גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"מגיע לנו לקבל כסף מהקרקעות בשדה דב": ראש העיר החדש של אילת עולה להתקפה

ראש עיריית אילת החדש, אלי לנקרי, נכנס לתפקיד כשהעיר מתאוששת מנזקי הקורונה, ובטוח שמה שהעיר צריכה הוא מקורות תעסוקה שאינם קשורים לתיירות ● בזכות הטבות המס הוא מקווה למשוך לאילת צעירים שיעבדו מרחוק בהייטק, ומבטיח שהעיר תהיה הראשונה בעולם להיות עצמאית אנרגטית

אלי לנקרי, ראש עיריית אילת / צילום: שיר גולני
אלי לנקרי, ראש עיריית אילת / צילום: שיר גולני

אלי לנקרי, ראש העיר הטרי של אילת, לא מעז לחלום אפילו על 100 ימי חסד: כעיר המבוססת על תיירות, אילת היא העיר הפגיעה ביותר במשבר הקורונה, ובעיצומו הגיע שיעור האבטלה בעיר ל-70% (כיום אומרים בעיר שהשיעור עומד על 4.2% בלבד).

לקורונה קדמו שני אירועים טראומתיים נוספים מבחינת העיר הדרומית: סגירת שדה התעופה שדה דב לפני שנתיים, וכן סופה גדולה שפקדה את העיר במרץ 2020, וגרמה לנזקים בהיקף של 120 מיליון שקל. אז אמנם, חודשי הקיץ והחגים, שבהם הישראלים לא הרבו לנסוע לחו"ל, ותיירו בארץ בהמוניהם, בפרט באילת, פיצו במקצת על הפגיעה במלונאות ובעסקים.

אך מבחינתו של לנקרי, שהיה סגן ראש עיריית אילת ב-17 השנים האחרונות, הקורונה רק הוכיחה מה שידע כבר לפניה, שאילת זקוקה למקורות תעסוקה נוספים מלבד התיירות, ובעניין הזה הוא שם את כל יהבו.

התוכניות שלו לגיוון מקורות התעסוקה נשמעות יומרניות מעט. הוא מקווה להפוך את אילת לאבן שואבת לחברות הייטק ולעובדיהן, או לפחות לצעירים שירכבו על גל העבודה מרחוק, ויתגוררו בעיר עם איכות חיים גבוהה, דמי שכירות נמוכים והטבות מס. בחודשים האחרונים יצאה העירייה בקמפיין הכולל את כל אלה ועוד, כמו עמדות עבודה חינמיות, ודמי שכירות מסובסדים למשרד. לנקרי טוען שהם מזהים "התעניינות אדירה" בסיורים שמארגנת העירייה לצעירים, בתקווה שיחליטו לקבוע את מושבם באילת.

כמה צעירים כבר מימשו את זה בפועל?
"בינתיים עשרות בודדות, ואנו בתהליך. אני מאמין שזה יכול למשוך מאות עובדים".

אתה יודע לספר על חברת הייטק כלשהי שתעבור לאילת?
"הצענו לחברות לאפשר לצעירים העובדים אצלן לעבוד מרחוק, וחלק גדול מהחברות מאפשרות את זה, ולכן זה תלוי בעובדים עצמם. יש לאילת הטבות ותמריצים, אך חברות עדיין רוצות להיות במרכז וגם להיות בטוחות שיש להן את כוח האדם המתאים בכל רגע נתון. אני מכוון לכך שאילת תהיה אזור סחר חופשי מלא, כך שנראה חברות מהארץ ומהעולם מגיעות לכאן".

עד שיושלם המהלך להפיכתה של אילת למרכז הייטק, העיר יכולה להתגאות בינתיים בחברת טראקנט, שפיתחה פלטפורמה לאופטימיזציית משלוחי משאיות, המקשרת בין נהגים ללקוחות, ונוסדה על ידי תושב העיר, חנן פרידמן. טראקנט נסחרת כיום בבורסה בתל אביב לפי שווי של כ-160 מיליון שקל.

"אנחנו על ציר של שלוש יבשות"

מלבד הייטק, לנקרי שואף להפוך את העיר למרכז בינלאומי לביוטכנולוגיה וחקלאות ימית - מהלך טבעי, אפילו מתבקש, לדעתו, בהינתן שיש בה מכוני מחקר מובילים בתחום, וכמובן את הים עצמו. כבר הוחל בשיווק קרקעות להקמת פארק שייועד לתעשיות ימיות. הוא רוצה גם להקים בה האב לוגיסטי בינלאומי - גם זה מהלך מתבקש לדבריו, לאור המיקום של אילת, "בציר של שלוש יבשות, אסיה אפריקה ואירופה, היוצר פוטנציאל למשוך חברות להקים כאן אתרים לוגיסטיים".

כל אלה, לצד הקמת קו רכבת לעיר הדרומית - מהלך שנכון לעכשיו אינו זוכה לגיבוי מצד האוצר - ישימו את אילת על המפה, כך הוא מאמין. כדי שזה יקרה, המדינה צריכה לשנות את ההסתכלות על אילת: לא עוד עיר נופש ותו לא, אלא "עיר אסטרטגית חשובה שממוקמת בצומת אסטרטגי. עם כל הכבוד לפקידי האוצר, אי אפשר לבחון את הנושא רק סביב התשואה למדינה. פקידי האוצר לא רואים מה מהלך כזה יכול לעשות לאילת ולנגב ולערבה בכלל.

"כולם יודעים שישראל ממשיכה לצמוח ותכפיל את האוכלוסייה, והשאלה היא איפה תתיישב כל האוכלוסייה הזו. יש כאן הזדמנות אדירה, כי הנגב והערבה מהווים 60% משטח ישראל, ורק 9% גרים בהם. אילת והערבה מהווים 19% מהשטח, בעוד שפחות מ-1% מתגוררים שם. אם רוצים ליישב את הנגב והערבה, החיבור הזה נדרש, ורכבת יכולה לחולל את זה.

קו החוף של אילת / צילום: Shutterstock, StockStudio Aerials

"עוד לפני שמדברים על רכבת נוסעים, הסכמי השלום עם האמירויות מחזקים את הצורך ברכבת מטענים. צריך להסתכל על אילת כעל פרויקט לאומי, כדי למצות פוטנציאל לטובת המדינה. אילת יכולה להטיל ביצי זהב לטובת הכלכלה, אם רק יאמינו בה וימצו את הפוטנציאל, ולכן אני בא עם דרישות לעוגנים תחבורתיים שהם מאסט שיחברו את אילת עם המרכז ויגשרו על אותו ריחוק: הרכבת; שדרוג כביש הערבה שצריך להמשיך ולהשלים אותו; וחיבור מהיר בין שדה התעופה רמון לבין אילת".

"יש למדינה מקורות כספיים לעזור לעיר"

לנקרי נבחר לראש עיריית אילת בבחירות מיוחדות שנערכו באוגוסט השנה, זאת לאחר שראש העיר הקודם, מאיר יצחק הלוי, נכנס לכנסת כחבר כנסת מטעם תקווה חדשה. לנקרי, ששימש כסגן עיר במשך 17 שנה, גבר ב-555 קולות על גבי קדוש, ששימש כראש עיריית אילת במשך 16 שנים. "אני גר בעיר כבר 59 שנים", מתגאה לנקרי בן ה-68, שנולד בקזבלנקה ובגיל תשע הגיע לאילת עם משפחתו.

מאז 2004, שימש כסגנו של הלוי, ובשנים 2010-2013, שימש כיו"ר החברה הכלכלית לאילת. כסגן, הוא קידם בין היתר את תפקודה של אילת כעיר חכמה, ואף הראה קבלות: בדירוג שעורך בית הספר לקיימות של אוניברסיטת רייכמן, לשנת 2018, השתבצה אילת במקום השני, אחרי תל אביב. "אנחנו מנצלים טכנולוגיות חכמות, ובאמצעים טכנולוגיים משפרים איכות חיים ומייצרים חיסכון כספי.

למרות האתגר האדיר שיצרה הקורונה לאילת, סבור לנקרי, נוצרו גם הזדמנויות לא רגילות לעיר, הנמצאת כיום, לדבריו, בתנופת פיתוח מאוד גדולה, המעידה מבחינתו על כך שאמון המשקיעים בעיר חזר. בין היתר הוא תולה תקוות באייר פארק המוקם בעבדה על ידי התעשייה האווירית, בשיתוף עם היזם חיים גייר, ויעניק טיפול למטוסים. מה שידרוש העסקתם של כ-800 עובדים, שלנקרי מקווה, שכמו עובדי ההייטק ועובדי המרכז לחקלאות ימית, יקבעו את מושבם באילת.

כל אלה כמובן, דורשים פיתוח נדל"ני, וגם זה קיים כעת בעיר למכביר: בסך הכול צפויות להתווסף לאילת בשנים הקרובות אלפי יחידות דיור וכן אלפי יחידות מלונאות, בהן יחידות בנות השגה, כלומר ברמה נמוכה יותר מאלה הקיימות כיום באילת, כך שיהיה מגוון של אפשרויות אירוח.

יחידות הדיור החדשות ייבנו בין היתר ברובע 11, על צלע הר בצידה המערבית של אילת; ברובע 6, הממוקם בחלק הדרומי ביותר של העיר; וברובע 2, באזור בסיס חיל הים המתפנה; חלק מהקרקעות כבר שווקו בהצלחה, אומר לנקרי, מה שמעיד לדבריו על אמון המשקיעים בעיר. כן מתוכננות לקום מאות דירות בשכונות הוותיקות, במסגרת פרויקטים של התחדשות עירונית, אולם אלה מתקדמים לאט יותר.

כן אמורים לקום פארק אטרקציות, פארק מים, שוק אוכל, מתחם אירועים וגם התיאטרון של אילת ושלוחה של בית הספר למוזיקה, רימון. מבנה הטרמינל הישן יהפוך למרכז חדשנות ויאכלס יזמים בתחומי חדשנות וחברות הייטק - מהלך שהתאפשר בין היתר הודות לתמיכה של 1.6 מיליון אירו מהאיחוד האירופי, זאת בנוסף לעוד 3 מיליון אירו מהאיחוד המושקעים בתוכניות העיר החכמה והעיר הירוקה של אילת.

הפיתוח הנד"לני העלה את המחירים בעיר, וכיום מחירה של דירת 4 חדרים עומד על 1-1.5 מיליון שקל, ומחיר צמודי הקרקע הצפויים להיבנות ברובע 2, מתחיל מ-2.5 מיליון שקל .

את התוכניות הרבות, מקווה לנקרי להוציא לפועל בסיוע המדינה, שמן הראוי לדעתו, שתקציב כספים לפיתוחה של העיר. וזאת לכל הפחות מהסיבה שתושבי אילת הם הנפגעים העיקריים מסגירת שדה דב, שהיה השער העיקרי להגעה לאילת. "פינו את שדה דב", מתרעם לנקרי. "יוקמו שם 16 אלף יחידות דיור ו-1,600 מתוכן כבר יצאו לשיווק. המדינה הכניסה מהשיווק הראשון למעלה מ-4 מיליארד שקל. מאחר שהסובלים העיקריים מסגירת שדה דב הם התושבים האילתיים, דובר על כך שאילת תקבל חלק מהכסף הזה, אבל זה לא קרה. המדינה אמורה לקבל למעלה מ-40 מיליארד שקל משיווק הקרקעות בשדה דב. מן הצדק שחלק מהכסף הזה יופנה לטובת אילת, לצורך פתרונות בתחומי התעסוקה, תרבות, תחבורה ובריאות. לא יכול להיות שהמדינה תכניס סכומים כאלה משיווק שדה דב ואנחנו לא ניהנה מזה. היום יש למדינה מקורות כספיים שיאפשרו לתת לאילת את העוגנים שהיא צריכה כדי להתפתח ולמצות את הפוטנציאל שלה".

"פועלים לייצר מגוון של חדרים"

עוד עניין שעומד על סדר יומו של לנקרי הוא הגדלת מספר התיירים המגיעים לאילת. הוא לא מתכוון להסתפק במאות אלפי התיירים בשנה שנהגו להגיע לאילת בתקופה שקדמה לקורונה, ומצפה להגיע לרף של מיליון תיירים. "בסופו של דבר", הוא אומר, "שדה התעופה רמון נבנה כדי להביא תיירות מהעולם".

איך אתה רוצה להגדיל את התיירות הבינלאומית, כשלתיירים יש את עקבה מצד אחד ואת סיני מצד שני, שם המחירים נמוכים משמעותית?
"הרבה פעמים נוהגים בחוסר הגינות כשמשווים את אילת בתקופות של שיא לעומת עקבה בתקופה של שפל. זו תחרות על ליבו ועל כיסו של הצרכן, שעושה את השיקול שלו. למרות האפשרות לנסוע לעקבה, אין שם יותר מ-2 מיליון לינות בשנה, בעוד שבאילת יש 7.5 מיליון לינות. התיירים מעדיפים עיר מודרנית שיש לה אטרקציות מתקדמות, שיש בה תוכן טוב וחיי לילה. בעקבה אין חיי לילה והתפוסה המלונאית שם עומדת על 35%.
"העלויות שיש לבתי מלון שם שונות לגמרי מאשר כאן. יש לאילת היצע גדול מאוד של חדרים במחירים מגוונים, וכאשר מזמינים מראש ומוכנים להסתפק לא רק במלונות חמישה כוכבים, אפשר להגיע למחירים סבירים. כשעושים את ההשוואות [בתקשורת] לוקחים את הסוויטות אצלנו ומשווים את המחירים אליהן, אבל יש כאן מגוון גדול של חדרים".

התלוננת בזמנו על כך שהמדינה מקדמת הסכמים עם מדינות כמו יוון וקפריסין, שיאפשרו הגעת תיירים ישראליים לשם, בעוד שהמלונאות והעסקים באילת דיממו. גם הערכת שהמחירים באילת יירדו בעקבות המשבר. אבל לא רק שהמחירים לא ירדו, הם גם עלו.
"המחירים זה עניין של היצע וביקוש, כשיש ביקש גדול, המחירים עולים".

אבל אתם לא יכולים לבקש עזרה ורגע אחרי זה לנצל את כך שהישראלים לא נוסעים לחו"ל, הם לקוחות שבויים, ולהעלות מחירים. ועוד בסוף מתברר שהתיירנים לוקחים את מענק הקורונה ומחלקים אותו כדיבידנד, כמו במקרה של ישרוטל. למה שיתחשבו בכם, ולמה שמישהו יבוא אליכם?
"אנחנו כעירייה פועלים להגדיל את היצע חדרי המלון באילת ולהביא לגיוון גדול של היצע חדרים ולבנות אכסון מלונאי ברמה נמוכה יותר ממה שקיים. הספידו את אילת מיליון פעמים, ובסוף אילת - גם לפני הקורונה וגם אחריה - זו העיר עם שיעורי התפוסה הכי גבוהים בתיירות ומספר הלינות הכי גבוה, ומצליחה יותר מהשכנות שלה. אילת צריכה להמשיך ולשפר את המוצר התיירותי שלה, ואנחנו משקיעים בזה מאמץ".

יש יזמים שמביעים בזה עניין?
"יצאנו למכרז שמאוד הצליח - מתחם מלונאות קמפינג ברמה גבוהה (מדובר על מדבריא, מתחם אוהלים ממוזגים - ה.מ), וגם בשטח שדה התעופה המתפנה יוקמו יחידות של מלונאות בת-השגה".

אליפות בגיימינג ותחרות מיס יוניברס

בחורף הקרוב תארח אילת את תחרות מיס יוניברס העולמית, ולנקרי מקווה שזו תהיה הזדמנויות לקידום שיווקי של העיר, כמו גם אליפות העולם בגיימינג בהשתתפות 600 שחקנים מהעולם.

כל עוד הקורונה נוכחת, לנקרי מקדם גם תוכנית להפוך את אילת לאי ירוק, כך שכל הנכנסים אליה ייכנסו עם תו ירוק בלבד. "הפתרון הזה", אומר לנקרי, "ייתן לאילת אפשרות להמשיך ולפעול, וגם להיפתח לתיירות חוץ".

מה אתה רואה לנגד עיניך?
"הפיתוח של העיר עובר דרך גיוון מקורות התעסוקה, וכשמדברים על צמיחה זה חייב להיות מבוסס על דברים נוספים. היא לא צריכה להיות עיר של 150 אלף, אלא עיר שצומחת על בסיס מאוזן יותר. אילת תמשיך להיות עיר תיירות ולהתבסס על תיירות, ויש חשיבות להמשיך ולפתח אותה כעיר תיירות מובילה". 

"למעלה מ-90% מהחשמל - מהשמש"

פקקי התנועה בכניסה לעיר מצפון אמנם הולכים ומתארכים, אבל לנקרי עומד על כך שהעיר מקדמת יוזמות ירוקות רבות. "אנו עיר מובילה בכל הנושא של אנרגיה נקייה. הכנסנו טכנולוגיות מתקדמות להשקיה (בהיעדר גשם), שאפשרו לנו לחסוך מעל מיליון קוב מים ולפתח פי 2 גינות ציבוריות. אנו מנהלים את המאבק כנגד מתקן ההנזלה (מדובר בתוכנית להעביר נפט ממפרץ אילת לאשקלון בצינור של קצא"א), כמו גם ההסכם של קצא"א עם רד מד (להקמת צינור נפט לאמירויות), ואני נחוש להיאבק ולא לאפשר את הפעילות שתגרום נזק לים שלנו. את רצועת החוף שקיבלנו מקצא"א (רצועת חוף שהייתה בשימוש קצא"א למשך עשרות שנים, ולפני ארבע שנים הוחזרה לרשות העירייה), פינינו, והפכנו לחוף אקולוגי. אנחנו מייחסים חשיבות גדולה לשמירה על אילת כעיר ירוקה".

אילת היא צרכנית חשמל כבדה בגלל החום הכבד שדורש מיזוג בחלקים גדולים של השנה. בעניין זה אומר לנקרי: "אחת מתוכניות הדגל שאני מוביל זו הפיכתה של אילת לעצמאית אנרגטית, כך שכל צרכי האנרגיה של העיר יהיו מאנרגיית השמש. כבר כיום אנו מייצרים למעלה מ-90% מהצריכה מאנרגיית השמש, ונהיה העיר הראשונה בעולם שתהיה עצמאית אנרגטית. ייצור האנרגיה נעשה בעשרה שדות סולאריים, גגות מבני הציבור וגם גגות פרטיים".

אלי לנקרי

אישי: בן 68, יליד קזבלנקה, הגיע לאילת בגיל 9. נשוי ואב לשלושה, סב ל־11

מקצועי: בעל תואר ראשון בכלכלה וניהול; שימש כסגן ראש העיר במשך 17 שנה

עוד משהו: גבר בבחירות ב־555 קולות על גבי קדוש

אילת

שנת הקמה: 1951
מספר תושבים: 52 אלף
שטח שיפוט: 98 אלף דונם
דירוג סוציו־אקונומי: אשכול 6
תקציב שנתי: 570 מיליון שקל
מספר חדרי מלון: 12 אלף
שיעור המועסקים בתיירות: 80% מהתושבים, במישרין או בעקיפין
שיעור האבטלה: 4.2%
הכנסות מארנונה: 36.2% ממלונאות, 30% ממסחר ומשרדים, 25.5% מגורים, 8.3% תעשייה ומלאכה

עוד כתבות

משתתפי שדולת התעופה בכנסת, השבוע (המסכות הוסרו לטובת הצילום) / צילום: יח''צ

"אוהבים לטוס אבל לא מבינים בתעופה": ענף התעופה מחפש יד מכוונת ולא מוצא

לראשונה התקיים השבוע דיון של שדולת התעופה בכנסת ● סביב השולחן נשמעו טענות על "אי שוויון", וחילוקי דעות סביב שדה התעופה ברמת דוד, שהקמתו בוטלה ● שרת התחבורה מרב מיכאלי: "יש צורך אסטרטגי בשטחים פתוחים". השר לשעבר בצלאל סמוטריץ': "שגיאה קשה"

צחי כץ בכנס מהנדסי הערים באילת / צילום: אודי פורטל

"התאחדות בוני הארץ היא אחת מקבוצות הלחץ המרכזיות שמשפיעות על התכנון בארץ"

יו"ר איגוד מהנדסי הערים, צחי כץ, מתח ביקורת חריפה על התאחדות בוני הארץ בכנס איגוד מהנדסי הערים, שנערך באילת ● לדבריו, "הקבלנים, הנהנים הגדולים ביותר ממחירי הדיור, זורעים בהלה בקרב אנשי הממשלה. אפשר לייעל תהליכי תכנון, אבל לא באמצעות סירוס מהנדסי הערים והרשויות המקומיות. החקיקה החפוזה מסוכנת"

משחקי הדיונון / צילום: Associated Press, Youngkyu Park/Netflix

משחק הדיונון הרג את ה"נבל הקלאסי". מי יתפוס את מקומו?

עשור אחרי שנאסרה לשיווק, הסדרה "משחק הדיונון" הפכה לסחורה חמה בנטפליקס ● זה לא מקרי: הגלובליזציה גרמה לאנושות להבין עד כמה הבעיות בעולם משותפות, והחברות המסחריות שינו כיוון

קאר שולץ מנכל ונשיא טבע / צילום: כדיה לוי

לקראת פרסום דוחות טבע: אנליסטים צופים הכנסות של כ-4 מיליארד דולר

בתוך כך, טבע הודיעה על שיתוף-פעולה חדש עם חברת MODAG מגרמניה לרישוי ופיתוח תרופה ייעודית למחלות ניווניות של מערכת העצבים

סמי אבו שחאדה ועיסאווי פריג’ / צילום: דוברות הכנסת, לואיז גרין

האם שיעור הילודה אצל ערביי ישראל גבוה יותר מהיהודים?

פריג' ואבו שחאדה התווכחו על הפער בילודה בין היהודים לערבים. מי צודק? ● המשרוקית של גלובס

ג'ו ביידן / צילום: Associated Press, Susan Walsh

המאבק על התקציב בארה"ב: מה יישאר מהביידנומיקס?

הדיונים הקדחתניים לקראת אישור התוכניות השאפתניות של הנשיא מגיעים לרגע האמת ● כשברקע בחירות אמצע הקדנציה שצפויות להקטין עוד יותר את כוחו בוושינגטון, הנשיא מוכן להתפשר, והרבה ● הסעיפים, אלה שיישארו בפנים ואלה שבחוץ, יגדירו במידה רבה את "מורשת ביידן"

איילת שקד / צילום: ליאור מזרחי

שקד הכריזה על מע'אר כ-"העיר הדרוזית הראשונה בישראל"

היישוב מע'אר שנמצא ליד כרמיאל, מונה כיום כ-24,000 תושבים, ועל פי התוכניות  ימנה בשנים הקרובות כ-30,000 תושבים ● פריד ג'אנם, ראש הרשות המקומית במע'אר: " ננצל את ההכרזה בכדי לייצר הזדמנויות להתפתח בכל ההיבטים"

מימין: סער יוסקוביץ׳, גל שאול / צילום: Augury

הסטארט-אפ הישראלי שמקשיב לרעש של מכונות הפך לחד-קרן

חברת אוגורי, שמנתחת פעולת מכונות ע"י רישום הוויברציות, הטמפרטורה והקול שהן מפיקות, גייסה 180 מיליון דולר לפי שווי של מיליארד דולר ● המתחרה החדשה של אוגורי בשוק היא אמזון AWS

אלון מאסק / צילום: Associated Press, John Raoux

טסלה נכנסה מהר מכולן ל"מועדון הטריליון", ואפילו מאסק בהלם

יצרנית המכוניות החשמליות הגיעה לשווי האסטרונומי מהר יותר מכל חברה אחרת אי פעם ● זה קרה מיד אחרי עסקת ענק עם חברת השכרת הרכבים הרץ, אבל ההסכם רחוק מלהסביר את הסיבה

השותפים בסילבר קסטל (מימין): מיזרוח, רביד וזיו / צילום: כדיה לוי

בית השקעות הקריפטו של צבי זיו וגבי רביד מתקדם לבורסה עם הפסדים

בעלי המניות של השלד הבורסאי איי.סי.בי יתבקשו לאשר את מיזוג סילבר קסטל לתוכו ● למרות הערכת שווי של 12-16 מיליון דולר, צבר סילבר קסטל מאז הקמתו הפסדים של 9 מיליון שקל • המנכ"ל אלי מיזרוח צפוי ליהנות מתגמול שנתי של 1.3 מיליון שקל

פרויקט MOMENT / צילום: 3Division

זינוק של עשרות אחוזים במחירי הדירות: נתוני אפריקה ואזורים חושפים את הסחרור

טירוף רכישת הדירות נמשך גם כשהמחירים בשמיים: מספר הדירות שמכרה אפריקה מגורים ברבעון השלישי זינק יותר מ-70%, ועלייה חריגה בשיעור דומה נרשמה במחיר הממוצע ליחידת דיור ● אזורים רשמה זינוק של 66% בדירות שנמכרו מתחילת השנה ועלייה של 26% במחיר לדירה

בייג'ינג, לפני כחודש / צילום: Associated Press, Andy Wong

בגלל החשש מפני גל נוסף: סגרים והגבלות חדשות בסין

סין היא המדינה היחידה בעולם שעוד נצמדת למדיניות של אפס הדבקות מול הקורונה ● היום היא הטילה סגר על מיליוני תושבים בגלל 29 חולים מאומתים ● גם בבייג'ינג הבירה הוטלו הגבלות נוספות

אורנה ברביבאי / צילום: יוסי זמיר

חוק חדש יסדיר את העבודה מהבית: כך תעבוד התוכנית של שרת הכלכלה

איך מגדירים עבודה מרחוק, ומה מעסיקים יצטרכו לעשות כדי למנוע אפליה לרעה של אלה שעובדים מחוץ למשרד - אלה רק חלק מהנושאים שמשרד הכלכלה מתכוון להתייחס אליהם בהצעת החוק שהוא מגבש בימים אלה להסדרת עבודה מרחוק ● בינתיים, מעסיקים מוצאים פתרונות משלהם לבעיות שיוצרים כמה מהטרנדים הנלווים לעבודה היברידית - מהרעיון של חופשה ללא הגבלה ועד הרצון לאפשר עבודה מכל מקום בעולם

עמיר פרץ / צילום: שלומי יוסף

ועדת המינויים פסלה את מועמדותו של עמיר פרץ ליו"ר התעשייה האווירית

בין הנימוקים לפסילה: מהלך ההנפקה האמור להתחיל בתעשיה האווירית בקרוב, והצורך באישיות בכירה מעולם העסקים והפיננסים שיוביל את התהליך האמור ● פרץ הוצע לתפקיד על ידי שר הביטחון בני גנץ לפני כשלושה חודשים

השריפה בהרי ירושלים, מוקדם יותר השנה. לפי המבקר, התגברותם והחמרתם של אירועי קיצון אקלימיים לצד שינויים בדפוסי האקלים, עלולים לגרום לנזק ניכר לכלכלת ישראל וטומנים בחובם ''סיכון לביטחון הלאומי'' / צילום: בוריס קריפק, רשות הטבע והגנים

מבקר המדינה בדוח חריף: ההתמודדות של ישראל עם משבר האקלים "נעה בטווח שבין ב'פיגור' לאפס"

יעדים לא שאפתניים בהשוואה עולמית, כישלון בהשגתם, אי מימוש החלטות ממשלה, מחסור בתקציבים, תוכניות שנותרו על הנייר ופעילות ללא בסיס ידע מדעי או מושכל ● אלו רק חלק מהממצאים בדוח חמור של מבקר המדינה שמציג חידלון ממשלתי של יותר מעשור בנוגע להתמודדות עם משבר האקלים

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; פייסבוק איבדה 4%, טבע נחתכה 7%

מדד דאו ג'ונס ננעל ביציבות, מדד נאסד"ק התחזק 0.1% ומדד S&P 500 עלה 0.2% ● פריון זינקה 31% ● טבע איבדה 7% ● מדד דאקס עלה ב-1%, פוטסי 100 התקדם 0.7% וקאק 40 התחזק ב-0.8% ● בורסות סין ננעלו בירידות, ביפן חברת הדואר זינקה כ-5% במחזור מסחר עצום לאחר התקדמות בהפרטתה

כלים חד פעמיים בסניף של טיב טעם / צילום: עינת לברון

המס על החד"פ: 4 ימים לפני כניסתו לתוקף, מגיעה העתירה לבג"ץ

לטענת העותרות, כניסתו לתוקף של מס הקנייה כבר ב-1 בנובמבר תעמיד את החברות הפועלות בשוק הכלים החד-פעמיים בפני מציאות בלתי אפשרית ובלתי ניתנת ליישום העלולה לגרום להן לנזקים כבדים - במיוחד לאור העובדה שהמס יחול גם רטרואקטיבית על מלאים קיימים ועל הזמנות שבדרך ● "ראוי לתת תקופת מעבר של 3 חודשים"

הבורסה בפרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

ירידות קלות באירופה; דויטשה בנק מאבד גובה בשל ירידה בהכנסות

מדד ניקיי בטוקיו ננעל ביציבות, בהונג קונג המדד יורד ב-1.7% ● מחירי הנפט והזהב נחלשים ● מטבע הקריפטו "שיבה אינו" מזנק בעשרות אחוזים למקום ה-11 בטבלת המטבעות ● עונת הדוחות בארה"ב: תוצאות טבע, קוקה-קולה ומקדונלדס יתפרסמו היום

קניון איילון - פתיחת החנויות לאחר סגר / צילום: כדיה לוי

איך לנהל את התקציב המשפחתי בעונת פיתויי הקניות

השיווק אגרסיבי, המבצעים נראים אטרקטיביים, ובתרבות של צריכה קשה להשאיר את האשראי בכיס, במיוחד בתקופת חגיגות הקניות ● איך לבחור מה לקנות, מה להשוות ומאילו מניפולציות להיזהר

ראש הממשלה נפתלי בנט / צילום: יואב דודקביץ, פול ידיעות אחרונות

הפלונטר של בנט: תקציב של מאות מיליוני שקלים ממתין למינוי שר

משרד ההתיישבות אינו מתפקד; הסיבה: רה"מ, שמחוייב למנות למשרד את חגית משה מהבית היהודי, הבטיח את המשרד מאוחר יותר לניר אורבך ממפלגתו