גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ברקת מבצע סיבוב פרסה: דמי הניהול המשתנים בפנסיה עושים קאמבק

הממונה על שוק ההון מבקש להחזיר לפנסיות את דמי הניהול מבוססי הביצועים שנכנסו למגירה לפני כמעט עשור ● ברקת מסביר שהמהלך ידחוף את הגופים המוסדיים להשיא תשואות גבוהות יותר לחוסכים, אבל ניסיון העבר מלמד שהוא בעיקר דחף אותם לסיכונים גבוהים יותר

הממונה על שוק ההון, משה ברקת / צילום: יוסי זמיר
הממונה על שוק ההון, משה ברקת / צילום: יוסי זמיר

כמעט עשור אחרי שבוטלו דמי הניהול מבוססי הביצועים בחסכונות הפנסיוניים, הממונה על שוק ההון באוצר משה ברקת פועל להחזירם, כך אמר ברקת השבוע בשיח על מסקנות הביניים של הוועדה לבחינת דמי הניהול בפנסיה.

הוועדה, שהוקמה על מנת לדון בסוגיית ההוצאות הישירות והגבלת גלגול הוצאות אלו על החוסכים ל-0.25%, הציעה להקים מנגנון של שלושה סוגי קרנות פנסיה בישראל: קרנות זולות שישקיעו רק במדדים, קרנות בהן כל העלויות, כולל ההוצאות הישירות, יתומחרו מראש לחוסך - במספר אחד ולא כדמי ניהול משלושה מקומות שונים (צבירה, פרמיה, והוצאות ישירות), וקרנות שיוכלו לגבות דמי ניהול משתנים עבור ביצועים עודפים.

פרופ' ישי יפה, ראש הוועדה / צילום: בן יוסטר

השאלה כיצד בוחנים ביצועים עודפים הועלתה גם היא על ידי הוועדה כאשר ברקע עומדת בחינה אמפירית שביצעה. הבחינה גילתה שהשקעות עתירות הוצאות ישירות, בהן קרנות השקעה פרטיות, לא הניבו תשואה עודפת. ברקת בדבריו השבוע ציין כי מגבלת ה-0.25% תוסר במטרה להסיר חסמים מהשקעות מניבות יותר. בנוסף, ברקת מתכוון לתמרץ השקעות בתחומים כמו הייטק למרות שהם לא מעניקים תשואה לחיסכון. עוד ציין ברקת כי מודל דמי הניהול מבוססי הביצועים יחזור.

ניסיון העבר מלמד: יותר כסף ויותר סיכונים

ברקת מציין בכנס של מכון קסירר למחקר בחשבונאות, בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, ומרכז פישר לממשל תאגידי ורגולציה של שוק ההון בפקולטה למשפטים, כי האפשרות לגבות דמי ניהול מבוססים על ביצועים תיצור אחדות אינטרסים בין החוסך לגוף שמנהל את כספו - שכן גם הגוף המנהל יהיה בעל אינטרס להשיג תשואה עודפת ממנה יהנה גם החוסך. לדבריו, יש צורך בהנהגת דמי ניהול משתנים, הנגשת דמי ניהול דיפרנציאליים וביסוס התשואה נטו כמדד שמחולל תחרות בין הגופים. עם זאת, ניסיון העבר מלמד שיש סיכוי שמודל זה ייתקל בקשיים.

עד אמצע שנות ה-2000 היו קיימים בישראל דמי ניהול מבוססי ביצועים בביטוחי המנהלים שהציעו חברות הביטוח ונקראו "פוליסות משתתפות ברווחים". כלומר, חברת הביטוח השתתפה עם החוסך ברווחים שהושגו על התשואה שהשיגו בהשקעת הכספים. לפי המודל, חברת הביטוח גבתה מהחוסך דמי ניהול בסך 0.6% מהצבירה ועוד 15% מהרווח הריאלי.

במקרה של הפסד, חברות הביטוח לא גבו מהחוסך את דמי הניהול בגובה 0.6%, עד ל"כיסוי" ההפסד ואיפוס התשואה השלילית. מודל זה היה רווחי מאוד לחברות הביטוח, סוכני הביטוח קיבלו תמריצים נאים להפניית החוסכים לפוליסות אלו, וחוסכים רבים, שהמוצר פחות התאים לפרופיל האישי שלהם, מצאו את עצמם בביטוחי מנהלים יקרים.

בחינה של התשואות מלמדת שככלל, פוליסות אלו השיגו תשואה גבוהה יותר מקרנות הפנסיה בשנים של עליות בשווקים, אך גם נפגעו בצורה חזקה יותר מקרנות הפנסיה בתקופות משבר. ככלל, מוצרים אלו החזיקו השקעות ברמת סיכון גבוהה יותר מקרנות הפנסיה, והסיכון בשנים של עלייה בשווקים במרבית החברות התרגם לתשואה ולדמי ניהול גבוהים לחברות הביטוח. כלומר, לא הייתה כאן תשואה עודפת על רמת סיכון נתונה, אלא פשוט סיכון גבוה יותר.

אין יעוץ אובייקטיבי והסיכונים גבוהים גם כך

בעשור וחצי האחרונים השוק השתנה באופן מהותי: ראשית, הרגולטור שהבין שפיצול וריבוי מכשירים פנסיוניים שונים בצירוף ערוצי שיווק מוטי תמריצים איננו מטיב עם החוסך, והפך את המכשירים הפנסיוניים דומים זה לזה. בנוסף, אחרי למעלה מעשור של ריבית אפסית, רמת הסיכון בחסכונות הפנסיוניים רק הולכת ועולה. ולבסוף: כל הרפורמות שאמורות לעודד הקמת ערוצי יעוץ אובייקטיבים ובלתי תלויים לחוסכים לא התרוממו, כולל רפורמת הסוכן האובייקטיבי שברקת מבקש לקדם ומצאה את דרכה החוצה מחוק ההסדרים.

על רקע זה, הרפורמה שמתכנן ברקת תצטרך להתמודד עם קשיים לא מועטים: איך בודקים תשואה עודפת? איך לא מתמרצים גופים מוסדיים לקחת עוד סיכונים בכספי החוסכים בשביל דמי ניהול נוספים, כאשר החסכונות גם כך חשופים לסיכונים באופן חסר תקדים? ואיך החוסך, שגם כך הולך לאיבוד בתחום, לא מוסט למכשיר החיסכון המשתלם לגופים המוסדיים, בהיעדר מערך ייעוץ אובייקטיבי? והאם יאמץ ברקת רק את מודל דמי הניהול המשתנים הקורץ לגופים המוסדיים, ויוותר על אימוץ יתר סוגי קרנות הפנסיה ודמי הניהול עליהם ממליצה הוועדה?

החוסכים מרוויחים מההייטק?

גלגול ההוצאות הישירות בקרנות ההשקעה היה נושא שעורר הרבה מאוד אמוציות, כאשר המתנגדים להגבלת 0.25% טענו שהיא תפגע בסוף בחוסכים, שכן הקרנות לא ישקיעו באפיקים בהם יש הוצאות גבוהות, ופוטנציאל התשואה שלהם לחוסכים רב.

בפועל, כפי שהראתה הוועדה במחקר האמפירי שביצעה, לא הייתה תשואה עודפת לחוסכים בהשקעה זו בעשור האחרון, אם כי עצם ההשקעה באפיקים אלו חשובה לגיוון התיק.

תומכי ההגבלה טענו שגלגול הוצאות לחוסכים ללא הגבלה הוא למעשה העמסת עלויות על החוסכים, שכבר משלמים עבור ניהול השקעות מקצועי.

במהלך הדיון שנערך השבוע התחדדה השאלה בעיקר בקשר להשקעות בקרנות הייטק. האם השקעת הכספים של גברת כהן מחדרה בקרנות הייטק היא לטובתה? ההשקעה תורמת לכלכלה הישראלית בכלל ובדרך עקיפה גם לגברת כהן, אבל לא מעניקה לה תשואה עבור החיסכון.

האם מבחן התשואה עבור החיסכון הוא חזות הכל? ייתכן שעל המדינה לתמרץ את ענף ההייטק בכלים שונים מהסטת כספי הפנסיה של החוסכים אליו, ככל שקיימות חלופות עדיפות מבחינת התשואה. לדעת ברקת, קיימת עדיפות להסטת כספי החוסכים לענפים האלו, גם במחיר של גלגול העלויות של ההשקעה על החוסך.

במהלך הדיון, משתתפים רבים מהגופים המוסדיים ומהשוק הביעו ביקורת על המחקר האמפירי שביצעה הוועדה. כזכור, המחקר בדק את התוצאות של ההשקעות בקרנות ההשקעה הפרטיות, והשווה אותן להשקעה חליפית במדדי המניות המובילים: מדד תל אביב ומדד S&P 500, התוצאות העלו כי אין תשואה עודפת בהשקעה בקרנות אלו על פני השקעה פאסיבית במדדי המניות.

בדיון עלו שלל טיעונים נגד המחקר: הטיעון הראשון היה כי ההשוואה למדדי המניות איננה נכונה, כיוון שפעמים רבות קרנות השקעה פרטיות משקיעות בחוב ולא במניות. טענה נוספת הייתה על בחירת משך הזמן בו נערך המחקר, השנים 2009-2019, והתעלמות מכך שהגופים המוסדיים עברו תהליך של למידה בשנים אלו.

עוד נטען כי בחינת התשואה העודפת איננה כל התמונה, וכי החשיבות הרבה בהשקעות אלטרנטיביות היא בפיזור התיק על פני אפיקים שונים, בייחוד בתחום החוב, בו השוק הסחיר מציג תשואה נמוכה ביחס לסיכון.

על חלק מהטענות הללו הגיבה הוועדה עוד בטיוטה עצמה, וחלק נענו בדיון השבוע, והודגש כי יש השקעות אלטרנטיביות נוספות, כמו השקעה ישירה בהלוואות ובתשתיות, שתורמות לפיזור התיק ואינם נושאים עלות גבוהה כמו השקעה בקרנות השקעה פרטיות.

עוד כתבות

מנכ''ל Airbnb בריאן צ'סקי / צילום: Reuters, Mike Hutchings

מנכ"ל Airbnb מודה לראשונה: הקורונה הצילה אותנו ממשבר

רגע אחרי ההנפקה Airbnb לא היתה רחוקה ממשבר קיומי: על פניו היא היתה חברת ענק בשווי 100 מיליארד דולר, אבל היא גם דיממה מיליארדים ● תחקיר פאסט קומפני מביא את מאחורי הקלעים של הטלטלה שעברה על החברה שעיצבה מחדש את התיירות העולמית | מיטב הסיפורים מהעולם

עומר אדם בפרסומת לבזק / צילום: ליאור נורדמן

בריחת העובדים מענף הפרסום וניצחון וולט על המסעדנים: 10 הפספוסים הגדולים של השנה בתחומי המדיה, השיווק והפרסום

הם היו יכולים להצליח, אבל המציאות הסתדרה אחרת: המותג שנסגר כשכולם חגגו, הרשתות שלא הרוויחו מהנהירה לאונליין, המסעדנים שאיחרו את הרכבת, ההזדמנויות שרשת 13 החמיצה ועוד 6 דברים ש(לא) התרחשו השנה

התו הירוק באיטליה / צילום: Reuters, יארה נרדי

איטליה: עובדים חייבים לשאת "תו ירוק", ולא - יפסיקו לקבל משכורת

איטליה מנסה להמריץ את החיסונים במדינה ע"י חיוב כל העובדים - במגזר הציבורי והפרטי - בנשיאת "תו ירוק" עד אמצע אוקטובר ● באיטליה מעריכים שכ-74% מהאוכלוסיה מחוסנים באופן מלא כנגד הקורונה

כלי רכב צבאיים סיניים נושאים טילי DF-41. הטילים מיועדים לשאת עד 10 ראשי נפץ שניתן לשלוח למטרות שונות / צילום: Associated Press, Mark Schiefelbein

סין רואה בארסנל הגרעיני שלה יותר מגורם הרתעה

בייג'ינג מוסיפה ראשי נפץ, טילים וצוללות בקצב מדאיג. המטרה שלה היא דומיננטיות כלל עולמית

הפגנת תמיכה באסירים הביטחוניים בנצרת / צילום: Reuters, Ammar Awad

בריחת האסירים הוכיחה שוב: החברה הערבית תמיד חשודה במשהו במדינת ישראל

מפלגת רע"ם ניצלה השבוע את זכות השתיקה שלה, בעוד הרשימה המשותפת הפכה לקולנית במיוחד והכל בגלל שאלה אחת - האם כל האסירים הביטחוניים צריכים לשלם על ההימלטות מכלא גלבוע? ● וגם: כך השתנו דף המסרים של המשטרה ויחסה של התקשורת לחברה הערבית בבת אחת

מד''א מחסן את תושבי קרני שומרון - חיסון קורונה / צילום: דוברות מד''א

הוועדה המייעצת ל-FDA החליטה שלא להמליץ על מנת חיסון שלישית לקורונה

צוות המומחים הביע תסכול מכך שפייזר סיפקה מעט מידע על בטיחות המינונים הנוספים ● משרד הבריאות הודיע היום כי יותר מ-3 מיליון ישראלים התחסנו במנה השלישית

בנייה בהוד השרון / צילום: תמר מצפי

כך הפכו מחירי הדיור לנושא הכמעט יחידי שבו הפוליטיקאים מעדיפים לדבר פחות ולעשות יותר

שלושה חודשים אחרי הקמת ממשלת בנט-לפיד, נדמה שלמרות שורה של צעדים עדיין אין בשורה אמיתית בתחום הנדל"ן ● איך, בניגוד מוחלט לממשלות עבר, הפכו מחירי הדיור לנושא שבו הפוליטיקאים מעדיפים קודם כל להנמיך ציפיות, לדבר פחות ולעשות יותר? ראשי סיעות מהקואליציה ושני השרים האמונים על התחום מסבירים

חיסונים של פייזר לקורונה / צילום: Shutterstock, Jeppe Gustafsson

חיסון שלישי רק לקבוצות סיכון ומבוגרים: מה עומד מאחורי המלצת המומחים ל-FDA?

על רקע העלייה החדה בתחלואה בארה"ב, ועדת מומחים חיצונית של ה-FDA המליצה על אישור זריקה שלישית של החיסון של חברת פייזר נגד קורונה עבור בני 65 ומעלה ועבור אנשים בסיכון גבוה ● ממשרד הבריאות נמסר: "ה-FDA נתן תוקף למבצע החיסון השלישי אשר החל בישראל ובעקבותיה בקנדה, אוסטריה, גרמניה, צרפת ומדינות נוספות"

פתיחת דיוני חוק ההסדרים בוועדת הכספים / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

אנשי האוצר גרמו לחברי הממשלה להתגעגע לריבים והצעקות עם האופוזיציה

העתירה בבג"ץ מתנהלת בעצלתיים, במשכן עדיין רחוקים מלהגיע להסכמות והחרם של האופוזיציה על ועדות הכנסת נמשך כבר שבועות ● האבסורד מתחדד עם דיוני התקציב: מאחורי הקלעים חברי קואליציה מודים שיש לא מעט תיקונים נחוצים בחוק ההסדרים שהם לא יוכלו לעשות בלי האופוזיציה

תמונתו של נשיא ז'ובנל מואיז על קיר חדר הישיבות / צילום: Reuters, Ricardo Arduengo

מי רצח את נשיא האיטי? חלפו חודשיים, והעלילה רק מסתבכת

בחודשיים שחלפו מאז נרצח הנשיא ז'ובנל מואיז, ראיינו כתבי הוול סטריט ג'ורנל יועצים פוליטיים, חוקרים ועורכי דין, קראו הודעות וואטסאפ של החשודים, האזינו להקלטות של פגישת המזימה, בחנו תצלומים מהתגרה שהובילה למות הנשיא - וחזרו עם יותר שאלות מתשובות | מיטב הסיפורים מהעולם

נפתלי בנט / צילום: שלומי יוסף

בנט על הסכמי אברהם: " פרק חדש בהיסטוריה של השלום"

ראש הממשלה התייחס היום לציון שנה לחתימת הסכמי אברהם, לאחר שכמעט לא דיבר עליהם במהלך כהונתו ● הוא הודה לכל המעורבים למעט לראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו

ביטקוין / צילום: יח''צ

למשקיעי הקריפטו יש סיבה לדאגה? בכירים בוושינגטון שוקלים להדק את הפיקוח

בוושינגטון מנסים להגדיר גבולות לשוק הקריפטו החופשי והלא מפוקח: נציגים של משרד האוצר האמריקני נפגשו בסוף השבוע עם נציגי המגזר הפיננסי כדי לבדוק את כלי הרגולציה המתאימים ל"מטבעות יציבים" כגון BitUSD ו-Tether

מתחם הבניינים במהלך ההריסה. עמדו נטושים במשך שנים וניזוקו / צילום: מתוך יוטיוב

סין מציגה: כך הורסים 15 בניינים ב-45 שניות בלבד

שכונה שלמה בעיר קונמינג בסין נהרסה בשבוע שעבר באמצעות חומרי נפץ ● הבניינים בני פחות מעשר שנים אולם מעולם לא הושלמו

איילת שקד, שרת הפנים / צילום: יוני קלברמן

במשרדי הממשלה מכינים תוכניות לעזור לשוק הדיור, אבל אף אחד לא מצפה להן

קצב העליות בעליית מדד מחירי הדירות השנתית חוצה את ה-10%, ובמשרדי הממשלה שומרים על שתיקה בכל הנוגע לתוכנית הדיור שהם אמורים לפרסם ● הציבור מרגיש שהוא היה כבר בסרט הזה, אבל שמחיר הכרטיס כל הזמן עולה, אז עדיף שלא להמתין לסוף, כי אין למה

יהב יולזרי, גל קרובינ, אביטל פרדו - בעלי פאגאיה / צילום: רועי פרי

מכשול בדרך למיזוג פאגאיה? האשמות בדילול יתר של מניות ה-SPAC

שני משרדי עורכי דין הוציאו מכתבים לבעלי המניות שהם פותחים בחקירה על טענות ל"דילול יתר של המניות" ● עסקת הספאק מגלמת שווי חברה של 8.5 מיליארד דולר, ובמסגרתה צפויים בעלי המניות הקיימים ב-SPAC להחזיק פחות מ-6% מהחברה לאחר המיזוג

יהב יולזרי, גל קרובינ, אביטל פרדו - בעלי פאגאיה / צילום: רועי פרי

לפי שווי של 8.5 מיליארד דולר: חברת התשלומים פאגאיה תמוזג לספאק

חברת הפינטק חתמה על הסכם מיזוג עם ספאק לפי שווי של 8.5 מיליארד דולר ● במסגרת העסקה צפויים בעלי המניות הקיימים בחברה לשמור על כ-94% ממנה בבעלותם

ממותה / הדמיה: Shutterstock, Dotted Yeti

הסטארט-אפ שיחזיר את הממותות לחיים על פני כדור הארץ

השבוע הוכרז בבוסטון על סטארט-אפ שאפתני, ואולי אפילו מטורף: חברת "קולוסאל" מתכוונת להשיב לחיים את הממותות של סיביר, שנכחדו כבר לפני 4,000 שנה ● הגור הראשון אמור להגיע לעולם תוך שש שנים

חיסון לקורונה. האם ה-FDA יאשר לראשונה חיסון DNA לבני אדם? / צילום: Shutterstock

חיסון חדש לקורונה תוצרת הודו: ללא מחט והראשון בעולם שמבוסס DNA

לראשונה בעולם: חיסון נגד קורונה המבוסס על טכנולוגיית DNA, אושר לשימוש בבני אדם בהודו ● החיסון הוא רצף DNA שיודע לקודד את חלק הספייק של וירוס הקורונה ● ה-DNA של החיסון לא משתלב בגנום האנושי

הסבירות להירשם לריצת מרתון בגיל שנגמר בספרה 9 (29, 39, 49, 59) גבוהה ב-48% ביחס לשאר הגילים / צילום: Shutterstock, Pavel1964

זמן למוטיבציה: אחרי החגים ואפקט ההתחלה החדשה

מדוע אנשים נרשמים למרתון לראשונה בחייהם דווקא בפתח העשור הבא לחייהם ואיך אפשר ליצור סמני זמן מלאכותיים כדי להתניע פרויקט שנתקע

כלא גלבוע / צילום: Reuters, Ilia Yefimovich

למי שייכות הזכויות על תוכניות אדריכליות

התוכניות של כלא גלבוע פורסמו באתר האינטרנט של משרד האדריכלים פורה-יעקובי-קרני, שתכנן את המבנה ואז הוסרו ● שב"ס: "ההיבטים המשפטיים של פרסום זה נבחנים בימים אלה”