גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המדליה של סמברג טובה לטאקוונדו, אבל יש גם חדשות רעות

הזכייה של סמברג בארד באולימפיאדה תרחיב משמעותית את התמיכה הכספית בענף הטקוואנדו, ותנגוס במקביל בעוגת התקציב של ענפים אחרים • שיטת התקצוב החדשה של משרד הספורט: הישגיות עדיפה על כל פרמטר אחר

אבישג סמברג עם מדליית הארד בטאקוונדו באולימפיאדת טוקיו / צילום: Associated Press, Themba Hadebe
אבישג סמברג עם מדליית הארד בטאקוונדו באולימפיאדת טוקיו / צילום: Associated Press, Themba Hadebe

המשלחת הישראלית לטוקיו מסיימת את השבוע הראשון של המשחקים עם תחושה מעורבת. מצד אחד אכזבה גדולה מחוסר ההצלחה של משלחת הג’ודו והשייט לייצר מדליה, שני ענפים שישראל יושבת בהם כבר שנים בצמרת העולמית. מצד שני מדליה אחת "לא מתוכננת" שהגיעה מלוחמת הטקוואנדו אבישג סמברג.

העוצמות של המשחקים האולימפיים הן ברגשות של ספורטאי שמנצח או מפסיד. ראינו את הפנים של שגיא מוקי ואבישג סמברג. ברגע אחד הכל נגמר, לטוב או לרע. אבל מעבר לתחושה האישית של הספורטאי, יש למשחקים השלכה להמון מעגלים: לאכזבות ולהצלחות הללו יהיה מחיר כלכלי די מהיר. המשמעות של הישג אולימפי או היעדרו גוררת עמה לרוב שינוי במציאות הכלכלית של הענף כמעט בן-לילה, שכן החשיפה הטלוויזיונית לענפים שהצליחו במשחקים תייצר הרשמה מוגברת של ילדים לחוגים, ותרחיב את בסיס הפירמידה.

הנה דוגמה קטנה להשפעה של אבישג סמברג על ענף הטקוואנדו כולו. הענף הזה, שבו פועלים נכון לספטמבר האחרון 1,599 ספורטאים תחרותיים, תוקצב ב-2020 בסכום של 2.73 מיליון שקל לפי מבחני התמיכות של משרד התרבות והספורט.

גיא אטיאס, ראש אגף תקציבים תכנון ואסטרטגיה במשרד התרבות והספורט, מעריך על פי סימולציה שביצע למבחני התמיכה החדשים כי "המדליה הזאת תהיה שווה לפחות עוד מיליון שקל בשנה לענף הטקוואנדו, והסכום הזה גם יכול להגיע לשני מיליון שקל - תלוי בהישגים של ענפים אחרים". במלים אחרות, על פי הערכת אמצע מדובר בתוספת תקציבית של כ-55% לענף הטקוואנדו בתוך שנה אחת. את הנתונים המלאים ניתן יהיה לדעת רק בתום המשחקים.

בין השאר המשמעות של התוספת תתבטא בעוד כסף לשיווק, לתשלום למאמנים, פתיחת מועדונים, ליצירת תשתית, לשליחת ספורטאים לתחרויות בחו"ל. כך יכול להיבנות מעגל שמזין את עצמו - מייצר עוד הצלחות, שמכניסות עוד כסף, וחוזר חלילה. בדיוק מה שקרה לג’ודו.

מהפכת שיטת התקצוב החדשה

השיטה החדשה שעליה הכריז לאחרונה משרד הספורט על תקצוב הענפים בישראל, שעומדת כרגע להערות הציבור לפני אישור סופי, נותנת משמעות גדולה יותר להישגיות.

מנכ"ל משרד התרבות והספורט רז פרוייליך אומר לגלובס כי "מדיניות התקצוב החדשה של המשרד נותנת חשיבות גדולה להישגים בספורט, ועתידה להצעיד את הספורט הישראלי קדימה ברמה הבינלאומית". פרוייליך מציין כי "המדיניות החדשה שהנחיל שר התרבות והספורט חילי טרופר, תיתן דחיפה לשאיפה למצוינות ולהישגיות ותגדיל את סיכויי הספורט הישראלי לגרוף מדליות בשנים הבאות, והיא תחזק ותתעדף פעילות של שילוב עם אנשים עם מוגבלות, שילוב וקידום נשים וחיזוק הפריפריה".

מבחן התמיכה: מידת ההצלחה

ציפיות מענפים ומספורטאים במשחקים האולימפיים אינן נבנות סתם. הן נעשות גם דרך הפריזמה של כמות הכסף שהושקעה בענפים הללו. את ההצלחה של הטקוואנדו והאכזבה מהג’ודו אפשר לבחון על פי התמיכות שקיבלו הענפים הללו מהמדינה: הג’ודו נהנה בשנת 2020 מתמיכה בסך 20.17 מיליון שקל (מתוכה 6 מיליון עבור אירוח תחרות הגראנד סלאם בתל אביב) - פי עשרה מהסכום שקיבל הטקוואנדו. זאת, בשל מידת ההצלחה הגדולה של ישראל בתחום.

אפשר גם להסתכל על האופן שבו בוחרת מדינת ישראל להשקיע את הכסף שלה פר-ספורטאי אולימפי: שייט הוא הענף היקר ביותר (גם בגלל הציוד שמקפיץ את העלויות) ובממוצע הושקע ב-2020 בכל שייט תחרותי בישראל 14,781 שקל בממוצע. בג’ודו השקיעה המדינה 5,447 שקל, בהתעמלות 3,686 שקל, בשחייה 2,959 שקל בממוצע. בטקוואנדו, הענף האולימפי היחיד שבו זכתה ישראל בינתיים במדליה? 1,713 שקל.
גורם בכיר בספורט הישראלי ציין בהקשר של תקצוב ענפים מובילים, ובמיוחד בהקשר של ענף הג’ודו, כי "מדובר בענף שקיבל כ-150 מיליון שקל במהלך 10-12 השנים האחרונות, בין היתר בזכות העובדה שדאג לעשות יח"צ לכל תחרות שולית, ובסוף כשל לגמרי באולימפיאדת טוקיו".

 

מעשה בחמש עוגות קטנטנות

איך בנויה שיטת התקצוב ולמה באיגוד הטקוואנדו יכולים להרגיש עכשיו כאילו זכו בפרס הגדול? על פי שיטת "אחד זוכה, שני בוכה". הכסף שיקבל כעת הטקוואנדו יילקח מאותה עוגת תקציב שכעת תחולק אחרת: מישהו יקבל יותר על חשבון ענף אחר.

בסך הכל יש חמש עוגות תקציב שמהן מחולקים לספורטאים כ-250 מיליון שקל בשנה. כל ענף יכול "לגנוב" רק מתוך העוגה שאליה הוא שייך. עוגה אחת היא ענפי הכדורגל והכדורסל - שמקבלים יחדיו כ-40% מהסכום הכולל שניתן לספורט. הם הענפים הפופולריים ביותר, המעסיקים 60,202 ספורטאים נכון לספטמבר האחרון, שמהווים למעלה ממחצית מהספורטאים התחרותיים בישראל.

העוגה השנייה, הרלוונטית גם לאירועי טוקיו, היא עוגת הענפים האולימפיים וענפי הכדור האחרים שאינם כדורגל וכדורסל. בעוגה הזו נכללים 33 ענפים ובהם ג’ודו, שייט, התעמלות, אתלטיקה, טניס, טקוואנדו וגם ענפי הכדור האולימפיים (כדוריד, כדורעף, כדורמים, בייסבול וכו’). "העוגה האולימפית" הזאת נהנית לפי בכירים בספורט הישראלי מ-47% מהסכום הכולל. כאן באה לידי ביטוי הצלחה במשחקים האולימפיים. כשהטקוואנדו מצליח לקחת מדליית ארד, באופן מעשי הוא לוקח כסף מהטניס, מהסייף, מהג’ודו, מהקיאקים וכו’.

את אופן חלוקת הכסף של העוגה האולימפית נדע ברגע שיסתיימו משחקי טוקיו. זו מלחמה פנימית ואולי קצת לא-קולגיאלית: השיעור של התוספת שממנו ייהנה ענף הטקוואנדו תלוי, בין היתר, במדליות של ההתעמלות. מבחינה תקציבית, כישלון של ענף אחד הוא הצלחה נהדרת לענף האחר. למשל, הכישלון של הג’ודו הוא נהדר להתעמלות. ככה זה עובד. מצד שני, האולימפיאדה היא גורם משמעותי, אבל בפועל לא כל הכסף מונח שם. הניקוד על הישגיות שקובע את סכום התמיכה נקבע גם באליפויות בינלאומיות.
הישגיות לא קובעת את כל הכסף שמקבל הענף: ישנם פרמטרים נוספים כמו שיעור הספורטאים הפעילים בו, הפופולריות שלו, מספר הנשים המנהלות בענף וכמות הספורטאיות - אבל הישגיות, בעיקר בשיטת התקצוב החדשה, מקבלת נפח משמעותי יותר משאר הפרמטרים שקובעים את רמת התמיכה.

העוגה השלישית היא העוגה של הענפים הלא-אולימפיים, כ-20 ענפים קצת פחות מוכרים, שנהנים מ-5.8% מהעוגה התקציבית. עוד שתי עוגות קטנות הן העוגה של הספורטאים הנכים (5.4%) וספורט החשיבה שכולל את השחמט, ברידג’ ודמקה (0.9%).

סמברג הצילה את הטקוואנדו

אם נחזור לסיום לעניין הטקוואנדו וההשפעה של הישג במשחקים האולימפיים - אז הנה עוד מתנה אחת גדולה שאבישג סמברג הביאה לענף הזה. לפני המשחקים הוחלט כי בתוכנית התמיכות החדשה של משרד הספורט יצומצמו כמות הענפים המועדפים, אלו שזוכים ליותר כסף, מ-16 ל-10. אחד הענפים שהיה אמור להיזרק החוצה הוא הטקוואנדו. "עכשיו", אומר גורם בכיר בספורט הישראלי, "ברור לכולם שאי אפשר יהיה להוציא אותו ויצטרכו להוציא מהרשימה ענף אחר".

עוד כתבות

אוסטין, טקסס / צילום: Shutterstock

להתראות עמק הסיליקון, שלום טקסס: ההייטקיסטים הישראלים מגלים את הבירה החדשה

אחרי שאלון מאסק חזה שהיא תהיה העיר הצומחת ביותר באמריקה, ואורקל העבירה לשם את המטה שלה, בשנתיים האחרונות גם ההייטקיסטים הישראלים נודדים בהמוניהם לאוסטין ● מחירי הנדל"ן והמחייה הזולים מושכים עוד ועוד יזמים וסטארט־אפים ישראליים מקליפורניה לטקסס

מתחם הבניינים במהלך ההריסה. עמדו נטושים במשך שנים וניזוקו / צילום: מתוך יוטיוב

סין מציגה: כך הורסים 15 בניינים ב-45 שניות בלבד

שכונה שלמה בעיר קונמינג בסין נהרסה בשבוע שעבר באמצעות חומרי נפץ ● הבניינים בני פחות מעשר שנים אולם מעולם לא הושלמו

יהב יולזרי, גל קרובינ, אביטל פרדו - בעלי פאגאיה / צילום: רועי פרי

לפי שווי של 8.5 מיליארד דולר: חברת התשלומים פאגאיה תמוזג לספאק

חברת הפינטק חתמה על הסכם מיזוג עם ספאק לפי שווי של 8.5 מיליארד דולר ● במסגרת העסקה צפויים בעלי המניות הקיימים בחברה לשמור על כ-94% ממנה בבעלותם

עומר אדם בפרסומת לבזק / צילום: ליאור נורדמן

בריחת העובדים מענף הפרסום וניצחון וולט על המסעדנים: 10 הפספוסים הגדולים של השנה בתחומי המדיה, השיווק והפרסום

הם היו יכולים להצליח, אבל המציאות הסתדרה אחרת: המותג שנסגר כשכולם חגגו, הרשתות שלא הרוויחו מהנהירה לאונליין, המסעדנים שאיחרו את הרכבת, ההזדמנויות שרשת 13 החמיצה ועוד 6 דברים ש(לא) התרחשו השנה

ניל צור, האוני' העברית / צילום: יוסי זמיר

"בעקבות ההרצאה 'המתמטיקה של המלחמה' הבנתי שאפשר לשלב יחסים בינלאומיים ופיזיקה"

ניל צור, בן 34, דוקטורנט במחלקה ליחסים בינלאומיים ומכון דיוויס ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית ● חוקר תופעות של סינכרון חברתי, השייכות לתחום הפיזיקה של מערכות מורכבות ● פרויקט מיוחד

מנכ''ל Airbnb בריאן צ'סקי / צילום: Reuters, Mike Hutchings

מנכ"ל Airbnb מודה לראשונה: הקורונה הצילה אותנו ממשבר

רגע אחרי ההנפקה Airbnb לא היתה רחוקה ממשבר קיומי: על פניו היא היתה חברת ענק בשווי 100 מיליארד דולר, אבל היא גם דיממה מיליארדים ● תחקיר פאסט קומפני מביא את מאחורי הקלעים של הטלטלה שעברה על החברה שעיצבה מחדש את התיירות העולמית | מיטב הסיפורים מהעולם

פליט מותש שוכב על החוף לאחר ששחה קילומטרים למובלעת הספרדית סאוטה בגבול מרוקו וספרד, מאי / צילום: Associated Press, Javier Fergo

האנטישמיות, הפליטים ומשבר האקלים: גם באיחוד האירופי נדרשים לחשבון נפש

בעוד שהאיחוד האירופי הוא סיפור הצלחה מובהק של סולידריות, אינטרסים משותפים וערבות הדדית, הוא מחזיק באמתחתו גם רשימת "חטאים" שכוללת טיפול לקוי בבעיית הפליטים, 15 שנות הבטחות שווא לטיפול בסוגיית האקלים, הכישלון המהדהד להתמודד עם בעיית האנטישמיות הגוברת ועוד ● לקראת יום כיפור אספנו כמה סיבות לחשבון הנפש שמדינות האיחוד חייבות לעשות

איילת שקד, שרת הפנים / צילום: יוני קלברמן

במשרדי הממשלה מכינים תוכניות לעזור לשוק הדיור, אבל אף אחד לא מצפה להן

קצב העליות בעליית מדד מחירי הדירות השנתית חוצה את ה-10%, ובמשרדי הממשלה שומרים על שתיקה בכל הנוגע לתוכנית הדיור שהם אמורים לפרסם ● הציבור מרגיש שהוא היה כבר בסרט הזה, אבל שמחיר הכרטיס כל הזמן עולה, אז עדיף שלא להמתין לסוף, כי אין למה

ציור קיר של קריקו בבודפשט, כמחווה לתרומתה למלחמה בקורונה / צילום: Reuters, KRISZTINA FENYO

"הייתי הולכת באוניברסיטה ואומרת לחוקרים 'קחו RNA'!": החוקרת שמאחורי חיסוני הקורונה בראיון בלעדי

ד"ר קטלין קריקו, החוקרת שגילוייה אפשרו את פיתוח חיסוני הקורונה של פייזר ומודרנה, היא היום סמנכ"לית בכירה בביונטק וכבר מוזכרת כמועמדת לפרס נובל, אבל הדרך להכרה הייתה רצופה כישלונות ● בראיון לגלובס היא מספרת שמבחינתה, חיסוני הקורונה הם רק ההתחלה

אוניברסיטת הרווארד / צילום: Shutterstock

קרן המיליארדים של הרווארד תפסיק להשקיע בתעשיות מזהמות

קרן ההשקעות של אוניברסיטת הרווארד, המוערכת ב-42 מיליארד דולר, הודיעה שתפסיק להשקיע בתעשיות מזהמות, ובמקום זה תתמוך בכלכלה ירוקה ● בצעד זה מצטרפת האוניברסיטה לגל ההולך ומתעצם של משקיעים המתרחקים מתעשיות אלו

דורי נאוי / צילום: איל יצהר

"התחרות האמיתית שלנו היא הבנקים": דורי נאוי מסכם תקופה סוערת ומספר על הקרע המשפחתי

דורי נאוי, בעל השליטה בחברת האשראי החוץ-בנקאי אחים נאוי, מסכם שנה וחצי סוערות, שכללו מאבק מול אחיו ושותפו לשעבר, מסביר למה רצה לעבור בלב משבר הקורונה למיאמי, מדבר על תרומת החברה לפריחת הענף ומספר מדוע אינו חושש מהתלות באשראי לענף הנדל"ן

וינה בכריסמס / צילום: גילי מצא

חכו ל"אחרי החגים": מחירי הטיסות והחופשות צפויים לצנוח

המחירים של טיסות לאירופה אחרי החגים נמוכים משמעותית מאלה שעכשיו, גם עד כדי חצי מחיר

שר המשפטים גדעון סער / צילום: תמר מצפי

נסיגה לתפארת: הנסיגה של סער מיוזמת פיצול תפקיד היועמ"ש מדאיגה במיוחד

הדיווחים בתקשורת על כך ששר המשפטים גדעון סער לא מתכוון להוציא לפועל את היוזמה המשמעותית ביותר שהיה אמור להוביל כשר משפטים - פיצול תפקיד היועמ"ש - צריכה להדאיג כל אזרח שהדמוקרטיה חשובה לו

שופטי בית משפט עליון / צילום: יוסי זמיר

הגיעה העת להחזיר את השימוש בכלי הסליחה לדיון המשפטי

אשה דתייה תבעה פיצויים של חמישה מיליון שקל מבעלה, לאחר שגילתה שהסתיר ממנה את היותו הומוסקסואל וחילוני • שופטי העליון הבינו את כאבה של האשה, אך דחו את התביעה בפסק דין שממחיש את הפער בין החוק היבש לבין המוסר והכפרה: "הדין האזרחי לא נועד לרפא לב שבור"

כלי רכב צבאיים סיניים נושאים טילי DF-41. הטילים מיועדים לשאת עד 10 ראשי נפץ שניתן לשלוח למטרות שונות / צילום: Associated Press, Mark Schiefelbein

סין רואה בארסנל הגרעיני שלה יותר מגורם הרתעה

בייג'ינג מוסיפה ראשי נפץ, טילים וצוללות בקצב מדאיג. המטרה שלה היא דומיננטיות כלל עולמית

כלא גלבוע / צילום: Reuters, Ilia Yefimovich

למי שייכות הזכויות על תוכניות אדריכליות

התוכניות של כלא גלבוע פורסמו באתר האינטרנט של משרד האדריכלים פורה-יעקובי-קרני, שתכנן את המבנה ואז הוסרו ● שב"ס: "ההיבטים המשפטיים של פרסום זה נבחנים בימים אלה”

חוף הים בראשון לציון. חניוני ענק עד הים / צילום: Shutterstock

השכפול, הזלזול, ההזנחה: כל חטאי התכנון של ישראל

אין צל, אין תכנון שמתאים לקנה מידה אנושי, אין חן לבניינים וכולם נראים אותו דבר ● גלובס פנה לאנשי התכנון העירוני הבכירים בארץ בבקשה שיצביעו על הכשלים, ויציעו פתרונות

התחדשות עירונית בקליין 1, המושבה הגרמנית, ירושלים / הדמיה: avi ben chamo

"התהליך כולו נמשך כבר כ-12 שנים. אני לא מבינה למה זה ככה. זה צריך לקחת חודשים"

הבניין ברחוב קליין 1 במושבה הגרמנית בירושלים עובר חיזוק ושיפוץ. רוב הדיירים עזבו על חשבונם, ומחכים לחזור לדירה המחודשת. "מאוד רצינו חניה אבל לא היתה אפשרות"

חנויות סגורות / צילום: כדיה לוי

הממשלה מתעלמת מההשפעות החברתיות של הקורונה

הפגיעה הכלכלית של הקורונה קשה יותר בקרב האוכלוסיות החלשות ● אלה סופגות מכה כפולה: הכנסתן השוטפת של רבים בקרבן קטנה בגלל האבטלה ויכולתן לשמור על מעט ההון שבידיהן נפגעה ● הממשלה מתעלמת מההשפעות החברתיות של הקורונה ומהגידול הצפוי באי השוויון

משגר פאלקון 9 של SpaceX / צילום: Associated Press, John Raoux

חברת SpaceX של אלון מאסק רוצה לקבוע אבן דרך נוספת בשיגור המתוכנן

בטיסה הקרובה של החברה אמורים שלושה אסטרונאוטים אזרחיים להקיף את כדור הארץ מגובה של כ־580 קילומטר במשך שלושה ימים