גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החוק הראשון של המערכת האקדמית היום: אתה חייב להכניס לנו כסף

במודל התקצוב הנוכחי יכול חבר סגל להכניס למערכת כסף בשתי דרכים מרכזיות: קרנות מחקר ופרסום מאמרים ● כאשר המטרה היא הפרסום עצמו ולא תוכן הפרסום, התוצאות לא מאחרות להגיע - כתיבה מיותרת ואינסופית תוך ציטוט עצמי בלתי נגמר ● התוצאה היא שאנשי האקדמיה נאלצים להצדיק את קיומם באינספור דרכים נלוזות

הרצאה אקדמית / צילום: Shutterstock
הרצאה אקדמית / צילום: Shutterstock

טור זה עוסק בבעיות שפוקדות את האקדמיה בישראל. שיטת העבודה שלי פשוטה - אני כותב על חוויותיי ועל מה שאנשים קרובים לי חווים יומיום. איני מנסה לכתוב דוח אובייקטיבי, אלא להציץ לתוך העולם האקדמי שאני אוהב ומוקיר. מטרתי היא קודם כל לייצר שיח פתוח. מובן מאליו שהמסגרת מחייבת אותי לפשט חלק מהרעיונות.

בשיחה עם קולגה, פרופסור וראש חוג באוניברסיטה מובילה בארץ, הוא אמר לי כך: "לא אוהבים אנשים מהסוג שלי". ב"אנשים מהסוג שלי" כוונתו היא חוקרים יסודיים שמפרסמים מעט ושאינם מגישים בקשות לקרנות מחקר חיצוניות. ומדוע אין אוהבים אנשים מסוגו? אדם מסור למערכת, שחינך דורות של סטודנטים שהפכו לאנשי אקדמיה מובילים, היא אחת ויחידה - הוא אינו מכניס כסף למערכת.

במודל התקצוב הנוכחי יכול חבר סגל להכניס למערכת כסף בשתי דרכים מרכזיות: קרנות מחקר ופרסום מאמרים - כך נכתב במודל התקצוב של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל משנת 2012: "שתי התפוקות המרכזיות שצריך מרכיב המחקר לשקף הינן זכייה בקרנות מחקר תחרותיות ופרסומים מדעיים". האוניברסיטאות (ולא המכללות) מתוגמלות באופן ישיר ועקיף על פרסום מאמרים וזכייה בקרנות מחקר חיצוניות. בשיחה שקיימתי עם סגן רקטור במוסד מוביל אחר הוא אמר לי שהדבר הראשון שמסתכלים עליו הוא קרנות מחקר. אנחנו צריכים לדעת כמה מכניס חבר סגל למערכת.

התוצאה היא כמובן אינפלציה של בקשות לקרנות מחקר שהובילה לכך שבשנה האחרונה הקרן הלאומית למדע הוציאה הודעה שבה היא מבקשת לא להגיש הצעות שאינן מייצגות מחקר אמיתי: "אנו סבורים כי על הגשת בקשה למימון מחקר לקרן הלאומית למדע להתבסס אך ורק על צורך אמיתי בתמיכה כספית". בלשון לא מכובסת, כדי להתקדם בדרגות על חבר הסגל להכניס כסף למוסד, לשם כך עליו לזכות במענקי מחקר, גם אם אין לו צורך ממשי בכך, ולכן הוא או היא יכתבו הצעות מחקר גם שאין לה או לו צורך אמיתי בכך. הדבר נכון במיוחד במדעי הרוח. בלא מעט מקרים מחקרים מעמיקים מאוד לא דורשים הוצאות גדולות, אך גם במדעי הרוח, כחלק מהטרנד החדש, נדרשים חברי הסגל להכניס כסף לקופה - אלו הופכים את מחקרם האמיתי להצעה מנופחת שתכניס למערכת כמה שיותר כסף. אך האבסורד לא נגמר כאן שכן, מהרגע שהתהליך החל זכייה בקרן מחקר הפכה להיות תנאי לקבלה ולקידום. התוצאה היא אינפלציה של בקשות לקרן הלאומית למדע.

דרך נוספת של חברי סגל להכניס כסף למערכת היא לפרסם מאמרים בכתבי עת נחשבים. השאלה מי קורא את המאמרים, מה השפעתם על העולם האקדמי בפרט, ועל השיח הציבורי בכלל, זניחה. רבים מכתבי העת היום הם כתבי עת בתשלום (כדי להיות מסוגל לפרסם בהם על החוקר לזכות בקרנות מחקר) ובחלק מהם תהליך השיפוט מעט שונה - פחות קשוח, הרבה פחות קשוח. התוצאה היא פרסום מאמרים שלא עברו שיפוט קשוח בכתבי עת מהשורה הראשונה (frontiers וכדומה). כאשר המטרה היא הפרסום עצמו ולא תוכן הפרסום, התוצאות לא מאחרות להגיע (בטור אחר נרחיב על הקושי לשחזר תוצאות של מחקרים קודמים). כתיבה מיותרת ואינסופית תוך ציטוט עצמי בלתי נגמר, כאמור, אם לא מצטטים אותך אתה לא קיים. אנשי האקדמיה נאלצים להצדיק את קיומם באינספור דרכים נלוזות.

בזמן שעשיתי פוסט דוקטורט במכון וייצמן, אמר לי אחד החוקרים המובילים, אתה הולך במסדרון ולא רואים את הפנים שלך אלא את כמות הכסף שהכנסת למערכת. ברור לי שיש לזה גם סיבות טובות, המערכת האקדמית מתוקצבת בחסר ועליה להגן על עצמה גם בדרך זו. הדבר נכון שבעתיים במדעי הרוח - הסובלים מירידה חדה במספר הסטודנטים. ואולם, בין כמות המאמרים לבין איכות המחקר אין מתאם; גם אין מתאם בין חוקר מעולה לבין היכולת לזכות בקרנות מחקר ומכאן, לא כל מי שמקבל תקן באוניברסיטאות הוא החוקר הטוב ביותר, או מי שמעורר השראה בקרב הסטודנטים. מי שמקבל תקן היום הוא קודם כל מי שמסוגל להכניס כסף למערכת - מי שמבין את כללי המשחק ומשחק אותו בצורה הטובה ביותר.

אני מבין היטב את מערכת האילוצים שהובילה אותנו למקום שבו אנו נמצאים היום, ואיני מבקש להאשים, רצוני הוא להשמיע קול שרבים באקדמיה משמיעים כבר זמן רב: מודל התקצוב הנוכחי פוגע בייעוד של המערכת האקדמית והתשלום לא יאחר לבוא, למעשה, אנו כבר משלמים אותו ובמזומן.

הכותב הוא הוא חוקר ומרצה במכללה האקדמית תל חי

עוד כתבות

בית חכם - חנות איידיגיטל IDIGITAL עזריאלי תל אביב / צילום: שוקה כהן

איידיגיטל בדרך לבורסה וחושפת את המספרים: בכמה כסף נמכרים בכל שנה אייפונים חדשים?

לאחר חשיפת גלובס על כך שיבואנית מוצרי אפל תנסה להנפיק בתל אביב לפי שווי שאפתני של מיליארד שקל, פרסמה אייקון גרופ (איידיגיטל) טיוטת תשקיף שמגלה נתוני צמיחה דו-ספרתית בהכנסותיה בשנים האחרונות

סמי אבו שחאדה ועיסאווי פריג’ / צילום: דוברות הכנסת, לואיז גרין

האם שיעור הילודה אצל ערביי ישראל גבוה יותר מהיהודים?

פריג' ואבו שחאדה התווכחו על הפער בילודה בין היהודים לערבים. מי צודק? ● המשרוקית של גלובס

פרויקט MOMENT / צילום: 3Division

זינוק של עשרות אחוזים במחירי הדירות: נתוני אפריקה ואזורים חושפים את הסחרור

טירוף רכישת הדירות נמשך גם כשהמחירים בשמיים: מספר הדירות שמכרה אפריקה מגורים ברבעון השלישי זינק יותר מ-70%, ועלייה חריגה בשיעור דומה נרשמה במחיר הממוצע ליחידת דיור ● אזורים רשמה זינוק של 66% בדירות שנמכרו מתחילת השנה ועלייה של 26% במחיר לדירה

הדולר בשפל מאז ינואר 2021 / צילום: Shutterstock, Lord King

הדולר מגרד שפל של 10 חודשים: יורד מתחת ל-3.2 שקלים

השקל מתחזק על רקע העליות מעבר לים וגידורים של הגופים המוסדיים ● יוסי פריימן, פריקו: "עודפי היצע מט"ח גדולים בשוק המקומי, גוררים לייסוף השקל"

נשיא סין, שי ג'ינפינג / צילום: Associated Press, Nicolas Asfouri

הפועלים מעלה המלצה לסין – "התמתנות רגולטורית ותמחור נוח"

לאחר שהורידו המלצה ביוני האחרון על רקע קשיי רגולציה בסין, האנליסטים בבנק הפועלים מעריכים כי הרוחות נרגעו, ולמרות הזינוק במחירי האנרגיה, העלו המלצה לסין ל"תשואת יתר"

בייג'ינג, לפני כחודש / צילום: Associated Press, Andy Wong

בגלל החשש מפני גל נוסף: סגרים והגבלות חדשות בסין

סין היא המדינה היחידה בעולם שעוד נצמדת למדיניות של אפס הדבקות מול הקורונה ● היום היא הטילה סגר על מיליוני תושבים בגלל 29 חולים מאומתים ● גם בבייג'ינג הבירה הוטלו הגבלות נוספות

השריפה בהרי ירושלים, מוקדם יותר השנה. לפי המבקר, התגברותם והחמרתם של אירועי קיצון אקלימיים לצד שינויים בדפוסי האקלים, עלולים לגרום לנזק ניכר לכלכלת ישראל וטומנים בחובם ''סיכון לביטחון הלאומי'' / צילום: בוריס קריפק, רשות הטבע והגנים

מבקר המדינה בדוח חריף: ההתמודדות של ישראל עם משבר האקלים "נעה בטווח שבין ב'פיגור' לאפס"

יעדים לא שאפתניים בהשוואה עולמית, כישלון בהשגתם, אי מימוש החלטות ממשלה, מחסור בתקציבים, תוכניות שנותרו על הנייר ופעילות ללא בסיס ידע מדעי או מושכל ● אלו רק חלק מהממצאים בדוח חמור של מבקר המדינה שמציג חידלון ממשלתי של יותר מעשור בנוגע להתמודדות עם משבר האקלים

קאר שולץ מנכל ונשיא טבע / צילום: כדיה לוי

לקראת פרסום דוחות טבע: אנליסטים צופים הכנסות של כ-4 מיליארד דולר

בתוך כך, טבע הודיעה על שיתוף-פעולה חדש עם חברת MODAG מגרמניה לרישוי ופיתוח תרופה ייעודית למחלות ניווניות של מערכת העצבים

פינוי בינוי בבת ים / צילום: כדיה לוי

שיעור ההסכמה יירד ל-66%: המהפכה בפינוי בינוי אושרה בוועדת הפנים

ועדת הפנים אישרה היום את הפרק שעוסק בהתחדשות העירונית בחוק ההסדרים ● בין השינויים: יפחת הרוב לתביעת דיירים סרבנים לשני שליש מבעלי הדירות, בעלי דירות שעשו עבירות בנייה לא יכללו במניין הדיירים הנדרש לצורך רוב וגם היזם יוכל להגיש תביעה נגד דייר סרבן

צחי כץ בכנס מהנדסי הערים באילת / צילום: אודי פורטל

"התאחדות בוני הארץ היא אחת מקבוצות הלחץ המרכזיות שמשפיעות על התכנון בארץ"

יו"ר איגוד מהנדסי הערים, צחי כץ, מתח ביקורת חריפה על התאחדות בוני הארץ בכנס איגוד מהנדסי הערים, שנערך באילת ● לדבריו, "הקבלנים, הנהנים הגדולים ביותר ממחירי הדיור, זורעים בהלה בקרב אנשי הממשלה. אפשר לייעל תהליכי תכנון, אבל לא באמצעות סירוס מהנדסי הערים והרשויות המקומיות. החקיקה החפוזה מסוכנת"

דורון גרסטל, מנכ״ל פריון / צילום: פריון

"אנחנו לא סנאפ, השינוי של אפל לא יפגע בנו": חברת הפרסום הדיגיטלי פריון מזנקת, והמנכ"ל בטוח שזו רק ההתחלה

בסוף השבוע הביאה סנאפ לירידות במניות הקשורות לפרסום דיגיטלי, לאחר שתלתה את חולשת תוצאותיה בשינויי הגדרות הפרטיות אצל אפל ● פריון הישראלית, לעומתה, מעלה שוב תחזיות, והמניה משלימה זינוק של 200% בשנה האחרונה ● המנכ"ל: רק 1% מפעילותנו קשורה לאפל"

מידול תלת מימדי של אדם שוכב על מיטת חדר ניתוח / צילום: מתוך מצגת של Dassault Systèmes

החברה שרוצה למדל את הגוף האנושי ולשנות את האופן שבו עושים ניסויים קליניים

חברת דאסו סיסטמס, ספין אוף של תאגיד התעופה הצרפתי דאסו, יוצרת "תאומים וירטואליים" לבני אדם, שאפשר לנסות עליהם תרופות

איילת שקד / צילום: ליאור מזרחי

שקד הכריזה על מע'אר כ-"העיר הדרוזית הראשונה בישראל"

היישוב מע'אר שנמצא ליד כרמיאל, מונה כיום כ-24,000 תושבים, ועל פי התוכניות  ימנה בשנים הקרובות כ-30,000 תושבים ● פריד ג'אנם, ראש הרשות המקומית במע'אר: " ננצל את ההכרזה בכדי לייצר הזדמנויות להתפתח בכל ההיבטים"

כלים חד פעמיים בסניף של טיב טעם / צילום: עינת לברון

המס על החד"פ: 4 ימים לפני כניסתו לתוקף, מגיעה העתירה לבג"ץ

לטענת העותרות, כניסתו לתוקף של מס הקנייה כבר ב-1 בנובמבר תעמיד את החברות הפועלות בשוק הכלים החד-פעמיים בפני מציאות בלתי אפשרית ובלתי ניתנת ליישום העלולה לגרום להן לנזקים כבדים - במיוחד לאור העובדה שהמס יחול גם רטרואקטיבית על מלאים קיימים ועל הזמנות שבדרך ● "ראוי לתת תקופת מעבר של 3 חודשים"

אבי ברגר, מנכ''ל משרד התקשורת לשעבר, מעיד במשפט נתניהו / צילום: רפי קוץ

מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר: לא נכנעתי ללחצים ממשרד רה"מ לאשר את עסקת בזק-yes

הדיונים במשפט נתניהו נמשכים, והיום נפתח החלק הנוגע לעסקת בזק-yes, שלפי כתב האישום היוותה את התמורה לעסקת השוחד לכאורה המיוחסת לנתניהו ולבני הזוג אלוביץ' ● בית המשפט לא אישר לפרקליטות לחקור את מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר אבי ברגר על תיק 1000, בנוגע לאירועים שלא מתוארים בכתב האישום

חיסון לקורונה של פייזר / צילום: Associated Press, Darko Vojinovic

הוועדה המייעצת של ה-FDA הצביעה בעד חיסון ילדים; בנט יערוך דיון בעניין

ההמלצה לחיסון נגד קורונה לילדים בני 5-11 עברה ברוב של 17 בעד ונמנע אחד ● מתי החיסון יגיע לישראל? בנט יכנס היום את שר הבריאות וידון בנושא ● משרד הבריאות כבר נערך לקמפיין שייצא לדרך לאחר שה-FDA ייתן את האישור הסופי

אסדת תמר / צילום: אלבטרוס

הבורר קבע: ישראמקו תשלם לנפטא תמלוגים נוספים בהיקף 49.1 מיליון דולר

פסק הבורר צפוי להגדיל ב-108 מיליון שקל את הרווח המיוחס לבעלים שתציג נפטא בדוחות הרבעון השלישי ● במקביל צפויה שותפות ישראמקו לרשום בגין פסק הבורר הוצאה נוספת של כ-5 מיליון דולר בדוחות

מורן גיל, שף קונדיטור / צילום: מורן גיל

"הקורונה אילצה אותי לעצור, ולעסוק ביצירה. עם המון השקעה ועבודה קשה, היצירה הזו מספקת לי היום פרנסה"

מורן גיל, בן 31 ● שף קונדיטור ● "הבנתי שאי-אפשר להמשיך ככה, ושצריך לבחור. עזבתי בצער ובהתרגשות את מקום העבודה שלי" • גלובס שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז 

הישרדות VIP / צילום: יח''צ

קרב ההישרדות של הישרדות: רשת דחתה ברגע האחרון את שידור הפרק

קצת יותר משעה לפני שידורו, ברשת החליטו לדחות את הפרק למחר ● שלא לייחוס בהפקה טוענים כי הסיבה הייתה שינויים שנדרשו בעריכה, אך הערכה בשוק היא שהפרק נדחה בשל החשש מקרב הרייטינג מול "הזמר במסיכה" של קשת

עמיר פרץ / צילום: שלומי יוסף

ועדת המינויים פסלה את מועמדותו של עמיר פרץ ליו"ר התעשייה האווירית

בין הנימוקים לפסילה: מהלך ההנפקה האמור להתחיל בתעשיה האווירית בקרוב, והצורך באישיות בכירה מעולם העסקים והפיננסים שיוביל את התהליך האמור ● פרץ הוצע לתפקיד על ידי שר הביטחון בני גנץ לפני כשלושה חודשים