גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחלוקת של שנים הגיעה לסיומה: המחוזי משנה את כללי המשחק בתמ"א 38

בית המשפט המחוזי בחיפה פסק כי לא ניתן להתחשב בפוטנציאל זכויות של תמ"א 38 בעת חישוב היטל השבחה על פרויקט שלא נבנה לפי התמ"א ● במקום זאת, ביהמ"ש חייב בתשלום היטלי גבוה יזמי פרויקט, שערערו על גובה ההיטל שדרשה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה

פרויקט תמ"א 38 / צילום: פאול אורלייב
פרויקט תמ"א 38 / צילום: פאול אורלייב

באיזו מידה ניתן להחשיב פוטנציאל זכויות בנייה שיש למבנה ישן מכוח תמ"א 38, כגורם שיש להתחשב בו בעת הקמת פרויקט חדש, שלא על-פי התמ"א? השאלה הזו טורדת לא מעט יזמים ורשויות מקומיות, שמתנצחים בוועדות ערר. בית המשפט המחוזי בחיפה, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, פסק כי לא ניתן לחשב לפי התוכנית היטלי השבחה וחייב יזמי פרויקט בתשלום היטלים גבוה.

היטל השבחה הוא היטל שיזם משלם לוועדה המקומית בגין עליית שווי הנכס שלו (ההשבחה), עקב אישור תוכנית חדשה. גובהו מגיע למחצית משווי ההשבחה. לאור זאת, לצורך חישוב ההיטל יש להתחשב בשני עוגנים: האחד שווי הנכס לפני אישור התוכנית והשני - שווי הנכס אחריה. לכאורה הדברים פשוטים, אבל לא פעם העוגן הראשון, נתון למחלוקת שגולשת במהרה למוסדות משפטיים.

הדברים מסתבכים עוד יותר כשמגיעים לתמ"א 38. כשיזמים בונים פרויקט לפי התוכנית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה - הם פטורים מתשלום ההיטל, על-פי החוק. ואולם מה קורה כשהם מעוניינים לבנות פרויקט שלא לפי התמ"א, במקום שבו ניתן ליישם אותה? האם ניתן לכלול את תמ"א 38 במכלול הזכויות הקודמות של הפרויקט, ואז ההיטל יהיה נמוך יותר, או שהזכויות לפי התמ"א לא יחושבו כלל - ואז ההיטל יהיה גבוה בהרבה. על השאלה הזו לא ניתנה עד כה תשובה ברורה של בית משפט, ואילו באחרונה התייחס אליה לראשונה שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, רון סוקול.

"תוכנית מתאר ארצית אינה תוכנית משביחה"

המקרה שעמד בפניו היה פרויקט באחד המקומות המבוקשים ביותר בחיפה, ברחוב אלחנן 6 במרכז הכרמל. ברחוב מוקם מבנה מגורים חדש במקום מבנה ישן על-פי תוכנית חדשה, שייעדה אותו למבנה בן 26 דירות ב-9 קומות, ו-2 קומות חניה. לאחר מכן ביקשו היזמים הקלה לתוספת 3 דירות נוספות, וקיבלו היתר במאי 2017.

בעקבות ההקלה, הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה חיפה ערכה תחשיב של היטל השבחה, והגיעה למסקנה כי שוויו עלה בכ-4.8 מיליון שקל. על כן דרשה מהיזמים היטל בגובה של כ-2.4 מיליון שקל.

ואולם היזמים טענו כי לא חלה כל עלייה בשווי הנכס, משום שבמצבו הקודם, לפני אישור ההקלות, הוקנו לו זכויות בנייה מכוחה של תמ"א 38 שהיו גדולות בהרבה ממה שהם ביקשו. לאור זאת, הם גרסו כי הנכס לא הושבח, ועל כן אינם חבים דבר.

הנושא הובא להכרעת השמאי המכריע, יעקב פז, וזה קבע כי מדובר במחלוקת משפטית יותר מאשר שמאית. הוא אישית סבר כי יש להתחשב בזכויות שניתנו לפרויקט מכוחה של תמ"א 38, ואולם הציג גם חלופה שמאית לפיה אין להתחשב בתוכנית חיזוק המבנים מפני רעידות אדמה ואז חישב היטל השבחה של 2.3 מיליון שקל.

הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה חיפה ערערה על שומת השמאי המכריע וטענה כי תוכנית החיזוק אינה חלה אוטומטית על המקרקעין הללו, ולכן לא ניתן לכלול אותה בחישוב הזכויות. ועדת הערר קיבלה את העמדה הזו, והיזמים ערערו על ההחלטה בפני בית המשפט לעניינים מינהליים.

השופט סוקול קבע בפסק הדין כי תמ"א 38 כשלעצמה אינה מקנה זכויות בנייה קונקרטיות, אלא נזקקת לפעולה תכנונית נוספת אצל הוועדות המקומיות, ואלה יכולות לפעול לפי שיקול-דעתן. כלומר, היזמים נדרשו לשלם היטל השבחה בגובה 2.3 מיליון שקל.

"נקודת המוצא היא כי תוכנית מתאר ארצית אינה תוכנית משביחה וכי האירוע המשביח שבעקבותיו יחויב בעל הזכויות בהיטל הוא הפעולה התכנונית הנוספת הנדרשת לשם מימוש ההשבחה...", כתב השופט סוקול בפסק דינו. "אישור תוכנית החיזוק לא הקנה זכויות קונקרטיות באף אחת מהחלקות עליהן היא חלה. הקניית הזכויות על-פי תוכנית החיזוק הותנתה בפעולות תכנוניות נוספות, בשיקול-דעת הוועדה המקומית, במסמכי מדיניות שגיבשו הרשויות השונות, כגון בקביעת דירוג בין אזורים בעיר ועוד".

והשופט סיכם בכותבו: "המסקנה מהאמור היא כי בהערכת שווי הזכויות בחלקה יש לחשב את השווי בהתאם לזכויות על-פי התוכנית המפורטת ואין להוסיף את שווי פוטנציאל הזכויות לפי תוכנית החיזוק מאחר שלא התגבשו זכויות קונקרטיות מכוח תוכנית החיזוק".

עו"ד יוסי מילר, שותף מייסד במשרד עורכי-הדין מילר ושות', המתמחה בנדל"ן, התחדשות עירונית ותכנון ובנייה אמר לגלובס כי "פסק-הדין מחמיר עם בעלי הזכויות במקרקעין ומיטיב עם הרשויות המקומיות (הוועדות המקומיות לתכנון ובנייה), בכך שתוצאתו היא הגדלה של היטלי ההשבחה באופן רוחבי. כי הרי אם בעל הקרקע יכול היה לכלול את הפוטנציאל במימוש זכויות הבנייה מכוח תמ"א 38 בהערכת שווי הקרקע במצב הקודם אזי היה משלם פחות היטל השבחה (אם בכלל). אך כאשר נשללת אפשרות זו ושווי הקרקע במצב הקודם יוערך - לפי פסק דינו של כבוד השופט סוקול - ללא התחשבות בפוטנציאל מימוש זכויות הבנייה שלפי תמ"א 38 - אזי ההשבחה בהכרח גבוהה יותר ולכן היטל ההשבחה בהכרח גבוה יותר.

בנוסף להנמקה העיקרית של בית המשפט, שהייתה כי תוכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה (תמ"א 38) לא מקנה לאף בעל קרקע זכויות בנייה קונקרטיות, כלומר זכויות בנייה שיש ודאות שתתממשנה, קיימת בפסק הדין הנמקה נוספת, חשובה מאוד כשלעצמה. המדובר ביישום על דרך ההיקש של פסק דין חדש יחסית של בית המשפט העליון (בפרשת "דלי דליה" - בר"מ 10212/16) מאפריל 2020 בקשר עם שטח קרקע המכונה 'מתחם הבאסה' בהרצליה. שם קבע בית המשפט העליון פה-אחד כי פוטנציאל למימוש זכויות בנייה בעתיד שהוא כללי ולא מבוסס דיו, לדוגמה - על יסוד תב"ע חדשה שבשלבי קידום אך טרם הופקדה, לא יילקח בחשבון בחישוב פיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון ובנייה לבעל הקרקע במקרה שפוטנציאל זה נשלל על-ידי תב"ע חדשה בלתי צפויה. פסק-דינו של כבוד השופט סוקול הוא תמונת ראי של הלכת 'דלי דליה', כי אם פוטנציאל שכזה איננו בסיס לקבלת פיצויים, אזי אותו פוטנציאל גם איננו בסיס להפחתת היטל השבחה".

עמ"נ 33949-09-20

עוד כתבות

טיל בליסטי שנורה מאיראן בשבת ונפל בים המלח / צילום: N12

הממשלה נדרשת להחלטה לא פופולרית - הבלגה היא הדבר הנכון

ארה"ב שבה ומדגישה שהיא לא תהיה שותפה למהלך התקפי ישראלי נגד איראן, הגם שלישראל שמורה הזכות לפעול, ושארה"ב אף שתמשיך לסייע לה בהגנה ● אפשר לפעול. השאלה היא אם זה הדבר הנכון לעשות ● מבקרים יגידו שההמלצה להבליג היא חזרה על הטעויות שהובילו ל-7 באוקטובר, ולא כך ● הנסיבות השתנו מאז לטובה ולרעה ● דעה

עלות היירוט של ישראל של כמחצית מהמטח האיראני בסוף השבוע נאמדת ב-2.1 מיליארד שקל / צילום: Reuters, IMAGO/Bashar Taleb\ apaimages

הטקטיקה של רוסיה נגד אוקראינה ובעיית המיירטים שיכולה להגיע גם לישראל

המתקפה של איראן על ישראל מצביעה על הביקוש הגובר למיירטים ואת ההמתנה הארוכה עד להשגתם ● "אין ספק שהעומס על מלאי התחמושת עומד להיות בעיה, עבור כולם", אומר טום קראקו, מנהל צוות חשיבה אמריקאי בפרויקט הגנה מפני טילים במרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים

כבר לפני חודשיים: איראן תירגלה שיגור טילים בליסטיים נגד בסיס פלמחים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: התרגיל הצבאי של איראן שהתקיים כבר לפני חודשיים, איראן מצליחה לשבור את האמברגו על הנפט וגוגל פיטרה עובדים שמחו נגד ישראל במשרדים בניו יורק ● כותרות העיתונים בעולם 

עמיקם בן צבי, יו''ר דירקטוריון אל על / צילום: דוברות אל על

יו"ר דירקטוריון אל על נחקר בחשד למעורבות בפרשת שחיתות בנתיבות

משטרת ישראל אישרה כי עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, נחקר בחשד למעורבות בפרשה בתחום טוהר המידות שבה נחקר גם ראש העיר נתיבות, יחיאל זוהר ● בא כוחו של בן צבי, עו"ד נתי שמחוני: "מר בן צבי מכבד את רשויות אכיפת החוק, משתף פעולה באופן מלא והוא סמוך ובטוח כי בסופה של הבדיקה יוברר שלא דבק כל רבב בהתנהלותו"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה ננעלה בעליות חדות אבל ירדה ב-1.1% בסיכום שבועי; מדד הבנקים זינק ב-1.8%

ת"א 35 עלה ב-1.3% ● סיכום השבוע: מדדי ת"א-35 ות"א-90 ירדו בכ- 1.1% ובכ-0.6%, בהתאמה, ירידות שערים אפיינו את מרבית המדדים הענפיים, בראשם מדד ת"א-ביומד שירד השבוע בכ-7.6% ● ב-2 במאי יתווספו למדד ת"א-35 מניות פתאל ושופרסל, יגרעו קבוצת אשטרום ושיכון ובינוי ● תשואת האג"ח הממשלתי ל-10 שנים עלתה השבוע בכ-0.1% והגיעה לכ- 4.8% בסוף השבוע

פרופ' יוסי מטיאס / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל יוסי מטיאס עובר לתפקיד בכיר בגוגל העולמית

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל ב-18 השנים האחרונות, פרופ' יוסי מטיאס, צפוי לעבור לעמק הסיליקון ולנהל מארה"ב את פעילות המחקר של גוגל העולמית

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● עשות אשקלון רוכשת את אי.די.סי ב-40 מיליון שקל  ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אביב ומתיאו שפירא, אדיר טובי ורובי ליאני, חברת XTEND / צילום: כדיה לוי

עפים כמו פרפר, עוקצים כמו דבורה: הרחפנים שמשנים את תורת הלחימה

הרחפנים של אקסטנד הפכו פופולריים במלחמה בעזה, ואף הצילו חיים • עכשיו היא עובדת על מערכת משולבת שתיקח את יכולות הרובוטים קדימה ותסייע להם לפעול בצוות ● הסטארט-אפים המצליחים, פרויקט מיוחד

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

יו''ר בית הנבחרים, מייק ג'ונסון / צילום: ap, J. Scott Applewhite

4 מיליארד דולר לכיפת ברזל: חבילת הסיוע האמריקאית בדרך להצבעה

בוושינגטון, סוגיית חבילת הסיוע לישראל, אוקראינה וטייוואן עשויה להתקדם כבר בימים הקרובים ● יו"ר בית הנבחרים מייק ג'ונסון בשיתוף רפובליקנים נוספים הציגו אמש חבילת סיוע הכוללת 26.4 מיליארד דולר לישראל ● דיווח: ארה"ב הסכימה לתמרון ישראלי ברפיח, בתמורה לתגובה לא נרחבת נגד איראן

סניף של ביטוח לאומי בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

אלפי עסקים עלולים לגלות בקרוב שהם חייבים לביטוח לאומי מיליוני שקלים

אלפי מעסיקים קיבלו לאחרונה מכתב מהמוסד לביטוח לאומי, שממליץ להם לדווח מרצון על ניכוי הוצאות עובדיהם השכירים מהברוטו לצורכי תשלום דמי הביטוח הלאומי ● הדיווח יהיה רטרואקטיבי, משנת 2017 ואילך ● מעסיק שלא יעשה זאת חשוף לביקורת ולקנסות

איך המוסדיים מחליטים איפה תשב הפנסיה שלכם / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

הבכיר שחושף באופן נדיר את הסודות על איך משקיעים את הפנסיה שלכם

הצצה אל מאחורי הקלעים של דיוני ועדת ההשקעות של גוף מוסדי: היכן להגדיל סיכון, כמה פיצוי נדרש עבורו, עד כמה משפיעים השווקים העולמיים על החוסך הישראלי, ואילו אתגרים ייחודיים עומדים בפני מנהלי קופות הגמל וקרנות הפנסיה וההשתלמות המקומיים

מסורק תת קרקעי ועד רחפנים: הכירו את 10 הסטארט-אפים המבטיחים לשנת 2024

גלובס בוחר את הסטארט-אפים המבטיחים של ישראל השנה ה-18 ברציפות: חברות הייטק הצומחות והמסקרנות ביותר, אלה שמייצרות אימפקט על תעשיות וצרכנים רבים, ונמצאות על המסלול הבטוח להנפקה ● הרשימה מתבססת על בחירות של קרוב ל-70 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בהייטק הישראלי ● החשיפה המלאה

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה מעורבת בוול סטריט; S&P 500 ירד זה היום החמישי ברציפות

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● סולאראדג' בשפל של 5 שנים ● מחיר הקקאו זינק לשיא כל הזמנים ● למה טראמפ מדיה זינקה ב-22% ● ליתיום אמריקס צללה ב-25% ● טסלה בשפל של שנה, מתחת ל-150 דולר, בדויטשה בנק צופים לה ירידה נוספת של 30% ● נטפליקס ניפצה את התחזיות, אבל תחזית מאכזבת מפילה את המניה במסחר המאוחר

יודר שפריר וגיא ברון, מייסדי סקיילאופס / צילום: בן יצחקי

החברה שחוסכת זמן וכסף לסטארט-אפים: זה חביב הקהל בדירוג המבטיחים של גלובס

סקר חביב הגולשים באתר גלובס זכה בשבועות האחרונים לכ-30,000 צפיות וצבר אלפי הצבעות ● על התואר התחרו השנה 30 חברות צעירות שדורגו במקומות הגבוהים ביותר ע"י עשרות קרנות השקעה הפעילות בישראל ● מי זכתה במקום הראשון?

אילוסטרציה: shutterstock

החשש מחלחל לשווקים: פרמיית הסיכון של ישראל בשיא של 11 שנים, ומרווחי האג"ח ממשיכים להתרחב

מדד ה-CDS הישראלי, המגלם את עלות הסיכון שמדינת ישראל לא תצליח לשלם את חובותיה, עלה ב-18% בשבוע האחרון ● במקביל, המרווחים של איגרות החוב הדולריות של ישראל מול ארה"ב קופצים

מטוס אל על / צילום: Shutterstock

אחרי הצניחה בתחילת המלחמה: התאוששות בענפי התיירות והבילויים

חג הפסח שיחול בקרוב מחולל רכישות בתחום החופשות והמופעים ● אתר KSP מרחיב את שיתוף־הפעולה עם שטראוס לצד מותגים כמו ויסוצקי ולוואצה ● הדירוג החודשי של אתרי האונליין

שרון גל / צילום: סטודיו תומאס תומר שלום, ויקימדיה

האיום עשה את שלו? שרון גל יישאר בערוץ 14

לפני כשלושה שבועות הודיעה רשת 13 כי העיתונאי שרון גל חוזר לשורותיו, ובערוץ 14 מיהרו להוציא לגל מכתב התראה, מאחר שהוא חתום על חוזה עד סוף 2024 ● כעת נראה כי המהלך עשה את שלו, וגל יישאר בערוץ 14 ויגיש שם את רצועת 19:00

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: יוסי זמיר

משרד הכלכלה מציג: כשאין יעדים, אין כישלונות

במקום לעמוד ביעדים, משרדי הממשלה פשוט מוחקים אותם ● בפיקוד העורף שלפו הודעה לילית שהותירה את הילדים באוויר ● והמסעות לפולין התרוקנו מערך ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

שלומית וייס / צילום: שלמה שהם

"חייבים להיות מהירים וגמישים יותר": העזיבה של הבכירה הישראלית והשינוי הארגוני באינטל

לפי מכתב שנשלח לעובדי החברה אמש נראה כי באינטל החליטו לאחד פעילויות בתחום הפיתוח ולהעביר את המשקל לפיתוח בתחום השרתים ובינה מלאכותית ● צעד זה הוביל בסופו של דבר להחלטתה של הישראלית הבכירה בחברה, שלומית וייס, לפרוש ממנה ● "עלינו להגביר את המהירות והגמישות בביצועים שלנו", נכתב במכתב