גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

במשרד להגנת הסביבה הורידו את חוק האקלים מסדר היום

מה תציג ישראל בוועידת האקלים העולמית? נכון לשלב זה, ייתכן שראש הממשלה, נפתלי בנט, יידרש להציג בפני העולם יעדים צנועים בתחום לצד כישלונות עבר ● במשרד להגנת הסביבה לא מוכנים לקדם את חוק האקלים במתכונת המרוככת אותה דורשים במשרדי האוצר והאנרגיה, ללא יעדים וללא מסגרת מחייבת, וגם הארגונים הירוקים דורשים לא לקדם חוק ריק מתוכן

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

האם ישראל תוכל להציג הישגים בוועידת האקלים של האו"ם שתפתח בסוף החודש, כפי שקיווה ראש הממשלה, נפתלי בנט? כלל לא בטוח. בשל התנגדויות מהותיות של משרדי האוצר והאנרגיה לחוק, המשרד להגנת הסביבה בהובלת השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, מעדיפים שלא ליישר קו עם ריכוך משמעותי של החוק כפי שדורשים המשרדים האחרים. לפי גורמים בממשלה, בשלב זה החוק לא יקודם בוועדת השרים לענייני חקיקה ביום ראשון, לאחר שבמשרד להגנת הסביבה הורידו את הנושא מסדר היום, ואף מבטלים פגישות בנושא.

בשבוע שעבר, הגישו משרדי הממשלה את התנגדויותיהם לנוסח החוק של המשרד להגנת הסביבה. במשרדי האוצר והאנרגיה מתנגדים בתוקף לקביעה של יעדים קשיחים בנושא הפחתת הפליטות בחוק, ודורשים להותיר את הנושא מחוץ למסגרת החוקית, ולאפשר להם גמישות עתידית בנושא. זאת, למרות שהממשלה כשלה בהשגת יעדי האנרגיה המתחדשת הצנועים שהציבה לעצמה בהחלטת ממשלה לשנת 2020 והיא למעשה אינה מחויבת באופן חוקי כלל לעמוד ביעדים כלשהם. נכון לסוף 2020, 94% מהחשמל בישראל מיוצר ממקורות מזהמים, ורק 6% מאנרגיה מתחדשת. גם היעד המקורי - 10%, נמוך מאוד ביחס ליעדים שהציבו מדינות בעולם.

במשרד להגנת הסביבה חוששים שללא מסגרת חוקית שתקבע יעדים וקווים מנחים לתכלול הטיפול בנושא הפחתת הפליטות ואספקטים שונים הנוגעים למשבר האקלים, ישראל תמצא את עצמה שוב במצב של הצהרות שאינן מגובות במפת דרכים להשגת יעדים, ותעמוד שוב בפני כישלונות בנושא. זאת, כאשר מרבית משרדי הממשלה אינם הופכים באופן התנדבותי את הטיפול בנושאים סביבתיים לעניין מהותי בסדר יומם.

במשרד להגנ"ס מאמינים: עדיף להמשיך בשיח אחרי כנס האקלים

למרות שבמשרדי הממשלה מנהלים שיח אינטנסיבי בנושא, נכון לשלב זה אין התקדמות מהותית בנושאי ליבה הנוגעים לחוק. לשרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, חשוב מאוד לקדם את החוק, שגם עבר בחודשים האחרונים מקצה שיפורים משמעותי במשרדה, אך גורמים במשרד להגנת הסביבה מסבירים כי יעדיפו שלא לקדם חוק דל מתוכן, ולהמשיך את השיח בנושא לאחר שתשוב המשלחת הישראלית מכנס האקלים של האו"ם.

בכנס, שייפתח בסוף החודש, יציגו מדינות העולם תוכניות לאיפוס פליטות עד שנת 2050. לישראל, אין כל כוונה לאפס את פליטותיה עד אמצע המאה, והתוכנית שהציגה בנושא היא שמרנית ומדודה ביחס לעולם. זאת, כאשר עד עתה גישת הפחתת הפליטות שלה התבססה על הפחתה לנפש של הפליטות ולא הפחתה אבסולוטית, כך שביחס לגידול האוכלוסיוה, פליטותיה אף עולות. במשרד להגנת הסביבה מקווים שהשהייה של ראש הממשלה נפתלי בנט ושרת האנרגיה קארין אלהרר בקרב מנהיגי העולם תשפיע על המוטיבציה שלהם לקדם עשייה משמעותית בתחום, זאת כאשר הם יימצאו בעמדת נחיתות משמעותית מול יתר המנהיגים סביב השולחן.

ארגוני הסביבה דורשים לא לקדם חוק ריק מתוכן

ההתנגדות העיקרית לסעיפים משמעותיים בחוק מגיעה מצידם של משרדי האוצר והאנרגיה, למרות שגם במשרד המשפטים ישנה התנגדות, ומשרדי הכלכלה והתחבורה מבקשים לבצע בו שינויים גם הם. במשרד האנרגיה חוששים שהחוק יפקיע מהם סמכויות הנוגעות למשק החשמל, בעוד שהם אלו שבסופו של נושאים באחריות המיניסטריאלית, ולא מוכנים להתחייב ליעדים כמותיים או מדידים, בין היתר. במשרד האנרגיה אף סבורים שהמנגנונים המוצעים בחוק יפגעו בעבודת המשרדים ובקידום מטרות הממשלה.

במשרד האוצר, מבקשים כי ככל ויקודם חוק אקלים, עליו לקבוע מסגרת להגשת תוכניות לממשלה, אך לא לעגן יעדים בחוק. זאת, כאשר לדעתם היעדים לבדם מהווים איתות למשק והבהרה לכל הנוגעים בדבר, הן בממשלה והן במגזר הפרטי, כי הפחתת הפליטות בהתאם ליעדים דורשת פעולה רב- מימדית. עם זאת, היות וחלק ניכר מהפחתת הפליטות צפויה להתבסס לאורך זמן על פיתוחים טכנולוגיים שעדיין אינם קיימים, "היעדים הם מפת דרכים בלבד, ולא מסגרת כמותית פרטנית קשיחה". היכולת של ישראל לעמוד ביעדים שהציבה לעצמה - 30% אנרגיה מתחדשת עד שנת 2030, יעד שנחשב לנמוך ביחס לעולם, מוטלת בספק רב, בשל קשיים ביורוקרטיים. ההחלטה על הפחתת פליטות ל-2050 מסתמכת על התפתחויות טכנולוגיות שלא קיימות בשלב זה.

לאחר שהמדינה התמהמהה לאורך שנים עם קידום אנרגיה מתחדשת, ובשטחים המבונים היא כמעט ואיננה קיימת, בארגוני הסביבה וגם במשרד להגנת הסביבה מערימים קשיים סביב קידום טורבינות רוח (בשל תמותת ציפורים ותרומתן הקטנה לקידום אנרגיה מתחדשת), ואף לפריסת שדות סולריים גדולים בשטחים הפתוחים. כך שהדרישה להפחתת יעדים, נתקלת בחסמים רבים שיש לפתור.

מנגד, הדרך להפחתת פליטות עוברת למשל גם בחשמול התחבורה - שתביא לגידול בצריכת החשמל ובתשתיות הדרושות לכך. לאור זאת, חוששים באוצר שמסגרת חוקית לא תסייע בקידום תשתיות, אך תבלום מנגד קידום של מאגרי גז, יצוא גז והקמת תשתיות פוסיליות, שככל שלא תהיה התקדמות בזירת האנרגיה המתחדשת - יידרשו עבור היציבות האנרגטית של אוכלוסיית ישראל הגדלה.

"שרת האנרגיה יחד עם פקידי האוצר מרוקנים את החוק מתוכן"

בארגונים הירוקים דורשים מהמשרד להגנת הסביבה שלא לקדם חקיקת אקלים ריקה מתוכן, גם במחיר של ויתור כולל על החוק בשלב זה, ולא להיענות ללחצים המופעלים על ידי המשרדים האחרים. אלעד הוכמן, מנכ"ל "מגמה ירוקה", אומר כי "אין טעם בחוק אקלים במתכונות הנוכחית. שרת האנרגיה יחד עם פקידי האוצר מרוקנים את החוק מתוכן ופוגעים באינטרס הציבורי והכלכלי של ישראל. אנו נעמוד מאחורי המשרד להגנת הסביבה שלא להיכנע. חייבת לצאת דרישה ברורה שבמסגרת החוק יהיו יעדים ברורים לתוכניות היישום הממשלתיות, וכן שתוכניות אלו יהיו בהובלת המשרד. אחרת מדובר בעוד ישראבלוף - שם תואר לחוק לכאורה מחייב, אך למעשה אין בו דבר שיכול להוביל לשינוי אמיתי".

עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל ארגון "אדם, טבע ודין" שאף היה שותף לניסוח חוק האקלים, אומר כי על המשרד להגנת הסביבה לעמוד על דרישות מינימליות בתזכיר חוק האקלים, ולא להתפשר עליהן בשום אופן: "החוק חייב לקבוע כי המשרד להגה"ס הוא המשרד המקצועי שיוביל את כל הקשור למדיניות הפחתת הפליטות וההיערכות להתמודדות עם נזקי האקלים. אין להתפשר על היעדים הקבועים כעת בתזכיר להפחתת פליטות עד שנת 2050, מכיוון שגם הם בבחינת מינימום הכרחי, אינם שאפתניים מספיק ולא יובילו לאיפוס פחמן מלא. בנוסף, אין להתפשר על הסמכות הניתנת למשרד להגנת הסביבה לחייב הגשת מסמך בחינה של ההשפעות הצפויות של מדיניות בתחומי תשתיות תחבורה, הקמת מבנים או אנרגיה, על פליטת גזי החממה, ואין להתפשר על הליך שיתוף ציבור בנוגע לתכנית הלאומית להפחתת גזי החממה, שתוכן ע"י ועדת השרים לענייני אקלים, כפי שקובע כעת התזכיר".

עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין / צילום: יונתן בלום

יוני ספיר, יו"ר עמותת "שומרי הבית", טוען שהתנהלות משרדי הממשלה משקפת מצב איתו נאלצים במשרד להגנת הסביבה ובארגוני הסביבה להתמודד לאורך שנים, כאשר גם החירום האקלימי העולמי, לא מצליח לעורר את אותם משרדים מהתנגדויותיהם המסורתיות. לדבריו, "אין חדש תחת השמש. משרדי הממשלה ממשיכים להתקוטט ביניהם, במקום לשרת את הציבור. משרד האוצר אינו מפתיע. גישתו הצרה ועמדותיו הפוגעניות בסביבה ידועות זה מכבר. מאכזב להיווכח כי השרה אלהרר טרם אימצה ראיה אינטגרטיבית, ומתבוננת דרך הפריזמה הצרה של בכירי משרדה לדורותיהם".

ספיר הוסיף כי "טוב שהשרה זנדברג מציבה גבולות אדומים וכולי תקווה שהיא לא תתקפל בפני רוה"מ ברגע האחרון ותאשר את סירוסו של חוק האקלים, רק כדי להגיע עם הצהרה חלולה לוועידת גלזגו. עוד אציין כי למי שהיה ספק משך השנים כי התעשיינים הם שמנהלים את ההצגה ולא נבחרי הציבור, מקבל כעת הוכחה נוספת לכוחם והשפעתם של התעשיינים על שיקול הדעת הממשלתי. עצוב להיווכח שכך מתנהלים הדברים במדינה נאורה. שוב הציבור יוצא נפסד. שוב המדינה נרמסת בפני אדוני הממון".

עוד כתבות

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

מדד S&P 500 סגר את הרבעון הטוב ביותר שלו מאז 2019 ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל