גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השכפול, הזלזול, ההזנחה: כל חטאי התכנון של ישראל

אין צל, אין תכנון שמתאים לקנה מידה אנושי, אין חן לבניינים וכולם נראים אותו דבר ● גלובס פנה לאנשי התכנון העירוני הבכירים בארץ בבקשה שיצביעו על הכשלים, ויציעו פתרונות

חוף הים בראשון לציון. חניוני ענק עד הים / צילום: Shutterstock
חוף הים בראשון לציון. חניוני ענק עד הים / צילום: Shutterstock

לקראת יום כיפור פנינו למתכננים ואדריכלים, ותיקים וצעירים, מהמגזר הפרטי והציבורי, בשאלה מה הם הדברים שבעיניהם הם בגדר של שגיאות, או טעויות בתחום התכנון העירוני. המגזר הזה נמנע על פי רוב להביע ביקורת, ואולם, מגוון התשובות שקיבלנו מפתיע. מסתבר שמה שמשותף לכל המרואיינים זה הסתייגות מפתרונות אחידים, אוטומטיים, וקריאה לחיבור לקונטקסט ולמציאות.

"דוחסים אנשים לבנייני זכוכית בשמש הבוהקת"

אדריכל משה ספדי, Safdie Architects

"אנחנו כמדינה מודרנית הצטרפנו לתופעת בניית המגדלים. בתל אביב ובחיפה, שם גדלתי, או בערים אחרות בשפלה, התפתחה ארכיטקטורה מקורית שלא העתיקה את מה שעשו הצרפתים או האנגלים. שילוב מקורי מאוד של רעיונות אירופאיים ומזרחיים. הגענו עכשיו לשלב ב’, שהוא צפוף עם בניינים לגובה, ומה שקורה זה שאנחנו מחקים את הגרוע ביותר שנוצר בחוץ לארץ.

משה ספדי, אדריכל / צילום: ענבל מרמרי

"בנייני הזכוכית האלה, שנראים כמו אלה בדובאי, אין להם קשר לאקלים שלנו, לתרבות, לצורה שבה אנשים חיים. דוחסים אנשים לבנייני זכוכית בשמש הבוהקת, זה כמו סאטיריקה".

"נוסחאות שחוזרות על עצמן שוב ושוב"

אדריכלית נעמה מליס, בעלת משרד מליס אדריכלים

"אחד הפספוסים הגדולים ביותר בישראל הוא הבנייה הגנרית, בנייה שאינה ממוקדת מקום. החל משנות ה־50, ישראל נבנתה בנוסחאות שחוזרות על עצמן שוב ושוב במשך שנים, מתוך הצורך לבנות מהר בבנייה מאסיבית וליישב ערים. אם נסתכל על ראשון לציון, דימונה, שדרות או טבריה, נוכל לזהות שכונות דומות. בכל עשור או שניים נראה התפתחות אמנם, אבל זהה בבנייה בין הערים השונות.

באר יעקב. אין דיאלוג בין הבניין לבין הרחוב / צילום: Shutterstock

"אחד הדברים החשובים שפוספסו לאורך השנים הוא הרחוב. התעלמו מהקונספט של רחוב ותכננו תוכניות מתמטיות - עוד בניין ועוד בניין, ללא חשיבה אמיתית על המרחב הציבורי. לא קיים דיאלוג בין הבניין לבין הרחוב ועל כן לא נוצרה מערכת יחסים תומכת. אם ניקח רחוב אירופי, נבחין שלבניינים בו יש תפקיד - היחס לרחוב הוא כאל בימת תיאטרון והבניינים הם התפאורה שלו. לבניין יש תפקיד, שהופך את הרחוב לנעים להתהלך בו, נוצרים מרחבים ירוקים בין הבניינים, שטחים פתוחים, שטחים פרטיים פתוחים ושטחים ציבוריים ובעיקר התייחסות לרקע שיראה הולך הרגל".

"בולמוס פתולוגי של מחיקה והרס"

ד״ר צבי אלחייני, אדריכל והיסטוריון, מייסד "ארכיון אדריכלות ישראל"

"המרחב הישראלי נלחץ בעת הזו תחת מכבש חסר תקדים של בנייה ופיתוח, אבל שרוי גם בבולמוס פתולוגי של מחיקה והרס. המחקר ההיסטורי-האדריכלי חושף תדיר הריסה שיטתית של המורשת האדריכלית הבנויה, המוקדמת והמאוחרת, בידי כוחות השוק ומנגנוני התכנון.

תל אביב. ''מכבש חסר תקדים של בנייה ופיתוח'' / צילום: Shutterstock

"רבים מהמבנים ומהסביבות נהרסים לאחר פרק חיים קצר, ואלה שניצלו, לעת עתה, עוברים תלאות של הזנחה ובלאי. יצירות אדריכלות שרק לפני כמה עשורים נחשבו חוד החנית של העשייה האדריכלית המקומית והבינלאומית, ושיכלו לשמש נכסי תרבות למינוף מקומי וארצי, פזורות כיום בארץ, בעיר ובכפר, בעליבות מחפירה, וסגולותיהן המקוריות נעלמות תחת גיבוב תכוף של אלתורים ותוספות או לשיפוצים גסים שגוזרים עליהם שינויים חזותיים קיצוניים.

"במקביל מתקדם לאחרונה מפעל דיגיטציה של מסמכים היסטוריים של התכנון והבנייה במרחב הישראלי, נוסדו כמה ארכיוני אדריכלות, מדף הספרים של ההיסטוריה של אדריכלות הארץ עמוס מאי-פעם ומאות תיקי תיעוד מצטברים במחלקות השימור העירוניות, גם אם רבים מהם משמשים עלה תאנה. בתרבות אדריכלית של מרחב מתכלה - שההיסטוריה של בנייתו מתעדכנת ללא הרף בפעולות של הרס - התיעוד הזה מהדהד כרקוויאם".

"הסכמי הגג ותוכניות הוותמ"ל בפריפריה הם לא התחדשות עירונית"

אדריכל רם מרש, יו"ר התאחדות האדריכלים

"האתגר הכי גדול של התכנון האורבני הוא התחדשות עירונית בפריפריה, אתגר שמקבל משנה תוקף אל מול הסכמי הגג ותוכניות הוותמ"ל. בלית ברירה נאלצות ערי הדרום, כך באר שבע, אופקים ונתיבות, להקים עוד שכונות על שטחים פנויים, מחוץ לליבת העיר.

תוכנית הוותמ''ל לעיר אופקים. בנייה על  שטחים פנויים / הדמיה: החברה  להגנת הטבע

"זה יהפוך אפילו יותר גרוע בגלל הצירוף של ההתחדשות העירונית והוותמ"ל, תוך התניה של פינוי בינוי בלא פחות מ-400 יחידות דיור. התחדשות עירונית היא לא פינוי בינוי, אלא הליך אבולוציוני. כלומר, פאזל שנעשה עם הקהילה ולא הרס של שכונה שלמה, שייכשל או שיגרום לג’נטריפיקציה".

"הפרדה מפלסית היא פגיעה דרמטית במרחב האורבני"

בני קריץ, מתכנן ערים, ועדה מקומית זמורה, עמותת מרחב

"בישראל מבוצעים שישה פרויקטים של רכבת קלה במטרופולינים ירושלים ותל אביב. בחלק מהפרויקטים מבוצעות הפרדות מפלסיות, שנועדו להפריד בין תנועת המכוניות לתנועת התחבורה הציבורית. במבט ראשון זה נשמע כמו דבר חיובי, אולם גישת הגם וגם מייקרת את הפרויקטים, וגרוע מכך, פוגעת בחוויית המשתמש של נוסע התחבורה הציבורית, שמתחיל כל נסיעה בהליכה ברגל לתחנה.

עבודות הרכבת הקלה, לינקולן וקרליבך תל אביב. "פגיעה בחווית המשתמש" / צילום: כדיה לוי

"לדוגמה, במסגרת העבודות בשדרות הר ציון בת"א מתוכננת חומת בטון באורך 300 מטר באמצע השדרה, שתחצה את שכונת נווה שאנן לשניים כדי לאפשר לרכבת לרדת מתחת לקרקע. במקרה אחר משקעים את הכביש במנהרה כמו בצומת פת בירושלים, מה שפוצע את המרחב".

"ערי חוף שתושביהן לא יכולים להגיע ברגל לחוף הים"

מאור תורג'מן, מתכנן ערים, עיריית נהריה, עמותת מרחב

"מרוב שמירה על החופים, ניתקנו את עצמנו מהכיף של שפת הים. מגדלי חוף הכרמל, סי אנד סאן בתל אביב, וצוקי ארסוף ליד געש, הם דוגמה למיזמי נדל"ן שהוציאו שם רע לבנייה על קו המים. תכננו אותם לפני חקיקת חוק שמירת הסביבה החופית (2004), והיו תירוץ משכנע לחקיקתו. היום ישראל בקיצון השני - מרוב חרדה ושמירה על הים, ערי החוף שלנו מנותקות ממנו. במקום לבנות שכונות שיאפשרו להגיע לים בקלות ויאפשרו לרבים לגור על קו המים, מקצים את השטח המוצלח הזה לחניונים, כבישים מהירים ומדשאות חסרות תכלית. ככה מצאנו את עצמנו עם ערי חוף שהתושבים שלהן לא יכולים להגיע ברגל לחוף.

מאור תורג'מן, מתכנן ערים, עיריית נהריה, עמותת מרחב / צילום: נועם הלוי

"בפעם הבאה כשתגיעו לברצלונה, לאיסטנבול, לאתונה או לניס, לכו לים. שימו לב לרחובות המובילים לחוף ולמבנים בני 12 קומות במרחק 100 מטרים ופחות שעל שפת הים העירונית. בישראל לא רואים מספיק תוכניות חדשות שמאפשרות לתושבי עיר ללכת ברגל דרך רחוב שוקק חיים, עם מסחר, מסעדות ובתי קפה, שבקצהו מתגלה מבט פתוח לים ומה שנותר הוא לחלוץ נעליים וללכת על החול. זו עוולה תכנונית ובזבוז משאב טבע אדיר". 

"התושבים הבדואים שקופים, לא קיימים בשטח"

אדריכלית דפנה ספורטה, עמותת במקום

"בימים אלה מקודם המקטע הצפוני של מסילת הרכבת מבאר שבע לאילת. מדובר בשדרוג של תוואי מסילה קיימת מבאר שבע לדימונה. אנחנו בעד תחבורה ציבורית, אבל צריך להבין שהקו הזה עובר לאורך כביש 25, שזה לב אזור הסייג (שטח בנגב שבו קובצו תושבי הנגב הבדואים לאחר הקמת מדינת ישראל), שבו חיים כיום כ-80 אלף בדואים, בעיירות, בכפרים מוכרים, בכפרים לא מוכרים.

כפר בדואי בנגב / צילום: תמר מצפי

"תושבים אלה יכולים להשתמש בקו הרכבת כדי שתהיה להם נגישות לפרנסה, להשכלה, לבריאות וכו’. אבל מאחר שיש התעלמות מהקהילות הבדואיות המדינה תכננה קו ללא תחנות. אפס נגישות לאוכלוסייה, אפילו שהיא כפולה בגודלה מזו שיש בדימונה.
בעיניי זו דוגמה להתעלמות הגורפת מהאוכלוסייה הבדואית בנגב. יש הרבה תוכניות "לאומיות", שנעשות כאילו התושבים הבדואים שקופים, לא קיימים בשטח. החל מכבישים, דרך מסילות רכבת, בסיסי צבא ותעשיות צבאיות ענקיות, מכרות פוספטים וקווי מתח עליון. גם אם מדובר בתוכניות מתאריות מאושרות וישנות, הרי שלא ייתכן מצב שכשמגיעים לשלב הביצוע מתעלמים מהאנשים בשטח".

"מסתכלים על מספר הדירות ולא על האנשים שיחיו בהן"

שרון בנד חברוני, מתכננת ערים וכלכלנית מחברת "במידה"

"ככל שהאתגרים בתחום הדיור הולכים וגדלים, כך הולכת וגוברת התחושה שמערכות התכנון מתנתקות מעקרונות של תכנון עבור בני אדם: תכנון איכותי, בר קיימא המיועד לשרת קהילה לטווח ארוך. שום בניין או שכונה לא נבנים לתקופה קצרה של כמה שנים, אבל את עיקר תשומת הלב תופסים גיליונות אקסל, תחשיבים כמותיים ואלמנטים טכניים המונעים משיקולים של ‘הרבה’, ‘גבוה’ ו’מהר’. הרבה פחות דגש ניתן לאיכות החיים של האנשים שיחיו חיים שלמים ומלאים ‘בתוך האקסלים’ הללו: מבני המגורים צומחים לגובה ומותירים את דייריהם לבד עם התמודדות בניהול מבנה מורכב לאורך שנים, ללא סיוע והסדרה מטעם המדינה.

גן שעשועים בפתח תקווה. ''מרחב ציבורי גנרי, נטול  זהות מקומית'' / צילום: בר - אל

"מבני הציבור ממשיכים להיות לא מספיק ורסטיליים ופונקציונליים, הם תופסים הרבה מקום במרחב אך מכילים כמות קטנה של שימושים וסגורים שעות רבות ביממה. המסחר אינו מתוכנן מתוך ראיית צורכי העסקים או מתוך הבנה מקצועית לחשיבותו בחיי הקהילה והתוצאה היא תכנון גרוע לא מתפקד או כזה היוצר מראש קונפליקטים מיותרים.
"המרחב הציבורי גנרי, נטול יצירתיות או זהות מקומית ומפספס את האפשרות להפוך משמעותי ביצירת מפגשים ספונטניים וקשרים בינאישיים המשמעותיים לבניית חוסן קהילתי. תכנון מערכי תנועה ותחבורה מתנהל ברובו סביב ההגעה והחזרה מהבית אל מקומות תעסוקה, בלי לזכור כי קיימים יעדים נוספים וצרכנים נוספים כמו ילדים, בני נוער, מבוגרים, אנשים ללא רכב פרטי שאינם מקבלים מענה".

"נגזר על המושבים והקיבוצים להפוך לשכונות של וילות למיליונרים"

אדריכל מיכאל יעקובסון, ממשרד פייטלסון, שילה, יעקובסון אדריכלים

"במסגרת עבודתי כשותף בעריכת תוכניות מתאר כוללניות למועצות אזוריות במרכז, אחת הסוגיות שאנו נתקלים בה היא הראייה הצרה של תמ"א 35. התוכנית כל כך מוטה לטובת העיר, עד שנדמה שעורכי התוכניות שכחו להתבונן על המרחב הכפרי. בעוד שהעיר כמעט בלתי מוגבלת בהתפתחותה, הרי שהצמיחה של יישובים כפריים על פי התוכנית נעצרה. ההקפאה באה לידי ביטוי במיוחד במגבלה הלא מנומקת של מספר הדירות בכל מושב וקיבוץ ל-300 או 350. על שטח עצום גרות רק כמה מאות משפחות ובכך גזרה עליהם התוכנית להפוך לשכונות של וילות למיליונרים.

קיבוץ האון. על שטח עצום גרות רק כמה מאות משפחות / צילום: איל יצהר

"ענף החקלאות השתנה וכיום בכל מושב או קיבוץ יש רק חמישה או שישה בעלי משקים. לא התוכנית הזו ולא אף אחת אחרת נותנת מענה לאותם חקלאים גדולים שמעבדים את האדמות גם של שכניהם.

"נוסף לכך, תוכנית המתאר המחוזית מגדירה גבולות לפיתוח היישובים הכפריים, ללא גמישות או ראייה לפיתוח עתידי. לא מדובר כאן באהבת השטחים הפתוחים והדלילים, כי ברגע שמגיע הוותמ"ל בתוך שנייה מחסלים שטחים חקלאיים שלמים לטובת הזחילה העירונית".

"זנחו את מרכזי הערים, שהם המקום המעניין"

אלה אלכסנדרי, מנכ"לית עמותת מרחב לעירוניות מתחדשת

"ברחנו ממרכזי הערים. מערכת התכנון והשלטון המקומי זנחו את מרכזי ערים לטובת בנייה מפוזרת מדי, בנייה משעממת, דלה. לנו ברור שמרכזי הערים הם המקום המעניין, שבו קורים דברים, שהם גרעין הנביטה האמיתי. זרע ההתחדשות. אם אני מסתכלת על העיר חיפה, שבה אני מתגוררת, זה מובן לי שההתחדשות לא תתחיל בשכונות השינה שעל הכרמל, אלא אך ורק במרכזים הוותיקים, ובהדר הכרמל בפרט.

אלה אלכסנדרי, מנכ''לית עמותת מרחב לעירוניות מתחדשת / צילום: תמונה פרטית

"במקומות האלה יש תשתית פיזית, שמוזנחת אמנם ומקרטעת, אבל עדיין עובדת. עלינו להשתמש בחוזקות הקיימות של העיר, שנמצאות תמיד בלב העיר. אלה מקומות שהתפתחו באופן אורגני, שיש בהם מגוון, שלא מבוססים על שימוש ברכב פרטי".

עוד כתבות

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה