גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אם ישראל לא תנקוט צעדים משלימים, מיסוי הפחמן יהיה צעד מזהם ויקר

מס פחמן, אותו מתכננים להטיל בישראל, נחשב לפרקטיקה נדרשת ואפקטיבית להפחתת פליטות ● אלא שמומחים מזהירים כי המהלך לבדו לא רק שלא יתרום למעבר לאנרגיות מתחדשות - הוא גם יהפוך לחסם בדרך לתחבורה חשמלית ולמנגנון שיעלה לכולנו הרבה כסף

מפעלים מזהמים. חברות שלא נערכות לצמצום הפליטות לא יזכו לאשראי בקרב משקיעים / צילום: Shutterstock
מפעלים מזהמים. חברות שלא נערכות לצמצום הפליטות לא יזכו לאשראי בקרב משקיעים / צילום: Shutterstock

הממשלה אישרה השבוע בישיבה חגיגית תוכנית למעבר לכלכלה דלת פחמן עד שנת 2050. לאחרונה משרדי האוצר והגנת הסביבה גם הודיעו על כוונתם להכניס מנגנון תמחור פחמן בחוק ההסדרים הקרוב. אבל למרות ההבטחות, פרטי המנגנון לא פורסמו בשל מחלוקות בין המשרדים, וכלל לא ברור אם הוא אכן ייקבע במסגרת התקציב הקרוב.

ישראל היא אחת המדינות האחרונות במערב להגיש את התחייבויותיה ארוכות הטווח לצמצום פליטות הפחמן והמאבק במשבר האקלים (רק אוסטרליה וטורקיה לצידה), אך היא גם מתמהמהת בעניין נוסף שטרם הוכרע; הטלת תג מחיר על פליטות גזי החממה, באופן שישקף את הנזק שהם מייצרים, וידרבן מעבר לשימוש באנרגיה נקייה יותר.

הדרך לפספוס המטרה

תמחור פחמן נחשב אמנם לדרך היעילה ביותר להפחתת פליטות גזי חממה וליצירת וודאות בשווקים, אבל בפירמת הייעוץ BDO מזהירים: אם ישראל לא תקבע מנגנון אפקטיבי שמתאים לזירה המקומית ולא תלמד מהטעויות שנעשו באיחוד האירופי - הצעדים הירוקים דווקא ידרבנו את המשק לצרוך אנרגיה מזהמת ויפגעו ביעדים הלאומיים להפחתת הפליטות והזיהום בסקטורים השונים.

כאשר המטרה של מס הפחמן היא להוות כלי תומך למעבר לכלכלה דלת פחמן ולשנות את פני משק האנרגיה והתחבורה, רק רפורמה רחבה יכולה להשיג את המטרה ולהפוך את מנגנון "המזהם ישלם" לאפקטיבי. חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO, מסביר: "במעבר לכלכלה דלת פחמן יש 2 אתגרים עיקריים: חשמל ותחבורה, והחסמים בתחומים האלו הם מהצד של הממשלה. כל המס שבעולם לא יעזור אם שוק המתחדשות תקוע על משטר מכסות ומכרזים שלא מתאים לשוק תחרותי".

המדינות באירופה החלו להטיל מס פחמן עוד בשנות ה-90. בעשור האחרון, גברה המגמה, כאשר היום מוטלים מיסי פחמן בשיעור משתנה, מכ-20 דולר לטון באסטוניה, ועד כ-130 דולר לטון בשבדיה. בישראל, מס הפחמן צפוי לעמוד על 40 דולר לטון, כאשר קרן המטבע הבינלאומית וארגון ה-OECD ממליצים לתמחר טון פחמן בכ-55 דולר, ולהעלות את מחירו בהדרגה ל-75 דולר לפחות, עד סוף העשור.

יגיע לכיס של כולם

לפי מומחים ברחבי העולם וגם בישראל, לרבות בנק ישראל, מנגנון תמחור פחמן הוא הכרחי ואפקטיבי למאבק בהפחתת הפליטות. חן הרצוג מייעץ להתאחדות התעשיינים, ועמדתו היא אחת מני רבות, אך חשוב להקשיב לדבריו כדי להבין את המורכבות של הטיפול במשק האנרגיה והתחבורה בישראל, הזקוקים לטיפול שורש עמוק במגוון זירות.

אילו יוטל מס על פליטת מזהמים ברשת החשמל בישראל, לפי המשרד להגנת הסביבה, מחירי החשמל לצרכן יעלו בכ-10%. אך ב-BDO סבורים שההתייקרות תהיה גבוהה יותר, ותעמוד על 15%. המטרה של ייקור תעריפי החשמל, היא דחיפת התעשייה והממשלה לעבור לייצור חשמל באנרגיה מתחדשת. למעשה, ישראל מקבלת כיום ציון נכשל בתחום: בשנת 2020 היא כשלה בהשגת היעדים (הנמוכים מראש) כמעט בחצי ורק 6% מהחשמל יוצר באנרגיות מתחדשות, מתוך 10% שנקבעו ביעדים. הרצוג טוען שמיקוד מס הפחמן במשק החשמל יפחית את המוטיבציה למעבר לתחבורה חשמלית, ובכך יפגע לבסוף בחשמול הסקטור המזהם. זאת, בזמן שהתמריץ להפחתת צריכת החשמל, יישאר בשוליים.

"לצרכנים ולתעשייה בארץ אין יכולת לבחור בספקי חשמל מאנרגיה ירוקה. הרגולציה כופה עליהם רכישת חשמל עם רמת פחמן קבועה", אומר הרצוג. "בישראל, שבה החלופה המרכזית לדלקים פוסיליים היא אנרגיה חשמלית, אין כל היגיון סביבתי וכלכלי להביא לייקור מחירי החשמל. התוצאה של ייקור מחירי החשמל הינו האטת תהליכים של החלפת דלקים פוסיליים מזהמים, בחשמל דל פחמן.

"הדבר הראשון שצריך לעשות, זה למסות מזוט, סולר וגפ"מ - הדלקים הכי מזהמים, כדי לעודד חשמול. אנחנו בתחתית הטבלה העולמית של רכב חשמלי. איך נצמצם את הפער אם החשמל יתייקר לעומת הבנזין? גם כיום במעבר לרכב חשמלי ואוטובוסים חשמליים הוא בכדאיות גבולית. לא סביר לגבש מדיניות מיסוי שפוגעת במאמץ חישמול התחבורה והתעשייה. סקטור התחבורה הוא מחולל הפליטות והזיהום המרכזי לאחר החשמל. אי אפשר לעשות מדיניות אמיתית להפחתת פליטות שיוצרת תמריץ שלילי להפחתת פליטות בתחבורה".

בעוד שישראל כושלת במעבר לאנרגיה מתחדשת, אך שואפת להסב 30% מרשת החשמל שלה לאנרגיה מתחדשת עד 2030, הטלת מס, לדברי הרצוג, לא תקדם דה קרבוניזציה ברשת החשמל, שכן המס אינו מטפל בבעיות הליבה, שנגררות בישראל משנה לשנה כמעט בלי פתרון ממשלתי. "נניח שכבר היה מס פחמן בישראל - האם זה מה שהיה מאפשר לעמוד ביעד של 10% שלא הגענו אליו? ודאי שאין קשר. יש בעיה של קרקעות, הולכה, רגולציה וריכוזיות. אין תרומה משמעותית ליכולת מימוש היעדים - קצב הקמת מתקני אנרגיות מתחדשות בישראל אינו תלוי במחירי הדלקים הפוסיליים אלא מוגבל בעיקר מחסמי תשתית ורגולציה. עד שלא נפתור את בעיות היסוד האלו, מנגנון מס הפחמן עלול להקטין את הכדאיות של מעבר לתחבורה חשמלית, ולהנציח את השימוש בבנזין וסולר מזהמים".

איתן פרנס, מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל, דווקא איננו מסכים עם דבריו של הרצוג. לפי פרנס, "הרפורמה במשק החשמל אכן בתחילתה וכיום אי אפשר לבצע עסקאות בילטרליות, בהם צרכן בוחר לדוגמה לרכוש חשמל מיצרן סולרי, אבל זה חייב לקרות מהר מאוד ואפילו בלתי נמנע. השוק הסולרי חייב להתפתח במהירות ולא יכול להמתין למכרזים של רשות החשמל.

"מה שמאיץ את הצמיחה של האנרגיה המתחדשת בעולם הוא בדיוק זה. סחר ערני בחשמל ירוק. מס הפחמן הופך את הקווט"ש הסולרי ליותר זול מול החלופה הפוסילית. גם בעסקאות רכש וגם בייצור עצמי, שם חוסך הצרכן את העלות של החשמל מהרשת ואם המחיר של החשמל מהרשת כולל את מס הפחמן הרבה יותר כדאי לייצר לעצמך חשמל סולרי.

"מעבר לכך, הגיע הזמן להפסיק לסבסד את האנרגיה הפוסילית. אנרגיות מתחדשות יקרות כאן כי החשמל הפוסילי מתומחר בחוסר, חייבים לשים מחיר על התרומה שלו להאצת משבר האקלים כדי ליצור את התנאים למעבר אמיתי לאנרגיה ירוקה אחרת כלכלת ישראל תשלם מחירים יקרים מול מדינות שכן עושות את השינוי. לפי הפרסומים האחרונים מאירופה וארה"ב נרגיש את המחיר כבר בטווח הקצר, יש חלון של שנים בודדות ליישר קו עם העולם המפותח".

 

כיצד יושפעו הסקטורים השונים מהטלת מס הפחמן? ה-BDO מעריך שמיסוי הפחמן יוביל לתוספת עלות שנתית של 1.5 מיליארד שקל עבור משקי הבית (כ-600 שקל בממוצע בשנה למשפחה), להתייקרות של 28% בעלות המים המותפלים, לתוספת עלות שנתית של כ-2.2 מיליארד שקל לסקטור התעשייה, ולתוספת עלות שנתית של 2 מיליון שקל בסקטור החקלאות.

הטעות של אירופה

מנגנון מיסוי פחמן יעיל הוא כלי חשוב למאבק במשבר האקלים. כך למשל, דוח האו"ם טוען כי ממשלות בעולם יצטרכו לאכוף מס של 5,500-135 דולר לטון פחמן עד 2030 כדי לעמוד ביעדי הסכם פריז, ולהגביל את ההתחממות הגלובלית לעלייה של 1.5 מעלות צלזיוס. גם ישראל, בה נפלטים כ-80 מיליון טון פחמן בשנה, תתקשה המדינה לעמוד ביעדי האקלים ללא מנגנון יעיל לתמחור פחמן.

אך מפני שמדובר במאבק גלובלי, הפער בין המנגנונים של המדינות השונות יכול לגרום ל"זליגת פחמן" עקב העברת תעשיות עתירות פחמן למדינות בהן אין מס פחמן והגדלת ייבוא הפחמן למדינות בהן יש מס פחמן. כך הבעיה הגלובלית תישאר על כנה.
לפי BDO, זה מה שקרה באיחוד האירופי, והעוקץ יצא ממס הפחמן המקומי.

כדי להתמודד עם הבעיה, האיחוד האירופאי החל ביישום מס פחמן חוצה גבולות (Cross border adjustment mechanism) שצפוי לצאת לפועל באופן חלקי, בשנת 2026. התוכנית היא לייצר מנגנון לסחר בפחמן (ETS) כדי לייצר תמריצים כלכליים שיתמכו במעבר לכלכלה דלת פחמן.

חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO / צילום: נתי חדד

בישראל משרדי הממשלה מבינים שבלי מנגנון תמחור פחמן, היצואנים והמשק הישראלי יספגו מכה כלכלית קשה כאשר האיחוד האירופי יטיל מס גבולות על ייבוא ממדינות בלי תמחור פחמן דומה למדינות האיחוד. הרצוג אומר: "אין שום הגיון שישראל תחזור כיום על הטעות שנעשתה באירופה לפני עשור ויותר של מס פחמן מקומי בלבד, טעות שהאירופאים מנסים כיום לתקן. אנחנו בהחלט צריכים לאמץ את המנגנון האירופאי החדש, שכולל גם מנגנון סחר בפליטות. אבל במקום זה, אנחנו מקדמים את מה שהאירופאים עשו לפני עשר שנים".

בארגוני הסביבה מנסים בשנים האחרונות, לקדם מנגנון למיסוי פחמן בישראל - בדיוק כפי שקיים במדינות רבות בעולם. לפני כשנתיים, הצטרף לעמדה הזו פרופ' נתן זוסמן, לשעבר מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, שהציע למדינה להטיל מס פחמן על כל סוגי הדלקים, לרבות גז ופחם. זאת לאחר שמצא בעבודה מקצועית שביצע כי מס על פליטות פחמן יצמצם לא רק את זיהום האוויר, אלא גם יקל עם הגודש בכבישים, יוביל לציפוף עירוני, יעלה את הפריון וייצור שוויון בין בעלי ההכנסות הגבוהות לנמוכות.

לפי יוני ספיר, יו"ר עמותת "שומרי הבית": "מיסוי פחמן הינו צעד הכרחי ומומלץ בעולם כדי לשנות את פני משקי האנרגיה והתחבורה שלנו, ליישר קו עם מגמות עולמיות, להגן על התעשייה והייצואנים שלנו, לשמר את הכנסות המדינה ממסים וכמובן- להפחית פליטות גזי חממה. יחד עם זאת, נדרש להכניס במהלך זה מנגנונים נוספים להגנה על השכבות החלשות מפני עליית מחירים וכן להסטת התקבולים ממנו לצורך קידום כלכלה מאופסת פחמן בישראל. כמו כן יש למסות את הגז כמו את שאר הדלקים כבר בשלב הראשון של התכנית ולא להגן עליו, כפי שדורש משרד האנרגיה באופן תמוה. משרד האנרגיה צריך להתמקד בפתיחת חסמים לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת ובעיבוי רשת החשמל, במקום להגן על הגז. בנושא תחבורה פרטית חשמלית, הפער בעלויות השוטפות בינה לבין תחבורה מבוססת מנוע בעירה פנימית כ"כ גדול כיום, כך שאני צופה שעליית מחירי החשמל כמעט ולא תשפיע על כדאיות השימוש ברכבים חשמליים. עם זאת, יש לתמוך במעבר לתחבורה פרטית חשמלית בכלי מיסוי נוספים ונדמה שהאוצר מדבר כאן בשני קולות מנוגדים. במקביל, יש לקדם תחבורה ציבורית נגישה וחשמלית".

עוד כתבות

מד''א מחסן את תושבי קרני שומרון - חיסון קורונה / צילום: דוברות מד''א

הוועדה המייעצת ל-FDA החליטה שלא להמליץ על מנת חיסון שלישית לקורונה

צוות המומחים הביע תסכול מכך שפייזר סיפקה מעט מידע על בטיחות המינונים הנוספים ● משרד הבריאות הודיע היום כי יותר מ-3 מיליון ישראלים התחסנו במנה השלישית

אושר עד, מדפי מוצרי חלב / צילום: אסף עיני

מדד אוגוסט עלה ב-0.3%; מחירי הדירות עלו ב-8% בשנה

מתחילת השנה עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.3%, וב-12 החודשים האחרונים עלה ב-2.2% ● מתחילת השנה עלה מדד מחירי תשומות הבנייה למגורים ב-4.3% ● עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי ירקות ופירות טריים שעלו ב-2.6%

הסבירות להירשם לריצת מרתון בגיל שנגמר בספרה 9 (29, 39, 49, 59) גבוהה ב-48% ביחס לשאר הגילים / צילום: Shutterstock, Pavel1964

זמן למוטיבציה: אחרי החגים ואפקט ההתחלה החדשה

מדוע אנשים נרשמים למרתון לראשונה בחייהם דווקא בפתח העשור הבא לחייהם ואיך אפשר ליצור סמני זמן מלאכותיים כדי להתניע פרויקט שנתקע

אוניברסיטת הרווארד / צילום: Shutterstock

קרן המיליארדים של הרווארד תפסיק להשקיע בתעשיות מזהמות

קרן ההשקעות של אוניברסיטת הרווארד, המוערכת ב-42 מיליארד דולר, הודיעה שתפסיק להשקיע בתעשיות מזהמות, ובמקום זה תתמוך בכלכלה ירוקה ● בצעד זה מצטרפת האוניברסיטה לגל ההולך ומתעצם של משקיעים המתרחקים מתעשיות אלו

יהב יולזרי, גל קרובינ, אביטל פרדו - בעלי פאגאיה / צילום: רועי פרי

לפי שווי של 8.5 מיליארד דולר: חברת התשלומים פאגאיה תמוזג לספאק

חברת הפינטק חתמה על הסכם מיזוג עם ספאק לפי שווי של 8.5 מיליארד דולר ● במסגרת העסקה צפויים בעלי המניות הקיימים בחברה לשמור על כ-94% ממנה בבעלותם

זיסאפל רועי / צילום: יח''צ

בדרך לאקזיט ענק? מאחורי הקלעים של אימפריית ההייטק הוותיקה של משפחת זיסאפל

לפי דיווח ב-cnbc, חברת הטכנולוגיה הישראלית הנסחרת בשווי של 1.7 מיליארד דולר, מנהלת מגעים  להימכר לקרן פרייבט אקוויטי אמריקאית ● למשפחת זיסאפל החזקות בשווי שוק של מעל 200 מיליון דולר ברדוור, אותה מוביל רועי זיסאפל

נפתלי בנט / צילום: שלומי יוסף

בנט על הסכמי אברהם: " פרק חדש בהיסטוריה של השלום"

ראש הממשלה התייחס היום לציון שנה לחתימת הסכמי אברהם, לאחר שכמעט לא דיבר עליהם במהלך כהונתו ● הוא הודה לכל המעורבים למעט לראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו

ראיון עבודה. סוג הניסיון עושה חלק גדול מההבדל / צילום: Shutterstock, tsyhun

שבע טעויות שעשיתי בדרך היזמית שלי - ולמה טעויות חדשות הן הדבר הכי טוב שאפשר לאחל לי לשנה החדשה

חשבתי שמספיק רק רעיון מגניב, סיפקתי ללקוחות את מה שהם רוצים בלי להבין לעומק מה הם צריכים, ולא חשבתי שצריך להבין בניהול תזרים ● השנה אני מאחלת לעצמי - ולכולם - לעשות טעויות חדשות לגמרי. רק ככה יודעים שמתקדמים

איילת שקד, שרת הפנים / צילום: יוני קלברמן

במשרדי הממשלה מכינים תוכניות לעזור לשוק הדיור, אבל אף אחד לא מצפה להן

קצב העליות בעליית מדד מחירי הדירות השנתית חוצה את ה-10%, ובמשרדי הממשלה שומרים על שתיקה בכל הנוגע לתוכנית הדיור שהם אמורים לפרסם ● הציבור מרגיש שהוא היה כבר בסרט הזה, אבל שמחיר הכרטיס כל הזמן עולה, אז עדיף שלא להמתין לסוף, כי אין למה

אוסטין, טקסס / צילום: Shutterstock

להתראות עמק הסיליקון, שלום טקסס: ההייטקיסטים הישראלים מגלים את הבירה החדשה

אחרי שאלון מאסק חזה שהיא תהיה העיר הצומחת ביותר באמריקה, ואורקל העבירה לשם את המטה שלה, בשנתיים האחרונות גם ההייטקיסטים הישראלים נודדים בהמוניהם לאוסטין ● מחירי הנדל"ן והמחייה הזולים מושכים עוד ועוד יזמים וסטארט־אפים ישראליים מקליפורניה לטקסס

סדרות מומלצות

הדרמה הבלתי נסבלת שתגרום לכם להתמכר והסדרה של מארוול שתעביר לכם את הסופ"ש: המלצות טלוויזיה

הסדרה הצפויה שתדביק אתכם למסך, המשפחה שבנתה לעצמה טירה - ותיעדה הכול, סיפור האונס שכמעט כולם מכחישים ועונה שלישית לקופה ראשית ● מה שכדאי לראות בטלוויזיה עכשיו

המשטרה עצרה צעיר סורי בחשד שתיכנן לתקוף בית כנסת ביום כיפור בעיר האגן, גרמניה / צילום: Reuters, Henning Kaiser

גרמניה: המשטרה עצרה צעיר סורי בחשד שתיכנן לתקוף בית כנסת ביום כיפור

הצעיר בן ה-16 חשוד כי תיכנן מתקפה בעזרת חומרי נפץ ביתיים על בית כנסת בעיר האגן בערב יום הכיפורים ● נעצרו גם אביו ושני אחיו ● לפי הערכות בגרמניה, הצעיר שיתף מידע בקבוצה איסאלמיסטית או התכתב עם גורם כלשהו על הפיגוע המתוכנן

כלי רכב צבאיים סיניים נושאים טילי DF-41. הטילים מיועדים לשאת עד 10 ראשי נפץ שניתן לשלוח למטרות שונות / צילום: Associated Press, Mark Schiefelbein

סין רואה בארסנל הגרעיני שלה יותר מגורם הרתעה

בייג'ינג מוסיפה ראשי נפץ, טילים וצוללות בקצב מדאיג. המטרה שלה היא דומיננטיות כלל עולמית

הכתבות הנקראות ביותר בתשפ״א

הונאת הפונזי החדשה והחסימה בסואץ: אלו הכתבות הנקראות ביותר בתשפ"א

לא צריך להיות מיליונר כדי לרכוש דירה בכמה מהשכונות הטובות ביותר בארץ ● הקשר בין חסימת תעלת סואץ ובין מיזמי התשתית הישראלים ● איך הגיעו פירמות עוה"ד הגדולות לרווחי שיא בשנת הקורונה ● ההשקעה בנדל"ן משתלמת, אבל בשוק ההון הרבה יותר ● ועוד שש כתבות שאהבתם ב-12 החודשים האחרונים

שלט רחוב וול סטריט, והכניסה לבורסת NYSE בניו יורק / צילום: עוזי בלומר

נעילה מעורבת בוול סטריט; מניית מודרנה עלתה בכ-1%

המסחר באירופה ננעל בעליות ● ירידות נרשמו באסיה ● מניית מודרנה עולה לאחר שפרסמה נתונים טובים על החיסון השלישי ● אתמול, ערב יום הכיפורים, ננעל המסחר בארה"ב בעליות

גנב הספרים / צילום: Shutterstock

מי גונב כתבי יד לפני פרסומם? התחקיר שמטלטל את עולם הספרות

זאת נשמעת כמו עלילה מושלמת למותחן פשע: עבריין מסתורי מחליף זהויות וכתובות מייל כדי לגנוב כתבי יד מהוצאות לאור, ממו"לים ומהסופרים הגדולים בעולם במשך שנים מבלי שיש לאיש קצה חוט ● אבל זה סיפור אמיתי לגמרי ● שני עיתונאים יצאו למסע בעקבות השד של עולם הספרות: "חשבנו שזאת חקירה שאנשים שמכרו אינספור ספרי ריגול יהיו יכולים לפתור בעצמם" | מיטב הסיפורים מהעולם

ניל צור, האוני' העברית / צילום: יוסי זמיר

"בעקבות ההרצאה 'המתמטיקה של המלחמה' הבנתי שאפשר לשלב יחסים בינלאומיים ופיזיקה"

ניל צור, בן 34, דוקטורנט במחלקה ליחסים בינלאומיים ומכון דיוויס ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית ● חוקר תופעות של סינכרון חברתי, השייכות לתחום הפיזיקה של מערכות מורכבות ● פרויקט מיוחד

משגר פאלקון 9 של SpaceX / צילום: Associated Press, John Raoux

חברת SpaceX של אלון מאסק רוצה לקבוע אבן דרך נוספת בשיגור המתוכנן

בטיסה הקרובה של החברה אמורים שלושה אסטרונאוטים אזרחיים להקיף את כדור הארץ מגובה של כ־580 קילומטר במשך שלושה ימים

התו הירוק באיטליה / צילום: Reuters, יארה נרדי

איטליה: עובדים חייבים לשאת "תו ירוק", ולא - יפסיקו לקבל משכורת

איטליה מנסה להמריץ את החיסונים במדינה ע"י חיוב כל העובדים - במגזר הציבורי והפרטי - בנשיאת "תו ירוק" עד אמצע אוקטובר ● באיטליה מעריכים שכ-74% מהאוכלוסיה מחוסנים באופן מלא כנגד הקורונה

פליט מותש שוכב על החוף לאחר ששחה קילומטרים למובלעת הספרדית סאוטה בגבול מרוקו וספרד, מאי / צילום: Associated Press, Javier Fergo

האנטישמיות, הפליטים ומשבר האקלים: גם באיחוד האירופי נדרשים לחשבון נפש

בעוד שהאיחוד האירופי הוא סיפור הצלחה מובהק של סולידריות, אינטרסים משותפים וערבות הדדית, הוא מחזיק באמתחתו גם רשימת "חטאים" שכוללת טיפול לקוי בבעיית הפליטים, 15 שנות הבטחות שווא לטיפול בסוגיית האקלים, הכישלון המהדהד להתמודד עם בעיית האנטישמיות הגוברת ועוד ● לקראת יום כיפור אספנו כמה סיבות לחשבון הנפש שמדינות האיחוד חייבות לעשות