גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הממשלה הבטיחה לקדם לימודי ליבה לחרדים, אבל "שכחה" בדרך את הפרט החשוב ביותר

למרות שיותר ויותר מבני החברה החרדית רוצים ללמוד מקצועות ליבה, שורה של מגבלות חוסמות פתיחה של בתי ספר ממלכתיים חרדיים ● הממשלה התחייבה להרחיב את החינוך הממלכתי חרדי, אבל לפי תקציב 2021־2022 - זה לא יקרה בשנתיים הקרובות

ישיבת פונוביץ' בבני ברק / צילום: רפי קוץ
ישיבת פונוביץ' בבני ברק / צילום: רפי קוץ

למרות (ואולי בגלל) שהמפלגות החרדיות לא חברות בקואליציה, הממשלה הנוכחית הציבה לעצמה שורה של יעדים בקשר לחברה החרדית. אחד הבולטים שבהם הוא הכנסת לימודי הליבה לבתי הספר העצמאיים שמתוקצבים על ידי המדינה. הנושא אף נכלל בהסכמים הקואליציוניים, אלא שבפועל, עם גיבוש התקציב לשנים 2021-2022, החינוך הממלכתי חרדי, שמלמד מקצועות ליבה, נותר מאחור. זאת למרות הביקוש ההולך וגדל בקרב הציבור החרדי.

מוסדות החינוך הממלכתי חרדי החלו לפעול בשנת 2014 ביוזמת שר החינוך דאז שי פירון. באותה שנה הממשלה גם החליטה כי שילוב החברה החרדית בשוק התעסוקה ובחברה הישראליים היא משימה לאומית. גם בציבור החרדי יותר ויותר הורים רוצים שילדיהם ילמדו מקצועות ליבה. סקר שערך ארגון הציבור החרדי ממלכתי בזרמים השונים של החברה החרדית, הראה כי אם יוסרו החסמים, 20% מהתלמידים החרדים יעברו למוסדות הממ"ח, לעומת 3% בלבד הלומדים בהם כיום. עוד 20% גילו התעניינות, אבל העידו כי יעברו רק אם תתקבל לכך לגיטימציה ציבורית רחבה בעולם החרדי.

החסמים של המוסדות

למרות כל זאת, כיום פועלים רק מעט פחות מ-60 בתי ספר ממלכתיים חרדיים (אף אחד מהם לא בעיר חרדית) והם מתוקצבים ב-133 מיליון שקל בשנה. אמנם לא מדובר בסכום מבוטל, אבל הוא לא מספיק כדי לפתוח מוסדות חינוך נוספים, אלא רק כדי להפעיל את המוסדות הקיימים כיום.

אבל כסף הוא לא החסם היחיד לפתיחת מוסדות לימוד ממלכתיים חרדיים. שורה של הגבלות מונעות את פתיחת אותם בתי ספר. כך, דרוש אישור של ראש הרשות המקומית, אלא שבערים החרדיות לא מעניקים אישורים לבתי ספר ממלכתיים חרדיים בשל לחץ המפלגות החרדיות. גם ערים לא חרדיות לא ששות לקבל את המוסדות הללו. ראשי ערים רבים, שהקואליציה העירונית שלהם תלויה במפלגות חרדיות, מסרבים לפתוח בתי ספר ממלכתיים חרדיים בשטחם.

גם אם יפרצו את המחסום הפוליטי, מנהלי בתי הספר הממלכתיים חרדיים צריכים לקבל אישור על כל תלמיד חדש שעובר למוסד שלהם מבית הספר החרדי העצמאי ממנו התלמיד פרש. מדובר כמובן בדרישה קשה במיוחד ובחסם משמעותי בפתיחת בתי ספר חדשים, שכן לצורך פתיחת מוסד דרושה כמות מסוימת של תלמידים.

"נקודת שבר בקואליציה"

בגלובס דיווחנו בחודש שעבר כי חברי הכנסת משה "קינלי" טור-פז ואלכס קושניר, מהקואליציה, הניחו הצעת חוק שתמסד את החינוך הממלכתי חרדי, תסיר את החסמים עליו ובעיקר תביא לו תקציבים שיענו על צורכי ההתרחבות והביקוש בחברה החרדית. לשניים הובטח כי ההצעה תקודם, אבל זו תקועה. הם קיוו כי לפחות יוגדל התקציב המיועד לחינוך הממלכתי חרדי במשרד החינוך, אבל בהצעת התקציב שעברה כבר בקריאה ראשונה התקציב נותר כשהיה, והמשמעות היא שהממשלה לא מתכננת להרחיב את החינוך הממלכתי חרדי בשנתיים הקרובות.

 

טור-פז כינס בשבוע שעבר כמה מחברי הכנסת התומכים ביוזמה. בשיחה עם גלובס הוא אומר כי הם מתכוונים להיאבק למען תוספת תקציב של 60-70 מיליון שקל לחינוך הממלכתי חרדי. טור-פז היה מאלה שהשתתפו בתחילת הדרך של מוסדות החינוך הממלכתי חרדי, ויזם בעצמו כמנהל מינהל החינוך של ירושלים הקמה של 11 מוסדות כאלה בבירה.

"בעיני זה הנושא החשוב ביותר היום של האינטרס הישראלי האזרחי", טוען טור-פז. "החברה החרדית מונה כיום 30% מילדי כיתה א' והמשמעות של חשיבות השתלבותם בחברה הכלכלית והחברתית עצומה". הוא מצטט מחקרים המראים כי קרוב ל-40% מהחרדים מגדירים עצמם כחרדים מודרנים או קרובים לכך. כלומר, בדומה לנתונים שהציג ארגון הציבור החרדי ממלכתי, פוטנציאל הביקוש לבתי ספר ממלכתיים חרדיים גדול בהרבה מההיצע שיש כיום. "זה מחדל של המדינה ושל משרד החינוך שלא קידמו את החינוך הממלכתי חרדי מסיבות פוליטיות. אם הוא לא יתקדם, אנחנו בדרך דנים את החברה החרדית למשבר כלכלי עצום ולגידול של ממש בשסעים החברתיים".

כאמור, למרות שהדרישה מקובלת על כל חלקי הקואליציה, לא ניתן לכך שום ביטוי בתקציב לשנתיים הקרובות. "זו נקודת משבר קואליציונית", אומר טור-פז. "הציבור החרדי בן ערובה של הפוליטיקאים החרדים, לא יתכן שכעת כשיש הזדמנות לא נפעל". טור-פז מבטיח לגייס עוד עשרות מיליוני שקלים, בנוסף לדרישת התקצוב מהמדינה, גם מגורמים פילנטרופיים וקרנות שמעוניינות לתמוך במטרה. עוד אמר כי היעד הוא הרחבה לכל אורך השדרה מגני הילדים ועד לישיבות ההסדר החרדיות (כיום יש ארבע כאלה) שבמסגרתן מתגייסים התלמידים למסלולי הגיוס החרדיים בצבא, הן לפלוגות הקרביות החרדיות בצנחנים ובגבעתי והן ליחידות הטכנולוגיות.

לדברי טור-פז, שר האוצר ורה"מ החליפי לפיד תומך בהצעה שלו, גם שר האוצר ליברמן "מכיר בחשיבות" ואפילו חברי כנסת חרדים מגבים את היוזמה (גם אם לרוב מאחורי הקלעים), אבל בלי לחץ נרחב מחברי הקואליציה, וייתכן שגם מהאופוזיציה, קשה לראות את 60 מיליון השקלים האלה מתווספים לתקציב לקראת הקריאות השנייה והשלישית.

המתנגדים באוצר ובכנסת

מי בזירת המתנגדים? יש הטוענים כי משרד האוצר. באגף התקציבים פחות ששים להגדיל את המימון לחינוך החרדי ממלכתי, בנימוק הפשוט שכל תלמיד במוסדות הללו עולה למדינה פי 1.5 מתלמיד במוסד חרדי עצמאי מתוקצב (7,000 שקל יותר בשנה פר תלמיד). כלומר, המענה לביקוש הגואה ידרוש מהמדינה תוספת של עשרות מיליוני שקלים בשנה לתקציב החינוך. על הטענה הזו מסרו במשרד האוצר: "כלל בתי הספר הרשמיים מתוקצבים באופן מלא בהתאם לחוק ולנהלי משרד החינוך המפורסמים מדי שנה, ובכללם גם בתי הספר הממלכתיים חרדים. כל מוסד זכאי לתקצוב בהתאם לכך ובהתאם למצבת התלמידים הקיימת בשנה נתונה".

גם במפלגות החרדיות מתנגדים להגדלת החינוך הממלכתי חרדי. פנינה פויפר, מנכ"לית ארגון הציבור החרדי ממלכתי, אומרת לגלובס: "הפוליטיקאים החרדים מתנגדים כי רשתות החינוך החרדי עצמאי הגדולות הן בבעלות המפלגות. הם מעדיפים לשמור את השליטה על החינוך והציבור החרדי באמצעות התקציבים".

עוד כתבות

עמיקם בן צבי, יו''ר דירקטוריון אל על / צילום: דוברות אל על

יו"ר דירקטוריון אל על נחקר בחשד למעורבות בפרשת שחיתות בנתיבות

משטרת ישראל אישרה כי עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, נחקר בחשד למעורבות בפרשה בתחום טוהר המידות שבה נחקר גם ראש העיר נתיבות, יחיאל זוהר ● בא כוחו של בן צבי, עו"ד נתי שמחוני: "מר בן צבי מכבד את רשויות אכיפת החוק, משתף פעולה באופן מלא והוא סמוך ובטוח כי בסופה של הבדיקה יוברר שלא דבק כל רבב בהתנהלותו"

מתכות / צילום: Shutterstock

החברה שמנסה לחולל מהפכה בתעשייה שלא השתנתה אלפי שנים: Magnus Metal מגייסת 74 מיליון דולר

"מקצרת את תהליכי העבודה, מפחיתה את עלויות היצור והזיהום, ומשפרת את איכות המוצר" ● עם שווי מוערך של כ-160 מיליון דולר, מגנוס מטאל הישראלית יוצאת לסבב גיוס חדש

נטפליקס / צילום: Shutterstock, Vantage_DS

נטפליקס עקפה את הציפיות; המניה יורדת במסחר המאוחר

ענקית הסטרימינג דיווחה על הכנסות של 9.37 מיליארד דולר לעומת צפי של 9.28 מיליארד דולר ● הרווח זינק ב-86%, לעומת צפי לעלייה של 56% ● החברה הוסיפה כ-9.3 מיליון מנויים ברבעון, ב-80% יותר מהצפי ● למרות התוצאות המדהימות, התחזית המאכזבת של החברה מפילה את המניה במסחר המאוחר

כבר לפני חודשיים: איראן תירגלה שיגור טילים בליסטיים נגד בסיס פלמחים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: התרגיל הצבאי של איראן שהתקיים כבר לפני חודשיים, איראן מצליחה לשבור את האמברגו על הנפט וגוגל פיטרה עובדים שמחו נגד ישראל במשרדים בניו יורק ● כותרות העיתונים בעולם 

ייפוי-כוח מתמשך. זה ההליך שיחליף אותו / אילוסטרציה: Shutterstock, REDPIXEL.PL

חקיקה חדשה: תומך החלטות לקשיש או בעל מוגבלות - במקום אפוטרופוס

השבוע נחקק המוסד של "תומך החלטות" ● מה זה אומר, מה ההבדל בין התומך לבין אפוטרופוס, ולמה בעצם צריך מינוי פורמלי מבית המשפט רק כדי לסייע לאדם קשיש או מוגבל?

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

רשת הברחות מתוחכמת: איך המערב ינצח את הכטב"מים האיראניים?

בעקבות המתקפה על ישראל, בארה"ב מתכננים עיצומים חדשים על תוכנית כלי הטיס הבלתי מאוישים של איראן ● באירופה מצטרפים למהלך על מנת להיאבק בהתחמשות של מוסקבה דרך טהרן ולמנוע הסלמה במזרח התיכון ● לצעדים אלו תהיה משמעות, לפי מומחים, אך לא גדולה. הסיבה: סין ורוסיה

מסורק תת קרקעי ועד רחפנים: הכירו את 10 הסטארט-אפים המבטיחים לשנת 2024

גלובס בוחר את הסטארט-אפים המבטיחים של ישראל השנה ה-18 ברציפות: חברות הייטק הצומחות והמסקרנות ביותר, אלה שמייצרות אימפקט על תעשיות וצרכנים רבים, ונמצאות על המסלול הבטוח להנפקה ● הרשימה מתבססת על בחירות של קרוב ל-70 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בהייטק הישראלי ● החשיפה המלאה

אביב ומתיאו שפירא, אדיר טובי ורובי ליאני, חברת XTEND / צילום: כדיה לוי

עפים כמו פרפר, עוקצים כמו דבורה: הרחפנים שמשנים את תורת הלחימה

הרחפנים של אקסטנד הפכו פופולריים במלחמה בעזה, ואף הצילו חיים • עכשיו היא עובדת על מערכת משולבת שתיקח את יכולות הרובוטים קדימה ותסייע להם לפעול בצוות ● הסטארט-אפים המצליחים, פרויקט מיוחד

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● עשות אשקלון רוכשת את אי.די.סי ב-40 מיליון שקל  ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מטה s&p בניו יורק / צילום: valeriy eydlin

חברת S&P הורידה את דירוג האשראי של ישראל: "המלחמה תימשך כל 2024"

בהודעה שלא מן המניין, הורידה החברה את הדירוג של ישראל מרמה של AA- ל-A+ ● התחזית להמשך השתנתה אף היא, מ״יציבה״ ל״שלילית״ ● "רואים עלייה נוספת בסיכונים הגיאו-פוליטיים"

טיל בליסטי שנורה מאיראן בשבת ונפל בים המלח / צילום: N12

הממשלה נדרשת להחלטה לא פופולרית - הבלגה היא הדבר הנכון

ארה"ב שבה ומדגישה שהיא לא תהיה שותפה למהלך התקפי ישראלי נגד איראן, הגם שלישראל שמורה הזכות לפעול, ושארה"ב אף שתמשיך לסייע לה בהגנה ● אפשר לפעול. השאלה היא אם זה הדבר הנכון לעשות ● מבקרים יגידו שההמלצה להבליג היא חזרה על הטעויות שהובילו ל-7 באוקטובר, ולא כך ● הנסיבות השתנו מאז לטובה ולרעה ● דעה

עומר אלפרן, מנהל השקעות ושותף בחברת רובי קפיטל / צילום: דין אהרוני רולנד

"עד עכשיו יזמי נדל"ן לא יצאו עם פרויקטים שכבר מוכנים, מכאן נראה מבול"

חברת המימון החוץ־בנקאי רובי קפיטל משיקה קרן השקעות שנייה, במטרה לגייס חצי מיליארד שקל לפחות ● עומר אלפרן, מנהל השקעות ראשי ושותף בחברה: "בקרוב הרבה מאוד יזמים בתחום ההתחדשות העירונית יוציאו הרבה מאוד פרויקטים לשוק"

איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

לאמיצים בלבד: איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו

המתיחות בין איראן לישראל הביאה את מדדי הפחד בארץ ובחו"ל להיסחר סביב שיא של חמישה חודשים ● ממה מורכבים מדד הפחד הישראלי והאמריקאי? איך משקיעים בהם? ואיזה פרדוקס גלום בתוכם? ● גלובס עושה סדר

סניף של ביטוח לאומי בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

אלפי עסקים עלולים לגלות בקרוב שהם חייבים לביטוח לאומי מיליוני שקלים

אלפי מעסיקים קיבלו לאחרונה מכתב מהמוסד לביטוח לאומי, שממליץ להם לדווח מרצון על ניכוי הוצאות עובדיהם השכירים מהברוטו לצורכי תשלום דמי הביטוח הלאומי ● הדיווח יהיה רטרואקטיבי, משנת 2017 ואילך ● מעסיק שלא יעשה זאת חשוף לביקורת ולקנסות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לראשונה בהיסטוריה: הממשלה אישרה קיצוץ בתקציב בניגוד לעמדת שר האוצר

הקיצוץ בתקציב, בהיקף של כ-225 מיליון שקל, אושר לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובתום מאבקים בשבועות האחרונים מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● הקיצוץ נועד למימון הקמת מתקני כליאה לאכלוס העצורים הביטחוניים הרבים שנעצרו מאז תחילת המלחמה

מטוס אל על / צילום: Shutterstock

אחרי הצניחה בתחילת המלחמה: התאוששות בענפי התיירות והבילויים

חג הפסח שיחול בקרוב מחולל רכישות בתחום החופשות והמופעים ● אתר KSP מרחיב את שיתוף־הפעולה עם שטראוס לצד מותגים כמו ויסוצקי ולוואצה ● הדירוג החודשי של אתרי האונליין

בנק ישראל מכר 8 מיליארד דולר, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר מזנק לשיא של חמישה חודשים. אלה הסיבות

המתיחות הביטחונית בין ישראל לאיראן לצד התחזקות הדולר בעולם הובילה לתיסוף חד מול השקל ● שער הדולר-שקל נסחר ברמה של כ-3.8 שקלים, שיא של חמישה חודשים

סם אלטמן / צילום: כדיה לוי

המיזם החדש של סם אלטמן במפרציות ואיך יכול להיות שישראל נותרה בחוץ

הדיווחים על ביקוריו של מנכ"ל OpenAI באיחוד האמירויות ובסעודיה נמשכים, ולפי הערכות המטרה היא הקמת תשתיות לפיתוח שבבי בינה מלאכותית ● ישראל לא חלק מהתוכניות, אבל בענף לא דואגים: "אם אלטמן יחפש את ההון האנושי, ישראל עשויה להיות חלק מהתמונה"

פרופ' יוסי מטיאס / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל יוסי מטיאס עובר לתפקיד בכיר בגוגל העולמית

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל ב-18 השנים האחרונות, פרופ' יוסי מטיאס, צפוי לעבור לעמק הסיליקון ולנהל מארה"ב את פעילות המחקר של גוגל העולמית

רונית אשל, לירון ישראלי ושי כהן, בשיחה עם גלית חתן, גלובס / צילום: כדיה לוי

המומחים שקוראים: יש להגדיר יעדי ייצור בחקלאות כדי להפחית את התלות ביבוא

במסגרת כנס ביטחון המזון של גלובס ותנובה, התקיים פאנל מומחים בנושא פתרונות הביטחון התזונתי הלאומי ● "אנחנו חייבים גם לתמוך בייצור מקומי בצורה הרבה יותר משמעותית, לרבות תמיכה ישירה בחקלאים ובתעשיינים", קרא שי כהן, מנהל החדשנות של תנובה