישראל יכול להיות גבוה".

באלף מעידים על כך שהם חשים רצון טוב של הרגולטור, ומרגישים שלנושא יש הזדמנות טובה לזנק בשנה הקרובה, בשיתוף פעולה טוב עם כלל הגורמים: תעשייה, אקדמיה וממשלה. "תהליכים לוקחים זמן", אומר טוביה. "אבל יש לכך חשיבות משמעותית לא רק ברמה של יצירת מקומות עבודה וקיימות, אלא ביטחון תזונתי. היום מייצרים בארץ רק 12% מבשר הבקר שנצרך, והיתר מגיע לכאן ביבוא. אנחנו יכולים להגדיל את כמות הבקר שמייצרים בארץ מ־12% ל־80%. הקיבוצים קידמו ביטחון תזונתי, ובשר מתורבת הוא המשך ישיר של חזון של דוד בן גוריון ומקימי מדינת ישראל. אנחנו ניצור מקומות עבודה כאן, נשאיר את התעשייה כאן, ונפתח את הכלכלה בישראל".

מה הממשלה צריכה לעשות כדי שזה יקרה?
"אנחנו עובדים עם כמה גופים ממשלתיים ורואים יותר פתיחות והקשבה. אנחנו צריכים תיאום בין משרדי הממשלה השונים, לרבות משאבים שנדרשים לכך. אנחנו אוהבים לקטר על מדינת ישראל, אבל יש לנו מדינה מדהימה עם המון פוטנציאל ואנשים טובים ואני אופטימי. יש לנו את כל הרכיבים הנדרשים כדי להפוך למעצמה גלובלית, של בשר מתורבת טכנולוגיות מזון. הגיוס של אלף, שהוא גדול בקנה מידה גלובלי, הוא עדות לכך שיש כאן את הפוטנציאל. אם לא נבנה תוכנית מסודרת מהר, אנחנו נפספס את הרכבת".

לבנברג: "צריך לזכור שהבסיס של הפיתוחים האלו זו האקדמיה. אם רוצים לשמור על המובילות של המדינה בפיתוחים ובמחקר חדש, צריך לתת לזה את המשאבים גם באקדמיה, כדי שלמעבדות יהיו תשתיות טובות, כדי שנוכל להמשיך להוביל. אנחנו רואים שיש כניסה של יותר מהנדסים ומדענים לתחום, וצריך לתת להם תשתיות שיאפשרו להם לדחוף חדשנות מדעית בתחום, שהפריחה שלו בעולם רק תלך ותגדל. החיבור הזה בין התעשייה, המדע והמדינה הוא מאוד משמעותי בעידן הזה. לישראל יש פוטנציאל להפוך להיות מעצמה בתחום".

"קודם כל מתייעץ עם הילדים": דירקטוריון דור ה-Z של אלף

באלף פארמס לקחו במלוא הרצינות את תמהיל השוק שלהם, והחליטו להפוך את קהל היעד העיקרי לשותף מלא בחברה. אם דור ה־Z הוא זה שיכתיב את הטון שנים קדימה, בחברה הבינו שראוי להקשיב היטב לתפיסת העולם ולמאוויים של אותם צעירים, ולבנות את המוצר שלהם בשיתוף איתם. כך, הקימו באלף את ה"זי בורד", מעין דירקטוריון צללים המורכב מבני דור ה־Z בלבד.

"זו ועדה שמייעצת לנו, ומורכבת ממנהיגי דור ה־Z מכל העולם", מספר טוביה. "ניו זילנד, הונג קונג, צרפת, ארה"ב, קנדה, ישראל, ברזיל. הם בעלי עניין לכל דבר בפיתוח החזון של החברה. אם החזון שלי הוא לקדם עולם טוב יותר לדורות הבאים, הדורות הבאים חייבים להיות חלק אינטגרלי בפיתוח שלנו. הדור החדש מוביל את השינוי ברמה הגלובלית ודוחף אותנו לקבל החלטות שונות ולשנות את ההתנהגות שלנו. העתיד שלהם, הוא הסיבה שהקמנו את החברה שלנו".

מה התרומה שלהם לגיבוש המוצר שלכם?
"הם מעורבים באופן פעיל בגיבוש הקונספט, אסטרטגיית המוצרים והחזון. הרעיונות הכי טהורים, התגובות הכי פוגעות בול במטרה והכי מזוקקות מגיעות מהם. לדור הצעיר יש תכונות מדהימות. הם מתעניינים, לומדים, יש להם זווית מאוד רחבה ורב תחומית. הם מובילים תהליכים בצורה מטורפת. אני בן 48. כשאנחנו היינו צעירים, היינו עשירית מזה.

לא סתם, כמעט כל רעיון חדש שיש לי או התלבטויות ברמת החברה, אני מתייעץ קודם כל עם הילדים שלי. הבת הגדולה בת 20 והקטן בן 16, ותמיד יש להם הרבה מה להגיד. הם מקיימים דיונים מעמיקים ומקיפים, לפחות כמו כל דיון אחר ברמת ההנהלה. בגלל שאני אבא שלהם, הם גם אף פעם לא מהססים לבקר אותי ולהצביע על מה שאני עושה לא נכון. הם הכי דוגרי, במקומות שבהם למנהלים בכירים בחברה קשה להעביר בהם ביקורת על המנכ"ל".

פרופ' שולמית לבנברג (52)

אישי: נשואה ואם לשישה
השכלה: תואר ראשון בביולוגיה באוניברסיטה העברית, מסלול ישיר לדוקטורט במכון ויצמן ופוסט דוקטורט ב-MIT. פרופסור בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון
מקצועי: מייסדת שותפה ויועצת מדעית ראשית באלף פארמס וכן בחברות Nanosynex ו-NurExone Biologics

דידיה טוביה (47)

אישי: נשוי ואב לשלושה. יליד פריז
השכלה: תואר שני בביולוגיה והנדסת מזון מ-AgroSup Dijon תואר שני בחשבונאות מ־ESCP Europe, MBA מ־Northwestern University, Kellogg School of Management.
מקצועי: מייסד שותף ומנכ"ל אלף פארמס. לשעבר מייסד משותף ומנכ"ל IceCure Medical, מנכ"ל NLT Spine. מייסד שותף בחברות Yeap ו-BlueTree Technologies.