גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הורדת רף ההסכמה לפינוי-בינוי ל-51% לא תציל את הבניינים מקריסה

שר השיכון זאב אלקין מציע להוריד את שיעור הדיירים הנדרש לביצוע פרויקט פינוי-בינוי בצורה דרמטית כדי למנוע מקרים נוספים של קריסה כמו בבניין בחולון ● אבל במקום לדרוש פתרון שיחייב התערבות אקטיבית של המדינה, מגלגלים את הכדור שוב לבעלי הדירות

מבקר המדינה בסיור באתר הבניין שקרס בחולון. פינוי-בינוי לא מתאים לבניין כזה / צילום: דוברות מחוז דן
מבקר המדינה בסיור באתר הבניין שקרס בחולון. פינוי-בינוי לא מתאים לבניין כזה / צילום: דוברות מחוז דן

שרי הממשלה החדשים, בדיוק כמו קודמיהם וקודמי קודמיהם, עסוקים בלמצוא את "המספרים הזוכים" שייתנו מענה לבעיות הדיור: לאתר, למשל, את המספר הנכון של התחלות הבנייה, למצוא את המספר הנכון של הדירות המתוכננות, למצוא את התמהיל הנכון של דירות בנות השגה ודירות לשכירות, וגם את השיעור הנכון של הדיירים הנרדש להסכמה להתחדשות עירונית, כפי שעשה שר הבינוי והשיכון זאב אלקין.

בעקבות קריסת הבניין בחולון והסכנה לקריסת מבנים נוספים, פועל אלקין להכניס תיקון בחוק ההסדרים לסעיף התחדשות עירונית שיאפשר פינוי-בינוי גם בהסכמה של 51% מהדיירים בלבד. מדובר בסעיף שאושר במסגרת חוק ההסדרים בקריאה ראשונה, המדבר על הורדת רף ההסכמה הנדרש של הדיירים מ-80% כיום ל-66%, שאותו יבקש השר אלקין להוריד ל-51% בבניינים ותיקים שנמצאים בסכנת קריסה. לדברי גורמים המעורים בנושא, יבקשו להחיל את הסעיף החדש על כל הבניינים שנבנו לפני 1980. מטרת המשרד בדחיפת הפרויקטים של התחדשות עירונית היא לטפל במפגע הבטיחותי לצד האסתטיקה העירונית ובניית דירות נוספות למגורים.

מדיניות מוטת מחירי דירות

אחוז הסכמת הדיירים בהתחדשות עירונית, כמו גם "מספרי קסם" אחרים, נמצא בדיון לא מאתמול ולא משלשום. העובדה ש-10 שנות חיפושי מספרי קסם לא הניבו דבר, יכולה לרמז על כך שהבעיה אינה במציאת מספרים ואחוזים.

שלושה דברים בולטים בגישה הממשלתית לסוגיית הדיור בישראל, שקשורים לסיפור החולוני ולעוד אלפי בתים שזקוקים לחיזוק ברחבי המדינה: הראשון הוא מדיניות מוטת מחירי דירות - המוטיבציה הממשלתית לטיפול בנושא מונעת מעליית מחירי הדירות, ויש להניח שאם מחירי הדירות לא היו עולים, או אם היו מתחילים לרדת - הממשלה הייתה יורדת מיוזמות הדיור שלה ושבה לעיסוקיה השוטפים; השני הוא שימת דגש על הצורך להגדיל את היצע הדירות. ההיגיון שעומד מאחורי זה אומר, שאם ההיצע יגדל - המחיר יירד. זה לא הוכח עד כה וממילא בעיות התכנון והבנייה בישראל אינן קשורות בהכרח למחירי הדירות; והדבר השלישי שבולט בגישה הממשלתית הוא הפרטה בפועל של חלק ניכר מההתחדשות העירונית וחיזוק המבנים.

השילוב בין שלושת הגורמים הללו יצר תקלה חמורה, שמעוררת חשש שאלפי מבנים רעועים נוספים במדינת ישראל לא יקבלו את החיזוק הנדרש, אם לא ישתנה משהו מהותי. והורדת אחוז ההסכמה מ-66% ל-51% אינו הדבר המהותי הנדרש.

השוק החופשי לא יחליף את הממשלה

לעניין זה יש להפריד בין פינוי-בינוי לתמ"א 38, אבל מה שמשותף לשני המסלולים הוא, ששניהם תלויים במחירי הדירות. יש לפרויקט היתכנות כלכלית והסכמת דיירים? היזם ייאבק על הקמתו מול הרשות המקומית. אין? המבנה יישאר כפי שהוא לעוד שנים רבות, לא משנה כלל מה יהיו אחוזי ההסכמה בין הדיירים. כיום בכ-80% משטחה של מדינת ישראל אין היתכנות כלכלית ליזום התחדשות עירונית. וכשמחירי הדירות יירדו - המצב יורע. זו בעיה מוכרת, שהדיבורים הרבים אודותה נמצאים ביחס הפוך למעשים. ללא תקציבים משמעותיים - הנושא לא יקודם בצורה הנדרשת.

זאת ועוד: בראייה אופטימית, התיקון המוצע של אלקין יאיץ כנראה את הטיפול בפרויקטים של פינוי-בינוי, ואולם מדובר בשיטה שאינה מתאימה לטיפול במבנים בודדים רעועים, נוסח חולון. פינוי-בינוי מצריכה מתחם בן מספר גדול של מבנים, שאותם יהרוס היזם, ויקים תחתם פרויקט עם מעט מגדלים, אך הרבה יחידות דיור. תהליך כזה אורך עשור ויותר.

שר הבינוי והשיכון, זאב אלקין / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

זה מחזיר אותנו לתמ"א 38, שכוללת את הנוסחה המתאימה יותר למבנים כאלה. לא רק משום שזה בדיוק ייעודה המקורי - תוכנית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה (ולמעשה - בכלל). מה שהופך אותה לאקטואלית לטיפול במבנים רעועים הוא שהיא מהירה מאוד. בתוך שנים ספורות ניתן להשלים את החיזוק, או את הריסת המבנה והקמת אחר תחתיו.

תמ"א 38 עברה הרבה תלאות ב-15 שנות קיומה. הפרויקטים גורמים לבעיות בתכנון הסביבתי ולכלכלה המוניציפלית, והרשויות המקומיות לא מנפיקות לה בקלות היתרי בנייה; אי יציאת התוכנית לפריפריה מסיבות של היתכנות כלכלית, ותוספת הדירות הצנועה יחסית שהיא מנפיקה החלישה את מעמדה בממשלה, שלא ראתה בה גורם משמעותי בהגדלת ההיצע, אף שתמ"א 38 היא הפתרון המתאים ביותר לטיפול במבנים בעייתיים.

אלא שעד כה הדברים לא לובנו בדרגי המקצוע, והסלידה של הרשויות מהתוכנית מקטינה את האפשרות שישתמשו בה ככלי לטיפול במבנים כאלה. לפיכך האחריות על בדיקת המבנים, תחזוקתם וחיזוקם תישאר בידי הדיירים. הבעיה שבחלק ניכר מהמקרים מדובר באנשים קשיי יום, שיתקשו לממן את זה, ואם הרשויות לא מוכנות לסייע באמצעות תמ"א 38 - כנראה שצריך למצוא מנגנון לסייע לדיירי מבנים רעועים שאינם מסוכנים, לטיפול מונע, גם מבלי שייערך אצלם הליך של התחדשות עירונית.

גם כאן תצטרך הממשלה לוותר על חיפוש אחר מספרי קסם, ולהנפיק מספרי קסם משלה, באמצעות הגדלת תקציבים ייעודיים לעריכת בדיקות וחיזוק מבנים רעועים. השוק החופשי לא יעשה עבורה את העבודה הזו.

בקואליציה אין עדיין הסכמה

כדי שהסעיף המתוקן להורדת רף ההסכמה מ-66% ל-51% יעבור, יידרש אלקין להסכמת הכנסת וחברי הקואליציה שיכינו את החוק להצבעה בשבועות הקרובים. בינתיים כבר החלו במשרד השיכון בעבודת מטה, בהובלתו של המנכ"ל אביעד פרידמן.

בסביבתו של שר האוצר אביגדור ליברמן אומרים כי העניין על דעתם ושרת הפנים איילת שקד תומכת בשינוי המוצע, אולם בסיעות הקואליציה טוענים כי מוקדם לומר שמדובר בשינוי מוסכם. "מדובר בנושא חדש בחוק ההסדרים שלא נידון בממשלה וגם לא על ידי חברי הכנסת שיכינו את החוק להצבעה בקריאה שנייה ושלישית", טענו גורמים בכירים בקואליציה והוסיפו "במבנים בסכנת קריסה צריך לטפל הנדסית ולא תכנונית".

שירית אביטן כהן

עוד כתבות

שכונת בית וגן ירושלים / צילום: אוריה תדמור

לא תמיד ניתן להגיע לחלוקה שוויונית בפרויקט תמ"א 38

כל תכנון פרויקט מסוג תמ"א 38 כולל אילוצים תכנוניים, אולם בפרויקטים מסוג חיזוק ועיבוי, האילוצים התכנוניים רבים, שכן הבינוי נעשה על גבי הבניין הקיים, על מגבלותיו ● כך דחתה ועדת הערר המחוזית בירושלים התנגדות של שני דיירים לתכנון של פרויקט

פרויקט מתחם אילת של אאורה ברמת השרון / הדמיה: 3dvision ltd טרי די ויז'ן בע''מ

פינוי בינוי: אאורה שילמה היטל חריג עבור הדיירים לעיריית רמת השרון והם נדרשים להחזיר לה את הכסף

פרויקט הפינוי בינוי של אאורה במתחם אילת בשכונת מורשה, נבנה בשני שלבים ויכלול בסופו של דבר 687 יח"ד בשישה מגדלים עם שטחי מסחר ● כדי לא לעכב את הפרויקט וקבלת היתר הבנייה, החברה שילמה לפני כארבע שנים את התשלום וכעת מבקשת את הכסף ששולם בחזרה מהדיירים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: Reuters, RONEN ZVULUN

לא רק בגלל איראן: S&P קנסו את ישראל גם על סימני השאלה בתקציב הביטחון

אם עד לפני התקיפה האיראנית על ישראל עוד הייתה תקווה מסוימת במדינה שהדירוג הגבוה יישמר, זו התמוססה בשבוע האחרון עם התרחבות מפת האיומים ● אלא שלא רק האיומים על ישראל נלקחו בחשבון בהורדת הדירוג ● מה נכתב בין השורות של הודעת S&P והאם ישראל עומדת בפני סכנה של הורדה נוספת?

הדגם OMODA 5 של צ'רי / צילום: יח''צ

האם הסיניות יתחילו להגיע אלינו מאירופה? צ'רי תייצר כלי רכב בספרד, יצרנים נוספים בדרך

כך מתכוונים הסינים לעקוף את המכס האירופי ● ג'יפ אוונג'ר משיקה בישראל דגם היברידי ● ​נחשף הקרוס־אובר החשמלי החדש של GEELY ● ועוד חדשות מענף הרכב

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: יוסי זמיר

משרד הכלכלה מציג: כשאין יעדים, אין כישלונות

במקום לעמוד ביעדים, משרדי הממשלה פשוט מוחקים אותם ● בפיקוד העורף שלפו הודעה לילית שהותירה את הילדים באוויר ● והמסעות לפולין התרוקנו מערך ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

נשיא ארה''ב ג'ו ביידן / צילום: ap, Jacquelyn Martin

דיווח: ביידן שוקל לספק לישראל נשק ביותר ממיליארד דולר

לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, ממשל ביידן שוקל לספק פגזי טנקים, מרגמות וכלי רכב צבאיים ● מדובר באחד ממשלוחי הנשק הגדולים מאז 7 באוקטובר

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

היועמ"שית מתייצבת לטובת וולט: יש לדחות את התביעה הייצוגית להכרה ביחסי עובד-מעביד

לעמדת בהרב-מיארה לא היה מקום לאשר את התביעה הייצוגית מאחר וזו אינה הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת לאור גודלה של הקבוצה הכולל כ-10,000 שליחים ● עוד  נטען כי לא ניתן להכריע בעניינם של כל השליחים על בסיס נתוניו של התובע הייצוגי

מיכאל כגן / צילום: כדיה לוי

הדרך של מיכאל כגן ממשרד ישן ביקנעם לצמרת החברה הלוהטת בעולם

מיכאל כגן, סמנכ"ל טכנולוגיות עולמי באנבידיה, סיכם 25 שנה במלאנוקס עד שהחברה נמכרה לענקית השבבים ● "מצד אחד, רצינו לבנות חברה ישראלית, אך מצד שני הבאנו לארץ השפעה בינלאומית" ● בראיון בלעדי לגלובס, הוא מדבר על תחילת דרכו במלאנוקס, מתייחס לחשש מהיעדר תחרות בשוק שבבי ה־AI ונותן טיפ ליזמים צעירים בישראל: "אל תהיו כבולים לעבר"

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● עשות אשקלון רוכשת את אי.די.סי ב-40 מיליון שקל  ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נטפליקס / צילום: Shutterstock, Vantage_DS

נטפליקס עקפה את הציפיות; המניה יורדת במסחר המאוחר

ענקית הסטרימינג דיווחה על הכנסות של 9.37 מיליארד דולר לעומת צפי של 9.28 מיליארד דולר ● הרווח זינק ב-86%, לעומת צפי לעלייה של 56% ● החברה הוסיפה כ-9.3 מיליון מנויים ברבעון, ב-80% יותר מהצפי ● למרות התוצאות המדהימות, התחזית המאכזבת של החברה מפילה את המניה במסחר המאוחר

איראן נערכת למתקפת תגמול ישראלית/ עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כך נערכת איראן למתקפת תגמול ישראלית

ארה"ב ומדינות אירופה לוחצות על ישראל למתן כל תגובה למתקפה שביצעה איראן בסוף השבוע, בתקווה לצנן את המתיחות ● משמרות המהפכה וחיזבאללה צמצמו את נוכחות הקצינים הבכירים שלהם בסוריה ● עפ"י דיווח c"וול סטריט ג'ורנל", ישראל תזהיר את בעלות בריתה הערביות לפני שתגיב, ותגביל את התקפותיה למתקנים בסוריה הקשורים לאיראן

פרופ' יוסי מטיאס / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל יוסי מטיאס עובר לתפקיד בכיר בגוגל העולמית

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל ב-18 השנים האחרונות, פרופ' יוסי מטיאס, צפוי לעבור לעמק הסיליקון ולנהל מארה"ב את פעילות המחקר של גוגל העולמית

ספינה צבאית איראנית נעה במימי איראן לפני תחילת תרגיל ימי משותף של איראן, רוסיה וסין באוקיינוס ההודי / צילום: Associated Press, ASSOCIATED PRESS

בחשש רב: כך נערכה איראן למתקפה הישראלית

בטהרן איימו כלפי חוץ והזהירו מתגובת ישראל, אך ביצעו שורת מהלכים המעידים על החשש מתקיפה ● גם בחיזבאללה ובסוריה נערכו

בית חולים חדש ייבנה בבאר שבע / אילוסטרציה: Shutterstock

בית חולים ראשון בבעלות הקופות הקטנות: לאומית ומאוחדת יפעילו את בית החולים בבאר שבע

בית החולים שיבא יהיה שותף של הקופות בהקמת בית החולים ● הלו"ז להשקה מוערך בלפחות 8-6 שנים ותקציב ההקמה בלפחות מיליארד שקל ● בשבועות הקרובים צפויה להתקבל החלטת ממשלה התומכת בהחלטת משרדי הבריאות והאוצר שהתקבלה היום

עילית רז, טרבור מילטון ואליזבת הולמס / צילומים: AP - Lawrence Neumeister, Jeff Chiu, Brittainy Newman, איל יצהר

תעשיית הטק מגייסת את הבינה המלאכותית למאבק בהונאות משקיעים

בשנים החולפות נרשמו מקרי הונאה רבים בהייטק, בהם יזמים גייסו כספים ממשקיעים, ללא בדיקת נאותות מספקת ● במטרה לצמצם את ההונאות הבאות, חברות רותמות כיום כלי בינה מלאכותית לשלל אוטמציות בהתנהלות החברה ● במקביל, גורמים בענף חוששים מההשלכות

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

"שחקנית מרכזית במזרח התיכון": למה הבכירים הישראליים מתייצבים לתדרך את התקשורת בארצות הברית?

משעות הבוקר המוקדמות, גורמים ישראליים בכירים מתייצבים בתקשורת האמריקאית כדי לתדרך על התקיפה באיראן ● כך בוחרים את גופי התקשורת מולם הם עובדים בארה"ב ומה הם מנסים להשיג?

יודר שפריר וגיא ברון, מייסדי סקיילאופס / צילום: בן יצחקי

החברה שחוסכת זמן וכסף לסטארט-אפים: זה חביב הקהל בדירוג המבטיחים של גלובס

סקר חביב הגולשים באתר גלובס זכה בשבועות האחרונים לכ-30,000 צפיות וצבר אלפי הצבעות ● על התואר התחרו השנה 30 חברות צעירות שדורגו במקומות הגבוהים ביותר ע"י עשרות קרנות השקעה הפעילות בישראל ● מי זכתה במקום הראשון?

רחפן של Spear UAV / צילום: Spear UAV

"בעל 4 להבים מתוצרת ישראל": הרחפן שיכול לתקוף גם באספהאן

אחת מהאפשרויות שעלו היום, היא שישראל תקפה באיראן באמצעות חימוש משוטט של הסטארט-אפ התל אביבי "ספיר" (Spear UAV) - נשק בו היא משתמשת בזירות השונות של מלחמת "חרבות ברזל" ● כך משמש החימוש בעל יכולות AI את ישראל במלחמה

מסורק תת קרקעי ועד רחפנים: הכירו את 10 הסטארט-אפים המבטיחים לשנת 2024

גלובס בוחר את הסטארט-אפים המבטיחים של ישראל השנה ה-18 ברציפות: חברות הייטק הצומחות והמסקרנות ביותר, אלה שמייצרות אימפקט על תעשיות וצרכנים רבים, ונמצאות על המסלול הבטוח להנפקה ● הרשימה מתבססת על בחירות של קרוב ל-70 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בהייטק הישראלי ● החשיפה המלאה

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית