גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחירי הפירות והירקות בישראל במגמת עלייה, וזו הסיבה

הפירות והירקות בארץ התייקרו ביותר מפי שניים מהממוצע ב-OECD ● אבל הקמעונאים, הסיטונאים וגם החקלאים לא קובעים מחירים מופקעים על חשבון הצרכן הישראלי ● אז למה בכל זאת הענבים בארץ יקרים יותר מאשר בפינלנד? שוב, התשובה היא חסמי היבוא

הפגנת החקלאים נגד הרפורמה בחקלאות
הפגנת החקלאים נגד הרפורמה בחקלאות

בכל פעם שעולה נושא יוקר המזון, מתחולל קרב גרסאות: מצד אחד, שר האוצר אביגדור ליברמן הסביר בראיון לגלובס כי "לא יכול להיות שבפינלנד מחירי הענבים זולים יותר מבישראל. בהלסינקי, אחת הערים היקרות באירופה, הענבים יותר זולים מבארץ". מנגד, דובי אמיתי, יו"ר התאחדות האיכרים בישראל, טען: "חבל שבאוצר לא טרחו לעשות מעולם בדיקה מקצועית היכן נמצא הרווח האמיתי בין המחיר שמקבל החקלאי למחיר שמשלם הצרכן", בעודו רומז שבין החקלאי לצרכן יש מי שגוזר קופון מנופח. אבל המציאות הרבה יותר מורכבת.

הקמעונאים לא אשמים

בפעם הקודמת בה ניסו להעביר רפורמת יבוא בחקלאות, ב-2016, פנה משרד החקלאות לוועדת המחירים הממשלתית ודרש להטיל פיקוח מחירים מלא על מרווח השיווק ("פערי התיווך") בין החקלאים לצרכנים. לטענת משרד החקלאות, הסיטונאים ורשתות השיווק קונים מהחקלאים פירות וירקות במחירים נמוכים, ומוכרים אותם לצרכנים במחיר מופקע. שם, לטענתם, חבוי יוקר המזון בישראל. ועדת המחירים החליטה לא להטיל מיידית פיקוח על המחירים, אלא קודם לאסוף מידע בצורה נרחבת על פערי התיווך, ועל-פי המידע הזה לקבוע האם יש צורך בפיקוח מחירים.

שוק הפירות והירקות מתנהל כך: חקלאים מגדלים את התוצרת, ומוכרים אותה לסיטונאים (מפיצים). הסיטונאים מוכרים את התוצרת לקמעונאים (סופרמרקטים), ואלו בתורם מוכרים אותה לצרכנים יחד עם עוד מאות מוצרים אחרים. חלק מהקמעונאים, חשוב לציין, מחזיקים גם מרכז לוגיסטי שהופך אותם גם לחלק מהשוק הסיטונאי - זאת במטרה להפחית את עלויות התיווך הכוללות ולהוריד את המחירים.

מחקר של משרדי האוצר והחקלאות בדק את הריכוזיות בשוק הסיטונאי. בניגוד לרושם המקובל, ישנן מתחרות רבות בשוק, ולכן מאתגר לשכנע את המוכר (החקלאי) למכור דווקא לסיטונאי ספציפי. גם הרווחים של הסיטונאים הגדולים נמוכים בהתאם: ב-2017, שיעור הרווח התפעולי של הסיטונאים הגדולים עמד על 7.9% במכירת פירות, ומינוס 0.3% במכירת ירקות. כלומר - הם דווקא הפסידו כסף על מכירת הירקות, מה שמעיד על הסיכונים הגדולים שלוקחים על עצמם העוסקים במקצוע.

גם תחום הקמעונאות, כלומר מכירת המוצרים לצרכנים, נחשב תחרותי מאוד בישראל: בעקבות התפרקות "מגה", חלה מגמה של התחזקות הקמעונאים הבינוניים על חשבון הגדולים. כיום, שופרסל מחזיקה ב-30% מהמכירות בענף, יינות ביתן - 15%, רמי לוי - 10%, אושר עד - 6%, חצי חינם - 5%, ושאר השוק מוחזק בידי רשתות שיווק זעירות של 3% או פחות.

תחרותיות זו מתבטאת בשיעור רווח תפעולי נמוכים ביחס לעולם, של 2.7% בממוצע בין 2015 ל-2017, לעומת 3-5% במגוון רשתות שיווק בארה"ב והולנד שנבדקו על-ידי משרד החקלאות.

המחקר בוחן גם את שיעור הרווח התפעולי גם על פירות וירקות באופן ספציפי: המרוויחים הגדולים ביותר הם הקמעונאים שמחזיקים ברשותם מרכז לוגיסטי, ועל כן מרוויחים הן כסיטונאים והן כקמעונאים ושיעור הרווח התפעולי הממוצע בשנים 2015-2017 עמד על 4.3%. הקמעונאים שלא מחזיקים מרכז לוגיסטי משל עצמם, ותלויים בסיטונאים הגדולים, הפסידו כסף על פירות וירקות - בממוצע, 3.7% בין 2015 ל-2017. על מוצרים תחרותיים במיוחד, כמו עגבניות, הפסידו הקמעונאים (ככלל) 40%-56 מהמחיר הסופי. זה נקרא "לוס לידר" - כלומר, מוצר שמפסידים עליו כסף בכוונה, כדי לשכנע את הצרכנים להגיע דווקא לסופרמרקט הזה ולא למתחרים.

נראה כי על-פי המחקר של משרד החקלאות, הסיטונאים מרוויחים מעט מאוד, ולעיתים אף מפסידים כסף על מכירת פירות וירקות, וזה נכון עוד יותר לקמעונאים העצמאיים. רשתות שיווק שכן מחזיקות מרכז לוגיסטי הן יעילות יותר, אך גם הן מצליחות להרוויח בממוצע רק 4.3% על פירות וירקות.

שר החקלאות עודד פורר / צילום: ראובן קסטרו

אך אולי רשתות השיווק והסיטונאים הישראלים לא יעילים, וכך המחירים עולים למרות שהם לא "גוזרים קופון" על הפירות והירקות? לשם כך, אנחנו צריכים להשוות את פערי התיווך הכלליים מהחקלאי לצרכן בכמה מדינות בעולם. מחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מראה שבעוד שסך פערי התיווך בסל הירקות שנבדק עומד על 101%, בארה"ב הנתון המקביל עומד על 335%. בפירות הפערים בין ישראל לבין העולם קיצוניים אפילו יותר, ונראה כי בסך-הכול פערי התיווך בישראל נמוכים ביחס לעולם. כלומר, לא רק שרשתות השיווק והסיטונאים בישראל לא מרוויחים המון, הם גם נחשבים יעילים ותחרותיים מאוד ביחס למקביליהם במערב.

החקלאים לא גרגרנים

אז האם החקלאים הם המרוויחים הגדולים? רק מיעוט מהם. "ענבי טלי", למשל, המותג המוביל של מושב לכיש, מגלגל מעל 300 מיליון שקל בשנה ומרוויחים לא מעט מזה. הם נמכרים ב-25 שקל לק"ג, לעומת 16.5 שקל לק"ג של הענבים הירוקים חסרי המותג של רמי לוי. גם תמרי המג'הול הישראליים, הנחשבים איכותיים במיוחד, מיוצאים לעולם במחירים גבוהים יחסית. אך רובם של החקלאים, בייחוד אלו המגדלים גידולים עתירי מים כמו עגבניות וגידולים שאינם מתאימים לאקלים בארץ כמו אננס ואוכמניות - אינם מצליחים להרוויח סכומי עתק שיצדיקו את המחירים הגבוהים.

בניגוד לאינסטינקט הישראלי, אין אף אחד שיושב ו"גוזר קופון" על הפירות והירקות. אף אחד בשרשרת הייצור והשיווק לא מרוויח המון עליהם. אז למה אנחנו משלמים לעיתים סכומים מופרכים? קודם כל, הם לא בהכרח יקרים - על-פי דוח מבקר המדינה, הפירות והירקות בישראל זולים מהממוצע ב-OECD ב-5%. עם זאת, צריך לזכור שהפירות והירקות בישראל פטורים ממע"מ, ומחיריהם עלו ב-20% בעשור האחרון.

הבעיה נעוצה במבנה

המדיניות היום מאמינה שחקלאים ישראלים צריכים לייצר את כל הצריכה הישראלית: גם את מה שיש לנו יתרון יחסי בו, וגם את מה שממש לא. זאת בניגוד למדינות עם חקלאות חזקה, המתמחות בגידולים בהם יש להן יתרון יחסי, מייצאות אותם בצורה המונית, ומייבאות את השאר. מנכ"ל משרד החקלאות לשעבר, שלמה בן אליהו, אמר בעבר ש"ביטחון תזונתי" והניסיון לגדל הכול בישראל הוא חסר תוחלת, בייחוד בכל הנוגע למוצרים מן החי. זו הסיבה שהמספוא לבעלי חיים, למשל, מיובא מחו"ל.

נראה ש"פערי התיווך" הם בעיקר תירוץ, ונובעים מחוסר הבנה של הקושי, העבודה, ההוצאות והסיכונים שהמפיצים והקמעונאים לוקחים על עצמם בבואם להנגיש לנו את הפירות והירקות. על חלקם הם מפסידים כסף, ועל השאר - לא מרוויחים המון. זה לא אומר שהחקלאים גורפים לעצמם רווח ניכר, אלא שהחקלאות בישראל "מתפזרת" על פני מוצרים רבים שמשתלם יותר לייבא. הדרך לפתור את זה תהיה פתיחה לסחר חופשי כמקובל בעולם, יחד עם השקעה במחקר ופיתוח וסבסוד ישיר של עצם עיבוד הקרקע בידי חקלאי ישראל. כך, החקלאות הישראלית תהפוך לעסק תחרותי וממוקצע השואף לענות על הביקושים העולמיים, ואנחנו נהנה ממחירים זולים הרבה יותר.

עוד כתבות

הפגנת תמיכה באסירים הביטחוניים בנצרת / צילום: Reuters, Ammar Awad

בריחת האסירים הוכיחה שוב: החברה הערבית תמיד חשודה במשהו במדינת ישראל

מפלגת רע"ם ניצלה השבוע את זכות השתיקה שלה, בעוד הרשימה המשותפת הפכה לקולנית במיוחד והכל בגלל שאלה אחת - האם כל האסירים הביטחוניים צריכים לשלם על ההימלטות מכלא גלבוע? ● וגם: כך השתנו דף המסרים של המשטרה ויחסה של התקשורת לחברה הערבית בבת אחת

מפגש בין אנשי הממשל הקטאריים לאנשי הטליבאן בקאבול / צילום: Reuters, Balkis Press/ABACAPRESS.COM

הטליבאן רוצה הכרה בינלאומית - למדינות שדנות עימו יש מחשבות אחרות

ביקורו של שר החוץ של קטאר בקאבול מדגיש את המורכבות של עיסוק בממשלה החדשה שהקים הארגון האיסלאמיסטי באפגניסטן

רפאל שטרן, מכון ויצמן / צילום: איל יצהר

"גדלתי בפחד מההתחממות של כדור הארץ"

רפאל שטרן, בן 33, לקראת סיום דוקטורט במעבדה של פרופ' דני יקיר במחלקה למדעי כדור הארץ, מכון ויצמן ● חוקר את ההשפעה של פאנלים סולאריים על האקלים ● פרויקט מיוחד

שר המשפטים גדעון סער / צילום: תמר מצפי

נסיגה לתפארת: הנסיגה של סער מיוזמת פיצול תפקיד היועמ"ש מדאיגה במיוחד

הדיווחים בתקשורת על כך ששר המשפטים גדעון סער לא מתכוון להוציא לפועל את היוזמה המשמעותית ביותר שהיה אמור להוביל כשר משפטים - פיצול תפקיד היועמ"ש - צריכה להדאיג כל אזרח שהדמוקרטיה חשובה לו

תמונתו של נשיא ז'ובנל מואיז על קיר חדר הישיבות / צילום: Reuters, Ricardo Arduengo

מי רצח את נשיא האיטי? חלפו חודשיים, והעלילה רק מסתבכת

בחודשיים שחלפו מאז נרצח הנשיא ז'ובנל מואיז, ראיינו כתבי הוול סטריט ג'ורנל יועצים פוליטיים, חוקרים ועורכי דין, קראו הודעות וואטסאפ של החשודים, האזינו להקלטות של פגישת המזימה, בחנו תצלומים מהתגרה שהובילה למות הנשיא - וחזרו עם יותר שאלות מתשובות | מיטב הסיפורים מהעולם

איילת שקד, שרת הפנים / צילום: יוני קלברמן

במשרדי הממשלה מכינים תוכניות לעזור לשוק הדיור, אבל אף אחד לא מצפה להן

קצב העליות בעליית מדד מחירי הדירות השנתית חוצה את ה-10%, ובמשרדי הממשלה שומרים על שתיקה בכל הנוגע לתוכנית הדיור שהם אמורים לפרסם ● הציבור מרגיש שהוא היה כבר בסרט הזה, אבל שמחיר הכרטיס כל הזמן עולה, אז עדיף שלא להמתין לסוף, כי אין למה

כלי רכב צבאיים סיניים נושאים טילי DF-41. הטילים מיועדים לשאת עד 10 ראשי נפץ שניתן לשלוח למטרות שונות / צילום: Associated Press, Mark Schiefelbein

סין רואה בארסנל הגרעיני שלה יותר מגורם הרתעה

בייג'ינג מוסיפה ראשי נפץ, טילים וצוללות בקצב מדאיג. המטרה שלה היא דומיננטיות כלל עולמית

גנב הספרים / צילום: Shutterstock

מי גונב כתבי יד לפני פרסומם? התחקיר שמטלטל את עולם הספרות

זאת נשמעת כמו עלילה מושלמת למותחן פשע: עבריין מסתורי מחליף זהויות וכתובות מייל כדי לגנוב כתבי יד מהוצאות לאור, ממו"לים ומהסופרים הגדולים בעולם במשך שנים מבלי שיש לאיש קצה חוט ● אבל זה סיפור אמיתי לגמרי ● שני עיתונאים יצאו למסע בעקבות השד של עולם הספרות: "חשבנו שזאת חקירה שאנשים שמכרו אינספור ספרי ריגול יהיו יכולים לפתור בעצמם" | מיטב הסיפורים מהעולם

וינה בכריסמס / צילום: גילי מצא

חכו ל"אחרי החגים": מחירי הטיסות והחופשות צפויים לצנוח

המחירים של טיסות לאירופה אחרי החגים נמוכים משמעותית מאלה שעכשיו, גם עד כדי חצי מחיר

התו הירוק באיטליה / צילום: Reuters, יארה נרדי

איטליה: עובדים חייבים לשאת "תו ירוק", ולא - יפסיקו לקבל משכורת

איטליה מנסה להמריץ את החיסונים במדינה ע"י חיוב כל העובדים - במגזר הציבורי והפרטי - בנשיאת "תו ירוק" עד אמצע אוקטובר ● באיטליה מעריכים שכ-74% מהאוכלוסיה מחוסנים באופן מלא כנגד הקורונה

ביטקוין / צילום: יח''צ

למשקיעי הקריפטו יש סיבה לדאגה? בכירים בוושינגטון שוקלים להדק את הפיקוח

בוושינגטון מנסים להגדיר גבולות לשוק הקריפטו החופשי והלא מפוקח: נציגים של משרד האוצר האמריקני נפגשו בסוף השבוע עם נציגי המגזר הפיננסי כדי לבדוק את כלי הרגולציה המתאימים ל"מטבעות יציבים" כגון BitUSD ו-Tether

שופטי בית משפט עליון / צילום: יוסי זמיר

הגיעה העת להחזיר את השימוש בכלי הסליחה לדיון המשפטי

אשה דתייה תבעה פיצויים של חמישה מיליון שקל מבעלה, לאחר שגילתה שהסתיר ממנה את היותו הומוסקסואל וחילוני • שופטי העליון הבינו את כאבה של האשה, אך דחו את התביעה בפסק דין שממחיש את הפער בין החוק היבש לבין המוסר והכפרה: "הדין האזרחי לא נועד לרפא לב שבור"

סדרות מומלצות

הדרמה הבלתי נסבלת שתגרום לכם להתמכר והסדרה של מארוול שתעביר לכם את הסופ"ש: המלצות טלוויזיה

הסדרה הצפויה שתדביק אתכם למסך, המשפחה שבנתה לעצמה טירה - ותיעדה הכול, סיפור האונס שכמעט כולם מכחישים ועונה שלישית לקופה ראשית ● מה שכדאי לראות בטלוויזיה עכשיו

אוניברסיטת הרווארד / צילום: Shutterstock

קרן המיליארדים של הרווארד תפסיק להשקיע בתעשיות מזהמות

קרן ההשקעות של אוניברסיטת הרווארד, המוערכת ב-42 מיליארד דולר, הודיעה שתפסיק להשקיע בתעשיות מזהמות, ובמקום זה תתמוך בכלכלה ירוקה ● בצעד זה מצטרפת האוניברסיטה לגל ההולך ומתעצם של משקיעים המתרחקים מתעשיות אלו

דורי נאוי / צילום: איל יצהר

"התחרות האמיתית שלנו היא הבנקים": דורי נאוי מסכם תקופה סוערת ומספר על הקרע המשפחתי

דורי נאוי, בעל השליטה בחברת האשראי החוץ-בנקאי אחים נאוי, מסכם שנה וחצי סוערות, שכללו מאבק מול אחיו ושותפו לשעבר, מסביר למה רצה לעבור בלב משבר הקורונה למיאמי, מדבר על תרומת החברה לפריחת הענף ומספר מדוע אינו חושש מהתלות באשראי לענף הנדל"ן

עבודות תשתית. ההיטל מותנה בכך שהרשות מבצעת את עבודות הפיתוח / צילום: Shutterstock

לרשויות מקומיות אסור לגבות היטלי פיתוח אם לא מימנו בעצמן את התשתיות המשרתות את הנכס

בית המשפט שב ומבהיר כי לא כל תוספת בנייה גוררת אוטומטית היטל פיתוח, וכי הנוהג שלפיו עיריות גובות תשלום גם על עבודות פיתוח של גורמים חיצוניים כמו רמ”י - איננו חוקי ● בנוסף כתב בית המשפט כי החיוב בהיטלים ואגרות הוא חד–פעמי ולא ייתכן חיוב כפול

פתיחת דיוני חוק ההסדרים בוועדת הכספים / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

אנשי האוצר גרמו לחברי הממשלה להתגעגע לריבים והצעקות עם האופוזיציה

העתירה בבג"ץ מתנהלת בעצלתיים, במשכן עדיין רחוקים מלהגיע להסכמות והחרם של האופוזיציה על ועדות הכנסת נמשך כבר שבועות ● האבסורד מתחדד עם דיוני התקציב: מאחורי הקלעים חברי קואליציה מודים שיש לא מעט תיקונים נחוצים בחוק ההסדרים שהם לא יוכלו לעשות בלי האופוזיציה

הכתבות הנקראות ביותר בתשפ״א

הונאת הפונזי החדשה והחסימה בסואץ: אלו הכתבות הנקראות ביותר בתשפ"א

לא צריך להיות מיליונר כדי לרכוש דירה בכמה מהשכונות הטובות ביותר בארץ ● הקשר בין חסימת תעלת סואץ ובין מיזמי התשתית הישראלים ● איך הגיעו פירמות עוה"ד הגדולות לרווחי שיא בשנת הקורונה ● ההשקעה בנדל"ן משתלמת, אבל בשוק ההון הרבה יותר ● ועוד שש כתבות שאהבתם ב-12 החודשים האחרונים

חיסון שלישי לקורונה בתל אביב / צילום: Reuters, אמיר כהן

ההסכם שיאפשר למחוסנים ישראלים גישה לתו הירוק באיחוד האירופי

ישראל והאיחוד האירופי הגיעו להסכמה על הכרה הדדית בתעודות המתחסן ● תשתית טכנולוגית תעביר את המידע על המחוסנים ותוודא שאכן התעודות שהם נושאים תקפות

ציור קיר של קריקו בבודפשט, כמחווה לתרומתה למלחמה בקורונה / צילום: Reuters, KRISZTINA FENYO

"הייתי הולכת באוניברסיטה ואומרת לחוקרים 'קחו RNA'!": החוקרת שמאחורי חיסוני הקורונה בראיון בלעדי

ד"ר קטלין קריקו, החוקרת שגילוייה אפשרו את פיתוח חיסוני הקורונה של פייזר ומודרנה, היא היום סמנכ"לית בכירה בביונטק וכבר מוזכרת כמועמדת לפרס נובל, אבל הדרך להכרה הייתה רצופה כישלונות ● בראיון לגלובס היא מספרת שמבחינתה, חיסוני הקורונה הם רק ההתחלה