גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"שעות ליבה", הטקטיקה ששומרת על השפיות של עובדים מרחוק

סלאק, דרופבוקס וחברות אחרות מנסות להגביל את השעות שבהן עובדים צריכים להיות מחוברים אונליין כדי לשמור על איזון בין החיים הפרטיים לעבודה ● ניהול וקריירה

הטקטיקה ששומרת  על השפיות של עובדים מרחוק / עיצוב: טלי בוגדנובסקי
הטקטיקה ששומרת על השפיות של עובדים מרחוק / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

עם התחלתו של עידן חדש המשלב עבודה מרחוק ובמשרד, חלק מהחברות מנסות להגדיר מחדש את לוח הזמנים היומי על ידי חסימת האפשרות לקבוע פגישות בשעות מסוימות.

הטקטיקה הזאת, שנקראת "שעות ליבה", קובעת זמנים - נניח בין עשר בבוקר לשתיים בצהריים או בין אחת בצהריים לארבע אחר הצהריים - שבהם העובדים נדרשים להיות אונליין וזמינים לפגישות וידאו, לשיתוף פעולה בפרויקטים ולמשימות נוספות שדורשות אינטראקציה עם אחרים. שאר הזמן הוא נטול פגישות. הרעיון הוא שעל ידי קביעת השעות או הימים שבהם כולם מחוברים, לעובדים יהיה חופש פעולה נרחב יותר וגמישות בביצוע המשימות שלהם בנפרד. 

סטנדרט עבודה חדש

הגישה הזאת, שיושמה על ידי מעסיקים מסוימים לאורך השנים בניסיון למנוע חסימת זמנם של הורים בפגישות בשעות הבוקר המוקדמות או אחר הצהריים המאוחרים, אומצה על ידי חלק מהמנהלים בזמן מגפת הקורונה, במטרה למנוע זליגה של העבודה המשותפת מרחוק לכל שעות היום. עכשיו, כאשר עסקים פותחים מחדש את משרדיהם ומתכננים ליישם מודלים ארוכי טווח של עבודה מרחוק, בכמה חברות אומרים ש"שעות הליבה" הופכות לסטנדרט.

דרופבוקס, היושבת בסן פרנסיסקו ומאפשרת לעובדיה להמשיך לעבוד מרחוק אם הם מעוניינים בכך, קבעה ששעות הליבה לעובדיה בארה"ב יהיו בין תשע בבוקר לאחת בצהריים. השעות האלה חופפות חלקית עם השעות שנקבעו לעובדי דרופבוקס באירופה ובאסיה.

סלאק, הפועלת גם היא מסן פרנסיסקו, דוחקת בצוותים להגביל את הזמן שבו ניתן לקבוע פגישות לארבע שעות ביום. היא מאפשרת לצוותים לבחור בעצמם אילו שעות מתאימות להם.

חברת התוכנה Calendly הגבילה את זמני הפגישות לשעות שבין 12 בצהריים לחמש אחר הצהריים. היא עשתה זאת אחרי שבחברה שמו לב שפגישות רבות גלשו לשעות הערב המאוחרות או הפריעו לשגרת הבוקר של העובדים, אמר מנכ"ל החברה טופה אווטונה. "מה שמעניין אותנו זה רק שתעשה את העבודה שלך מכל מקום, שתגיע ליעדים שלך ותהיה זמין בשעות הליבה שלנו". החברה שלו מתכננת לתת לאנשיה להמשיך לעבוד מרחוק אך להתאסף מפעם לפעם בחללי עבודה משותפים.

 

פילוסופיה שמתנגשת עם המציאות

הפילוסופיה הזאת מנוגדת למציאות של עובדי צווארון לבן. סמארטפונים, אפליקציות הודעות, שיחות זום וטכנולוגיות עבודה נוספות אפשרו לעובדים להיות זמינים כמעט בכל שעה של היום - והטעינו את הציפייה של מנהלים רבים שהם אכן יהיו זמינים כל הזמן.
עובדים רבים אומרים שעבודה מרחוק בזמן המגפה טשטשה את הגבולות בין העבודה לחיים הפרטיים אף יותר, והיא חלחלה לזמנים שהוקדשו בעבר לנסיעות, להפסקות אוכל ולהפסקות נוספות שפיצלו את יום העבודה במשרד.

מחקר שנעשה בלשכה הלאומית למחקר כלכלי בארה"ב בחן דאטה מאימיילים ויומנים של יותר מ-3 מיליון עובדים ב-2020. הוא הראה שיום העבודה הממוצע התארך ב-48 דקות ומספר הפגישות עלה ביותר מ-13% אחרי פריצתה של מגפת הקורונה.

לוח הזמנים נעשה עוד יותר מסובך בהמשך, כאשר חלק מהעובדים חזרו למשרד, אחרים נשארו בבית ורבים עובדים במודל שמשלב ימים בבית וימים במשרד. לדברי מנהלים, קביעת שעות ליבה מאפשרת לשמור על הפרודוקטיביות והשפיות של עובדים במודל היברידי ומונעים יציאה משליטה של זמני הפגישות.

גמישות לא מספיקה, צריך גבולות

"אם נותנים לאנשים לקבוע פגישות מתשע עד חמש, הם ימלאו בהן את היום ולא ישאירו זמן למשימות אחרות", אמר בריאן אליוט, סגן הנשיא של Future Forum בסלאק, קונסורציום שהושק על ידי החברה כדי לעזור לעסקים לחשוב מחדש על עתיד העבודה.
לדברי אליוט, לפני שסלאק קבעה את המדיניות שלה עצמה לגבי שעות הליבה, כבר בתחילתה של המגפה, גם הוא התקשה למצוא זמן לכתיבה בחלונות הזמן הקצרים בין פגישות. עכשיו הצוות שלו משריין את השעות שבין עשר בבוקר לשתיים בצהריים לעבודה קבוצתית ולדיונים אחרים, וכך הוא והקולגות שלו יכולים להספיק יותר במשך היום.
"יש לי כמה אנשים בצוות שהם מטפלים עיקריים, וזה לא היה אפשרי פיזית מבחינתם להיות נוכחים ופעילים מתשע בבוקר עד חמש אחר הצהריים", אמר.

במסגרת התוכנית של דרופבוקס לאפשר עבודה מרחוק גם בעתיד, החברה עשתה סקר בקרב העובדים ומצאה שרבים מהם רצו לא רק שעות גמישות. הם רצו שהחברה תציב גבולות סביב זמני הפגישות, כך שהחובה "להגן על לוח הזמנים שלהם" לא תוטל עליהם בלבד, כפי שאמרה דוברת דרופבוקס ג'סמין קסטרו-טורס.

לואיס טיילור, סגן נשיא לחוויית לקוח בדרופבוקס, אמר שהשינוי איפשר לו יותר חופש פעולה בלוח הזמנים שלו ופחות פגישות. לדבריו, עכשיו הוא מוצא זמן רב יותר להליכות עם הכלב שלו או להפסקה קצרה שעוזרת לו להיטען מחדש בימי עבודה אינטנסיביים. "אני יכול לומר, 'אוקיי, יש לי 30 דקות. אחר כך אנחנו יכולים לצאת החוצה ולזרוק פריזבי", אמר.

אתגר החברות הרב-לאומיות

בכל זאת, יש חברות שעובדיהן פרוסים על פני אזורי זמן שונים, והן אומרות ששעות ליבה לכולם עלולות להיות נוקשות מדי. בפורקייטס, חברה משיקגו המספקת פלטפורמה לשרשרת אספקה ופועלת בסינגפור ובאמסטרדם, מנהלים בחנו קביעת שעות ליבה משתנות לעובדים, בהתאם לאזור שבו הם חיים. עד מהרה הם גילו שהפרקטיקה הזאת הקשתה על העובדים לעמוד בדדליין של פרויקטים ולקבל החלטות במהירות, אמרה קריסטין שוף, מנהלת אנשים בחברה. "שאלת שעות הליבה נעשתה מסובכת מאוד", היא אמרה. "היינו צריכים לפתח אמון ולבחור עבור עובדים, ובאמת לדעת מה הם צריכים לעשות".

במקום להחיל מדיניות גורפת, יש עסקים שמנחים את הצוותים לאמץ איזו גישה שנוחה להם. מייגן פלנגן, סגנית נשיא לשיווק בחברת הסייבר Arctic Wolf Networks, אמרה שלאורך תקופת המגפה, הגן של בנה נסגר שלוש פעמים, דבר שגרם לה לג'נגל בין הטיפול בבנה לבין שיחות וידאו עם עמיתיה לעבודה. לדבריה, זה נעשה בר-ניהול אחרי שהמנהל שלה וחבריה לצוות החליטו להגביל את הפגישות לזמני השינה של הילד במשך היום, בדרך כלל בין 12 בצהריים לשלוש אחר הצהריים.

"אם לא היו לי קולגות תומכים, לא הייתי צולחת את זה", אמרה פלנגן והוסיפה שהצוות שלה עמד בלוח הזמנים הזה. "האפשרות להגמיש את השעות שלי כשג'ק היה בבית הבטיחה שאוכל להתמקד כמו שצריך בעבודה שלי - ובבן שלי".

עוד כתבות

ספינה צבאית איראנית נעה במימי איראן לפני תחילת תרגיל ימי משותף של איראן, רוסיה וסין באוקיינוס ההודי / צילום: Associated Press, ASSOCIATED PRESS

בחשש רב: כך נערכה איראן למתקפה הישראלית

בטהרן איימו כלפי חוץ והזהירו מתגובת ישראל, אך ביצעו שורת מהלכים המעידים על החשש מתקיפה ● גם בחיזבאללה ובסוריה נערכו

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

היועמ"שית מתייצבת לטובת וולט: יש לדחות את התביעה הייצוגית להכרה ביחסי עובד-מעביד

לעמדת בהרב-מיארה לא היה מקום לאשר את התביעה הייצוגית מאחר וזו אינה הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת לאור גודלה של הקבוצה הכולל כ-10,000 שליחים ● עוד  נטען כי לא ניתן להכריע בעניינם של כל השליחים על בסיס נתוניו של התובע הייצוגי

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● עשות אשקלון רוכשת את אי.די.סי ב-40 מיליון שקל  ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

אוקראינה על סף ייאוש וחור שחור ישאב אותנו ממרחק 2,000 שנות אור

אוקראינה מפתחת קנאת ישראל - גם היא רוצה קואליציה שתציל אותה מטילים באמצע הלילה ● הבריטים קובעים לוח זמנים להפסקה לאומית של העישון ● האקלים יעלה הרבה כסף, והמדינות העניות ייפגעו יותר ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לראשונה בהיסטוריה: הממשלה אישרה קיצוץ בתקציב בניגוד לעמדת שר האוצר

הקיצוץ בתקציב, בהיקף של כ-225 מיליון שקל, אושר לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובתום מאבקים בשבועות האחרונים מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● הקיצוץ נועד למימון הקמת מתקני כליאה לאכלוס העצורים הביטחוניים הרבים שנעצרו מאז תחילת המלחמה

משפחות חטופים חוסמות את כביש 1 בדרך לירושלים

משפחות חטופים חסמו את כביש 1: "כל חטוף חייב לשוב"

שרי החוץ של מדינות ה-G7: נמשיך לפעול למניעת הסלמה של הסכסוך בין ישראל לאיראן • הקרמלין: "קוראים לצדדים להפגין איפוק" • דיווח: ביידן שוקל לשלוח סיוע ביטחוני בסך מיליארד דולר לישראל • בפעילות סמוך לטול-כרם: ארבעה לוחמים נפצעו בינוני וקל, מפקד גדוד טולכרם של גא"פ חוסל • עדכונים בולטים 

איראן נערכת למתקפת תגמול ישראלית/ עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כך נערכת איראן למתקפת תגמול ישראלית

ארה"ב ומדינות אירופה לוחצות על ישראל למתן כל תגובה למתקפה שביצעה איראן בסוף השבוע, בתקווה לצנן את המתיחות ● משמרות המהפכה וחיזבאללה צמצמו את נוכחות הקצינים הבכירים שלהם בסוריה ● עפ"י דיווח c"וול סטריט ג'ורנל", ישראל תזהיר את בעלות בריתה הערביות לפני שתגיב, ותגביל את התקפותיה למתקנים בסוריה הקשורים לאיראן

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: Reuters, RONEN ZVULUN

לא רק בגלל איראן: S&P קנסו את ישראל גם על סימני השאלה בתקציב הביטחון

אם עד לפני התקיפה האיראנית על ישראל עוד הייתה תקווה מסוימת במדינה שהדירוג הגבוה יישמר, זו התמוססה בשבוע האחרון עם התרחבות מפת האיומים ● אלא שלא רק האיומים על ישראל נלקחו בחשבון בהורדת הדירוג ● מה נכתב בין השורות של הודעת S&P והאם ישראל עומדת בפני סכנה של הורדה נוספת?

עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן, בתפילת עיד אל–פיטר בטהרן / צילום: Associated Press

איך בוצעה התקיפה באיראן ומה היה היעד?

מהבסיס הצבאי שהותקף בוצעו במוצ״ש שיגורים לעבר ישראל ● איך ככל הנראה בוצעה התקיפה ומה יקרה עכשיו? ● וגם: התגובה בשווקים והקפיצה במחיר הנפט

פרופ' יוסי מטיאס / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל יוסי מטיאס עובר לתפקיד בכיר בגוגל העולמית

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל ב-18 השנים האחרונות, פרופ' יוסי מטיאס, צפוי לעבור לעמק הסיליקון ולנהל מארה"ב את פעילות המחקר של גוגל העולמית

מתכות / צילום: Shutterstock

החברה שמנסה לחולל מהפכה בתעשייה שלא השתנתה אלפי שנים: Magnus Metal מגייסת 74 מיליון דולר

"מקצרת את תהליכי העבודה, מפחיתה את עלויות היצור והזיהום, ומשפרת את איכות המוצר" ● עם שווי מוערך של כ-160 מיליון דולר, מגנוס מטאל הישראלית יוצאת לסבב גיוס חדש

אירוע חציית הביטקוין / צילום: Shutterstock

פעם בארבע שנים: כל מה שכדאי לדעת על האירוע הגדול של הביטקוין

אירוע חציית הביטקוין שמתרחש אחת לארבע שנים צפוי לצאת לדרך היום בשעות הערב (שעון ישראל) ● בפעמים הקודמות זה הוביל לקפיצה גדולה בערכו של המטבע, אך בשוק לא תמימי דעים שזה יקרה גם הפעם ● מה קורה בפועל ולמה הוא כה דרמטי עברו משקיעים הקריפטו?

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

"שחקנית מרכזית במזרח התיכון": למה הבכירים הישראליים מתייצבים לתדרך את התקשורת בארצות הברית?

משעות הבוקר המוקדמות, גורמים ישראליים בכירים מתייצבים בתקשורת האמריקאית כדי לתדרך על התקיפה באיראן ● כך בוחרים את גופי התקשורת מולם הם עובדים בארה"ב ומה הם מנסים להשיג?

שכונת בית וגן ירושלים / צילום: אוריה תדמור

לא תמיד ניתן להגיע לחלוקה שוויונית בפרויקט תמ"א 38

כל תכנון פרויקט מסוג תמ"א 38 כולל אילוצים תכנוניים, אולם בפרויקטים מסוג חיזוק ועיבוי, האילוצים התכנוניים רבים, שכן הבינוי נעשה על גבי הבניין הקיים, על מגבלותיו ● כך דחתה ועדת הערר המחוזית בירושלים התנגדות של שני דיירים לתכנון של פרויקט

שכונת עומרים באופקים. 45 דירות בפרויקט של בראל־סלעית בשכונה נמכרו מאז ה־7 באוקטובר / הדמיה: אול אין

הנתונים מגלים שהמסר ברור: התותחים לא עוצרים את המרוץ לדירה

אלפים ממשיכים להאמין בהשקעה בארבעה קירות שעומדים במוקד העימות והסכנה הכי גדולים כרגע במזרח התיכון, ומאות עסקאות נרשמו גם על הגבול עם עזה, בשדרות ובאופקים ● סיבות כלכליות יש, אך יותר מכל, החלום הנדל"ני של עם ישראל עדיין בועט

בית חולים חדש ייבנה בבאר שבע / אילוסטרציה: Shutterstock

בית חולים ראשון בבעלות הקופות הקטנות: לאומית ומאוחדת יפעילו את בית החולים בבאר שבע

בית החולים שיבא יהיה שותף של הקופות בהקמת בית החולים ● הלו"ז להשקה מוערך בלפחות 8-6 שנים ותקציב ההקמה בלפחות מיליארד שקל ● בשבועות הקרובים צפויה להתקבל החלטת ממשלה התומכת בהחלטת משרדי הבריאות והאוצר שהתקבלה היום

אביב ומתיאו שפירא, אדיר טובי ורובי ליאני, חברת XTEND / צילום: כדיה לוי

עפים כמו פרפר, עוקצים כמו דבורה: הרחפנים שמשנים את תורת הלחימה

הרחפנים של אקסטנד הפכו פופולריים במלחמה בעזה, ואף הצילו חיים • עכשיו היא עובדת על מערכת משולבת שתיקח את יכולות הרובוטים קדימה ותסייע להם לפעול בצוות ● הסטארט-אפים המצליחים, פרויקט מיוחד

מייסדי טורק. מימין: אלדד לבני (CINO), לאוניד בלקינד (CTO) והמנכ''ל עופר  סמדרי / צילום: גיא חמוי

הטייס האוטומטי שרוצה להחליף את צבא מומחי הסייבר

האנליסטים במרכזי בקרת הסייבר של הארגונים הגדולים נאלצים להתמודד עם אלפי התרעות מדי יום, והטכנולוגיה של טורק מאפשרת להפוך את התהליכים לאוטונומיים למחצה • האם ה"טייס האוטומטי" של החברה יצליח לשלול איומים חמורים? ● הסטארט-אפים המבטיחים

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית