גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ממשלת ישראל ומלחמתה הכושלת במחירי הדיור

ממשלות ישראל ידעו בעבר להגדיל במהירות את היצע הדירות, על ידי הפחתת סיכוני היזמים ● על הדרך הושגה גם ירידת מחירים משמעותית ● המהלכים של העשור האחרון נכשלו כישלון חרוץ

 

 

עצם ההגדרה של הורדת מחירי הדיור, שנתפסים כגבוהים, כמטרת מדיניות השיכון הממשלתית היא שגויה / צילום: Shutterstock, Yuri Dondish
עצם ההגדרה של הורדת מחירי הדיור, שנתפסים כגבוהים, כמטרת מדיניות השיכון הממשלתית היא שגויה / צילום: Shutterstock, Yuri Dondish

למאבק של ממשלת ישראל במחירי הדיור, שנמשך כבר למעלה מעשור, יש דמיון מפתיע למלחמתו של דון קישוט בטחנות הרוח. בשני המקרים הוגדר אויב דמיוני, במקרה של מחירי הדיור מדובר ב"משקיעים", בשני המקרים אין מטרה ברורה ל"מלחמה" ובשני המקרים תוצאות המלחמה עגומות.

בחינת המלחמה המתמשכת של הממשלה מצביעה על כך שעצם ההגדרה של הורדת מחירי הדיור, שנתפסים כגבוהים, כמטרת מדיניות השיכון הממשלתית היא שגויה, ואכן, כפי שאראה בהמשך, הורדה כזאת, של מחירי הדיור, הושגה על הדרך, כאשר הוגדרה פונקציית מטרה ממוקדת ונכונה למדיניות השיכון.

שני מרכיבים עיקריים יכולים להשפיע על רמת מחירים הנוכחית וכיוון השינוי שלה. הראשון הוא מדיניות ממשלתית, שאותה יכולה הממשלה להפעיל. השני הוא גורלה של בועת הנכסים, אם קיימת כזאת, במכלול השווקים.

המטרה במאמר הנוכחי היא לסקור ולנתח את אפשרויות הפעולה של הממשלה, להציג חלופות מדיניות ולהעריך את השפעתן על שוק הדיור. המשמעות של בועת הנכסים, כאמור, אם קיימת כזאת, תידון במאמר נפרד.

עיון היסטורי בפעילות הממשלה בשוק הדיור מעלה שלוש תקופות עיקריות של התערבות ממשלתית, שהשפיעו מהותית על מהלך השוק. ההתערבות הראשונה התחוללה במהלך שנות ה-50 כאשר הממשלה בנתה, על בסיס תקציבי, שיכונים לעולי גל העלייה של ראשית שנות ה-50, במטרה להעביר את יושבי המעברות לדיור קבע.

ההתערבות המשמעותית השנייה, שממנה גם ניתן להפיק תובנות להתרחשויות הנוכחיות בשוק, התחוללה במחצית השנייה של שנות ה-70, כאשר אברהם עופר ז"ל, כשר השיכון בממשלת רבין הראשונה (1974), הוביל מהלך של בנייה תקציבית של כ-100 אלף דירות, שתכליתו המוצהרת הייתה יצירת זמינות דיור לזוגות צעירים. התוספת של הבנייה התקציבית (לבנייה הפרטית) שהייתה שקולה לשלוש-ארבע שנות פעילות, הופעלה במקביל לסבסוד משמעותי של משכנתאות לזוגות צעירים. התוצאה הכוללת התבטאה בגידול משמעותי של היצע הדירות שהוביל לירידה ריאלית מצטברת של מחירי הדירות, בקרוב ל-50%, בשנים 1974-1980.

ההתערבות המשמעותית השלישית של הממשלה שהובלה על ידי שר השיכון אריאל שרון, החלה בראשית שנות ה-90, כאשר התבהר גודלו של גל העלייה מחבר המדינות. מטרת ההתערבות הממשלתית הייתה בנייה מהירה של דירות עבור גל העלייה הגדול מחבר המדינות. מדיניות השיכון שהוביל שרון התבססה על שני מרכיבים עיקריים, כדלקמן:

■ יזם יכול היה לקבל התחייבויות רכישה של הממשלה בפרויקט בנייה, עבור דירות שלא הצליח למכור בשוק החופשי.
■ הממשלה הציעה לשלם ליזמים תמריצים עבור זרוז בנייה של פרויקטים, במטרה להביא לשוק דירות מהר ככל האפשר.

בנוסף לשני צעדים עיקריים אלה הופעל מה שכונה "תיקון שבס", שאפשר הגדלה של כמות הדירות בכל פרויקט שאושר תכנונית, במסלול רגולטורי מקל.

הפחתה משמעותית של הסיכון

הצעדים הללו, שמשמעותם העיקרית מבחינת היזמים והבנקים המממנים, הייתה הפחתה משמעותית של סיכוני הפרויקטים, הובילו להגדלת התחלות הבנייה מפחות מ- 20 אלף בשנת 1989 ליותר מ-80 אלף בשנת 1991. כמות ההתחלות הגדולה נמשכה לאורך כל שנות ה-90 ויצרה מלאי שאיפשר ירידה ריאלית של כ-25% במחירי הדירות בשנים 1997-2006, וזאת אך שהיקף התחלות הבנייה בראשית שנות האלפיים ירד משמעותית. רק לאחר סיום ספיגתו של מלאי זה בשנת 2006 חזרו מחירי הדירות לעלות.

בנקודה זאת חשוב להדגיש שהמטרה המוצהרת של הממשלה בכל שלוש ההתערבויות הללו לא הייתה הורדת מחירי הדיור, אלא בנייה של היצע מספיק של דירות למשקי הבית הזקוקים לכך.

ההיסטוריה, בניגוד לפתגם הנפוץ, אינה חוזרת על עצמה והנתונים הגלובליים המשקיים והדמוגרפיים כיום שונים בהשוואה לתקופות ההתערבויות הממשלתיות הקודמות. אך בכל זאת ניתן ואפשר להפיק לקחים מהתהליכים וההשפעות על שוק הדיור שיצרו ההתערבויות הקודמות.

בהתערבויות הממשלתיות הקודמות זוהה נכון הצורך להגדיל בדחיפות את היצע הדירות, שתכליתו לשרת את פונקציית המטרה שהוגדרה, כאמור, יצירת פתרונות דיור לתוספת גדולה של אוכלוסייה. כדי לעשות זאת זוהה נכון הצורך להפחית את סיכוני היזמים וזאת הושג כאמור על ידי הצעדים הישירים שננקטו. כוחות השוק פעלו בהקשר זה להפליא והביאו להגדלה דרמטית של ההיצע. על הדרך הושגה גם ירידת מחירים משמעותית, אף כי הדבר לא הוגדר כמטרה.

הכישלון של העשור האחרון

על רקע ההתערבויות המוצלחות של שנות ה-70 וה-90 בולט הכשלון בעשור האחרון. שני המרכיבים העיקריים במדיניות השיכון שהוביל שר האוצר משה כחלון היו תוכנית "מחיר למשתכן" והדרה של סקטור ה"משקיעים" מהשוק, על ידי הכבדת מיסוי. שני המרכיבים הללו דווקא הגדילו את סיכוני היזמים והבונים. תוכנית "מחיר למשתכן" מתאפיינת, בין היתר, בשיעור רווחיות נמוך במיוחד ליזמים, שמשמעותו סיכון גדול עקב מעבר אפשרי מרווח קטן להפסד. על הדרך צפויה במצב זה גם פגיעה באיכות הבנייה. הדרת סקטור המשקיעים, שהוא הסקטור היותר יציב כלכלית, מהשוק גם היא הגדילה את סיכוני היזמים.

אין פלא אפוא שהתוצאה הכוללת של שני המהלכים השתלבה, כצפוי, עם כוחות השוק ונטרלה במידה רבה את הכוונה להגדיל את היקף התחלות הבנייה.

בנוסף לאמור, יש להבין שגם אם מחירי הדיור ירדו ב-5%-10% הדבר לא יפתור את בעיית חסרי הדיור, שסובלים בעיקר מהיעדר הון עצמי לרכישת הדירות.

הגדרה מחודשת של פונקציית המטרה של ההתערבות הממשלתית והפסקת הצעדים המפותלים, שמטרתם הגדלת ההיצע, היינו, תוכנית "מחיר למשתכן", מחיר מטרה ותכניות דומות אחרות, שאולי עוד יגיעו, שלא השיגו עד כה דבר, וחזרה לצעדים ישירים, מהסוג שהוזכר, תוך מתן סיוע ישיר וממוקד לחסרי הדיור, עשויה להועיל הרבה יותר, תוך פגיעה מינימלית בתפקוד התחרותי של שוק הדיור.

הכותב הוא ראש תוכנית ה- MBA בהתמחות מימון נדל"ן, בית ספר למנהל עסקים, האוניברסיטה העברית, ירושלים

עוד כתבות

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית

מיכאל כגן / צילום: כדיה לוי

הדרך של מיכאל כגן ממשרד ישן ביקנעם לצמרת החברה הלוהטת בעולם

מיכאל כגן, סמנכ"ל טכנולוגיות עולמי באנבידיה, סיכם 25 שנה במלאנוקס עד שהחברה נמכרה לענקית השבבים ● "מצד אחד, רצינו לבנות חברה ישראלית, אך מצד שני הבאנו לארץ השפעה בינלאומית" ● בראיון בלעדי לגלובס, הוא מדבר על תחילת דרכו במלאנוקס, מתייחס לחשש מהיעדר תחרות בשוק שבבי ה־AI ונותן טיפ ליזמים צעירים בישראל: "אל תהיו כבולים לעבר"

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

"שחקנית מרכזית במזרח התיכון": למה הבכירים הישראליים מתייצבים לתדרך את התקשורת בארצות הברית?

משעות הבוקר המוקדמות, גורמים ישראליים בכירים מתייצבים בתקשורת האמריקאית כדי לתדרך על התקיפה באיראן ● כך בוחרים את גופי התקשורת מולם הם עובדים בארה"ב ומה הם מנסים להשיג?

אסף זגריזק / צילום: כדיה לוי

הם איבדו קרובים, פונו מבתיהם או ראו את מפעל חייהם קורס: 13 אנשים מספרים מה נותן להם כוח

איל וולדמן מנסה להמשיך לבלות כי זה מה שבתו דניאל הייתה רוצה ● ירדן גונן, אחות של רומי החטופה בעזה, לובשת חולצת קשת בענן בימים קשים במיוחד ● חיים ילין ממלא מצברים רק בבית בבארי, למרות הזיכרונות השחורים משם ● ואבישג שאר-ישוב מחפשת קרני אור בצילומים שלה ● 13 אנשים משתפים מהי מכונת ההנשמה שלהם בחצי השנה האחרונה ● פרויקט מיוחד

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

מה מקור המילה דרדלה ואיזו מערכת הגנה אווירית של ישראל העליונה ביותר?

באיזה שנה הוקם סניף מקדונלד'ס הכשר הראשון, לאיזו מדינה הגבול הארוך ביותר עם צרפת ולמה שחקן ה-NBA החטיא השבוע זריקת עונשין בכוונה? • הטריוויה השבועית

נטפליקס / צילום: Shutterstock, Vantage_DS

נטפליקס עקפה את הציפיות; המניה יורדת במסחר המאוחר

ענקית הסטרימינג דיווחה על הכנסות של 9.37 מיליארד דולר לעומת צפי של 9.28 מיליארד דולר ● הרווח זינק ב-86%, לעומת צפי לעלייה של 56% ● החברה הוסיפה כ-9.3 מיליון מנויים ברבעון, ב-80% יותר מהצפי ● למרות התוצאות המדהימות, התחזית המאכזבת של החברה מפילה את המניה במסחר המאוחר

רחפן של Spear UAV / צילום: Spear UAV

"בעל 4 להבים מתוצרת ישראל": הרחפן שיכול לתקוף גם באספהאן

אחת מהאפשרויות שעלו היום, היא שישראל תקפה באיראן באמצעות חימוש משוטט של הסטארט-אפ התל אביבי "ספיר" (Spear UAV) - נשק בו היא משתמשת בזירות השונות של מלחמת "חרבות ברזל" ● כך משמש החימוש בעל יכולות AI את ישראל במלחמה

השקל נחלש אל מול הדולר והאירו | עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדיווחים על תקיפה באיראן הביאו לצלילת השקל, אך לא לאורך זמן

שני אירועים שהתרחשו הלילה הובילו לפיחות בשער השקל מול הדולר: הורדת דירוג האשראי של ישראל על ידי חברת S&P ודיווחים על תקיפה ישראלית באיראן ● אלא שלאורך שעות הבוקר השקל החל להתייצב ● מה הוביל לשינוי ומה ניתן ללמוד מהעבר?

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

משפחות חטופים חוסמות את כביש 1 בדרך לירושלים

משפחות חטופים חוסמות את כביש 1: "כל חטוף חייב לשוב"

שרי החוץ של מדינות ה-G7: נמשיך לפעול למניעת הסלמה של הסכסוך בין ישראל לאיראן • הקרמלין: "קוראים לצדדים להפגין איפוק" • דיווח: ביידן שוקל לשלוח סיוע ביטחוני בסך מיליארד דולר לישראל • בפעילות סמוך לטול-כרם: ארבעה לוחמים נפצעו בינוני וקל • עדכונים בולטים 

שכונת עומרים באופקים. 45 דירות בפרויקט של בראל־סלעית בשכונה נמכרו מאז ה־7 באוקטובר / הדמיה: אול אין

הנתונים מגלים שהמסר ברור: התותחים לא עוצרים את המרוץ לדירה

אלפים ממשיכים להאמין בהשקעה בארבעה קירות שעומדים במוקד העימות והסכנה הכי גדולים כרגע במזרח התיכון, ומאות עסקאות נרשמו גם על הגבול עם עזה, בשדרות ובאופקים ● סיבות כלכליות יש, אך יותר מכל, החלום הנדל"ני של עם ישראל עדיין בועט

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

אוקראינה על סף ייאוש וחור שחור ישאב אותנו ממרחק 2,000 שנות אור

אוקראינה מפתחת קנאת ישראל - גם היא רוצה קואליציה שתציל אותה מטילים באמצע הלילה ● הבריטים קובעים לוח זמנים להפסקה לאומית של העישון ● האקלים יעלה הרבה כסף, והמדינות העניות ייפגעו יותר ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

מטה s&p בניו יורק / צילום: valeriy eydlin

חברת S&P הורידה את דירוג האשראי של ישראל: "המלחמה תימשך כל 2024"

בהודעה שלא מן המניין, הורידה החברה את הדירוג של ישראל מרמה של AA- ל-A+ ● התחזית להמשך נותרה "שלילית", כך שבחברה מאותתים שבעתיד הדירוג עשוי להיפגע שוב ● "רואים עלייה נוספת בסיכונים הגיאו-פוליטיים"

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● עשות אשקלון רוכשת את אי.די.סי ב-40 מיליון שקל  ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אביב ומתיאו שפירא, אדיר טובי ורובי ליאני, חברת XTEND / צילום: כדיה לוי

עפים כמו פרפר, עוקצים כמו דבורה: הרחפנים שמשנים את תורת הלחימה

הרחפנים של אקסטנד הפכו פופולריים במלחמה בעזה, ואף הצילו חיים • עכשיו היא עובדת על מערכת משולבת שתיקח את יכולות הרובוטים קדימה ותסייע להם לפעול בצוות ● הסטארט-אפים המצליחים, פרויקט מיוחד

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים / איורים: גיל ג'יבלי

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים

הממשלה פרסמה את יעדיה השנתיים לשנת 2024, אך הפירוט הארוך כולל אינספור דוגמאות להתחמקות מהצגת יעדים קודמים, שינויי מתודולוגיה חשודים, מניפולציות במספרים או תוכניות לא ריאליות

מסורק תת קרקעי ועד רחפנים: הכירו את 10 הסטארט-אפים המבטיחים לשנת 2024

גלובס בוחר את הסטארט-אפים המבטיחים של ישראל השנה ה-18 ברציפות: חברות הייטק הצומחות והמסקרנות ביותר, אלה שמייצרות אימפקט על תעשיות וצרכנים רבים, ונמצאות על המסלול הבטוח להנפקה ● הרשימה מתבססת על בחירות של קרוב ל-70 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בהייטק הישראלי ● החשיפה המלאה

ספינה צבאית איראנית נעה במימי איראן לפני תחילת תרגיל ימי משותף של איראן, רוסיה וסין באוקיינוס ההודי / צילום: Associated Press, ASSOCIATED PRESS

בחשש רב: כך נערכה איראן למתקפה הישראלית

בטהרן איימו כלפי חוץ והזהירו מתגובת ישראל, אך ביצעו שורת מהלכים המעידים על החשש מתקיפה ● גם בחיזבאללה ובסוריה נערכו

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: יוסי זמיר

משרד הכלכלה מציג: כשאין יעדים, אין כישלונות

במקום לעמוד ביעדים, משרדי הממשלה פשוט מוחקים אותם ● בפיקוד העורף שלפו הודעה לילית שהותירה את הילדים באוויר ● והמסעות לפולין התרוקנו מערך ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

פרופ' יוסי מטיאס / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל יוסי מטיאס עובר לתפקיד בכיר בגוגל העולמית

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל ב-18 השנים האחרונות, פרופ' יוסי מטיאס, צפוי לעבור לעמק הסיליקון ולנהל מארה"ב את פעילות המחקר של גוגל העולמית