גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"זו למעשה העלאת מסים": הפרק בחוק ההסדרים שמטריד את מומחי המס

בין שלל החקיקה המוצעת במסגרת "התוכנית הכלכלית" בחוק ההסדרים, ברשות המסים ובאוצר מבקשים להעביר תיקוני חקיקה שאמורים לעדכן את כללי המיסוי החלים על שותפויות בישראל ● לדברי מומחי מס, "החקיקה יוצרת מגבלות חדשות שיביאו להגדלת הכנסות המדינה ממסים, וזו למעשה העלאת מסים, העומדת בניגוד להבטחות שר האוצר"

שר האוצר אביגדור ליברמן. הבטיח לא להעלות מסים / צילום: איל יצהר
שר האוצר אביגדור ליברמן. הבטיח לא להעלות מסים / צילום: איל יצהר

בין שלל החקיקה המוצעת במסגרת "התוכנית הכלכלית" בחוק ההסדרים (הפרק הפיסקאלי), ברשות המסים ובאוצר מבקשים להעביר תיקוני חקיקה שאמורים לעדכן את כללי המיסוי החלים על שותפויות בישראל ו"להתאים אותם לאמות-המידה המקובלות בעניין זה, לרבות שנקבעו בישראל לעניין מיסוי חברות בית, חברות משפחתיות ושותפויות גז ונפט" (כלשון התיקון).

מדובר בסגירת פרצת מס שרשות המסים מבקשת לסגור שנים, לאחר שלפני כעשור בית המשפט כבר קבע כללים למיסוי שותפויות שאינם מוזכרים בשום חוק וההלכה הפסוקה הפכה לנוהג הקיים, ואולם לדברי מומחי מס, מאחורי ההסבר התמים הזה מסתתרת גם העלאת מס וגם רפורמה משמעותית בתחום מיסוי השותפויות שלא מתאימה לעבור במסגרת חוק ההסדרים.

שותפות היא התאגדות של שתי ישויות, או יותר, המעוניינות לשתף הון, נכסים ומשאבים שונים שבבעלותן, על-מנת לייצר ערך מוסף כלכלי. כללי המיסוי החלים על שותפות מרוכזים במספר פסקאות אשר נקבעו בסעיף 63 לפקודת מס הכנסה, ומתמצים בהדגשת חבותם של השותפים במס על הכנסת השותפות, ואת חובתם לדווח עליה. עד שנת 2001 מוסו שותפויות על-פי "הגישה המצרפית למיסוי שותפויות", לפיה אין להכיר בשותפות כישות עצמאית לעניין דיני מס הכנסה, וכי יש למסות ישירות את השותפים בגין חלקם היחסי בנכסי השותפות ופעילותה. ב-2001 ניתן בבית המשפט העליון פסק דין "שדות" שקבע שיטה חדשה למיסוי שותפויות, שבמרכזה תפיסת השותפות כישות סגורה לעניין סיווג ההכנסה, אשר תוצאת המס הסופית של פעילותה תיקבע תמיד גם בהתאם לתכונותיהם של שותפיה. השותפות אומנם לא מחויבת ישירות בתשלום המס על הכנסתה לפקיד השומה, אך הבסיס לשומתה מחושב בנפרד כישות עצמאית ומבחינת כללי המיסוי, דומה מכירת זכויות בה למכירת מניות בחברה. בחוק המוצע במסגרת חוק ההסדרים מפותח מודל המיסוי שנקבע בפסק דין שדות, תוך צמצום היכולות הקיימות במצב המשפטי הקיים לנצל מבנה שותפות לצורך התחמקות מתשלום מס. לטענת רשות המסים והאוצר, רבים מהכללים המוצעים בתזכיר נועדו להבהיר את המצב המשפטי הקיים ערב תיקון החוק.

בדברי ההסבר לתיקוני החקיקה צוין כי התיקון מוצע בשים לב למבנה הייחודי בו מאורגנת שותפות, אשר בהיעדר כללים ברורים מייצר אי ודאות רבה בקרב נישומים ומשקיעים המעוניינים להשקיעו בשותפות ואף נותן פתח נרחב להפחתה בלתי לגיטימית של תשלום המס. מטרות נוספות לחוק המוצע כוללות הסדרת אופן המיסוי החל על שותפויות ושותפים המשקיעים בנכסים פיננסים באמצעות קרנות השקעה וכן הסדרתן של הטבות המס הניתנות על השקעת תושב חוץ בקרן הון סיכון - הטבות אשר ניתנו עד כה מכוח אישורים פרטניים שהוציא מנהל רשות המסים לפי פקודת מס הכנסה. עיקר מתווה ההטבות המוצעות לקרנות אינו חדש ומטרת ההצעה בעניין זה היא להביא לאישור הכנסת הטבות שניתנו עד כה באופן מנהלי פרטני, תחת קריטריונים אחידים.

לדברי עו"ד טלי ירון אלדר, שותפה במשרד ירון אלדר פלר שורץ ושות', ונציבת מס הכנסה לשעבר, "התזכיר מנסה ליישם כללים שרשויות המס נוהגים לפיהם כבר שנים ארוכות, חלקם מגבלות שיש בחוק וחלקם כלל לא בחוק. כלומר, כיום רשויות המס פועלות נגד שותפויות בלי שיש להם הסמכה לכך בחוק. זה קרה בעקבות פס"ד שדות, שניתן לפני כעשרים שנה, שקבע שבשותפות אין שקיפות מלאה, לא הכול שייך לבעלי המניות, אלא צריך לראות הזכות בשותפות כנס נפרד. זה הוביל להתייחסות שונה של רשויות המס במהלך השנים לשותפויות. כעת יש ניסיון לעשות סדר בעניין זה, וליישם ולשים המגבלות בצורה מסודרת ומפורשת בחוק".

אם כל מטרת החוק היא להסדיר את המצב הקיים בפועל למיסוי שותפויות, מדוע היא זוכה להתנגדות רחבה מצד הלשכות המקצועיות, בהן לשכת רואי החשבון שטענה בהתייחסות ששיגרה לאוצר על טיוטת ההצעה כי "מדובר בנושא רחב ביותר בעל השלכות כבדות משקל על העסקים במשק, המחייב דיון נפרד ומעמיק ועל כן אין מקום לנושא זה בחוק ההסדרים"?.

כללי מיסוי חדשים לקרנות הון סיכון

התשובה לכך היא שהציבור הרחב לא ממש מבין מה כתוב בפרק הזה בחוק ההסדרים, מדובר בפרק מקצועי שמטריד כרגע רק את מומחי המס, אבל בפועל הוא ישפיע דרמטית על כלל המשק ויטיל מס נוסף על חלק מאנשי העסקים.

כך למשל, לדברי ירון אלדר, קרנות הון סיכון שהיו מחוץ לחוק, נכנסות כעת לכללי מיסוי חדשים. "בתזכיר נכלל הסדר בנוגע לקרנות הון סיכון, ויש לו השפעה מהותית על קרנות ההון סיכון. הדבר המשמעותי שהחוק משנה, זה שעל דמי הצלחה יש שיעור מס של 15%, ולא נוסחה שנקבעת כל פעם מחדש. לזה יש יתרונות וחסרונות, זה משחק לידיהם של מי שמרוויחים יותר, ופוגע במי שמרוויח פחות מכך".

לדברי ירון אלדר, "הדבר העיקרי לפי תזכיר החוק זה שיהיה הרבה יותר קשה לקרנות שלא רוצות להיכנס לתנאי החוק, בגלל מגבלות קשות שהם שמים לפעול שלא על-פי רולינג. בחלק זה של הקרנות, השינוי איננו לטובה".

עניין נוסף שמטריד את המומחים הוא העובדה כי התיקון צפוי להטיל נטל מס נוסף על בעלי השותפויות. אומדן הגדלת ההכנסות הצפוי מתיקון החקיקה המוצע נאמד על-ידי האוצר בסכום של כ-200 מיליון שקל בשנה הראשונה, ובשנים לאחר מכן הם צופים כי הסכום יגדל. לדברי רו"ח בני יונה ממשרד ברכה ושות', לשעבר מנהל מחלקת מיסוי שוק ההון ברשות המסים, "שר האוצר הבטיח ויצא בכותרות על כך שהוא לא יעלה מסים ובפועל, השינוי הזה מוביל לגביית מסים נוספת של 200 מיליון שקל בשנה. זה בדיוק כמו העלאת מסים, פשוט צובעים את זה בצבע יפה יותר".

רו״ח יונה מוסיף כי "החוק הקיים מתייחס לשותפות כאל גוף שקוף ומחייב את השותפים בשותפות. לאורך השנים נקבעה פרקטיקה מקובלת למיסוי שותפויות, וניתנו לה מסמרות בפסיקה (הלכת שדות) ובחוזרי מס הכנסה - והשיטה הקיימת עובדת היטב, המחלוקות הם מועטות (יעידו על כך מיעוט פסקי הדין בנושא). החקיקה החדשה יוצרת מגבלות חדשות - כגון מגבלות על הפסדים, כניסת משקיעים ומכירת זכויות - שיביאו להגדלת הכנסות המדינה ממסים, וזו למעשה העלאת מסים, העומדת בניגוד להבטחותיו של שר האוצר שלא יועלו המסים".

עוד לדברי רו"ח יונה, "ההסדר החדש מבהיר רק חלק מהסוגיות הקיימות ולא נותן פתרון מלא, בעיקר לגבי קרנות השקעה. פתרון חלקי מנציח עיוותי מס שקיימים במקומות שיש לגביהם מחלוקת".

גם לדברי יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר, עו"ד דורון ברזילי, בעל משרד המתמחה במיסוי, מדובר בניסיון להגדיל את הכנסות המדינה ממסים ולא רק ניסיון "לעדכן" את מודל מיסוי השותפויות. בין היתר לדבריו, על-ידי הגבלת זכות הקיזוז על הפסדים של שותפים בשותפויות. "נראה כי במסגרת התיקון המוצע מנסה רשות המסים להגדיל את גביית המס על חשבון הנישום בכך שתגביל את הזכות לקזז הפסדים כנגד הכנסה. מדובר בהפרה של עקרונות בסיסיים ופגיעה חמורה בזכויות הנישום. למעשה, משמעות התיקון היא כי מעתה שותף שמחזיק בשותפות מוגבלת באחוזים מסוימים לא יוכל לקזז הפסדים מעבר לגובה השקעתו בשותפות. בנוסף, תוגבל הזכות של אותו שותף לקזז את רווחיו מהשותפות אל מול הפסדים שצבר ממקורות אחרים".

פגיעה באינטל ובמיקרוספט?

לדברי רו"ח איריס שטרק, נשיאת לשכת רואי חשבון, מדובר ברפורמה שתשפיע על המשק, ויש להוציא אותה מחוץ לחוק ההסדרים. כך למשל, לדבריה, "ההוראה בתזכיר הקובעת מיסוי ריבית על הלוואה שמעניק שותף לשותפות לפי מס שולי, גם אם מחזיק פחות מ-10 אחוז, תפגע בצורות התאגדות ובמתן הלוואות משותפים. כן, מיסוי משיכת שותפים, שחורג מבסיס עלות ואז שותף יחויב מייד במס רווחי הון זו הוראה הסותרת דין במדינות זרות ועשויה לגרום לכפל מס. בנוסף, יש הגבלה מהותית בקיזוז הפסדים ע"י השותף והשותפות כולל קיזוז הפסדים מלפני רכישת השותפות, כך שהשותף לא יוכל לקזז מהכנסות שותפות ויש הוראה אנטי תכנונית מיוחדת לשותפות מאד רחבה, שמאפשרת לפקיד שומה להתעלם מפעילות שבוצעו ע"י השותף או השותפות אם חושב שנועדו להפחתת מס".

עוד לדברי שטרק, "לעניין קרנות השקעה יש שינויים מהותיים בתנאים כמו הגבלת היקף השקעה בקרן ע"י השותף הכללי או קרובו עד 4 אחוז, וזאת בסתירה לדרישות משקיעים בקרן.

עוד נקבע בתזכיר, מיסוי דמי הצלחה לפי שיעור מס גבוה לעומת העבר וכן כי הקצאת זכויות בשותפות לתושב חוץ זה אירוע מס לשותפים קיימים - הוראה שתגרום לאנטי גיוס כסף.

לדברי שטרק, "הנושאים הללו הם רק מדגם, ולמעשה מדובר בשינויים מהותיים שישפיעו על עשיית פעילות גם של תושבי ישראל וגם משקיעי חוץ. לפיכך, זוהי חקיקה כבדה שמצריכה חשיבה".

מומחה המס עו"ד יאיר בנימיני, בעל משרד עורכי הדין בנימיני ושות', סבור כי מדובר בתיקון חשוב, אם כי בעייתי בחלקו. "לאחר כ- 20 שנה של הסדרי מס מקלים לחלק מקרנות הון סיכון, שתנאיהם ותחולתם נקבעו כ'תורה שבעל פה' בין נציגי הקרנות לבין נציגי משרד האוצר ורשות המסים, מבקש תזכיר החוק להכניס סוף-סוף לחקיקה הסדר מסודר שיחול על קרנות הון סיכון וקרנות פרייבט אקוויטי. קביעת התנאים בחקיקה - ובהם פטור למשקיעים זרים ושיעור מס מופחת למנהלים זרים - מקדמת שקיפות ויוצרת ודאות למשקיעים ומנהלים כאחד ומסירה חסמי כניסה לכניסת קרנות לישראל.

"יחד עם זאת", אומר בנימיני, "יש להצר כי החקיקה מבקשת להנציח את האפליה בין קרנות הון סיכון שיש להן מעל חמישה משקיעים לבין קרנות שיש להן משקיע עוגן אחד (מה שנקרא"corporate VC" ) אין טעם לקבוע כי גוף זר גדול כגון קרנות הון הסיכון של אינטל או מיקרוסופט ישקיעו בתנאים פחות טובים בישראל מאשר קרן עם ריבוי משקיעים".

לדברי בנימיני, חוסר נוסף בחקיקה הוא אי ההתייחסות להסדר הקיים מאז 2003 למנהלי קרנות הון סיכון אשר זכאים ליהנות משיעור מס מופחת על דמי ההצלחה מהקרן בתנאי שהקרן עומדת בתנאים מסוימים ויש לה משקיעים זרים. "גם כאן, קיימת אפליה בין מנהלים שמהות תפקידם זהה ללא אבחנה רלוונטית - מדוע שמספר המשקיעים בקרן ישפיע על שיעור המס של המנהל?"

גם עו"ד רו"ח רחלי גוז לביא, שותפה במחלקת המסים במשרד עמית, פולק, מטלון ושות', סבורה כי "למרות שתזכיר החוק נועד לכאורה להבהיר ולפתח את משטר המס הנוהג ביחס למיסוי שותפויות ובעלי הזכויות בהן, בהתאם לפסק דין שדות, בפועל הוא מכניס בדלת האחורית מספר הוראות הטומנות בחובן פגיעה ממשית בנישומים, אשר בינן לבין פסק דין שדות אין דבר וחצי דבר.

"כך למשל, מוצע כי 'הסדר המנהלים', המחיל שיעורי מס מופחתים ביחס לדמי הצלחה המשולמים לשותפים כלליים ישראליים בקרנות השקעה יבוטל, ושותפים אלו יחויבו במס שולי בגין הכנסתם זו. בנוסף, בדברי ההסבר לתזכיר מוצע לקבוע כי הטבות מס אשר ניתנו עד כה למשקיעים תושבי חוץ בקרנות השקעה פרטיות (פרייבט אקוויטי) מכוח החלטות מיסוי יוסדרו בחוק, אך זאת, במסגרת הוראת שעה לתקופה בת שנתיים בלבד, אשר לאחריהן, תיבחן השאלה האם ראוי להותיר הטבות מס אלו על כנן".

לדבריה, "אומנם כוונת מחברי התזכיר, ליצור בהירות ואחידות באשר למיסוי שותפויות, היא במקומה, אולם הפגיעה המסתמנת בציבור משקיעי החוץ ובמנהלי קרנות ההשקעה, שתרומתם הישירה והעקיפה לצמיחת המשק הישראלי אינה מוטלת בספק, אינה עולה בקנה אחד עם צרכיה הכלכליים של המדינה".

מעבר לכך, אומרת עו"ד רו"ח גוז-לביא, "נראה כי תזכיר החוק שפורסם דורש עבודה נוספת, היות וקיימים פערים בין דברי ההסבר ובין הוראות הסעיפים, לצד אי הגדרה מספקת וברורה של מונחים קרדינאליים ליישום החוק".

עוד כתבות

שדה תעופה בן גוריון / צילום: מיכל רז חיימוביץ

טורקיה נשארת אדומה, מקסיקו יוצאת מהרשימה: משרד הבריאות מעדכן את סיווג המדינות

משרד הבריאות פרסם את המלצת סיווג המדינות שתכנס לתוקף ב-27 בספטמבר ●  אוקראינה היא שיאנית שיעור התחלואה בחודש האחרון (לאחר הביקור ההמוני באומן) עם כ-5.5% שיעור הדבקה עד 10 ימים לאחר הנחיתה

נמל גואנגג'ואו בסין / צילום: Shutterstock, GuoZhongHua

ההישענות על השקעות סיניות: הנזק רב על התועלת

מן הראוי כי אותם אלה שסוברים שהגדלת הסחר וההשקעות של סין בישראל תניב לנו יתרונות חוץ, ישקלו זאת היטב מחדש ● אם סין צריכה לבחור בין השקעותיה בישראל לבין גישה לנפט ולנמלים ערבים, הבחירה ברורה

מי יכול להיות הייטקיסט

חולמים על משרה בהייטק? אלה חמשת המכשולים שתצטרכו לדלג מעליהם

אם נדמה לכם שכולם פתאום עוברים להייטק, אתם כנראה טועים ● לרבים הדרך למשרה מאתגרת בשכר דמיוני רצופה משוכות שצריך לדלג מעליהן: מחוסר ניסיון ועד קושי לדבר באנגלית ● בדקנו עם מגייסים ומנהלים מה הם באמת מחפשים ומה צריך לעשות כדי להכניס רגל בדלת של התעשייה

מטבעות דיגיטליים / צילום: Shutterstock

ארה"ב תפעיל סנקציות במאבק נגד דרישות הכופר בקריפטו

ממשל ביידן רוצה לסכל את התשתית הפיננסית הדיגיטלית המאפשרות קיום של מתקפות כופר, שרובן מגיעות מרוסיה

אלון מאסק / צילום: Shutterstock

בית עם בריכה, במחיר דירת 3 חדרים בסן פרנסיסקו: ההייטקיסטים הישראלים נוהרים לאוסטין. אלון מאסק כבר שם

הקהילה הישראלית באוסטין טקסס צמחה פי שלושה בשנתיים האחרונות, כשמרבית המצטרפים הם הייטקיסטים שהעדיפו אותה על פני עמק הסיליקון  הנהירה של אנשי טכנולוגיה - אמריקאים וישראלים - לאוסטין, מתרחשת בשל יוקר מחיה נמוך וחיים שוקקים, ללא מגבלות קורונה ● אפילו טסלה ואלון מאסק כבר שם ● האזינו 

שרת הכלכלה אורנה ברביבאי / צילום: יוסי זמיר

"החללית של ההייטק לא יכולה להמריא ולהסתכל למטה על ה־85% שנותרים מאחור"

התקציב יעבור, רפורמת הייבוא לא תפגע בתעשייה כחול־לבן, ומודל החל"ת יצר "תת־תרבות הרסנית" של עבודה בשחור ● שרת הכלכלה אורנה ברביבאי מסבירה איך תשחרר את הכלכלה הישראלית מהחסמים שחונקים אותה, ומדוע היא בעד תוספות הרמטכ"ל לפורשי מערכת הביטחון

לשכת תעסוקה ת''א / צילום: שירות תעסוקה

המגזר העסקי לליברמן: לפתוח במבצע נרחב של הכשרות מקצועיות

נשיאות המגזר העסקי פנתה הערב לשר האוצר אביגדור ליברמן והתריעה: "תופעה מדאיגה: למרות שמספר המשרות הפנויות עומד על כ-135 אלף משרות (זהו שיא של כל הזמנים) לאחר פתיחת המשק, רמת האבטלה יורדת בקצב איטי"

מהנזק שגורמת אינסטגרם לנערים ועד להנחות הסלב: תחקיר ענק חושף את הסודות האפלים של פייסבוק

תחקיר מהדהד של וול סטריט ג'ורנל מציג איך מכופפת הרשת החברתית את הכללים עבור משתמשים בעלי פרופיל גבוה, כיצד הסתירה מידע שקושר בין פגיעה נפשית בצעירים להתמכרות לאינסטגרם ואיך משמשת הפלטפורמה בידיעתה לסחר בבני אדם ולהזמנות של רצח ● סגן נשיא בפייסבוק: "מבינים את האחריות של תפעול פלטפורמה גלובלית. המאמרים הכילו טענות שגויות"

איך משפרים את חווית הלקוח? / איור: גיל ג'יבלי

בעידן הדיגיטלי, שיפור חוויית הלקוח מטריד את אנשי השיווק הרבה יותר

הקורונה האיצה את השימוש של סמנכ"לי השיווק בכלים חדשניים, כולל בינה מלאכותית, כך עולה מסקר עולמי חדש שערכה סיילספורס ● מה הכי מטריד אותם בעידן הנוכחי, באיזה ערוץ שיווקי הם מתמקדים, ולמה הם משקיעים הכי הרבה אנרגיה במידע ונתונים על הלקוחות

הורים רבים מעידים שזמן המסך של ילדיהם התארך מעבר למה שהם היו רוצים בזמן הקורונה / צילום: Shutterstock, Subbotina Anna

איך תגמלו את ילדיכם - ואת עצמכם - מהמסכים

כעת זה הזמן לאיפוס דיגיטלי שיסיר מנהגי טכנולוגיה רעים שאתם ומשפחותיכם פיתחתם בזמן המגפה

דוג'קוין. העתק של העתק / צילום: Shutterstock, Jiri Hera

חיקויים לדוג'קוין? הקרב על הסימן המסחרי של המטבע שנהגה כבדיחה ושווה מיליארדים מתפרץ

המטבע הדיגיטלי שנועד להיות חסר ערך הגיח למרכז הבמה השנה בעזרתו של אלון מאסק. כעת ניטש קרב לגבי שמו

שר האוצר אביגדור ליברמן / צילום: רפי קוץ

ההחמצה הגדולה של תקציב המדינה - השינוי שלא נעשה במגזר הציבורי

מבנה השכר במגזר הציבורי מכיל במתכונתו הנוכחית עיוותים שהשפעתם השלילית חורגת למשק כולו ● קצב הגידול של 30% בשכר הנומינלי בעשור האחרון במשרדי הממשלה לעומת 19% בכלל המשק, מחדד את הפערים הכלכליים וחוסר השוויון ● המצב הקיים מייצר מערכת תמריצים קלוקלת - מערכת האיזונים המעוותת בין שני המגזרים, הפרטי והציבורי, לא תוכל להתקיים לאורך זמן

משרדי הוט / צילום: מץ 76

הוט מתנצלת ומציעה חבילות גלישה חינם לדיירים שנאלצים להתפנות

בעקבות הביקורת על כך שהוט דרשה להחזיר לה ציוד שהשכירה לדיירים שנאלצים להתפנות מבניינים בסכנת קריסה בחולון ובמקומות נוספים, החברה מיהרה לקחת אחריות

נמל שנזן. אחד מחמשת הנמלים הגדולים בעולם מבחינת נפח המכולות / צילום: Shutterstock, Alexey Lesik

מחיר התובלה הימית עלה ב-776% בתוך פחות משנתיים: כך זה ישפיע על הכיס שלנו

עלויות השינוע בכל העולם ממשיכות לעלות: בתחילת השנה מקום במכולה סטנדרטית מסין לאזור הים התיכון עלה פחות מ-6,000 דולר. היום המחיר הוא יותר מכפליים ● חברות הספנות מרוויחות מהזינוק בביקוש לשירותיהן, ואנחנו צפויים לשלם עוד יותר

ניו יורק - חנות וול מארט / צילום: תמר מצפי

וולמארט, פורד וארגו AI משתפות פעולה להשקת שירות משלוחים באמצעות רכבים אוטונומיים

ענקיות הקמעונאות והרכב מצטרפות למפעילת הנהיגה האוטונומית כדי לפתח שירות משלוחים ללא נהג ● הניסויים יתחילו בתוך כמה חודשים בשלוש ערים מרכזיות בארה"ב

סמדר שאול, אונ' ת''א / צילום: כדיה לוי

"דרך ספרי זיכרונות לומדים שתהליך הרדיקליזציה באפגניסטן החל עוד לפני הטליבאן"

סמדר שאול, בת 37, דוקטורנטית בבית הספר להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב ● חוקרת את תהליך הרדיקליזציה בקרב מתנדבים מוסלמים שסייעו לאפגנים במאבק נגד הסובייטים, ואת ההשפעה של הרשתות החברתיות הווירטואליות על קונפליקטים אלימים וטרור ● פרויקט מיוחד

עיר הנמל הצרפתית ברסט / צילום: Shutterstock, Christian Musat

האירופים מצאו לאן לברוח ממשבר האקלים וזה יצר בום נדל"ני

שוק הנדל"ן למגורים באזורים הכפריים באירופה, במיוחד אלה הקרובים לים, מתפוצץ בזכות נהירה מהערים הגדולות ומחירי הבתים מטפסים ● הצפיפות, מיעוט השטחים הפתוחים וגלי החום של השנים האחרונות מבריחים את האירופים לכפר לא פחות ממגבלות הקורונה על הערים הגדולות

נשיא צרפת עמנואל מקרון. תגובה חריפה / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

פרשת הצוללות שמסעירה את המעצמות: צרפת מאיימת על עתיד נאט"ו

למרות שראש ממשלת אוסטרליה אמר כי ממשלתו הביעה בפני צרפת הסתייגויות מעסקת הצוללות מבעוד מועד, צרפת ממשיכה את הקו הנוקשה נגד ביטול רכש הצוללות ממנה ● שר החוץ הצרפתי הודיע כי במדינתנו  "זקוקים להבהרות נוספות, הרי יש חוזים קיימים", ואף איים כי למשבר "תהיה השפעה על עתיד נאט"ו"

אתר הבנייה של חוות השרתים של אמזון באזור התעשייה הר טוב / צילום: איל יצהר

חווה בכל פינה: ענקיות הטק נכנסו למלחמה ואיתן חברות הנדל"ן - האם יש מקום לכולן?

מכרז נימבוס הממשלתי היה רק יריית הפתיחה בטרנד הנדל"ני הישראלי החדש, אליו הצטרפו צמרת חברות הנדל"ן ואפילו עומר אדם כבר התחייב להשקיע בחוות שרתים תת-קרקעית ● מי תהיה הראשונה ומי האחרונה במרוץ להשלמת חוות השרתים, והאם גוגל באמת תלויה בתושבי בני ציון כדי להשלים את השתלטותה על שוק הענן בישראל?

מירי רגב / צילום: רמי זרנגר

מכינה את הקרקע לתפקיד היו"ר? מירי רגב התפקדה להסתדרות

רגב טרם הודיעה אם בכוונתה להתמודד בבחירות להסתדרות שיתקיימו במאי 2022, אך בליכוד מעריכים כי היא מכינה את הקרקע לאפשרות הזו ללא מעורבות נתניהו ● מטעם רגב נמסר בתגובה: "ח"כ רגב ראתה לנכון להתפקד להסתדרות על-מנת לחזק ולתמוך בערכים שההסתדרות מייצגת; את דרכה הפוליטית היא תעשה אך רק בתוך הליכוד"