הטרנד פה כדי לגדול: התשואה ממריאה על כנפי ההון סיכון

קרנות ההון סיכון כבר אינן משקיעות רק בחברות ב"שלבי השקעה מוקדמים", וגם "הטכנולוגיה" - תחום השקעתן המסורתי - עבר התרחבות ניכרת • כחלק מהצמיחה בפופולריות שלהן יותר ויותר השקעות זורמות אליהן ויותר חברות מבקשות להתממן באמצעותן • איך נחשפים להבטחה שבסיכון?

התשואה ממריאה על כנפי ההון סיכון / עיצוב: טלי בוגדנובסקי
התשואה ממריאה על כנפי ההון סיכון / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

אפיק חיסכון שהולך וצובר פופולריות בשנים האחרונות הוא השקעה באמצעות קרנות הון סיכון. כשמן, קרנות ההון סיכון משקיעות בעיקר בחברות בשלבים מוקדמים, כשאלה עדיין צריכות להוכיח את עצמן, ומתבססות על יכולת למצוא מספר קטן של "זוכים גדולים".

הסטטיסטיקה מראה ש-20% מהעסקאות אחראיות לכ-80% מהרווחים. בעבר, קרנות ההון סיכון פעלו בעיקר בהשקעה בחברות טכנולוגיה, שם המומחיות שלהן באה לידי ביטוי, אך עם השנים ההגדרה של "טכנולוגיה" עברה מתיחה גדולה, והיא כוללת כיום עולמות מסורתיים שהטכנולוגיה מעורבת בהם, כמו הפיננסים (פינטק), המזון (פוד-טק) ועוד.

גם המאפיין של "שלבי השקעה מוקדמים" קצת היטשטש, וכיום קרנות רבות מלוות גם חברות בשלבים מתקדמים. במחצית הראשונה של השנה הושקעו בעולם קרנות ההון סיכון 288 מיליארד דולר (לפי נתוני Crunchbase), כשאלה הולכות וממצבות את מעמדן כאחד ממקורות המימון העיקריים בעולם.

 
  

הפופולריות הגוברת באפיק משתקפת גם בעיתונות הכלכלית, והעסקאות בתחום תופסות יותר ויותר כותרות. למשל, בימים האחרונים פורסם על כך שמשרד הביטחון מגייס קרנות הון סיכון לצורך מימון פיתוח מערכות לחימה, ושהחברה המרכזית לייצור משקאות קלים משקיעה דרך חברת פוד-טק.

הקורונה נתנה דחיפה לפופולריות

חלק מהפופולריות הגוברת קשור כנראה לשגשוג חברות הטכנולוגיה בתקופת הקורונה. למשל, חברת שיחות הווידיאו הפופולרית זום מומנה על-ידי קרנות הון סיכון. חברות מוכרות אחרות שצמחו באמצעות מימון של קרנות הון סיכון הן ווטסאפ, Airbnb, אובר (UBER), ספוטיפיי, דרופבוקס ועוד.

את ווטסאפ החלה לממן קרן סקויה בשנת 2011 לפי שווי של 80 מיליון דולר, ובשנת 2014 מכרה אותה לפייסבוק לפי שווי של 22 מיליארד דולר. בסך הכול הפכה סקויה בעסקה הזאת השקעה של 60 מיליון דולר ל-3.5 מיליארד דולר.

ככל שקרנות הסיכון הוכיחו הצלחה בליווי חברות טכנולוגיה עד לבשלות והנפקה, כך הן משכו משקיעים רבים יותר, וככל שההון שעומד לרשותן גדל, יותר ויותר חברות בוחרות להתממן באמצעותן, תהליך שמתדלק את עצמו.

בפיזור המושלם יש הון סיכון

בהתאם למגמה העולמית, גם מנהלי הכספים המוסדיים בישראל מפנים נתח הולך וגדל מכספי חיסכון הציבור אל עבר הקרנות הללו, ובוחרים אותן לרוב על-ידי גוף מייעץ חיצוני, "גייט קיפר".

אך המשך המגמה נתקל במכשול רגולטורי. הרגולטור בישראל (המפקח על הביטוח) הגביל את דמי הניהול שניתן לגלגל על החוסך. כדי לבחון מחדש את כדאיות המגבלה מינה המפקח ועדת מומחים. הוועדה מצאה שהתשואה שהושגה על-ידי קרנות ההון סיכון, בהשוואה למדדי הייחוס, לא הצדיקה את דמי הניהול שגבו, ממצא שעורר הדים רבים.

אם תחשבו על זה, הקמת ועדה כזאת כוללת הנחה סמויה שמנהלי הכספים המוסדיים לא עושים בעצמם בדיקת כדאיות, כלומר לא פועלים כדי למקסם את התשואה עבור העמיתים.

הנחה סמויה זו לבדה מצדיקה לדעתי ועדת בדיקה, אך סביר להניח שזה לא נכון. מהיכרותי את עולם ניהול החיסכון, התחרות בין הגופים המוסדיים על תשואות אגרסיבית מאוד, עתידם המקצועי של מנהלי ההשקעות והתגמול שלהם תלויים בכך, והשיקול העיקרי שלהם הוא פיזור בין אפיקים עם יתרונות יחסיים שונים.

להערכתי ממצאי ועדת הבדיקה מקריים, והיו יכולים באותה מידה להתקבל בבחינה של כל אפיק חיסכון, אפילו במדד ליבה כמו ה-S&P 500.

להמחשה, השקעה במדד S&P 500 היכתה בשנים האחרונות את רוב מדדי המניות בעולם, את שוק הנדל"ן ואת שוקי אג"ח, אבל זה לא תמיד היה כך. בין השנים 2000 ועד 2013 התשואה של ה-S&P 500 הייתה אפס אחד עגול, משהו שתסכימו שרוב החוסכים, כולל חסידי השקעה ל"טווח הארוך", לא היו סובלים.

 
  

השוואה של השקעות פרטיות לשוקי המניות לטווח זמן של 20 שנה כבר מראה תמונה הפוכה. מדד השקעות פרטיות של קיימברידג' אסושיאייטס מראה כי השקעות פרטיות, בין היתר באמצעות קרנות הון סיכון, הניבו ב-20 שנה שהסתיימו ב-30 ביוני 2020 תשואה שנתית ממוצעת של 10.5%, לעומת 5.9% ב-S&P 500.

בסופו של דבר, ניהול השקעות מודרני מתבסס על פיזור רחב, בין מדדים, אפיקים, מדינות ובין מכשירי השקעה, וקרנות הון סיכון הן בהחלט שיטת השקעה לגיטימית. ואכן, גם חברות המדדים הגדולות, בניהן MSCI ו-FTSE, מנסות כיום לייצר מדד אולטימטיבי, שיכלול לא רק מניות ואג"ח אלא גם נכסים פרטיים.

פיטר שפרד, חתן פרס נובל בכלכלה, חבר בצוות פיתוח של מדד כזה ב-FTSE, טען החודש בראיון ל"פייננשל טיימס", ש"אם נשאיר נכסים פרטיים מחוץ למדד האולטימטיבי נשאיר הרבה תשואות מאחור".

לסיכום, טרנד ההון סיכון פה כדי לגדול. הדרך העיקרית להיחשף אליו, לחוסכים שאינם במאיון העליון, הינה דרך מוצרי החיסכון של הגופים המוסדיים.

צרו איתנו קשר *5988