"אני מאוד שמח שתיק ירושלים חזר אלי", אמר זמן קצר לאחר הקמת הממשלה החדשה השר זאב אלקין, שאולי לא רבים יודעים, אבל בנוסף להיותו שר השיכון מחזיק גם בתואר שר ירושלים והמורשת.
בשביל מה נחוץ המשרד הזה, ועוד עבור שר שממילא מחזיק במשרד גדול וחשוב? המראיינת ב"יומן הבוקר" של רדיו ירושלים, מאיה חסון קראוס, לא שאלה, אבל אלקין מיהר להסביר: "ב-2015 כשלקחתי את התיק הזה הוא נחשב קטן וזניח", אחרי חמש שנים בתפקיד "סיימתי עם משרד שניהל ארבעה מיליארד שקל השקעות בירושלים". ארבעה מיליארד שקל למשרד לענייני ירושלים? זה נשמע כמו סכום גבוה למדי עבור משרד שהוא לא בדיוק מרכזי. בדקנו.
המשרד לענייני ירושלים הוקם במקור בשנת 1990. ב-1992 ממשלת רבין ביטלה את המשרד אך ראשי הממשלות שכיהנו עד 1999 המשיכו להחזיק בתואר השר לענייני ירושלים, לצד תוארם הראשי. לאחר מכן התיק חזר לנדוד בין פוליטיקאים שונים, עד שב-2015 הוא הגיע לידיו של אלקין (שכיהן במקביל גם כשר הקליטה) שהפך אותו למשרד נפרד. אלקין כיהן בתפקיד בקדנציה הראשונה שלו עד מאי 2020, אז הוחלף על-ידי רפי פרץ.
תחת אלקין תקציב המשרד השנתי הגיע בשיא ל- 286 מיליון שקל (2016), ובשנתו האחרונה עמד על פחות מ-100 מיליון שקל. אבל אלקין לא טען שהמשרד תוקצב ב-4 מיליארד שקל, אלא שהוא ניהל פרויקטים בהיקף הזה. בדקנו את הפרויקטים המופיעים באתר המשרד ואלה הממצאים.
מסגרת התקציב הגדולה ביותר של המשרד קשורה לתוכנית החומש להשקעות בירושלים (2016 עד 2021). זו אושרה ביוני 2016, הורחבה מספר פעמים, ונכון לעדכון האחרון המופיע באתר המשרד המסגרת התקציבית שלה מסתכמת ב-885 מיליון שקל.
במאי 2018 התקבלו שתי החלטות נוספות לגבי פרויקטים שתחת המשרד: תוכנית לחיזוק ולמיצוב מרחב העיר העתיקה בירושלים שהיקף המסגרת התקציבית שלה עומד על 350 מיליון שקל , ותוכנית חומש לצמצום הפערים בין מזרח העיר למערבה בהיקף של 445 מיליון שקל לחמש שנים.
אל התוכניות הללו צריך להוסיף גם הרחבה של תוכנית מרום "לחיזוק פעילויות כלכליות ותרבותיות בירושלים", שהורחבה בנובמבר 2015, תחת אלקין, ב-108 מיליון שקלים נוספים. סך כל התוכניות הללו, שחלקן נפרסות על פני שנים, מסתכם בכ-1.8 מיליארד שקל, רחוק מאוד מ-4 מיליארד השקלים שעליהם דיבר אלקין.
פירוט אחר של התוכניות המהותיות שמנהל המשרד מופיע בדוחות הכספיים של מדינת ישראל לשנת 2020. בדוחות אלה ניתן לקבל מבט מעודכן על הסכומים שכבר הוצאו בפועל במסגרת התוכניות ועל היתרה שאושרה להוצאה. אך מבין הפרויקטים הרלוונטיים מופיעה שם רק תוכנית היובל, שבה לפי הדוחות נותרו 350 מיליון שקל והיא אמורה להסתיים השנה (2021).
אז אולי אלקין הפריז מאוד בסכום שבו נקב, אבל צדק כשטען שלפני כניסתו לתפקיד היה מדובר בתיק קטן וזניח? נכון ש"תוכנית היובל" מתקופתו של אלקין היא גדולה יותר מתוכניות קודמות שהיו לפניו, אבל כפי שאפשר לראות באתר המשרד, גם תוכניות שאושרו טרם כניסתו לתפקיד היו בהיקפים של מאות מיליוני שקלים.
בשורה התחתונה: דבריו של השר אלקין לא נכונים ברובם. ההיקף הכספי הכולל של התוכניות שנוהלו על ידי משרד ירושלים עם תום כהונתו הקודמת היה נמוך משמעותית משני מיליארד שקל. יחד עם זאת, בתקופתו המשרד הפך למשרד נפרד וניהל את תוכנית היובל שגדולה מתוכניות קודמות שהיו בו.
תחקיר: עמירם ברקת