גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המחלה הכרונית של מערכת הבריאות: התקציב מזנק, אז למה השירות עדיין מדשדש?

מערכת הבריאות קורסת מהרעבה תקציבית? תקציב הבריאות דווקא עלה משמעותית בעשורים האחרונים, וזאת לפני התוספת עליה הוסכם היום ● לאן הלך הכסף? בזמן שמספר התקנים בישראל לרופאים, לאחים ולאחיות הוא מהנמוכים במערב, המשכורות לרופאים בכירים זינקו ביותר מ־80%

בית חולים תל השומר. מספר התקנים בישראל לרופאים, אחיות ואחים מהנמוכים במערב / צילום: עינת לברון
בית חולים תל השומר. מספר התקנים בישראל לרופאים, אחיות ואחים מהנמוכים במערב / צילום: עינת לברון

הסכמות על סוגיית תקציב הבריאות אולי הושגה הבוקר, אבל הכותרות בשנים האחרונות זעקו: "מערכת הבריאות בקריסה". והמצב במסדרונות בתי החולים רק מאשרר את הזעקה הזו. המחלקות הפנימיות עולות על גדותיהן, תור לרופא מומחה כמו גם תור לבדיקת MRI יכולים לקחת חודשים ארוכים.

על הרקע הזה, שר הבריאות ניצן הורוביץ איים בשבוע שעבר שלא יתמוך בתקציב המדינה אם לא יכיל תוספות משמעותיות לתקציב הבריאות. אם מסתכלים על התוספת של 2.5 מיליארד השקלים שאושרה לאחרונה לתקציב הביטחון - קל להבין אותו.

לפי הפשרה שהושגה הבוקר, התוספת התקציבית ל-2022 תהיה כ-2 מיליארד שקלים. יעודם המוצהר הוא הסיוע לבתי החולים הציבוריים, קיצור משמרות המתמחים ושיפור שרות הרופאים המומחים בפריפריה. הסיכום הזה מסיר את המכשול המרכזי מההצבעה בממשלה. בתוך ההעלאה של תקציב הבריאות, כרבע ישמש להגדלת סל התרופות. 

הזנחה תקציבית?

חוק ההסדרים שעבר היום בממשלה מנסה לטפל במשאבים המוגבלים בדרכים אחרות: גביית 20 שקל על ביקור אצל רופא מומחה שלא בהפניית רופא משפחה, ודרישת אחריות תקציבית נרחבת יותר ממנהלי בתי החולים. ההסתדרות הרפואית מתנגדת נחרצות לחלק האחרון, ויושב הראש פרופ’ ציון חגי אמר: "חוק ההסדרים מבקש להתחשבן עם מנהלי בתי חולים עד כדי איום הפיטורים, במקרה של חריגה מיעד התקציב". הדרך לטפל בחוליי מערכת הבריאות, על פי ההסתדרות הרפואית ושר הבריאות - היא על ידי תוספת תקציבית, לאחר הזנחה משמעותית, להגדרתם, של מערכת הבריאות בשנים האחרונות.

שר הבריאות ניצן הורביץ / צילום: אורון בן חקון

עם זאת, נראה שהטענות על ההזנחה התקציבית אינן מדויקות: ההוצאה הציבורית על בריאות, כלומר ללא תשלומים פרטיים, עלתה בשנים 2009-2019 ב-79%. בעוד תקציב הבריאות הישיר עומד על 41 מיליארד שקל לעומת 55 מיליארד לתקציב הביטחון למשל, סך ההוצאה הציבורית על בריאות (כולל תשלומי מס בריאות) עקפה אותו לפני מספר שנים, והיום עומדת על 68 מיליארד שקל.

גם אם ננרמל את ההוצאה על בריאות למחירים, לגודל האוכלוסייה ולהרכב הגילאים - נגלה שבין 2009 ל-2019 ההוצאה הציבורית על בריאות עלתה ב-15.7%. העלייה בתקציב הבריאות כל כך ניכרת, שהיא מאפילה על ההוצאה הפרטית: מרכיב ההוצאה הפרטית על בריאות בישראל ירד מ-38.2% ב-2009 ל-33.8% ב-2019. אם נשווה את עצמנו ל-OECD, נגלה שבעוד שממשלות ה-OECD מוציאות בממוצע 6.4% מהתמ"ג על בריאות, אנחנו מוציאים 6.5% אחרי נרמול לגילאי האוכלוסייה. כלומר - גם ביחס לעולם ההוצאות שלנו על בריאות נחשבות סבירות.

 

אז על מה נשענת הטענה על שחיקה בתקציבים ובמשאבים? אולי על תקני המיטות בבתי החולים המצטמצמים: ירדנו מ-3.16 תקני מיטות (ל-1,000 נפשות) ב-2009 ל-2.96 תקנים ב-2019, מה ששם אותנו במקום ה-25 ב-OECD. אבל האמת היא שכמעט כל מדינות ה-OECD מצמצמות את תקני המיטות שלהן בשנים האחרונות, כחלק ממגמה של מעבר בטיפול בבתי החולים לטיפול בקהילה. לנתון זה, שלרוב משמש כהוכחה ניצחת לקריסת מערכת הבריאות, כדאי להתייחס בזהירות - גם כי הטיפול בישראל הוא פחות בבתי החולים ויותר בקהילה, וגם כי זו המגמה במערב ככלל.
גם באיוש המשרות הרפואיות המצב מורכב: ישראל במקום ה-19 ברופאים לנפש. באחיות המצב גרוע יותר, ואנחנו במקום ה-31 ב-OECD מבחינת יחס האחיות ל-1,000 נפשות, עם עלייה קלה מ-4.73 אחיות ל-1,000 נפשות ב-2009, ל-5.01 אחיות ל-1,000 נפשות ב-2019.

הרופאים מתמעטים

למרות שנראה שמצבנו בתקני רופאים טוב ממצבנו בתקני אחיות, בעתיד המצב צפוי להתהפך - חלק אדיר מהרופאים שלנו הוכשרו בברית המועצות, ורבים מהם יפרשו בעשור הקרוב. אנחנו במקום השני מהסוף ב-OECD בהכשרת רופאים, ו"צוואר הבקבוק" מצד מיעוט מתמחים ורופאים חדשים עלול להביא לאסון: ניתוח של משרד הבריאות חוזה ירידה בשיעור הרופאים בישראל בעשור הקרוב.

אם כך, כיצד ניתן להסביר את הזינוק בתקציב הבריאות, ואת העובדה שהוא נחשב סביר ביחס לעולם, לעומת התקנים המעטים במיטות, רופאים ואחיות? הסבר אחד יכול להיות השכר המזנק: מאז 2009, שכר הרופאים המומחים הצעירים עלה ב-59%, שכר המנהלים עלה ב-62% ושכר המומחים הבכירים עלה ב-83%. המתמחים זכו בתוספת צנועה יותר בעשור האחרון, של 49% בלבד. כיום, משרה מלאה של רופאים (ללא סטאז’רים) מביאה לשכר ברוטו ממוצע של 37,749, ואפילו השכר החציוני חצה כבר את רף ה-30,000 לחודש. "העשירון העליון" של רופאים מרוויח היום בממוצע 79,080 שקל בחודש.

הסבר נוסף יכול להיות ניהול לא נכון של מערכת הבריאות: משרד האוצר מלין על חריגות תקציביות קבועות של בתי החולים, שמאפשרות להם "לסחוט" תקציבים נוספים מעבר למה שמוחלט בתקציב המדינה. נייר עמדה של ד"ר אורי כץ (כלכלה) וד"ר זיו גיל (רפואה) מצביע על כשלים רבים בהקצאת התקנים הפנימית בתוך בתי החולים, וממליצים על שידוד מערכות בתוך בתי החולים כתנאי לתוספות תקציביות משמעותיות. מחקרים כאלה מביאים את האוצר לדרוש ממנהלי בתי החולים אחריות תקציבית מוגברת, אך כפי שניתן לראות ההסתדרות הרפואית מתנגדת לכך נחרצות.

מערכת הבריאות הישראלית סובלת מבעיות כרוניות וארוכות שנים, אך הטיפול הנוכחי בדמות זינוק תקציבי לא הוכיח את עצמו. האם תוספת משאבים היא מה שמערכת הבריאות זקוקה לה? אולי בד בבד עם רפורמות בדרך בה אנחנו משקיעים את המשאבים: בניהול בתי החולים, בהכשרת רופאים ובקביעת שכרם.

 

תגובות

ממשרד האוצר נמסר: "משרדי הבריאות והאוצר יושבים לדיוני תקציב והגדלה של מעל 800 מיליון שקל לתקציב הבריאות. בין היתר עבור נושאים כמו הגדלה של מעל 200 כסאות לימוד לרופאים, ו-1,200 לאחיות; תכנית פסיכיאטריה; קיבוע של מעל מחצית מתקני הקורונה שהם שווי ערך לתוספת של 4 שנים ועוד".

מההסתדרות הרפואית נמסר בתגובה: "מנהלי בתי החולים בישראל נאלצים לעבוד בסביבה של תת-תקצוב כרוני ומובנה, שמביא אותם להקדיש חלק משמעותי מזמנם בגיוס משאבים, שלא לומר גירוד כספים, מהארץ ומהעולם. לא רק שמשרד האוצר מודע לכשל הזה - האוצר הוא שמוביל אותו ואף נהנה ממנו, כדי לחזק את מוטת השליטה שלו על המערכת.

"לכן יש בהצעה החדשה של האוצר לא מעט מוסר כפול ואף גלגול עיניים, וזו הסיבה להתנגדות שלנו - הרצון של האוצר לשלוט בבתי החולים ולהפוך את מנהלי בתי החולים לבובות של פקידים, במקום לעשות את מה שהם עושים כיום: לפעול לטובת המטופלים לפני כל אינטרס אחר. מוטב לכולם אם האוצר יימצא פתרונות תקציביים, במקום לעסוק במשחקי שליטה מיותרים".

פנינו למשרד הבריאות ולשר הורוביץ, אך לא נמסרה מהם תגובה.

עוד כתבות

טסלה בעמדת טעינה פרטית בתל אביב / צילום: בר לביא

מהחום של המזרח התיכון ועד בעיות תשתית: מסלול המכשולים של המכונית החשמלית בישראל

במשרד האנרגיה מקווים כי תוך עשור יימכרו בישראל רק מכוניות חשמליות, אבל המציאות בשטח רחוקה מהיעדים הממשלתיים ● בדרך אל ההמונים ממתינות לרכבים החשמליים כמה משוכות מקומיות ייחודיות, ממזג האוויר ועד תשתית החשמל שכבר נערכת לגבות את המחיר

פרויקט של אוורגרנד בבנייה בסין / צילום: Reuters, Carlos Garcia Rawlins

הממשלה תתערב? חברת הנדל"ן הסינית הקורסת מנסה לצאת מהבוץ

יו"ר חברת הנדל"ן הסינית אוורגרנד, שהכניסה את שווקי העולם לסחרור, שיגר מכתב לעובדים בו הוא מוסר כי החברה בטוחה ש"היא תצא מהרגע הכי חשוך שלה" ללא פירוט בנוגע למהלכיה בעתיד הקרוב ● בינתיים עיני המשקיעים נשואות לממשלת סין בתקווה לחילוץ

מי יכול להיות הייטקיסט

חולמים על משרה בהייטק? אלה חמשת המכשולים שתצטרכו לדלג מעליהם

אם נדמה לכם שכולם פתאום עוברים להייטק, אתם כנראה טועים ● לרבים הדרך למשרה מאתגרת בשכר דמיוני רצופה משוכות שצריך לדלג מעליהן: מחוסר ניסיון ועד קושי לדבר באנגלית ● בדקנו עם מגייסים ומנהלים מה הם באמת מחפשים ומה צריך לעשות כדי להכניס רגל בדלת של התעשייה

סוכות בירושלים. התעשייה סביב בנייתן מתחילה כבר באלול / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

אתרוגים לאחרי סוכות: איך לשווק לחברה החרדית בלי לטעות

כל אחד מחודשי השנה העבריים יכול לשמש הזדמנות מצוינת לקמפיין שיווקי ופרסומי עבור החברה החרדית, אם רק משתמשים בשפה המתאימה ● למה משתלם לקדם מוצרי חלב באוגוסט, מתי מומלץ לפרסם לימודים אקדמיים ומתי כדאי למכור מקפיאים ● מבוסס על פרק מהספר "איך למכור ארטיק לחרדים"

נתב''ג / צילום: מיכל רז חיימוביץ

גם ארה"ב רוצה להחזיר את התיירות. מתי ישראל תתעורר?

אי אפשר להתווכח עם הרצון לשמור על הבריאות של האזרחים, אך אפשר כבר להבין שהקורונה אינה עניין זמני וחולף וצריך להסתכל על מדינות אחרות, בהן התחלואה נמוכה מזו שלנו, שכבר פתחו שעריהן לתיירות ומתנהלות לצד הקורונה

ענקית הנדל''ן הסינית אוורגרנד (Evergrande) צונחת בכ-11% / צילום: Reuters

גדולה מדי כדי ליפול? הסיפור של ענקית הנדל"ן הסינית שהכניסה את השווקים בעולם למערבולת

אוורגרנד הסינית נמצאת על סף חדלות פירעון בשל חובות ענק בגובה של כ-300 מיליארד דולר, מה שיוצר אפקט דומינו שמשפיע על השווקים הגדולים בעולם ● החברה מעסיקה באופן ישיר כ-200 אלף עובדים ומחזיקה ביותר מ-1,300 פרויקטי נדל"ן ביותר מ-280 ערים בסין ● מהן הסיבות למצוקות החברה?

הבניין שגוגל צפויה לרכוש. ייפתח מחדש ב-2023 / צילום: Shutterstock, Warren Eisenberg

גוגל תרכוש בניין משרדים בניו יורק תמורת 2.1 מיליארד דולר

מדובר בעסקה הגדולה ביותר בתחום המשרדים בארה"ב מאז שהחלה המגפה ● בוול סטריט ג'ורנל מדווחים כי גוגל כבר שוכרת את הבניין, והיא צפויה לרכוש אותו ברבעון הראשון של 2022 ● שטח הבניין הוא יותר מ-120 אלף מ"ר

משרדי הוט / צילום: מץ 76

הוט מתנצלת ומציעה חבילות גלישה חינם לדיירים שנאלצים להתפנות

בעקבות הביקורת על כך שהוט דרשה להחזיר לה ציוד שהשכירה לדיירים שנאלצים להתפנות מבניינים בסכנת קריסה בחולון ובמקומות נוספים, החברה מיהרה לקחת אחריות

אתר הבנייה של חוות השרתים של אמזון באזור התעשייה הר טוב / צילום: איל יצהר

חווה בכל פינה: ענקיות הטק נכנסו למלחמה ואיתן חברות הנדל"ן - האם יש מקום לכולן?

מכרז נימבוס הממשלתי היה רק יריית הפתיחה בטרנד הנדל"ני הישראלי החדש, אליו הצטרפו צמרת חברות הנדל"ן ואפילו עומר אדם כבר התחייב להשקיע בחוות שרתים תת-קרקעית ● מי תהיה הראשונה ומי האחרונה במרוץ להשלמת חוות השרתים, והאם גוגל באמת תלויה בתושבי בני ציון כדי להשלים את השתלטותה על שוק הענן בישראל?

שדה תעופה בן גוריון / צילום: מיכל רז חיימוביץ

טורקיה נשארת אדומה, מקסיקו יוצאת מהרשימה: משרד הבריאות מעדכן את סיווג המדינות

משרד הבריאות פרסם את המלצת סיווג המדינות שתכנס לתוקף ב-27 בספטמבר ●  אוקראינה היא שיאנית שיעור התחלואה בחודש האחרון (לאחר הביקור ההמוני באומן) עם כ-5.5% שיעור הדבקה עד 10 ימים לאחר הנחיתה

עיר הנמל הצרפתית ברסט / צילום: Shutterstock, Christian Musat

האירופים מצאו לאן לברוח ממשבר האקלים וזה יצר בום נדל"ני

שוק הנדל"ן למגורים באזורים הכפריים באירופה, במיוחד אלה הקרובים לים, מתפוצץ בזכות נהירה מהערים הגדולות ומחירי הבתים מטפסים ● הצפיפות, מיעוט השטחים הפתוחים וגלי החום של השנים האחרונות מבריחים את האירופים לכפר לא פחות ממגבלות הקורונה על הערים הגדולות

שליח וולט / צילום: Shutterstock, Karolis Kavolelis

קריסה ועוד קריסה: וולט לא מצליחה להפוך את המשבר להזדמנות

לא לעולם חוסן: התפיסה של וולט לפיה משברים תדמיתיים חייבים להיענות בשקט מוחלט עד יעבור זעם היא תפיסה ארכאית שלא מתאימה לעידן החדש ● על החברה לפעול בשקיפות, ולקחת אחריות במקרים שבהם זה הדבר הנכון לעשות

התצוגה של רוברטו קוואלי בשבוע האופנה במילאנו, 2019 / צילום: Reuters, Alessandro Garofalo

בניין יוקרה של בית האופנה קוואלי יוקם בדובאי. העלות: 545 מיליון דולר

גורד השחקים בן 70 הקומות ימוקם במרינה של דובאי. בנייתו תתחיל ב-2022, והיא אמורה להסתיים תוך ארבע שנים ● לדברי הבעלים חוסיין סאג'ואני, בית האופנה, שנתקל בשנים האחרונות בקשיים כלכליים, צפוי להתחיל לפעול בענפים נוספים

עמוס סימן טוב, מנכ''ל ומייסד החברה / צילום: יח''צ

חברת הפינטק הישראלית Way2VAT השלימה הנפקה בבורסה האוסטרלית

ההנפקה בוצעה לפי שווי של 30.7 מיליון דולר אוסטרלי (כ-72 מיליון שקל) ● ביום המסחר הראשון שלה המניה זינקה ב-57.5% ● אחרי העלייה ביום המסחר הראשון, ביום המסחר השני המניה ירדה בכ-8%

מבקר המדינה בביקור בבניין שקרס בחולון

לישון במתנ"ס, להתקלח בקאנטרי: מה יקרה למי שיאבד את הדירה ברעידת אדמה?

קריסת הבניין בחולון היא רק הקדמה לאסון גדול שיקרה אם תתרחש פה רעידת אדמה ● האם קיים נוהל לטיפול באנשים שאיבדו את ביתם, על מי האחריות לספק להם קורת גג ומזון והאם המדינה ערוכה לכך?

אחמד טיבי / צילום: אורון בן חקון

כשככה מתבטאים הח"כים, מה הפלא שמתעורר חשד

בשבוע שעבר קבע כאן עמיתי מוחמד מג'אדלה כי "כשיום כיפור בפתח, לאזרחים הערבים מגיעה סליחה מהאזרחים היהודים במדינה, ולא רק בגלל השבוע האחרון" בשל החשדות שעלו לאחר בריחת האסירים ● למרות שאסור להכליל את כל החברה הערבית, הטענה החמורה הזאת לא יכולה להישאר ללא מענה

מטוס אל על בנתב''ג / צילום: מיכל רז חיימוביץ'

סערה באל על. על הפרק: צמצום צי המטוסים ופיטורי 1,500 עובדים נוספים

כיום מונה הצי של אל על 45 מטוסים, אולם הנהלת החברה מבקשת להקטין את צי המטוסים משמעותית ולהשאיר בו 29 מטוסים בלבד ● כ-1,500 עובדים הם שישלמו את מחיר ההתייעלות - בנוסף ל-2,000 עובדים שכבר נפרדו מהחברה

נמל גואנגג'ואו בסין / צילום: Shutterstock, GuoZhongHua

ההישענות על השקעות סיניות: הנזק רב על התועלת

מן הראוי כי אותם אלה שסוברים שהגדלת הסחר וההשקעות של סין בישראל תניב לנו יתרונות חוץ, ישקלו זאת היטב מחדש ● אם סין צריכה לבחור בין השקעותיה בישראל לבין גישה לנפט ולנמלים ערבים, הבחירה ברורה

הבורסה בפרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

העליות בוול סטריט מתמתנות; אוטונומו נופלת ב-6.2%

מדד דאקס הוסיף 1.4%, פוטסי עלה ב-1.1% וקאק התחזק ב-1.5% ● בגזרת הקריפטו, הביטקוין נחלש ב-2.6% ואת'ריום מאבד 3.7% ● החוזים העתידיים על זהב עולים ב-0.9% והחוזים על כסף מוסיפים 1.4%

שרת הפנים איילת שקד / צילום: שלומי יוסף

"אני מתנגדת לפיקוח על שכר דירה. בניגוד לאירופה, פה יש תרבות של קנייה. ככה זה"

שרת הפנים איילת שקד מודה כי אין טעם לדבר על ירידת מחירים אלא על ייצוב, ומצהירה כי תקים שבעה יישובים חדשים בנגב ובגולן ותשחרר סמכויות לרשויות ולוועדות מקומיות ● האם היא תצליח בריסון שוק הנדל"ן, במקום שקודמיה נכשלו?