גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההחלטה שלא השתנתה כבר כמעט 30 שנה: האם נכון להעניק פטור ממס על שכר דירה?

העלייה מברית המועצות הובילה את המדינה להעניק פטור ממס לבעלי דירות להשכרה ● אבל מאז עברו 30 שנה, ההצדקה כבר אינה קיימת, והמדינה ממשיכה לאבד הכנסה פוטנציאלית של מיליארדי שקלים בשנה ● מה אומרים המומחים, והאם הלחץ של רשות המסים יצליח יותר בחוק ההסדרים הבא

דירה להשכרה / איור: ליאב צברי
דירה להשכרה / איור: ליאב צברי

לאחרונה, על רקע חקיקת חוק ההסדרים וגיבוש תקציב המדינה לשנים 2021-2022 שהובילה הממשלה החדשה, ביקשה רשות המסים לבטל את הפטור מדיווח על הכנסות מהשכרת דירות - זאת במטרה לקבל נתוני אמת על המתחולל בשוק ההשכרה בארץ, שמתנהל בערפל וללא נתונים ברורים.

היוזמה טורפדה על ידי שר המשפטים גדעון סער ושר השיכון זאב אלקין. סער הסביר כי אם אין חובה לתשלום מס אז אין צורך לטרטר את האזרח לדווח; אלקין התנגד בטענה שהיוזמה תוביל לעליית מחירי השכירות בשל ההוצאות שיהיו כרוכות בדיווח לרשות המסים. בכל מקרה, חוק ההסדרים הובא לכנסת ללא התייחסות לעניין.

על-פי חוק, השכרת דירת מגורים בישראל ממוסה על-פי מספר מסלולי מיסוי, הכוללים פטור על הכנסה משכירות עד סך של 5,070 שקל בחודש, תשלום מס סופי בשיעור מופחת של 10% מגובה שכר הדירה למשכירים "פרטיים" ומסלול מס שולי על-פי שיעורי המס של בעל הדירה שהשכרת הנכס נחשבת עבורו "עסק".

בשנים האחרונות התבטא מנהל רשות המסים ערן יעקב פעם אחר פעם כנגד המשך מתן הפטור. מעבר לפוטנציאל ההכנסות שגלום בביטול הפטור - המוערכות במיליארדי שקלים בשנה לקופת המדינה - הסביר מנהל רשות המסים כי מדובר בפטור ש"מעודד הון שחור", לא שוויוני ולא ראוי.

מה הייתה ההצדקה של הפטור מלכתחילה? בתחילת שנות ה-90, עם העלייה מברית המועצות לשעבר, נקבעה הוראת שעה (אשר הוארכה מעת לעת) במטרה לעודד בעלי דירות שאינן משמשות למגורי בעליהן להשכיר אותן לאור מצוקת הדיור באותה עת.

 

בעסקה הזו שבין המדינה לבין בעלי הדירות, העניקה המדינה לבעלי הדירות פטור ממס הכנסה עד סף הכנסות מסוים (שהתחיל ב-2,600 שקל צמוד למדד בשנת 1990) ואי חובת דיווח. תוקף הוראת השעה נקבע לשנה, אך מדי שנה הוארך תוקף הפטור.
בראשית שנות ה-2000 נעשה ניסיון ראשון לבטל בהדרגה את הפטור, וסכום הפטור עמד על כ-7,000 שקל בתקופות מסוימות. בהמשך נכנסה הוראת השעה "הזמנית" משנות ה-90 לחקיקה קבועה בספר החוקים, והפטור הועמד על כ-4,000 שקלים צמוד למדד, וכיום הוא עומד על 5,070 שקל.

כידוע, בשנים האחרונות אין עלייה מסיבית לישראל, לא מברית המועצות ולא בכלל, ולכן עולה השאלה מהי ההצדקה להמשך הענקת הפטור.

לא לבטל: "הפטור מרסן את שוק השכירות"

לדברי עו"ד ורו"ח שי עינת, מומחה למיסוי מקרקעין, "הוראת השעה, אשר לימים הפכה לחוק, שמרה על ריסון בגובה דמי השכירות. אז אמנם אין לנו כיום גל עלייה שיש לתמוך בו ולסייע לו למצוא פתרונות דיור להשכרה, אך ישנה הצדקה עכשווית להענקת הפטור - ריסון מחירי השכירות".

עו"ד ורו"ח עינת סבור, כי "ברגע שיבוטל הריסון - דמי השכירות יזנקו". לדבריו, כיום יש חוסר פרופורציה בין מחירי הדירות למחירי השכירות, שפועל לטובת השוכרים. "אם ניקח את דמי השכירות בפועל ונהוון אותם, לא בהכרח נקבל את שווי השוק של הדירה. זה שנים שקיים פער בין קביעת מחיר הדירה בשיטת ההכנסות (היוון דמי השכירות בפועל) לבין מחיר המכירה בפועל של הדירה. הפער הזה קיים בין היתר לאור הפטור ממס שניתן לבעלי הדירות, כי הפטור מושך את דמי השכירות כלפי מטה. מרגע שיבוטל הפטור, דמי השכירות באזורי הביקוש יזנקו, ומאידך תופעת העלמת המס משכירות של דירות תחריף".
עוד מוסיף עו"ד ורו"ח עינת, כי "כל הניסיונות בעבר להוריד את מחירי השכירות באמצעים פיסקליים נחלו כישלון מוחץ, ולכן לא צריך להתערב ולא צריך לגעת בפטור. התערבות פיסקלית כעת בשוק השכירות רק תזיק".

לא לבטל: "המיסוי החדש יגולגל על השוכרים"

גם עו"ד מאיר מזרחי, מומחה למיסוי מקרקעין, סבור כי "אין לבטל את הפטור ממס להשכרת דירת המגורים. הפטור ממס עד הכנסה של 5,070 שקל כיום נחקק במקור מתוך רצון לעודד בעלי דירות להשכירם בתקופה בה היה צורך בהגדלת היצע הדירות, אך בבסיסו קיים נימוק נוסף והוא לאפשר גמישות לבעל דירת מגורים שלא להיות כבול למגורים דווקא בדירה שרכש, ולאפשר לו להשכיר את דירתו ולשכור דירה אחרת, כמו למשל במקרה של הגדלת המשפחה או מעבר לעיר אחרת בשל צרכי עבודתו".
לדברי עו"ד מזרחי, "ביטול הפטור יפגע בבעלי דירות הנאלצים להשכיר דירתם ולשכור דירה אחרת מטעמים ומצרכים שונים".

מנהל רשות המסים ערן יעקב / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

לדבריו, גם את העיתוי של ביטול הפטור צריך לקחת בחשבון. "ביטול הפטור בעיתוי הנוכחי שבו מחירי הדירות נוסקים הוא בעייתי, שכן הוא עלול לגרום לבעלי הדירות שלא להשכירם ובכך להקטין את ההיצע ולייקר את מחירי השכירות או גרוע מכך, לגלגל את המיסוי החדש על שוכרי הדירות".

לבטל את הפטור: "עוד מיליארדים לקופה"

עו"ד ורו"ח רמי אריה, מומחה למסים ובעל אתר "מסים ועסקים", סבור שיש הצדקה לבטל את הפטור ממס על הכנסות משכירות דווקא בימים אלה. "ההצדקה להענקת הפטור בזמנו הייתה לעודד השכרה למגורים בתקופת העלייה מברית המועצות לשעבר, אך כיום ההצדקה הזאת היא הפוכה - יש רצון לשחרר דירות של משקיעים לשוק ואילו את הבנייה להשכרה לעודד באופן חזק יותר באמצעות החוק לעידוד השקעות הון על ידי מתן הטבות מס משמעותיות בהקמת בניינים להשכרה".

לדבריו, הטענה כי ביטול הפטור יעמיס בירוקרטיה על בעלי הדירות אינה רלוונטית היום. "היום מדובר בדיווח שנתי חד-פעמי ואין צורך בפתיחת תיק במס הכנסה כמו שהיה בעבר".

לדברי אריה, ההצדקה היחידה שנותרה לכאורה היא הטענה כי ביטול הפטור יוביל לעליית מחירי השכירות. "אבל סביר להניח שהעלייה הזאת תתחלק באופן יחסי בין המשכיר לשוכר, כך שהיא תהיה נמוכה ובסביבות 5% בלבד בממוצע. מנגד, לקופת המדינה יתווספו מכל דירה כזאת 6,000 שקל מס בשנה, ולאור ההנחה שקיימות בישראל עשרות אלפי דירות שמושכרות כיום מתחת לסף המס במסלול הפטור - מדובר בסכום משמעותי שיכול להגיע לכמה מיליארדי שקלים בשנה".

לבטל את הפטור: "מעודד העלמות מס"

פרופ’ נעמי פלדמן, חוקרת מסים במחלקה לכלכלה באונ’ העברית, מחזיקה בדעה חד-משמעית כי חובה לבטל ומיד את הפטור ממס על הכנסות משכירות. לדבריה, "מדובר בפטור שמעודד העלמות מס ונותן לבעלי דירות הזדמנות לקבל כספים בשחור או באפור. בשיחות עם גורמים בממשלה אמרתי שאם רוצים להשאיר את הפטור ממס מטעמים פוליטיים או אחרים, עדיין חובה לחייב את משכירי הדירות בדיווח למדינה על עצם ההשכרה, גם אם המס הוא אפס. כל מצב אחר מעניק הזדמנות לא לשלם מסים בלי סיכון להיתפס כמעט".

בנוסף, מסבירה פרופ’ פלדמן, "הפטור הזה ניתן בדרך כלל לאוכלוסיות החזקות יותר במדינה - בעלי דירות, משקיעים, ולא למי שבאמת צריך אותו. לא כל בעלי הדירות חזקים כלכלית, אבל בממוצע אלה לא האוכלוסיות הכי חלשות בארץ. כך שבפועל מדובר בפטור רגרסיבי שמעניק הטבה של מיליארדי שקלים לאוכלוסיות החזקות ולא למי שצריך". באשר לחשש, כי ביטול הפטור יוביל לעליית מחירי השכירות, אומרת פלדמן כי אף אחד לא יכול לדעת מה תהיה ההשפעה על המחירים. "אנחנו לא באמת יודעים מי נהנה היום מהפטור - האם זה בעל הדירה שמקבל את הפטור, או שזה מתגלגל לשוכר. למעשה, אין מאגר מידע או מחקר שאומר מי בעצם נהנה מהפטור הזה".

מעבר לכך, אומרת פרופ’ פלדמן, מדובר בפטור לא שוויוני. "למה צריך להתייחס לכסף שאני מרוויחה משכר דירה באופן שונה מהכנסות בבורסה? מדובר בהשקעה בשני המקרים. המס על רווחי הון בבורסה רק עולה לאורך השנים, בעוד בעלי דירות נהנים מהפטור".

האם אפשר לומר שהפטור ממס מהשכרת דירות דוחף משקיעים לשוק הנדל"ן על פני ההשקעה בשוק ההון שבו שיעור המס הריאלי עומד על 25%? "השוואה של שוק הון להשקעה בדירות היא בעייתית, כי הסיכון הוא שונה", אומר ויקטור בהר, מנהל המחלקה הכלכלית של בנק פועלים. "התנודתיות של שוק המניות גבוהה בהרבה מזו של שוק הנדל"ן. כשמשווים את הדירות לאג"ח התמונה משתנה, לאג"ח ממשלתיות אין אמנם תנודתיות גבוהה, אבל תוחלת התשואה שם היא שלילית במונחים ריאליים, וזה מה שדוחף משקיעים לנדל"ן. על זה צריך להוסיף העדפת מס שניתנת למשקיעים כמו פטור עד 5,000 שקל, אי-דיווח גם על סכומים גבוהים יותר, וגם אין לשלול מצב ששוק הנדל"ן עשוי להיות קרקע פוריה להלבנת הון". 

עוד כתבות

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם  ד''ר עדית זכאי–אור / צילום: באדיבות ראוניברסיטת ייכמן

"חתרתי בים בזמן שהבנים שלי בחזית. לא צריך להתבייש במקומות שטוב לנו"

שיחה עם ד"ר עדית זכאי–אור, מנכ"לית מרכז מיטיב לפסיכולוגיה חיובית באוניברסיטת רייכמן ● על איך עצב ושמחה יכולים להשתלב זה בזה, כיצד להחזיק תקווה בזמן משבר והקשר בין חשיבה חיובית לתקיפה האיראנית • האזינו 

ראש אמ''ן, אלוף אהרון חליוה / צילום: דובר צה''ל

ראש אמ"ן האלוף אהרון חליוה הודיע על פרישה מצה״ל

חליוה הודיע היום על פרישה, חצי שנה אחרי המחדל המודיעיני העמוק של ה-7 באוקטובר ● במכתב שחיבר לרמטכ"ל, כתב כי "אגף המודיעין בפיקודי לא עמד במשימה עליה אנו אמונים. לעד אשא עימי את הכאב האיום של המלחמה"

הפגנה פרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה, אתמול (ש') / צילום: Reuters, Cristina Matuozzi

"ארגון טרור השתלט": גל הפגנות נגד ישראל באוניברסיטת קולומביה

ביום חמישי האחרון, נעצרו מעל מאה סטודנטים שהשתתפו בהפגנה פרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה, וההפגנות מאז נמשכות במלוא עוזן ● פרופ' שי דוידאי מבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה צייץ בעקבות האירועים: "ארגון טרור השתלט על האוניברסיטה והמדינה צריכה להתערב ולהשתלט על הקמפוס"

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

הפגנה מחוץ לאוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Cristina Matuozzi

"אני זועם, זה לא ייאמן מה שקורה באוניברסיטת קולומביה"

כשהמחאות האנטי־ישראליות בקמפוסים בארה"ב רחוקות מלדעוך, חוקרים יהודים וישראלים מאוניברסיטאות העלית מאחדים כוחות כדי להגיב באופן יצירתי בכל הזירות - האקדמית, המשפטית והכלכלית ● "זו חזית כמו כל חזית במלחמה", הם אומרים בשיחות איתם

נתב''ג בליל התקיפה האיראנית. השמיים נסגרו במפתיע / צילום: Reuters, Nir Keidar

הטיפים והטריקים: איך לקנות ביטוח נסיעות לחו"ל?

עשרות אלפי ישראלים נותרו ללא טיסות אחרי ששורת חברות הודיעו על ביטול הטיסות לארץ וממנה ● האם הכיסוי לביטול נסיעה שמציעות חברות הביטוח יבטיח לכם פיצוי? מה קורה אם גויסתם למילואים? וגם: מתי כדאי לרכוש את הביטוח והטיפ שיחסוך לכם מאות שקלים בהשכרת רכב בחו"ל

שלומי ויוסי אמיר / צילום: יח''צ, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כאב הראש החדש של האחים אמיר בשופרסל

‎בבקשה לאישור תובענה ייצוגית, נטען כי האחים אמיר ביקשו לרכוש את השליטה בשופרסל באופן שיפטור אותם מלשלם לציבור את מלא פרמיית השליטה, כדי לא להיקלע לתחרות על השליטה בחברה ● התובעים מעריכים את הנזק בסכום הנע בין 232-146 מיליון שקלים

נתיב השייט באוקיינוס הארקטי / צילום: Shutterstock

בהובלת רוסיה וסין: נתיב השיט הימי שעשוי לשנות את חוקי המשחק

התקפות החות'ים בים האדום, במקביל לבצורת במרכז אמריקה, מובילות את העולם לחפש נתיבי סחר ימי חלופיים ● בשנים האחרונות, הסחר באזור הארקטי זינק בחדות נוכח הפשרת הקרחונים ומעורר התעניינות רבה מצד מעצמות העולם, ארה"ב, רוסיה וסין ● האם מפת נתיבי השיט בעולם לקראת שינוי, וכיצד תושפע ישראל?

מפגינים פרו פלסטינים באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Lev Radin

ההפגנות הפרו-פלסטיניות באוניברסיטאות העילית בארה"ב צוברות תאוצה

כניסתו של פרופסור שי דוידאי, ישראלי המרצה באוניברסיטת קולומביה, נחסמה ● עשרות נעצרו באוניברסיטת ייל לאחר שהקימו מחנה אוהלים בקריאה לשחרור עזה

הבניין ברחוב גורדון 22 בתל אביב / צילום: דנה אטיאס

2.5 מיליון שקל לדירת 2 חדרים בבניין לשימור מחמיר בת"א

דירה במבנה היסטורי ברחוב גורדון בתל אביב, שתכנן האדריכל שלמה גיפשטיין נמכרה לאחרונה ● לדירה זכויות בנייה נוספות בשטח של כ־40 מ"ר, אולם המחיר אינו משקף אותן ● המתווכת בעסקה: "עסקאות במחירים של 2.3 מיליון שקל עד 3.1 מיליון שקל קיבלו "בוסט" בשלושת החודשים האחרונים

קשת שביט, חוקרת בפרויקט Candle של נאס''א / צילום: שמוליק עלמני

"ניצלתי בנס": הצעירה שהגיעה עד לפרויקט השאפתני של נאס"א

בגילה הצעיר במיוחד קשת שביט הספיקה להיות חתומה על מאמר פורץ דרך בשער מגזין Science היוקרתי, ועובדת בפרויקט של נאס"א על מחקר שעתיד לדייק את המידע שיש לנו על כוכבים ● ב-7 באוקטובר היא הייתה בביתה בקיבוץ בארי, כשמחבלים ניסו לחדור אליו: "הוא ספג הרבה כדורים, ניצלתי בנס" ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

ח''כ משה ארבל, מפלגת ש''ס / צילום: איל יצהר

"מוכרחים להבין את גודל השעה": ראיון חג עם השר הכי לא שגרתי שיש

שר הפנים משה ארבל מכוון אצבע מאשימה לבג"ץ שיצר תגובת נגד בציבור החרדי לשאלת הגיוס ● בענייני התכנון, הוא מגלה שהוא הודף לחצים להתערבות ומאשים את שרי הליכוד באינטרסים צרים ● את הפועלים הפלסטינים, הוא אומר, צריך להחזיר, "אין שאלה בכלל" ● ולמה הוא משוכנע שזה הזמן להעלות ארנונה

הסופרקמפיוטר של חברת Cerebras בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

בחסות אלטמן ומשקיעים מישראל, המתחרה באנבידיה יוצאת להנפקה

סריבראס, יצרנית "השבב הגדול בעולם", בה מושקעים מייסדי OpenAI וכן ישראלים ואמירותים רבים, מתקדמת להנפקה ● בינתיים היא גייסה 723 מיליון דולר

מסילת 431. 6 ק''מ של גשרים / צילום: ענת דניאלי לב

30 ק"מ ב-4 מיליארד שקל: זה יהיה אחד הפרויקטים התקדימיים בישראל

מסילת הרכבת 431, שאמורה לחבר את ערי השפלה ומישור החוף הדרומי עם מודיעין וירושלים, הולכת ונבנית בימים אלה מעל המכוניות הנוסעות בכביש ● האתגרים הטכנולוגיים והמחסור בפועלים מחייבים פתרונות יצירתיים

בית קיץ בשבדיה. המחיר הממוצע במדינה עומד על 840 אלף שקל / צילום: Shutterstock

המטבע התרסק ומחירי הדיור ירדו: בגרמניה מעודדים לקנות בתי קיץ בשבדיה

חופשה בבית נופש נפוצה בצפון אירופה ● תמורת בקתה ללא חימום ומים זורמים, ליד אגם בצפון שבדיה, תשלמו רק 195 אלף קרונות שבדיות, כלומר כ־62 אלף שקל ● הבעלות פתוחה בפני זרים, ולא רק לתושבי האיחוד האירופי

ד''ר נטע מימון, מנכ''לית Neuro-Fi, חוקרת מוזיקה ומוח / צילום: יונתן בלום

החוקרת שיכולה להשפיע על המוח שלנו, בלי שנשים בכלל לב

ד"ר נטע מימון משלבת בין מוזיקה לחקר המוח כדי לסייע לחולי אלצהיימר ופרקינסון ● היא גם הקימה חברה שרוצה להפוך את מה שאנחנו שומעים באוזניות לגירוי מוחי שיעזור לנו להירגע ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

יהודה זיסאפל ז''ל וזהר זיסאפל ז''ל / צילום: כדיה לוי, איל יצהר

"לא היו להם יאכטות ומטוסי פאר": לאן פניה של אימפריית ההייטק שהקימו האחים זיסאפל

האחים יהודה וזהר זיסאפל היו שניים מאבות ההייטק המקומי ● הם הלכו לעולמם בתוך פחות משנה והשאירו מאחור את קבוצת רד־בינת, שכוללת עשרות חברות, בעיקר בתחום הטלקום ● גלובס שוחח עם מקורבים, בכירים בתעשייה וקולגות של האחים, וצלל להיסטוריה ולעתיד של אחת מאימפריות ההייטק הראשונות בישראל: "הם עבדו עד הימים האחרונים, אבל לא מינו דור המשך מקצועי שיכול לקחת את זה הלאה", אומר אחד מהם

קרית שמונה / צילום: אייל מרגולין

בערב החג: רצף אזעקות בגליל העליון והמערבי

מוקדם יותר: מטרה אווירית יורטה באזור קריית שמונה ● יותר מחצי שנה אחרי 7 באוקטובר - ראש אמ"ן חליוה פורש מצה"ל • "לעד אשא איתי את הכאב האיום של המלחמה", כתב לרמטכ"ל • אלוף פיקוד מרכז יסיים את תפקידו בקיץ ● צה"ל פתח במבצע סיכול במסדרון החיץ ברצועה: מחבלים חוסלו, תשתיות טרור אותרו והושמדו • דיווח בניו יורק טיימס: ישראל תכננה מתקפה גדולה יותר נגד איראן, גם בטהראן - אך היא נבלמה ברגע האחרון ● כל העדכונים

תערוכת הרכב בבייג'ינג, לפני שנתיים / צילום: ap, Andy Wong

החל מ-170 אלף שקל: הרכבים שיוצגו השבוע על הבמה החשובה בעולם ובקרוב יגיעו לישראל

כלי רכב חדשים יוצגו על בימת התערוכה הבין־לאומית מהחשובות בעולם שנפתחת השבוע בבייג'ינג, ואמורים לבסס החל מהשנה את אחיזתה של סין בשוק הרכב האירופי והישראלי ● בדקנו מי עשויים להגיע לישראל כבר בעתיד הנראה לעין

אפל. החברה המבטיחה של 2024? / צילום: Shutterstock

"תהיה הפתעת השנה": זו המניה המומלצת ביותר של בנק אוף אמריקה

המכירות נופלות, היא לא נמצאת בשוק הבינה המלאכותית ומתחילת השנה איבדה מניית אפל 10.7% ● למרות הכל, בבנק אוף אמריקה מאמינים שענקית הטכנולוגיה צפויה להתאושש בחצי השני של השנה