גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"קריסת אוורגרנד ממחישה את ההבדל בין שוק הנדל"ן הסיני לישראלי, כאן יש מישהו עם אצבע על הדופק"

יניב פגוט, מנהל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים בבורסה בת"א, סבור כי נפילת ענקית הנדל"ן הסינית תפגע בתיאבון הסיכון של המשקיעים, אבל לא צפויה להוביל למשבר כלכלי עמוק • "לא מדובר במהדורה חוזרת של נפילת ליהמן ברדרס", הוא משוכנע

משרדי אוורגרנד בשנזן, סין / צילום: Shutterstock, hxdbzxy
משרדי אוורגרנד בשנזן, סין / צילום: Shutterstock, hxdbzxy

בשווקים הפיננסיים בעולם עוקבים בימים האחרונים בדאגה אחר ההתרסקותה של אוורגרנד, חברת הנדל"ן השנייה בגודלה בסין, וממתינים לראות עד כמה הממשל שם יסייע לה להימנע מחדלות פירעון. שאלה שמטרידה את המשקיעים בשווקים הגלובליים ואת הממשלות ברחבי העולם, היא עד כמה המשבר שאליו נקלעה אוורגרנד יכול להשתרשר לסקטורים נוספים מעבר לשוק הנדל"ן וגם לכלכלות אחרות.

"הנפילה של אוורגרנד בפני עצמה היא סיפור גדול", אומר יניב פגוט, סמנכ"ל בכיר ומנהל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים בבורסה לני"ע בתל אביב. "אבל מפה מתחיל החשש להידבקות, שמגיע מחברות פיתוח נכסים אחרות שעלולות להיות מושפעות ממכירת נכסים משמעותית, שתשפיע על מחירי הנדל"ן ותייצר פגיעת רוחב בשוק הנדל"ן הסיני. זו אמנם הפגיעה הישירה אבל מדובר בסיכון מגזרי בלבד. שוק הנדל"ן מהווה שמינית מהתמ"ג הסיני, אבל השאלה היא איך האירוע ישליך על המערכת הפיננסית כולה".

אוורגרנד ביקשה לנצל את הביקוש הגדל לדירות עירוניות בסין, שם רווחת אף יותר מאשר בישראל התפיסה כי מחירי הדירות רק יוסיפו לעלות, כאשר המודל העסקי של החברה, כמו של שאר יזמי הנדל"ן הגדולים בסין, התבסס על גיוס חוב על מנת לרכוש קרקעות ולקדם עליהן פרויקטי בנייה גדולים. החברה דיווחה על חוב של 300 מיליארד דולר, כשעל פי ההערכות היא נושאת בחוב לא רשמי של 150 מיליארד דולר נוספים.

יניב פגוט / צילום: סיון פרג'

"זה לא האירוע שיוביל את הכלכלה העולמית למשבר עמוק" 

לדברי פגוט, העמימות סביב איכות החיתום והבטוחות בסין לא מאפשרת לאמוד בשלב זה את 'סכנת ההידבקות' של מגזרים נוספים, אך מטבע הדברים בנקים וחברות ביטוח מקומיים שיותר חשופים לנדל"ן פגיעים יותר להשפעות קריסת אוורגרנד. עם זאת, הוא מעריך שגם אם נראה פגיעות בסקטורים אלו, "לא מדובר במהדורה חוזרת של נפילת ליהמן ברדרס בעקבות משבר הסאב-פריים ב-2008". כזכור, הבנק הרביעי בגודלו בארצות הברית באותה תקופה קרס לאחר שרבים מלקוחותיו ביקשו למשוך כספים בו זמנית - גם אז כמו בסיפור אוורגרנד, סביב משבר נדל"ן.

"ישנם שני הבדלים מהותיים בין המקרים", מבהיר פגוט. "הראשון הוא שכעת אין מסביב לאוורגרנד שוק של נגזרי משכנתאות מפותח כמו שראינו עם האיגוחים בארה"ב (שם הגופים המלווים גייסו כסף על ידי הנפקות אג"ח שגובו באותן משכנתאות, ר"ו), אשר יצרו חשיפה הרבה יותר גדולה. ההבדל השני הוא שכאן זהו שוק של משקיעים מקומיים ולא גלובליים כמו הקרנות שהשקיעו בשוק האמריקאי לפני המשבר, כך שהסיכון מוגבל לפגיעה בכלכלה הריאלית הסינית בשלב הזה. נכון, הצמיחה אולי לא תהיה 7%-7.5% אלא 3%-5%, וזה יהיה מהותי לאותן כלכלות יצוא שחלק מרכזי מהיצוא שלהן הוא לסין, אבל מפה ועד חלחול המשבר לענפים וכלכלות נוספות - המרחק גדול.

"ועוד לא אמרתי את מילות הקסם - 'הממשל הסיני'", מוסיף פגוט. "בשוק הדיור למשל, הממשל התחיל עם צעדים לקירור השוק, והוכיח בשנים האחרונות שכשהוא רוצה לשנות מדיניות הוא יודע לעשות זאת מהר מאוד, למשל על ידי שחרור מכרזים או משכנתאות. לממשל הסיני יש המשאבים וגם הגמישות לתמוך בכלכלה שלו בסיטואציה שנוצרה, וכרגע הוא בעיקר משדר לשוק 'אל תיקחו אותי כמחלץ מובן מאליו', כדי לתת לכוחות השוק לעשות את שלהם.

"אהיה צנוע ואומר שגם בנובמבר 2007 לא העליתי על דעתי שליהמן ברדרס יכול ליפול, אבל לדעתי זה לא האירוע שעשוי להוביל את הכלכלה העולמית למשבר עמוק. למימוש כן, ולפגיעה בתיאבון הסיכון - בהחלט כן, נקודתית, אבל עד ליאוש כללי המרחק כאמור גדול".

מה מצב החשיפה של הבנקים בישראל לאשראי לבינוי ונדל"ן

בדוח היציבות הפיננסית של בנק ישראל שפורסם בחודש אוגוסט, התריע הבנק מפני החשיפה של הבנקים בישראל לאשראי לענף הבינוי והנדל"ן. "הסיכון הנשקף מחשיפה זו נותר משמעותי, והוא נגזר בראש ובראשונה מהיקפו של האשראי לענף, ממשקלו הגבוה בסך תיק האשראי וכן מהמתאם הגבוה בינו לבין האשראי לדיור, ששיעורו מסך תיק האשראי גדל גם הוא", נכתב בדוח. בבנקים, מנגד, טוענים כי מדובר בענף בטוח יחסית.

"זהו בדיוק ההבדל בין מערכת הבנקאות הסינית למערכת הישראלית, שמפוקחת בצורה טובה יותר, וברור שפה יש מישהו עם האצבע על הדופק בסוגיית המינוף", אומר פגוט. "מצד שני צריך להיות כנים ולהגיד שאנחנו אולי מבינים טוב את המערכת הפיננסית של ישראל, אבל רגולציה של בנקים וגם של חברות ביטוח היא מסובכת, קל וחומר כשמדובר על בנקים וחשבונאות סיניים. לכן משקיע שבא להחליט אם להשקיע בבנק סיני או ישראלי צריך לתמחר את ההבדלים האלו.

"האיום המרכזי לשוק הדיור בישראל הוא משבר כלכלי שיביא למשבר תעסוקתי שלא יאפשר להחזיר משכנתאות" סבור פגוט. "עברנו את משבר הקורונה, שהיה מבחן לחץ לא קטן, וראינו שלא הייתה שמיטת משכנתאות מאסיבית. כך שכל עוד המשק עובד כמו שצריך, הסיכון לשוק הדיור מתון יותר ביחס למקומות אחרים".

יחד עם זאת, "מחירי הדיור בישראלי עולים באופן חד, 8% בשנה האחרונה, וכל עוד אין תוכנית ממשלתית לטיפול בנושא ההיצע, נוצר צורך לקחת הלוואות יותר גדולות, מה שמגדיל את הסיכון. הבנקים עושים את העבודה בצורה טובה", לתפיסתו, אך "דווקא קובעי המדיניות בהקשר הזה לא מתאימים את המדיניות לצרכי השוק".

"תנו שקיפות אמיתית, שאנשים יבינו איפה כספם מושקע" 

לחלק מהגופים המוסדיים הישראליים ישנה חשיפה בתיקי המניות שלהם לסין. כך לדוגמה, באלטשולר שחם השקעותיו היו חשופות למניות הטכנולוגיה הסיניות אשר סבלו לאחרונה ממגבלות רגולטוריות ואיבדו מערכן, מה שפגע בתשואות בית ההשקעות. עם זאת, מבדיקת גלובס עולה כי המוסדיים המקומיים לא חשופים לענף הנדל"ן הסיני, ולכן אין השפעה ישירה מהתרסקות אוורגרנד על החוסכים הישראלים.

מה צריך לדעת לגבי חשיפת הגופים המוסדיים לשוק הסיני, ומה צריכים לעשות משקיעים ישראלים פרטיים?
"מבחינת המשקיעים בישראל, לי קודם כל מפריע שאני לא יודע כמה חשיפה יש לאפיקי החיסכון לטווח ארוך לסין. אני כחוסך אמור לדעת כמה אני חשוף לאקוויטי, לחוב, כמה לשוק הסחיר וכמה ללא סחיר. תנו לנו שקיפות אמיתית כדי שאנשים יבינו איפה הכסף שלהם מושקע. הסתכלתי על ביצועי המדדים הסיניים על ציר הזמן מול המדדים בישראל, וראיתי שהמקומיים עשו טוב יותר, לצד רמת ודאות רגולטורית טובה יותר ותוך הבנה הרבה יותר טובה של השוק שבו השקיעו. אז לפעמים נראה יותר סקסי למכור מניות של חברה שמגיעה למיליארד סינים, אבל כל עוד יש בעיה לעשות ניתוח ואנליזה טובה של מניות בסין לעומת ניתוח של חברות ישראליות, אז אני שואל מה הועילו חכמים בתקנתם?

"בשורה התחתונה לא צריך להסתכל רק במונחים של תשואה, אלא גם של סיכון. ברור שהכסף לא צריך לשבת רק בישראל וברור שאני מדבר מפוזיציה של הבורסה בתל אביב, אבל המרוץ המטורף להשקעות בכל מקום בגלובוס, גם אם המחיר הוא שקיפות נמוכה, מייצר החמצה גדולה של הציבור, וגם של המוסדיים. אין נכס בעולם כמעט כמו מדד הבנקים בישראל, שעלה ב-73% בשנה האחרונה, מדד הנדל"ן שעלה ב-81% או מדד הבנייה שעלה ב-98%".

מה יהיו להערכתך ההשפעות ארוכות הטווח של המשבר בסין?
"לשוק יש זיכרון קצר. החדשות מגיעות בקצב מאוד מהיר והסיפור התורן מתחלף. ייתכן שאנחנו רגע לפני הגבלת תמריצים בארה"ב, ואולי העלאת ריבית של הפד בתחילת השנה הבאה. אלה אירועים שישפיעו על השווקים ועל המטבעות, כשברקע גם לא ידוע אם האינפלציה תהיה זמנית או קבועה ואם הקורונה תלך. אלו הדברים שיכריעו את המגמה בשווקים הגלובליים".

"בכל גל הנפקות יהיו מנצחות ומאכזבות. הגל הזה בתל אביב לא שונה"

כחלק מתפקידו בבורסה בתל אביב, עוקב פגוט אחר גל הנפקות הטכנולוגיה ששוטף בשנה האחרונה את העולם כולו, וגם את הבורסה המקומית, שבה כמחצית מההנפקות הסבו נכון להיום הפסדים למשקיעים. "מבחינתי, המשקיעים הם צינור החמצן של הטכנולוגיה בכלל והטכנולוגיה הישראלית בפרט. במשך שנים הייתה השקעה נמוכה יחסית של הציבור הישראלי בטכנולוגיה, והיה על זה הרבה מאוד כעס מצד אותן חברות.

"בשנים האחרונות המוסדיים הבינו את הפוטנציאל של הסקטור גם כשמדובר בחברות מהשורה השנייה והשלישית, והם משקיעים רק לאחר אנליזה יסודית. אבל בכל גל הנפקות יהיו מנצחות ויהיו מאכזבות והגל הזה לא שונה. אנחנו רוצים לראות חברות טכנולוגיה חדשות שצומחות מהשוק המקומי ומטביעות את חותמן על המדדים, אבל הן יצטרכו לקיים את מה שהן מבטיחות".

למרות זאת חברות הטכנולוגיה הגדולות והטובות עדיין מעדיפות להנפיק בוול סטריט.
"נכון. אבל עם כל הביקורת על השוויים בהנפקות חברות טכנולוגיה בתל אביב, וול סטריט מתמחרת הרבה יותר ביוקר. חברות טכנולגיה מקומיות עושות טעות שהן לא נרשמות בתל אביב, כי גם כאן יש כסף. בעוד שבניו יורק הן יהיו חברות מהשורה השנייה או השלישית, פה הן יכולות להיות בשורה הראשונה, לקבל כסף מקרנות הסל ולהיות מחוזקות על-ידי המוסדיים. זה ייצב את התנודתיות שלהן ואני מאמין שהן יבואו גם לכאן, כי יש פה רישום כפול שלא דורש מהן כמעט כלום.

"עד סוף השנה נגיע למצב שבו אחת מכל ארבע או חמש חברות בבורסה הגיעה בשנה-שנה וחצי האחרונות, וזה יוצא דופן אחרי שנים שלא קרה פה כלום. אז יהיו חברות שיכבשו שיאים ויהיו שיצליחו פחות, אבל זה משקף את החיים העסקיים".

לצד חברות טכנולוגיה הונפקו כאן לא מעט חברות אנרגיה מתחדשת, הנסחרות גם הן במכפילים גבוהים מאוד. האם מדובר בבועה?
"כמי שהיה אנליסט בעת התפוצצות בועת ה'דוט.קום' בראשית שנות ה-2000, אני לא חושב שמדובר בבועה. מדברים על הביקוש לפתרונות אנרגיה חלופיים כשככל הנראה בסוף הדרך אכן נשתמש בהם. המשקיעים רואים את האופק ומבינים שזו מדיניות בישראל ובעולם לגידול בשימוש באנרגיה ירוקה.

"מהצד השני העולמות האלה מאוד ממונפים, וככל שהריבית יותר נמוכה יש לזה השפעה דרמטית על התשואה של הפרויקטים האלו. אז אם אתה שואל אם הם מתומחרים באינטנסיביות? כנראה שכן ושהייתה ריצה מהירה קדימה, אבל זה השוק, הוא לא ליניארי. אנחנו לא הולכים לחזור לעולם של פחם למרות שלאחרונה נראה שיש מחסור מסוים בגז באירופה. כמובן שחלק מהחברות יפלו בדרך, אבל השוק כשוק ילווה אותנו הרבה שנים וזה בהחלט מקום מעניין להשקיע בו".

עוד כתבות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

אחרי שהפסידה 1.6 מיליארד שקל בשלוש שנים - פתאל חזרה לרווח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מהצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

הכפר פטריצ'ה באיטליה. ראש העיר מנסה למכור בתים באירו / צילום: Shutterstock

באיטליה מנסים למכור בתים באירו אחד. אז למה זה לא עובד?

ראשי עיירות קטנות באיטליה, שהתרוקנו מתושבים בשל מגמת עיור ארוכת־שנים, מציעים בתים למכירה באירו אחד בלבד, כאשר עלות השיפוץ מוטלת על הקונה ● התקשורת האמריקאית רווייה בסיפורים על בתים עתיקים שעברו שיפוץ והפכו לבתי נופש משפחתיים, אך בפועל, עסקי "הבתים באירו" עומדים בפני חסמים רבים

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

גל בר-דעה, מנכ''ל וואן זירו / צילום: איל יצהר

הבנק הדיגיטלי כבר שרף כ-800 מיליון שקל; המנכ"ל: "המשקיעים ימשיכו לתמוך"

לוואן זירו כבר יש כ-100 אלף לקוחות והמנכ"ל גל בר דעה מעריך כי "נהפוך לרווחיים כשנגיע ל-200 אלף לקוחות" ● את 2023 סיים הבנק של אמנון שעשוע עם הפסד של 357 מיליון שקל, אך בר דעה אופטימי:  "ההכנסה מלקוח יותר גבוהה ממה שחשבנו. אם נמשיך כך ונגביר פעילות אנחנו על דרך המלך"

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

כספים הוקפאו, אבל מבחינת המדינה ניתן להפקיד בסלייס חיסכון לילדים

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות; אנבידיה צללה בכ-3%

הנאסד"ק עלה ב-0.5% ● מדד דאקס עלה ב-0.5%, הקאק ירד ב-0.3% ● גולדמן סאקס: לשוק המניות בארה"ב יש אפסייד מוגבל ● נובוקיור וסייברוואן מזנקות בטרום מסחר ● ערב הפסחא, מחירי הקקאו בשיא כל הזמנים, מה זה אומר לגבי יצרניות הממתקים הגדולות ומחירי השוקולד?

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

ציור הקיר להחזרת החטופים, ובהם אלמוג מאיר ג'אן / צילום: באדיבות משפחת מאיר

עדויות מהשבי: "חיילים עוברים עינויים, מורעבים בכלובים"

משפחות החיילים החטופים לפני הפגישה עם נתניהו: "גורמי הביטחון הפחידו אותנו" • פיגוע ירי בבקעת הירדן: מחבל פתח באש לעבר רכבים שנסעו בכביש 90 מצפון ליריחו, בן 30 נפצע בינוני • ירי רקטי לעבר גורן, גרנות הגליל וראש הנקרה • דיווחים פלסטיניים: צה"ל תוקף בצפון הרצועה ובמקביל פועל באיו"ש • סנטקום: השמדנו 4 כטב"מים ארוכי-טווח של החות'ים • עדכונים שוטפים