גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כבר ראינו את זה קורה: הכשרת תוספות הרמטכ”ל עלולה לגרור אפקט דומינו יקר

לפני שהשרים מאשרים את תזכיר החוק שיגדיל את הפנסיות בצה"ל, כדאי שייזכרו בפריצה של גמלאי השב"ס והמשטרה למשרד רה"מ ב־2018 ● כמו אז, גם היום יכולים פורשי זרועות הביטחון לדרוש שוויון בתנאים של גמלאי הקבע, ותוספות הרמטכ"ל יהפכו לבור תקציבי עמוק משחשבנו

הפריצה למשרד ראש הממשלה. ספטמבר 2018 / צילום: הילה זליגמן
הפריצה למשרד ראש הממשלה. ספטמבר 2018 / צילום: הילה זליגמן

ב-5 בספטמבר 2018 פרצו עשרות גמלאי המשטרה והשב"ס אל משרד ראש הממשלה בירושלים. זה היה שיאו של מאבק להרחבת תוספת שכר שהוענקה לאנשי הקבע בצה"ל - גם למשרתים במשטרה ולשב"ס. "במקום התחוללה מהומה שבמהלכה הוכרז עוצר כניסות ויציאות", דיווחו אז כלי התקשורת. לפריצה האלימה הזו היו תוצאות מיידיות: עוד באותו יום החליט ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, לחזור בו מהניסיון לקבל החלטת ממשלה שתמנע את הרחבת תוספת השכר הצה"לית למשרתים בזרועות הביטחון האחרות. התקפלות נתניהו פתחה את הדרך להסכם שבו התחייבה המדינה לשלם למשרתים והגמלאים את אותה התוספת בעלות של 22 מיליארד שקל (על-פני 16 שנה).

אפשר רק לשער מה היו התוצאות אילו כל קבוצת מפגינים אחרת הייתה פורצת בכוח לתוך משרד ראש הממשלה ומטילה אימה על שרי הממשלה. האירוע החמור מ-2018 חייב לעמוד לנגד עיניהם של שרי הממשלה בבואם לאשר את תזכיר החוק שמעגן את הגדלת הרמטכ"ל, אותה תוספת לפנסיה שהמדינה משלמת כיום ל-40 אלף גמלאי צה"ל כ-6,000 אלמנות, בשיעור ממוצע של 2,500 שקלים לחודש.

יש בסיס משפטי למחאה

כמו במקרה של 2018, אישור החוק עשוי לשמש תקדים עבור המשרתים בזרועות הביטחון אחרות, שידרשו השוואת תנאים לאלה של צה"ל. ייתכן שהדרישה לא תהיה רק מכאן ולהבא אלא גם לקבל רטרואקטיבית את כל מה ששולם בעבר.

הגדלת הרמטכ"ל היא תוספת לפנסיה בשיעור של 9.2% בממוצע שמקבלים 98% מגמלאי צה"ל מאז שנת 1961. הצורך בחוק הנוכחי נוצר בעקבות עתירות לבג"ץ שהראו שלרמטכ"ל הייתה סמכות לאשר הגדלות רק במקרים חריגים - ולא באופן גורף. עכשיו מבקשים משרד הביטחון וצה"ל למהר ולעגן אותו בחוק, לפני שבג"ץ יתערב.

ההסדר החדש שמציע צה"ל מורכב משני חלקים: ההסדר הישן ימשיך לחול (אבל הפעם בחוק מפורש) על כל הגמלאים וגם על משרתי הקבע שעומדים לצאת לפנסיה בשנים הקרובות. משרתי קבע בני פחות מ-40 (וכל מי שיצטרף לקבע בעתיד) יקבלו בעתיד תוספת מוקטנת לפנסיה של 7.7% בממוצע.

בגלל שהתוספת הזו קטנה יותר מהתוספת בהסדר הנוכחי, טוענים מנסחי תזכיר החוק שהוא יביא "להתייעלות ולחיסכון כלכלי ביחס להסדר הקיים" - הם רק "שוכחים" לציין ראשית, שלהסדר הקיים אין בסיס חוקי, ושנית, שההסדר החדש מכניס לתוכו את כל מי שזכאי לפנסיה צוברת. עד היום הזכאות לתוספת הרמטכ"ל הייתה רק למבוטחים בפנסיה תקציבית. גם כל מי שהצטרף לשירות קבע אחרי 2004 (וזכאי לפנסיה צוברת) יוכל מעכשיו לקבל את ההגדלה לפנסיית הגישור שלו, בעלות שנתית של 400 מיליון שקל, על-פי הממונה על השכר והממונה על התקציבים באוצר.

הבעיה היותר גדולה היא התקדים. במשטרה, בשב"כ, במוסד ובשאר הגופים משרתים לפי הערכות מספר כפול של אנשים. גם הם ידרשו לקבל את התוספת ברגע שהגדלת הרמטכ"ל תעוגן בחוק.

המפכ''ל הנכנס קובי שבתאי. משימה קריטית ומיידית / צילום: דוברות משטרת ישראל

הבסיס המשפטי לדרישה להשוואת תנאים הוא החלטת וועדת שרים משנת 1979 שלפיה "תישמר ההשוואה בין שכר שוטרים לבין השכר בצה"ל". בזכות ההחלטה הזו הכירו בתי הדין לעבודה בזכותם של עובדי וגמלאי המשטרה, השב"ס המוסד והשב"כ לקבל תוספת שכר שהובטחה לאנשי הקבע בצה"ל בהסכם משנת 2016. בעמותת רווח נקי (השותפה לעתירות נגד הגדלת הרמטכ"ל) סבורים כי במקרה של הגדלת הרמטכ"ל הדרישה תהיה רטרואקטיבית משנת 1961 - השנה שבה הוחל בתשלום התוספת.

מי צריך ועד?

אבל האם כל הטיעונים המשפטיים האלה באמת משנים? בשורה התחתונה כל איש קבע בצה"ל יקבל באמצעות החוק הזה תוספת לפנסיה. יום לאחר שהחוק יחוקק ישאלו בשב"ס, במשטרה, במוסד ובשב"כ "למה?" ו"מה איתנו?". מאחר ובכל הגופים האלה אין וועד, הדרישה תופנה לראשי השירותים. למפכ"ל לראש המוסד ולראש השב"כ. לראשי זרועות הביטחון אין יכולת להתמודד עם לחץ כזה שמגיע משורות המשרתים. להיפך, בין ראשי הגופים הבטחוניים מתנהלת תחרות סמויה של מי דואג לאנשיו יותר טוב. למרות ש"אין להם ועד" נהנים המשרתים בזרועות הביטחון מתנאי שכר ופנסיה טובים בפער ניכר מאלה של שאר עובדי המדינה. וכפי שהפריצה למשרד ראש הממשלה מראה, יש להם גם נכונות וגם יכולת להפעיל לחץ פיזי לא מתון במסגרת מאבקי שכר. לתשומת לב שרי הממשלה.

עוד כתבות

רצפת המסחר בבורסות וול סטריט בניו יורק. זו לא בועה, אבל יש סיבה לדאגה / צילום: ap, Seth Wenig

תגובת השוק למתקפה באיראן מוכיחה שהמניות אינן בבועה

העליות והמורדות בימי שישי ושני בוול סטריט הקלו זמנית על החששות לגבי היווצרות בועה אפשרית ● המשקיעים אולי נותנים הערכות שווי גבוהות על מניות, אבל הם עדיין מסוגלים לקבל החלטות מנומקות

שיגור כטב''ם איראני / צילום: Reuters, dpa via Reuters Connect

ישראל וארה"ב בוחנות נשק חדש נגד איום הכטב"מים האיראני

לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, ארה"ב וישראל בוחנות מערכות נשק מיקרו־גל ולייזר נגד כלי טיס בלתי מאוישים ● בזמן שיירוט באמצעות כיפת ברזל, למשל, מוערך בכ־30 אלף דולר, עלות יירוט באמצעות לייזר היא זניחה

יצחק קרויזר, עוצמה יהודית / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

האם שיעורי הגיוס באוכלוסייה הכללית נמצאים במגמת ירידה?

האם שיעורי הגיוס יורדים בחברה הכללית כפי שטוען ח"כ יצחק קרויזר? פירקנו לגורמים ● המשרוקית של גלובס

חנן מור / צילום: אייל טואג

חנן מור מכר מניות ב-2 מיליון שקל, המניה נפלה ב-37%

המשקיעים של חברת הנדל"ן שנמצאת בהסדר חוב הרימו גבה כשראו את בעל השליטה לשעבר מוכר מניות, בהיקף של 78% ממחזור המסחר ביומיים, מה שהפיל את המניה ● ניתן להניח שמור היה מוכר עוד לולא עו"ד גינדס שביקש שיעצור

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

חיקוי ירוד וזול: זהו הכטב"ם שאיראן שיגרה לעבר ישראל

שאהד 136 נחשב גם לחיקוי ירוד של המל"ט המתאבד הארופ, מתוצרת התעשייה האווירית, שלפי הערכות מחירו עומד על כ־700 אלף דולר ● לצורך ההשוואה, מחיר שאהד 136 מוערך בכ־30 אלף דולר בלבד

שירי הייסר ואסף גריס, מנכ''לים משותפים בראובני-פרידן

תקציב הפרסום של ישראכרט, 25 מיליון שקל, עובר לראובני פרידן

ב–12 השנים האחרונות טופל תקציב ישראכרט בקבוצת פובליסיס וכעת הוא יעבור לראובני פרידן ● היקף התקציב של חברת כרטיסי האשראי עומד על כ–25 מיליון שקל בשנה

שר החוץ האיראני חוסיין אמיר עבדאללהיאן / צילום: Reuters, Reuters

שר החוץ האירני נחת בניו יורק: ישתתף בדיוני מועצת הביטחון של האו״ם ויקיים פגישות

שר החוץ האירני נחת בניו יורק, מנהיגי הארגון הכלכלי הבין-לאומי (G7) גינו את המתקפה האיראנית על ישראל • דקות לחצות - אזעקות במטולה ובסביבתה • מתאם פעולות הממשלה בשטחים: יותר מ-300 משאיות סיוע נכנסו לרצועה, כ-100 משלוחים הוצנחו • צה"ל השלים תרגיל רחב היקף בצפון: "תורגלו תרחישי התקפה והגנה" • עדכונים שוטפים 

רשא חולי, מנכ''לית חברת הביומד מדיפלסט / צילום: יונתן בלום

המנכ"לית שנוסעת 5 שעות ביום כדי להגיע לעבודה: "חיה באוטו"

רשא חולי, מנכ"לית חברת הביומד מדיפלסט, תמיד ידעה שהיא רוצה לנהל מפעל ייצור ● היום היא אחת המנכ"ליות הערביות היחידות בישראל, ובכל יום נוסעת חמש שעות למשרד ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

במערב מתכננים סנקציות על תוכנית הכטב"מים האיראנית. איך זה יקרה בפועל?

בעקבות המתקפה על ישראל, בארה"ב מתכננים עיצומים חדשים על תוכנית כלי הטיס הבלתי מאוישים של איראן ● באירופה מצטרפים למהלך על מנת להיאבק בהתחמשות של מוסקבה דרך טהרן, ולמנוע הסלמה במזרח התיכון ● לצעדים אלו תהיה משמעות, לפי מומחים, אך לא גדולה. הסיבה: סין ורוסיה

יאיר נחמד, מנכ''ל נאייקס ויו''ר הדירקטוריון / צילום: דוד זיסר

"עשיתי דברים מסוכנים": המנכ"ל שמכר מניות בעשרות מיליוני שקלים

יאיר נחמד הקים את חברת הפינטק נאייקס עם שני שותפים, הנפיק אותה בת"א לפי שווי של כמעט מיליארד דולר ובהמשך הוביל אותה לנאסד"ק ● הגיוס בנאסד"ק בוצע אחרי שהמניה עלתה בעשרות אחוזים מתחילת 2024 ● "לא רציתי למכור", טוען נחמד, "אני מאמין בחברה ולא רוצה למכור מניות. יכולנו גם לא להנפיק, אבל היו לנו סיבות"

רועי קדוש, סמנכ''ל ההשקעות בהכשרה ביטוח / צילום: שירעד שליט

תחזיקו מזומן: ההמלצה החריגה של מנהל ההשקעות

רועי קדוש מהכשרה ביטוח מודה כי התמחור הגבוה בשווקים "בעייתי", וממליץ להשקיע במדדי וול סטריט במשקל שווה - כדי לנטרל את הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" ● חלק מהכסף הוא מציע להשאיר כיום במזומן, כדי "לנצל הזדמנויות כשיגיעו ירידות"

מדפי חלב בסופרמרקט / צילום: גלובס

האם ישראל תחזור לייבא חלב? תלוי את מי שואלים ומתי

העלייה הצפויה במחירי החלב הניגר מעלה את השאלה האם המנגנון שקובע מכסים ומחירים מפוקחים לא מיותר ● כיצד ייראה השוק אם התחרות תיפתח, ואיך כדאי לפתור מחסור בפעם הבאה?

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה אדומה בתל אביב; מדד ת"א בנקים 5 צלל ב-1.7%

ת"א 35 ירד ב-1% ● ישראייר חזרה לגודל צי מטוסים שהיה זמין לפני המלחמה ●  קרן המטבע חתכה את תחזית הצמיחה של ישראל ● בעקבות האג"ח האמריקאי, תשואת האג"ח הממשלתית הארוכה בישראל בשיא של 12 שנים ● ג'יי.פי. מורגן: "היסטורית, רכישת זהב לא מצדיקה את הסיכון" ● יו"ר הפד מודה: "אין התקדמות במאבק באינפלציה, זה לוקח יותר זמן משחשבנו"

קיבוץ כפר עזה. עלות שיקום הנזק מוערכת ביותר מ־5 מיליארד שקל / צילום: Reuters, RONEN ZVULUN

יותר מ־5 מיליארד שקל: ממדי הנזק בעוטף עזה נחשפים

נזקים ביישובי העוטף, שמוערכים במיליארדי שקלים, נחשפו בהצעת המחליטים של הממשלה שאושרה היום ● מספר דורשי העבודה זינק והפגיעה בחקלאות מוערכת במאות מיליונים ●  שיקום הבתים טרם החל בשלב זה

שלומית וייס / צילום: שלמה שהם

"חייבים להיות מהירים וגמישים יותר": העזיבה של הבכירה הישראלית והשינוי הארגוני באינטל

לפי מכתב שנשלח לעובדי החברה אמש נראה כי באינטל החליטו לאחד פעילויות בתחום הפיתוח ולהעביר את המשקל לפיתוח בתחום השרתים ובינה מלאכותית ● צעד זה הוביל בסופו של דבר להחלטתה של הישראלית הבכירה בחברה, שלומית וייס, לפרוש ממנה ● 
"עלינו להגביר את המהירות והגמישות בביצועים שלנו", נכתב במכתב

מטוס אל על / צילום: דני שדה

תזכורת מאל על: המניות שנכנסו בסערה למדדים המובילים בת"א, ואז בעיקר צנחו

השבוע תפרסם הבורסה את עדכוני המדדים שלה ולפי הערכות יצטרפו למדד 125 היוקרתי אל על ואלקטריון ● בפעם הקודמת ששתיהן נכנסו למדד אחרי זינוק חד במניות שלהן, הן צנחו בחדות ● "כך זה עובד בכל העולם", מסבירים בבורסה. אבל ספק אם ההיסטוריה תחזור על עצמה

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: יח''צ

כמעט 100 מיליון שקל בשנה: זה שיאן השכר החדש בבורסת ת"א

עלות שכרו של מנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס בשנת 2023 עמדה על כ-26 מיליון דולר, רוב הסכום ניתן כתגמול הוני ● פרנסיס עקף בכך את ברק עילם, מנכ"ל נייס והפך לשיאן השכר בבורסה המקומית ● בשנה שעברה הביעו בעלי המניות של טבע מחאה על התגמולים הגבוהים לעומת ביצועי המניה באותה עת ● בתוך כך, טבע קיבלה אישור FDA לתרופת ביוסימילר

חברת ארמיס / צילום: שלומי יוסף

ארמיס רוכשת חברת סייבר ישראלית ב-150 מיליון דולר

סילק מפתחת פלטפורמה המאפשרת למנהלי אבטחת מידע לזהות ולתעדף שלל חולשות ואף לתקן אותן ● לאחר הרכישה, ארמיס תטמיע את הפלטפורמה של החברה בתוך המערכות והפלטפורמה שלה

המדינה מאפשרת יבוא הולך וגובר של חומרי מחצבה ממחצבות פלסטיניות / צילום: Shutterstock

"סכנה של ממש": מה נחשף בתביעה של מפעילת מחצבה ישראלית?

תביעה של מפעילת מחצבה באזור בית שאן חשפה כי היקף חומרי המחצבה שנכנסו לישראל דרך מעבר ג'למה שבצפון זינק בשנתיים האחרונות ● על פי ההערכות, 15% מכלל החצץ המשמש בישראל מגיע מהרשות - שיעור שצפוי עוד לגדול

סם אלטמן / צילום: כדיה לוי

המיזם החדש של סם אלטמן במפרציות ואיך יכול להיות שישראל נותרה בחוץ

הדיווחים על ביקוריו של מנכ"ל OpenAI באיחוד האמירויות ובסעודיה נמשכים, ולפי הערכות המטרה היא הקמת תשתיות לפיתוח שבבי בינה מלאכותית ● ישראל לא חלק מהתוכניות, אבל בענף לא דואגים: "אם אלטמן יחפש את ההון האנושי, ישראל עשויה להיות חלק מהתמונה"