גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התחייבו לקדם ולא מקיימים: למה משרדי האוצר והאנרגיה בולמים את חוק האקלים

לקראת ועידת האקלים העולמית, בה יציגו מדינות מרחבי העולם יעדים שאפתניים להתמודדות עם משבר האקלים, מבקשים במשרד להגנת הסביבה לאשר את תזכיר חוק האקלים ● במשרד האנרגיה טוענים כי החוק יפגע בסמכויותיהם, ובמשרד האוצר מתנגדים לעצם החוק ● בינתיים, ישראל נותרת עם הצהרות בלבד אל מול מדינות העולם המתקדמות, ועלולה להציג את עצמה כמדינה שמשתרכת הרחק מאחור

ישיבת ממשלה שבועית בראשות נפתלי בנט / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות
ישיבת ממשלה שבועית בראשות נפתלי בנט / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

בעוד כשבועיים, תיפתח ועידת האקלים העולמית של האו"ם. מנהיגים מרחבי העולם יתאספו בעיר גלאזגו שבסקוטלנד, ויציגו את ההתחייבויות של מדינותיהן להפחתת פליטות גזי החממה הגורמים למשבר האקלים. ברחבי העולם, מייחסים לפסגה המיוחדת חשיבות קריטית: בעוד שמדע האקלים ברור ומציג לפוליטיקאים את המסלול המואץ להתחממות, אותו סללו המדינות, ההתחייבויות המונחות על השולחן - אינן מספקות.

לכן, מדינות רבות מתכננות להציג יעדים שאפתניים לחיתוך משמעותי של הפליטות כבר בעשור הקרוב, ואיפוס הפליטות עד שנת 2050. אך ישראל איננה אחת מהמדינות הללו. נכון לשעה זו, כלל לא ברור האם ראש הממשלה, נפתלי בנט, ישתתף בכנס שעומדים להציג בו מנהיגים כמו נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, ונשיא צרפת, עמנואל מקרון. ישראל מדשדשת מאחור ביישום תוכנית שקבעה לעצמה בהחלטות ממשלה, וכעת מתברר שגם גוררת רגליים במריבות בין משרדיות בנוגע לחקיקת חוק אקלים - עניין שאליו התחייבה הממשלה בקווי היסוד שלה.

ל'גלובס' נודע כי בממשלה נעשים בימים האחרונים מאמצים להגיע להסכמות בנוגע לתזכיר חוק האקלים (שנוסח בשיתוף עם ארגון "אדם, טבע ודין"), כדי לצייר בפני מנהיגי העולם בגלאזגו הישג מקומי, ולא להיוותר בידיים ריקות אל מול הצהרות שאפתניות לאיפוס פליטות של מדינות רבות - כאשר ישראל מתכוונת להפחית את פליטותיה רק ב-85% עד שנת 2050, ללא מפת דרכים ונכון לשלב זה בהצהרה ממשלתית בלבד, ללא כל מחויבות חוקית. רק כדי לסבר את האוזן, מדינות אחרות כגון בריטניה, צרפת, יפן, ניו זילנד וסין, קבעו בחקיקה יעדים שאפתניים אף יותר, עד כדי הפחתה של 100%.

למרות שהוועידה מתקרבת וישראל מדשדשת בטיפול במשבר האקלים, נכון לשעה זו אין הסכמות, וחלק מהמשרדים - בראשם משרדי האוצר והאנרגיה - מתנגדים התנגדות נחרצת לתזכיר החוק הנוכחי. התנגדות משרד האוצר, אותה אנחנו מביאים כאן לראשונה, למעשה גורסת כי אין צורך בחוק, ויש להסתפק בטיפול בהפחתת הפליטות ונושאים הקשורים במשבר האקלים - בהחלטות ממשלה, או להותיר את העניין לחזקתם ולשיקולם של המשרדים השונים בתחומם.

המשרד להגנת הסביבה שוקד על הצעת חוק האקלים כבר יותר משנתיים. המטרה היא לקבע יעדים מדידים בחוק, ולקבוע סמכויות שיסייעו לטיפול במשבר הרב תחומי שנותן את אותותיו בכל תחום חיים, וכך גם מנגנונים שיוודאו טיפול יעיל לטווח הרחוק. באפריל 2020 הציגה השרה דאז להגנת הסביבה, גילה גמליאל, את תזכיר החוק המפורט. גם אז, התעוררו התנגדויות מצד הממשלה הקודמת, והחוק נותר 'על רצפת חדר העריכה'.

החוק אכן נערך. למעשה, במשרד להגנת הסביבה הכניסו לתזכיר החוק הנוכחי שינויים רבים, ושיפרו אותו באופן משמעותי. במשרד להגנת הסביבה, תחת השרה הנוכחית - תמר זנדברג, מבקשים להציב את ישראל לצד המדינות המתקדמות בעולם, ולקבוע בחוק יעדים להפחתת פליטות גזי חממה. החוק לא קובע איפוס פליטות בשנת 2050, לאור התנגדותם המסורתית של משרדי האנרגיה והאוצר, אך קובע כי ככל שישתפרו הטכנולוגיות הזמינות, תתבצע בחינה מחודשת של היעדים.

כדי לעמוד ביעדים, מבקשים במשרד להגנת הסביבה כי השר להגנת הסביבה יביא לאישורה של ועדת שרים לענייני אקלים תוכנית לאומית להפחתת פליטות גזי חממה. התכנית הלאומית אמורה לכלול יעדי ביניים להפחתת פליטות של גזי חממה, יחד עם שורה של אמצעים אופרטיביים שייושמו על-ידי משרדי הממשלה הרלוונטיים, לרבות מסגרת תקציבית. זאת, בניגוד למצב המתקיים כיום, כאשר להחלטות הממשלה אין מסגרת ביצוע מחייבת ואין מפת דרכים. התוכנית הראשונה תאושר עד 2025, ותעודכן מדי חמש שנים.

בנוסח החוק מעוגנת גם חובת משרדי הממשלה להכנת תוכנית היערכות לשינויי אקלים, יישומן ודיווח עליהן. תכניות ההיערכות מתייחסות לכל מגזר במשק, ולא רק לפעילות הישירה של כל משרד ממשלתי. השרה להגנת הסביבה תוסמך לדרוש מכל רשות ציבורית להכין תוכנית היערכות לשינויי אקלים, לרבות מרשויות מקומיות.

עוד במסגרת החוק תוקם "ועדת שרים לענייני אקלים", שכן לשם השגת מטרות החוק, נדרשות פעולות בכלל התחומים בהם עוסקת הממשלה. הוועדה תאשר תוכניות לאומיות ותעקוב אחר יישומן. עוד יוקם מנגנון דיווח ובקרה במסגרתו תדווח הממשלה לפרלמנט על עמידה ביעדי החוק וביישום הוראותיו, וגם ועדה מייעצת לשינויי אקלים המורכבת מנציגים מכלל החברה הישראלית - מהתאחדות התעשיינים, לארגוני סביבה ונוער האקלים, ועדת מומחים עצמאית שתקום תחת האקדמיה הלאומית למדעים ותורכב מאנשי מדע, שיגבשו חוות דעת בנוגע לתוכניות הלאומיות ועוד. גופים דומים, קיימים במדינות רבות, מבריטניה לניו זילנד וקליפורניה.

החוק המפורט של המשרד להגנת הסביבה אף קובע את סמכות השרה להתקין תקנות הנוגעות להשפעות הצפויות של שינוי האקלים, ומציע להרחיב את הסמכות לקבוע היטל פליטה על מזהמים - סעיף המופיע בחוק אוויר נקי משנת 2008, שמעולם לא יושם. לפי הערכות המשרד להגנת הסביבה, לצורך יישום החוק תידרש תוספת של ארבעה תקני כוח אדם, ותוספת תקציב של כמיליון וחצי שקלים בשנה, מתוכם יוקצו מיליון שקלים למימון עבודה של ועדת המומחים העצמאית.

"הגיע הזמן שיחוקק בישראל חוק אקלים"

מדובר בהצעת חוק משמעותית המיישרת קו עם המדינות המתקדמות בעולם, כאשר ניתן להניח שבארגוני הסביבה יברכו על הנוסח המוצע על ידי המשרד להגנת הסביבה, המאפשר ודאות ארוכת טווח וקיבוע תוכניות התמודדות בעלות עוגן אמיתי במציאות. יוני ספיר, יו"ר עמותת שומרי הבית,, אמר לגלובס: "הגיע הזמן שיחוקק בישראל חוק אקלים ובכך תשודרג ישראל למעמדן של המדינות הנאורות המתייחסות לאיום האקלימי באופן הולם. אני מברך על השדרוג המשמעותי שעבר תזכיר החוק מאז גרסתו הראשונית והבוסרית".

אלא שהסיכויים כעת להעברת החוק כפי שהוא - קטנים, בשל התנגדות משרדי ממשלה, ובראשם האוצר והאנרגיה. מהתייחסות משרד האוצר לתזכיר חוק האקלים, משתמע שהמשרד איננו מעוניין בקידום החוק, לא מעוניין בחוק אקלים 'עם שיניים', ומעדיף להותיר את פורמט העיסוק בנושאי אקלים בצורה הנוכחית: החלטות ממשלה לא מחייבות, שאזרחים אף אינם יכולים לתבוע את הממשלה בבתי משפט אם איננה עומדת ביעדים שנקבעו בהם. כך למשל, ישראל נכשלה חרוצות בהשגת יעדי האנרגיה המתחדשת לשנת 2020, והצליחה לייצר רק 6% חשמל מאנרגיה מתחדשת, במקום 10% להם התחייבה - יעד שבין כה נחשב לצנוע למדי.

במשרד האוצר, מחד, מיטיבים להסביר כי ההתגייסות למאבק במשבר האקלים היא "חיונית לצורך שמירה על צמיחה ארוכת טווח של המשק הישראלי ומניעת פגיעה בכלכלה". מנגד, כותבים באוצר, "אנו סבורים שחקיקה אינה המסגרת הנכונה לתכנים המוצעים בחוק. מדובר בחוק שעיקר מטרותיו הן לעגן את פעולות הממשלה בחקיקה ראשית, ובכך לפגוע בשיקול דעתה וביכולתה לנהל את תקציבה בהתאם לאתגרים השונים העומדים על הפרק מעת לעת. המקום הנכון לקביעת יעדים ותכניות לאומיות הוא בהחלטות ממשלה, כפי שנעשה עד כה. אין כל מניעה שהנחייה להכנת תוכנית כאמור תיקבע על ידי הממשלה, ולכן למעשה עצם החוק המוצע מיותר", ומציינים ששינויי האקלים יתרחשו באזורנו גם אם ישראל לא תפעל להפחתת פליטות.

במשרד האוצר חוששים שהחוק יצור כפל סמכויות בין השר להגנת הסביבה, לבין מטרות ותחומי סמכות של משרדים אחרים, דוגמת משק החשמל, חוק התכנון והבנייה, חוק משק הגז הטבעי ועוד. כך למשל, החוק הקיים בישראל מטיל על שר האוצר לגבש את יעדי האנרגיה המתחדשת, ואילו תזכיר חוק האקלים דורש לקבוע "תזכיר אקלים" לכל תוכנית. באוצר טוענים שמדובר בצעד ש"יכביד את הנטל הרגולטורי, ויאפשר לשר להגנת הסביבה להנחות כל רשות, ללא תיאום עם השר הממונה על הרשות בדין, להכין תוכנית להערכות לשינוי אקלים, מבלי להתייחס להשלכות שלתוכנית זו יהיו על המחויבויות האחרות של הרשות. ובכך למעשה מאפשר לשר להגנת הסביבה לגבור על כלל סמכויות השרים בממשלה".

נזכיר כי במשרד האוצר רק לאחרונה קידמו ביתר שאת את הקמתה של רשות הרגולציה, שמתוקף סמכותה יועדה לגבור על כלל סמכויות השרים בממשלה. הטיעון של משרד האוצר כי המשרד להגנת הסביבה "יקצור" סמכויות ממשרדים אחרים, נחשבת כיום מיושנת, שכן נושאי אקלים וסביבה הינם בלתי נפרדים מעבודתו של כל משרד ממשלתי. כך למשל, חוקי תכנון ובנייה יכולים לסייע בהפחתת פליטות ושמירה על השטחים הפתוחים והמגוון הביולוגי, ולמשק החשמל תפקיד קריטי בהפחתת פליטות וביצירת שוק חשמל בר קיימא המתוכנן עשרות שנים קדימה, גם עבור הדורות הבאים.

במשרד האוצר מסרבים לקביעת יעד מתחדשות לשנת 2030 ולא רף מקסימלי, שכן "הצבת יעד זה כמחייב בין השנים 2030-2049 עלולה להיות לא ישימה, או לפגוע במשק הישראלי, שכן לאור הגידול באוכלוסין ובתוצר בישראל, אין ודאות כי תתכן שמירה על אחוז זה וקביעתה כחוק עלולה להוביל לפגיעה בתפקוד של המשק הישראלי ככל ויעשה שימוש בסנקציות לאכוף זאת".

עוד דורשים באוצר שתוכנית להפחתת פליטות גזי חממה תקבל את אישור שר האוצר ושר האנרגיה, לאחר התייעצות עם רשות החשמל, וכי לצד התקציב ליישום התוכנית תוגש התייחסות להשפעה על יוקר המחיה (כך גם בסעיפים נוספים בחוק), ויוצג מקור תקציבי ליישומה על ידי המשרד להגנת הסביבה.

למרות שמשבר האקלים נוגע לכל רשות ציבורית וברחבי העולם שוקדות ערים על הכנת תוכניות להפחתת פליטות שכן מרבית אוכלוסיית העולם תתגורר בערים עד שנת 2050 והן אלו שכבר היום אחראיות למרבית פליטות גזי החממה, באוצר מתנגדים לכך שהשר להגנת הסביבה יוכל להטיל חובה להכנת תוכנית לכל רשות ציבורית, ומבקשים לבטל את הסעיף.

במשרד האוצר מתעלמים מכך שהגז הוא מקור משמעותי לפליטות מתאן בעולם, וכי השימוש בו מסב נזק רב ליכולת המדינות להתמודד עם משבר האקלים. בזמן שבמשרד להגנת הסביבה מבקש להקים ועדה מייעצת, דורשים באוצר: "לאור פוטנציאל הפחתת הפליטות הטמון בגז הטבעי יש להוסיף לחבריה את יו"ר רשות הגז". באוצר מתנגדים גם להקמת ועדת מומחים מהאקדמיה, למרות שגם בעולם, התמודדות עם משבר האקלים - נסמכת על ידע מדעי נרחב. במשרד האוצר מתנגדים גם למתן אפשרות לשר להגנת הסביבה לקבוע חובה בדבר הגשת תסקיר.

"החוק עשוי לערער את האיזונים העדינים של המשק הישראלי"

במשרד האנרגיה גם כן מתנגדים לתזכיר החוק בנוסח הנוכחי שלו, ומציינים בחוות הדעת שלהם שגם במשרד המשפטים מתנגדים לחוק. "החוק כפי שהוא מנוסח בהצעה הנוכחית מעניק למשרד להגנת הסביבה סמכויות באופן שעתיד למנוע ממשרד האנרגיה לבצע את תפקידו ולוודא את קיומו של משק אנרגיה אמין ומתפקד. בהסתכלות רחבה יותר, החוק אף עשוי לערער את האיזונים העדינים של המשק הישראלי בכללותו - הכוללים שיקולי ביטחון, כלכלה, חברה סביבה ואקלים ועל כן יש לבחון לעומק את המנגנונים המוצעים בו", כותבים במשרד האנרגיה.

עוד חוששים במשרד האנרגיה כי יקבעו צעדים או הוראות ש"יפגעו במשק האנרגיה עליו אחראי משרד האנרגיה, תוך פגיעה בסמכויות שר האנרגיה, ברציפות תפקודית יתירות במערכת, אמינות האספקה של משק האנרגיה". במשרד האנרגיה דורשים לבטל בחוק את האפשרות של השרה להגנת הסביבה להורות על פעולות רחבות בתחום האקלים, ודורשים לבטל את סעיף זה ולאפשר לכל משרד לקבוע בתחום אחריותו את התוכנית והצעדים הנדרשים להתמודדות עם משבר האקלים. נציין כי כיום, לרובם המוחלט של משרדי הממשלה, כלל אין תוכנית להתמודדות עם משבר האקלים, או כל התייחסות לנושא.

במשרד האנרגיה דורשים לבטל סעיפים נוספים בחוק, וטוענים כי הוא מייצר פגיעה משמעותית בסמכויות משרד האנרגיה. עוד דורשים במשרד האנרגיה לבחון את הדרך ליצירת גמישות בחוק, ובכנסת להפקיד את הפיקוח בידי ועדת הכלכלה ולא בידי ועדת הפנים והגנת הסביבה. גם במשרד האנרגיה דורשים להוסיף לוועדה המייעצת נציגים של רשות הגז הטבעי.

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, ציינה השבוע בכנס פסגת האקלים האזורית כי היא רואה בוועידת גלזגו הזדמנות לקפיצת מדרגה של ישראל בכל הנושאים, לרבות קידום חקיקה. לאור ההתנגדויות בממשלה, כלל לא בטוח שזהו אכן הכיוון.

עוד כתבות

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

כספים הוקפאו, אבל מבחינת המדינה ניתן להפקיד בסלייס חיסכון לילדים

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

אולם הקונצרטים בו התרחש הפיגוע במוסקבה / צילום: Reuters

הפיגוע במוסקבה הביא את אירופה להגביר כוננות מפני מתקפת דאעש

צרפת ואיטליה פרסמו אזהרות מפיגועי דאעש בשטחן, כשהחשש עולה לקראת חג הפסחא ● המתקפה ברוסיה העלה גם לפני השטח את האזורים העניים ביותר במדינה, בהם צובר ארגון הטרור השפעה

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מהצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

הבית הלבן בהודעה רשמית אחרי קרב הגרסאות: נתניהו אישר שתצא משלחת לוושינגטון

דובר צה"ל: ""במסגרת האימונים יתורגלו תקיפות מאסיביות וארוכות טווח" • גבר בן 38 נהרג מפגיעת רקטה במפעל בקריית שמונה, כמה נוספים נפצעו קל • נתניהו לסנטור ריק סקוט: "החלטת ארה"ב עודדה את חמאס. שלא יסמכו על הלחץ הזה - זה לא יעבוד"  • עדכונים שוטפים

עובדי חברת הביומד גמידה סל / צילום: איל יצהר

חברת הביומד גמידה סל תהפוך לפרטית ותפטר 25% מהעובדים

קרן הייברידג' משתלטת על גמידה סל באמצעות המרת אג"ח ותהפוך אותה לחברה פרטית ● מנכ"ל החברה אבי ג'נקינס: "החיפוש שלנו אחר חלופה אסטרטגית לא הניב תוצאות" ● המניה צונחת ביותר מ-80%

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

בורסת לונדון / צילום: Shutterstock

עליות קלות באירופה; הניקיי צלל בכ-1.5%

החוזים העתידיים בארה"ב נסחרים בירידות קלות ● בריטניה נכנסה למיתון ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025" ● טסלה ממשיכה במומנטום השלילי, לאחר שבמורגן סטנלי הורידו את תחזית המכירות של החברה

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

מערכת יירוט הרחפנים של אלביט ומל"טים סיניים מול ישראליים בצפון אפריקה

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

מטולה בחודש האחרון / צילום: Reuters, Raphael Gotheil

הצפון בוער, היישובים ריקים - והממשלה "מנותקת קשר"

ראשי הרשויות בצפון דוחפים כבר זמן רב להקמת מנהלת מסודרת, בדומה למינהלת "תקומה" בעוטף עזה - אך גורמים המעורים בנושא אומרים: "זה לא על הפרק" ● בינתיים המלחמה נמשכת, והמציאות בצפון בלתי אפשרית

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים תפסה מסמכים של שני עורכי דין וחטפה ביקורת חריפה משופטי העליון

במסגרת חקירה קיבל פקיד שומה חקירות מבית משפט השלום צו חיפוש במשרד של שני עו"ד ● השניים טענו שהמסמכים נתפסו על ידי צו של בית משפט השלום בהליך פלילי, אבל רשות המסים העבירה את הערעור שלהם לביהמ"ש המחוזי בהליכים אזרחיים ● ביהמ"ש העליון פסק כי רשות המסים לא יכולה לזגזג בין הליך פלילי לאזרחי

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

מוצרים המיובאים על-ידי חברת דיפלומט

"נעביר את ההתייקרויות ללקוחות": בדיפלומט מזהירים מאפשרות של העלאות מחירים

יבואנית המזון והטואלטיקה פרסמה את תוצאותיה לשנת 2023 ולרבעון האחרון והציגה צמיחה בהיקפי הפעילות בישראל וכן בפעילותה העולמית ● למרות זאת - החברה הזהירה, שוב, מפני אפשרות להעלאת מחירים בהמשך השנה