גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

זה הפתרון היחיד למחירי הנדל"ן במרכז. אז למה המדינה תוקעת אותו

פינוי-בינוי הוא התשובה המתבקשת למחירי הנדל"ן ומצוקת הקרקעות, אבל גם כשהתוכניות מאושרות, הן לא יוצאות לדרך ● למרות שמחקר הרשות להתחדשות עירונית מעלה כי עיקר החסמים הם ברשויות המקומיות, הדיון סביב הנושא בחוק ההסדרים ממשיך לתלות את האשמה בשאלת הסכמת הדיירים

פרויקט פינוי בינוי מתחמי בקריית אונו / צילום: קרייג אריאב
פרויקט פינוי בינוי מתחמי בקריית אונו / צילום: קרייג אריאב

שוק הנדל"ן רותח והמחירים מזנקים ושוברים שיאים חדשים. הביקושים למגורים מתמקדים באזורי המרכז ותל אביב בהם יש מחסור בקרקעות זמינות לבנייה ולכאורה הפתרון המתבקש הוא בפרויקטים של התחדשות עירונית (פינוי-בינוי). אלא שאלה אינם מתקדמים בקצב הרצוי ונתקלים בשלל בעיות. קידום התחדשות עירונית נכלל בחוק ההסדרים, אלא שלמרות שיש מגוון חסמים המפריעים להוצאת היתרי בנייה ולמימוש תוכניות ההתחדשות - ובהם תשתיות, תכנון, היבטים כלכליים וכאלה שתלויים ברשויות המקומיות ובגופים ממשלתיים - מוקד הדיון לא עוסק באחריות הרשויות אלא שם במרכז את האזרח הפרטי - "הדייר הסרבן" שמואשם כי הוא זה שמעכב את התהליכים.

"חברת בנייה שלא תפעל בתחום ההתחדשות העירונית לא תהיה קיימת באזורי הביקוש בעוד כמה שנים"
התחדשות עירונית היא אירוע הנדל"ן המורכב ביותר שקיים | פרשנות

בשנת 2020 אושרו כ-26,000 יחידות דיור במסגרת פרויקטי התחדשות עירונית (פינוי-בינוי). רובן המכריע של יחידות הדיור שקודמו הוא באזור המרכז (כ-70%). למרות ההאטה שהביאה איתה מגפת הקורונה, המגמה ברורה ומעידה על שיעור עליה שנתי של 130% במספר יחידות הדיור שאושרו במסגרת פרויקטי פינוי-בינוי. ואולם, במשרד האוצר לא מרוצים מהקצב. פרק ד' מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (חוק ההסדרים), הנדון בימים אלה בוועדות הכנסת, מציע שורה של צעדים שנועדו לקדם פרויקטי התחדשות עירונית. 

 

גורם המעורב בקידום וניסוח התיקון בחוק ההסדרים אמר לגלובס, כי "אין פתרונות קסם. לשחק עם הביקושים זה נחמד, אבל לא בר-קיימא לטווח הארוך. האוכלוסייה בישראל גדלה, ואזורי הביקוש מצטופפים ואנחנו לא נצליח לעמוד ביעדים, גם אם רמ"י ודירה להשכיר משווקים במרץ. צריך לעשות צעדים דרמטיים כדי להגדיל את היצע יחידות הדיור במדינת ישראל. בחוק ההסדרים הבאנו חבילה כוללת להגדלת ההיצע. כשמקשיבים להלך הרוח בוועדת הפנים מרגישים שהתפיסה הזאת לא מושרשת. עניין הגדלת כמות יחידות הדיור הוא אקוטי ובמיוחד באזור הביקוש, כלומר המרכז. לא בגלל שאנחנו שחושבים שצריך לתעדף אזור זה, אלא בגלל ששם אנשים רוצים לגור. אין לנו שם קרקעות מדינה פנויות. אנחנו חייבים לקחת מרקמים בנויים ולצופף אותם עוד יותר".

שלל חסמים והיעדר תמונה מלאה 

ומה מעכב את קידום הפרויקטים? בדיקה שערכה הרשות להתחדשות עירונית בשנת 2020 לגבי חסמים ב-55 פרויקטי פינוי-בינוי, מראה שלל בעיות המקשות על מימוש ההתחדשות העירונית. בארבעה מתחמים מימוש התוכנית מתעכב בשל פעילותם של כמה יזמים במתחם, ארבעה מתחמים מתעכבים בשל העדר כדאיות כלכלית ושישה מתעכבים בשל עיכוב או אי מתן פטור מהיטל השבחה. בשלושה מתחמים בלבד התעכב תהליך ההיתר בשל בעיות בהסכמה של בעלי הנכסים במתחם.

 

דוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהוכן במיוחד לקראת הדיון באישור חוק ההסדרים, מסבך את העניין עוד יותר, כי הוא מבהיר שהמידע שיש בידי המדינה ביחס לחסמי ההתחדשות העירונית חסר: "בתוכניות פינוי-בינוי עשויים להיות חסמים רבים בתחומים שונים, ובהם, חסמי תשתית, תחבורה ותחבורה ציבורית, תכנון, כלכלה, יחסי יזם-רשויות, בעלי דירות, אי הסכמה בין בעלי הדירות השונים ועוד. נתונים ומידע אודות החסמים השונים אינם מרוכזים כיום בידי גופי הממשלה, בין היתר, מפני שביצוע הפרויקטים נעשה על ידי יזמים בשוק הפרטי, ולפיכך, נתונים כאלו, אם ישנם, פזורים בין היזמים והרשויות המקומיות השונות".

"הוצאת ההיתר נתקעת כי אין הסכמה של הדיירים"

כאמור, למרות שיש חסמים רבים לפרויקטי פינוי-בינוי מה שקורה בפועל הוא שלא כל כך מדברים עליהם, אולי כי למדינה אפילו אין מידע מלא לגביהם. דיוני ועדת הפנים והסביבה בכנסת מתמקדים בנושא אחד: "הדייר הסרבן". הצעת חוק ההסדרים שנדונה כעת מנסה להחליש את כוחם של דיירים שמסרבים לפרויקט פינוי-בינוי (ראו תיבה), שכאמור נתפסים כגורם העיקרי לעיכוב. 

 

לדברי הגורם, קידום פרויקטי פינוי-בינוי לא נתקע בשלב התכנון, אלא בשלב הוצאת ההיתרים: "הנתונים שלנו מראים שיש אמנם הרבה תוכניות מאושרות, אבל, הוצאת ההיתר נתקעת כי אין הסכמה של הדיירים. זה צוואר הבקבוק. נוח להגיד שהתחדשות עירונית במסגרת פינוי-בינוי פוגעת במסכנים, ומחלישה אותם. אבל, עדיין צריך 100% בשביל לצאת לפרויקט. לא מבינים שיש מיעוט שפוגע ברוב. אנחנו במלאי עצום של תוכניות לפינוי-בינוי. הן נתקעות בשלב הבא, שלב הישום".

"מטרת התיקונים המוצעים להחליש בעלי דירות"

מחבר דוח מרכז המידע והמחקר של הכנסת זהיר אומנם, אך נקל להבין כי הוא רואה דמוניזציה של ה"דייר הסרבן": "מאז חקיקת חוק פינוי-בינוי בישראל בשנת 2006 נפוץ השימוש במונח דייר 'סרבן', או 'סחטן' בשיח ההתחדשות העירונית בישראל, בדיוני הכנסת ובחקיקה. כאמור, המונח "דייר סרבן', בתרגומו הקלוקל של המונח מהשיח הכלכלי באנגלית, מתייחס למודל תיאורטי של כשל שוק מסויים בעסקאות ריכוז בעלויות בהן נדרשת הסכמת כל הבעלים. לעומת זאת, השימוש במונח זה בתחום ההתחדשות העירונית בישראל רחב הרבה יותר, ולעיתים נעשה כתיוג שלילי המכליל את כל בעלי הדירות שאינם מעוניינים בתוכנית פינוי-בינוי שהוצעה להם ע"י היזם, גם אם טעמיהם, מניעיהם ומטרותיהם שונים, וגם אם הם אינם בעמדת המיקוח הייחודית המאפיינת את ה'דייר הסרבן'".

 

תומר רוזנר, היועץ המשפטי של ועדת הפנים והסביבה בכנסת, שדיבר בישיבה האחרונה של הוועדה השבוע, היה נחרץ ביותר ביחס לתיקון הדייר הסרבן: "מטרת התיקונים המוצעים בהצעת החוק הממשלתית להחליש בעלי דירות. הממשלה מתייחסת לדיירים כאל חסם. בעלי הדירות מתחילים מעמדת נחיתות מסיבות רבות - קושי להתארגן, פערי מידע. זה מצב נחיתות מובנה. אין להם מעמד שווה ליזמים. הפחתת הרוב הנדרש מ-80% של הדיירים לשני שליש משמעה פגיעה בכלי כמעט יחיד שיש לבעלי הדירות. אין בידי בעלי דירות אלא הסכמתם. גם דיירים שמסכימים הם בעמדת נחיתות כי יש פערי כוח, פערי מידע, פערים של יכולת כלכלית".

עוד כתבות

אביב ומתיאו שפירא, אדיר טובי ורובי ליאני, חברת XTEND / צילום: כדיה לוי

עפים כמו פרפר, עוקצים כמו דבורה: הרחפנים שמשנים את תורת הלחימה

הרחפנים של אקסטנד הפכו פופולריים במלחמה בעזה, ואף הצילו חיים • עכשיו היא עובדת על מערכת משולבת שתיקח את יכולות הרובוטים קדימה ותסייע להם לפעול בצוות ● הסטארט-אפים המצליחים, פרויקט מיוחד

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● עשות אשקלון רוכשת את אי.די.סי ב-40 מיליון שקל  ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

הדגם OMODA 5 של צ'רי / צילום: יח''צ

האם הסיניות יתחילו להגיע אלינו מאירופה? צ'רי תייצר כלי רכב בספרד, יצרנים נוספים בדרך

כך מתכוונים הסינים לעקוף את המכס האירופי ● ג'יפ אוונג'ר משיקה בישראל דגם היברידי ● ​נחשף הקרוס־אובר החשמלי החדש של GEELY ● ועוד חדשות מענף הרכב

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

מה מקור המילה דרדלה ואיזו מערכת הגנה אווירית של ישראל העליונה ביותר?

באיזה שנה הוקם סניף מקדונלד'ס הכשר הראשון, לאיזו מדינה הגבול הארוך ביותר עם צרפת ולמה שחקן ה-NBA החטיא השבוע זריקת עונשין בכוונה? • הטריוויה השבועית

פעילות צה''ל במערב חאן יונס / צילום: דובר צה''ל

אזעקות הופעלו באשקלון, לראשונה מזה כשבועיים

שני טילי נ"ט פגעו במרחב קיבוץ יראון, לא היו נפגעים אך נגרם נזק ● ארה"ב מטילה עיצומים חדשים על איראן בעקבות המתקפה על ישראל ● בהודעת ביידן נכתב: "איראן ביצעה נגד ישראל את אחת ממתקפות הטילים והכטב"מים הגדולות שהעולם ראה אי פעם" ● גם האיחוד האירופי צפוי להטיל עיצומים ● שר החוץ האיראני נחת בניו יורק ● עדכונים שוטפים 

מסורק תת קרקעי ועד רחפנים: הכירו את 10 הסטארט-אפים המבטיחים לשנת 2024

גלובס בוחר את הסטארט-אפים המבטיחים של ישראל השנה ה-18 ברציפות: חברות הייטק הצומחות והמסקרנות ביותר, אלה שמייצרות אימפקט על תעשיות וצרכנים רבים, ונמצאות על המסלול הבטוח להנפקה ● הרשימה מתבססת על בחירות של קרוב ל-70 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בהייטק הישראלי ● החשיפה המלאה

מטה s&p בניו יורק / צילום: valeriy eydlin

חברת S&P הורידה את דירוג האשראי של ישראל: "המלחמה תימשך כל 2024"

בהודעה שלא מן המניין, הורידה החברה את הדירוג של ישראל מרמה של AA- ל-A+ ● התחזית להמשך נותרה "שלילית", כך שבחברה מאותתים שבעתיד הדירוג עשוי להיפגע שוב ● "רואים עלייה נוספת בסיכונים הגיאו-פוליטיים"

אסמעיל הנייה, ראש הלשכה המדינית של חמאס / צילום: Reuters

דיווח בארה״ב: הנהגת חמאס שוקלת לעזוב את קטאר לטובת המדינה הזו

על פי הוול סטריט ג׳ורנל ברקע המו״מ השברירי לעסקת חטופים והלחץ שמופעל עליהם, בכירים בהנהגה המדינית של חמאס פנו לשתי מדינות באזור ובהן עומאן

לקסוס LBX / צילום: יח''צ

ב-200 אלף שקל תקבלו רכב עם סטטוס יוקרתי. ומה לגבי הביצועים?

לקרוס–אובר הקומפקטי ביותר שהשיקה לקסוס יש עיצוב אטרקטיבי ומוניטין יוקרתי. השאלה אם מיתוג הפרימיום יחפה על הפשרות בשימושיות

בית חולים חדש ייבנה בבאר שבע / אילוסטרציה: Shutterstock

בית חולים ראשון בבעלות הקופות הקטנות: לאומית ומאוחדת יפעילו את בית החולים בבאר שבע

בית החולים שיבא יהיה שותף של הקופות בהקמת בית החולים ● הלו"ז להשקה מוערך בלפחות 8-6 שנים ותקציב ההקמה בלפחות מיליארד שקל ● בשבועות הקרובים צפויה להתקבל החלטת ממשלה התומכת בהחלטת משרדי הבריאות והאוצר שהתקבלה היום

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה ננעלה בעליות חדות אבל ירדה ב-1.1% בסיכום שבועי; מדד הבנקים זינק ב-1.8%

ת"א 35 עלה ב-1.3% ● סיכום השבוע: מדדי ת"א-35 ות"א-90 ירדו בכ- 1.1% ובכ-0.6%, בהתאמה, ירידות שערים אפיינו את מרבית המדדים הענפיים, בראשם מדד ת"א-ביומד שירד השבוע בכ-7.6% ● ב-2 במאי יתווספו למדד ת"א-35 מניות פתאל ושופרסל, יגרעו קבוצת אשטרום ושיכון ובינוי ● תשואת האג"ח הממשלתי ל-10 שנים עלתה השבוע בכ-0.1% והגיעה לכ- 4.8% בסוף השבוע

נשיא ארה''ב ג'ו ביידן / צילום: ap, Jacquelyn Martin

דיווח: ביידן שוקל לספק לישראל נשק ביותר ממיליארד דולר

לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, ממשל ביידן שוקל לספק פגזי טנקים, מרגמות וכלי רכב צבאיים ● מדובר באחד ממשלוחי הנשק הגדולים מאז 7 באוקטובר

חן אמסלם ודביר בנדק בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: עופר חג'יוב

מזרחי טפחות משקיע את התקציב הגדול ביותר, ומתברג במקום השני בזכירות

הפרסומת הזכורה ביותר זה השבוע השלישי שייכת לבנק לאומי, עם גל תורן והשיר "יש מוצ"ש" - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הופעה קצרה של אירנה בקמפיין קטן ורזה מספיקה לשופרסל כדי להתברג בדירוג ולזכות באהדה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: יוסי זמיר

משרד הכלכלה מציג: כשאין יעדים, אין כישלונות

במקום לעמוד ביעדים, משרדי הממשלה פשוט מוחקים אותם ● בפיקוד העורף שלפו הודעה לילית שהותירה את הילדים באוויר ● והמסעות לפולין התרוקנו מערך ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לראשונה בהיסטוריה: הממשלה אישרה קיצוץ בתקציב בניגוד לעמדת שר האוצר

הקיצוץ בתקציב, בהיקף של כ-225 מיליון שקל, אושר לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובתום מאבקים בשבועות האחרונים מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● הקיצוץ נועד למימון הקמת מתקני כליאה לאכלוס העצורים הביטחוניים הרבים שנעצרו מאז תחילת המלחמה

איל וולדמן / צילום: פרטי

איל וולדמן מגלה: "עברו עליי ימים כואבים וקשים מאוד"

"אני כל הזמן חושב מה דניאל הייתה עושה, איך זה היה אם היא הייתה פה עכשיו", מספר איל וולדמן על בתו דניאל שנרצחה בנובה. מאיפה הוא שואב כוח? ● פרויקט מיוחד 

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית

חיים ילין / צילום: פרטי

"אני לא מוצא את עצמי בתל אביב": חיים ילין לא מפסיק להתגעגע הביתה

הוא היה בממ"ד 12 שעות רצופות, שמע את הערבית, ראה את המלחמה ● אבל איכשהו זה המקום היחיד שעדיין נותן לחיים ילין כוח: "אני נמשך לשם כמו מגנט" ● פרויקט מיוחד 

מאחורי הציפייה לאירועים שליליים / צילום: Shutterstock

מדעי האימה: מה קורה למוח שלנו כשאנחנו מחכים לטיל איראני, או אפילו לזריקה

לא נרדמתם בציפייה לטילים האיראניים? מחקרים שעוסקים בציפייה לאירועים שליליים מגלים מה מתרחש במוח בזמן המתנה מורטת עצבים, מה הקשר בין ציפייה לזריקה להתנהגות כלכלית לא רציונלית, וגם איך מתמודדים עם תחושת האימה וחוסר השליטה