גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החוק הנורווגי: קומבינת ג'ובים או חיזוק לדמוקרטיה?

בישראל יצא לו שם רע בעקבות שימוש פוליטי ציני ● אבל במקור הוא נועד לחזק את הפרדת הרשויות, כך שהשרים יתפנו לעבודה במשרדיהם, והח"כים שייכנסו במקומם יעסקו בפעילות פרלמנטרית שוטפת

בשנה וחצי האחרונות הפך "החוק הנורווגי" לצירוף מילים שהוא כמעט ביטוי נרדף לשחיתות או לג’ובים שהשלטון מחלק בנדיבות לאנשיו. זה התחיל במרץ 2020 עם כינונה של ממשלת נתניהו-גנץ, והחריף עם הקמת הממשלה הנוכחית. "קיבלנו ממשלה שאף אחד מהשרים שלה כמעט לא מגיעים לישיבות המליאה של הכנסת. אתה יודע למה? כי יש להם נורווגי. אפילו בנורווגיה אין כזאת ממשלה נורווגית", אמרה בתחילת החודש שעבר ח"כ קטי שטרית מהליכוד.

כיצד הפך חוק שקרוי על שמה של מדינה שלרוב דווקא משמשת מודל להתנהלות אידיאלית ומעוררת קנאה, לסמל הפוליטיקה המלוכלכת? למה בעצם אנחנו מכנים אותו כך, ואיך הוא נראה בנורווגיה עצמה ובמדינות אחרות שדומות לה? כששר השיכון זאב אלקין מתקווה חדשה נדרש להגן על החוק בסוף יולי הוא הסביר שהביטוי של החוק אצלנו הוא כאין וכאפס לעומת מה שעושים בארץ הפיורדים. "בחוק הנורווגי באירופה, באותן מדינות בהן הוא מופעל, הוא מופעל במאה אחוז. רק אצלנו המציאו את הפטנט הזה שרק שר אחד מתפטר. במצב הנורמלי של החוק הנורווגי... יש הפרדה מוחלטת, (ו)השרים הם לא חברי כנסת", אמר במהלך ריאיון ברשת 13.

מיד נגיע לביטוי של החוק הזה באירופה ובהיגיון שעומד מאחוריו, אבל קודם סקירה קצרה על תולדות "החוק הנורווגי" בישראל. מדובר על שני סעיפים בחוק יסוד: הכנסת, 42ג’ ו-43, שמאפשרים לח"כים שמתמנים לשרים או לסגני שרים לוותר על מקומם בכנסת, אך לחזור אליה אם יתפטרו מהממשלה.

הסעיפים הוכנסו לראשונה לחוק היסוד לאחר בחירות 2015, אך אז הם אפשרו רק לשר אחד מכל סיעה להתפטר מהכנסת. עם הקמת ממשלת החילופים הקודמת, שכללה שרים רבים, החוק כבר הורחב וקבע שכשליש מחברי הסיעה יוכלו להתפטר לטובת כהונה בממשלה, אך לא יותר מחמישה ח"כים מכל סיעה. עם הקמת הממשלה הנוכחית, החוק הורחב אף יותר, וכעת יכולים להתפטר מהכנסת כמחצית חבריה של כל סיעה, עם מגבלה של עד חמישה ח"כים. שינוי החקיקה הזה הביא לנתון שיא של 21 ח"כים "נורווגים", כשישית מהכנסת, שנכנסו אליה כדי להחליף שרים וסגני שרים שהתפטרו.

דלת מסתובבת

ומה קורה בעולם? החוק שבו אנחנו עוסקים רלוונטי למדינות שבהן יש משטר פרלמנטרי - כמו בישראל, במרבית מדינות אירופה, וגם בקנדה, הודו, אוסטרליה וניו-זילנד - שבמסגרתו ההפרדה בין הרשות המחוקקת למבצעת היא אינה מוחלטת, ונוצר מעין "מיזוג רשויות". יש מדינות בעלות משטר פרלמנטרי שהגישה שלהן היא קיצונית לצד אחד. באוסטרליה ובניו-זילנד, לדוגמה, החוק מחייב שהשרים יהיו חברי פרלמנט, למעט לתקופות קצובות וקצרות במקרה של התפטרות או בחירות. בבריטניה אין חוק כזה, אבל זו המוסכמה. זכורים לא מעט מקרים שבהם אדם קיבל מינוי לבית הלורדים כדי שיוכל לכהן כשר זוטר למרות שלא נבחר לפרלמנט.

פה זה לא אירופה

ישראל, כפי שראינו, נמצאת איפשהו באמצע. עוד לפני שחוקק "החוק הנורווגי" היו לנו שרים שאינם חברי כנסת (יעקב נאמן כיהן כשר המשפטים בממשלות נתניהו הראשונה והשנייה בלי שהיה ח"כ, ושאול מופז היה שר הביטחון של אריאל שרון למרות שנכנס לכנסת רק לאחר בחירות 2006), אבל מדובר במקרים חריגים, וכמעט תמיד שרים באו מתוך הפרלמנט. כיום, כאמור, החוק מאפשר לחלק מהשרים להתפטר אך לא מחייב אותם לעשות זאת.

ויש גם דמוקרטיות פרלמנטריות שהגישה שלהן היא קיצונית לכיוון ההפוך. אחת מהן היא נורווגיה. אבל כפי שמציינת ד"ר חן פרידברג, עמיתת מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ומרצה באוניברסיטת אריאל, יחד עם נורווגיה אפשר למנות גם את הולנד, בלגיה, שוודיה, פורטוגל, אסטוניה וצרפת.

כך, סעיף 62 לחוקה הנורווגית קובע: "חברים במועצת המדינה (הכינוי לגוף השרים הבכירים בנורווגיה) לא רשאים להגיע לישיבות של הסטורטינג (הפרלמנט הנורווגי) כחברי פרלמנט כל עוד יש להם מושב במועצת המדינה". הכלל הזה חל גם על ראש הממשלה עצמו.

כששר מתפטר מהממשלה בנורווגיה, וגם בחלק מהמדינות האחרות שציינו, הוא יכול לחזור לפרלמנט. "זה הסדר של דלת מסתובבת", מסבירה ד"ר פרידברג. "לחבר הפרלמנט שנכנס במקום השר יש את כל הזכויות, אבל הוא על תנאי. אם השר מחליט שהוא מתפטר, או שהמפלגה שלו עוזבת את הקואליציה, חבר הפרלמנט החדש מאבד את המקום שלו. בהולנד ובצרפת, לעומת זאת, אי אפשר לחזור לפרלמנט, ומי שמחליפים את השרים הופכים לחברי פרלמנט קבועים.

בדרך למשטר נשיאותי?

כפי שאפשר לראות, הגישה הנורווגית היא נוקשה בהרבה גם מהגרסה המורחבת שמונהגת כעת בישראל ונקראת על שמה. אז מה עומד מאחורי ההחלטה של מדינות כמו נורווגיה ודומותיה לנהוג כך? "המדינות האלו רוצות לחזק את הפרדת הרשויות, וזו בעצם הליכה לכיוון המשטר הנשיאותי", מסבירה ד"ר פרידברג. "בנורווגיה הלכו עוד צעד בכיוון הזה, ולא ניתן לפזר את הסטורטינג לבחירות מוקדמות".

אפשר להתווכח על הגישה הנורווגית, אך הרושם הוא שמדובר בהחלטה שנובעת מסיבות עקרוניות. בישראל כמו בישראל החוק והרחבתו הם פשוט תולדה של צורך פוליטי נקודתי. לפי ד"ר פרידברג, המקבילה הישראלית נוצרה כדי שהקואליציה הצרה תהיה מסוגלת להשתתף בפעילות הפרלמנטרית, מכיוון ששרים לא יכולים להשתתף בדיוני הוועדות או להגיש הצעות חוק פרטיות.

האם זה בהכרח אומר שמה שנעשה בתקופה האחרונה בישראל הוא רע? ד"ר פרידברג מקווה שמתוך שלא לשמה יבוא לשמה. "זו דרך אלגנטית להגדיל את הכנסת", היא אומרת. "הכנסת שלנו מאוד קטנה ביחס לעולם, ויש הרבה עומס על הח"כים, למשל עם חברויות בכמה וכמה ועדות. בנורווגיה מספר המושבים הכולל בוועדות דומה למספר כלל חברי הפרלמנט, כך שכל אחד חבר בוועדה אחת בלבד. אבל הוספת עוד חברי כנסת לא תעבור ציבורית, אז אם הדרך היא באמצעות חוק נורווגי - אז זו גם דרך".

עוד כתבות

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות