גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פילים בקוטב הצפוני וחיסון תוצרת בית: החוקר שלא מפחד לעצב מחדש את העולם בעזרת עריכה גנטית

פרופ' ג'ורג' צ'רץ', שעומד מאחורי המיזם להשיב לחיים בסיביר ממותות שנכחדו, משוכנע שהמצאותיו יכולות לפתור את הבעיות הגדולות של האנושות ● בראיון לגלובס הוא מספר על חיסון לקורונה שהוא וצוות המעבדה שלו פיתחו וניסו על עצמם, ומסביר מדוע לא צריך לחשוש יותר מדי מגנים מהונדסים ● מסוכן? "אני צופה בסרטי אפוקליפסה כדי להתכונן לכל התרחישים"

פרופ’ ג’ורג’ צ’רץ’ / צילום: Associated Press, Mary Altaffer
פרופ’ ג’ורג’ צ’רץ’ / צילום: Associated Press, Mary Altaffer

פרופ' ג'ורג' צ'רץ', מהחוקרים החלוציים והיצירתיים בתחום העריכה הגנטית, מתייחס לגנים כאילו היו מגרש המשחקים הפרטי שלו. מבחינתו, השפה הגנטית נולדה כדי שנכתוב אותה מחדש ונערוך אותה כרצוננו, בתנאי שנעשה זאת כדי להביא תועלת, כמובן.

בראיון איתו מ-2017, כתבנו שיש המתארים אותו כ"שילוב בין דארווין לאלוהים". זה לא רק הזקן, אלא גם הרצון שלו להבין את הגנטיקה לעומק. הוא לא נרתע, עקרונית, מניסיונות להשפיע עליה בכל דרך.

שמו עלה לאחרונה לכותרות, עם ההכרזה בבוסטון על הקמת קולוסאל, סטארט-אפ פרי שיתוף פעולה בינו לבין יזם הטכנולוגיה בן לאם, השואף להשיב לחיים תכונות מסוימות של ממותות. "הרעיון אינו לבנות העתק מושלם שלהן", הבהיר צ'רץ' בראיון עמו לפני ארבע שנים, "אלא לשלב חלק מהגנום שלה בפילים של היום". חזרנו אליו, אגב השתתפותו בכנס Science in the Age of Experience שערכה חברת Dassault Systems בחודש שעבר, כדי לדבר על מגוון פרויקטים מסעירים בתחום הגנטיקה שהוא מעורב בהם, ובהם מיזם הממותה שהחל לאחרונה לתפוס תאוצה.

חזון האדם העמיד לווירוסים

אחד התחומים שצ'רץ חוקר הוא כיצד ניתן ליצור עמידות לווירוסים באמצעות עריכה של גנים רבים בתוך תא. "אם נשנה בכל גן וגן של התא אותם רצפים שמקודדים את 'נקודות האחיזה' לווירוסים, נוכל להפוך את התא הזה לעמיד בפני כל מיני סוגים של וירוסים, אולי אפילו כולם. כבר עשינו את זה לחיידק מסוג E Coli".

לחיידק, אבל לא לבני אדם.
"עדיין. אנחנו מנסים עכשיו לעשות אותו דבר לחד-תאיים יותר מורכבים וגם לצמחים ולתאים אנושיים. זו בהחלט פרוצדורה שאני יכול לראות כיצד היא תהפוך אדם לעמיד בפני וירוסים בעתיד.

"כדי לשנות תא E Coli בצורה כזו, אנחנו צריכים לשנות בבת אחת רק כמה מאות גנים. כדי לעשות זאת לתא אנושי, צריך לשנות עשרות אלפי גנים. אנחנו מאמינים שהשלב הראשון בבני אדם יהיה שאיבה של תאי מערכת הדם, שינוי שלהם והחזרתם לגוף. נוכל להפוך את הדם לעמיד בפני מחלות כמו וירוס אפשטיין בר (מחלת הנשיקה) או נגד HIV. בהמשך, אפשר יהיה לעשות הרבה יותר מזה".

את הרעיון שניתן להגן מפני וירוסים באמצעות עריכת התא פיתח צ'רץ' יחד עם צוות חוקרים במעבדתו כבר ב-2016. במאמר שפרסמו בכתב העת Science הם הראו שהם יכולים לשנות גנים רבים בבת אחת, כפי שהובטח. "עד לפני כמה שנים, איש לא ערך גנים רבים בבת אחת", אומר היום צ'רץ'. "והנה כעת אפשר כבר לערוך 22 אלף גנים בתא גזע אחד", הוא אומר.

צ'רץ' אינו ידוע במתינות כאשר מדובר בחיזוי ההשפעה העתידית האפשרית של המצאותיו בפרט ושל המחקר הגנטי בכלל. עם פרסום המאמר ההוא, הוא טען שאפשר באותה שיטה לגרום לתאים (חידקיים תחילה, אנושיים אולי בהמשך) להיות עמידים גם בפני סוגים נוספים של לחצים: קרינה, קיפאון, אולי אפילו סרטן והזדקנות.

כשאתה עורך חיידקים כך שיהיו עמידים בפני וירוסים או מסנתז חיידקים חדשים, זה לא מסוכן בפני עצמו?
"אנחנו מביאים זאת בחשבון ומהנדסים את מנגנוני הבקרה בתאים שאנחנו יוצרים. למשל, אנחנו מהנדסים את התאים כך שיהיו תלויים בחומר מסוים, שנמצא רק במעבדה. מחוץ לה, הם לא יוכלו להתפתח בלעדיו".

איברים של חזיר מהונדסים להשתלה

צ'רץ' מספר על פרויקט נוסף שהוא מעורב בו בתחום העריכה של גנים רבים בתוך תא בבת אחת, שמטרתו להפוך בעלי חיים דומים יותר לבני אדם מבחינה חיסונית, כך שאיבריהם יתאימו יותר להשתלה או שיוכלו לשמש כחיות מעבדה. כבר היום קיימים עכברי מעבדה שהונדסו גנטית כך שמערכת החיסון שלהם לא תבוא לידי ביטוי או כך שתהיה דומה יותר למערכת חיסון אנושית, אך זה נעשה על ידי עריכת גן אחד או גנים ספורים.
"חזיר כזה", מתגאה צ'רץ', "צריך לערוך רק פעם אחת. אחר כך הוא כבר משכפל את הגנטיקה הייחודית שלו בעצמו, כשהוא מתרבה".

אף חוקר אחר כנראה לא היה מעז לומר זאת. כולם חוששים ממתן תכונות לבעלי חיים שיעברו הלאה לדור הבא.
"אני לא חושש כשמדובר בחזיר. אם חלילה יהיה לנו חזיר בעייתי אחד שיברח מהמעבדה - איפה הוא כבר יתחבא? אם את אומרת יתוש, אפילו אם את אומרת חולדה, זה כבר סיפור אחר. בכל מקרה, גם את הקיום של החזיר את יכולה להתלות בקיומו של חומר מזון מסוים כך שיהיה לו קשה לשרוד בטבע. אפשר לעשות זאת בעצם לכל דבר חי שאנחנו מהנדסים".

החזיר הראשון שעבר עריכה גנטית מרובה, כבר קיים. "ביצענו 42 שינויים בגנום. זה לא המקסימום שאנחנו רוצים, אבל הרבה יותר מבדרך כלל, ואיברים מהחזירים האלה כבר נמצאים בשימוש ניסיוני בשלושה בתי חולים. האיברים הללו עדיין לא הושתלו בבני אדם, אלא תחילה הושתלו בחזירים אחרים וקופים".

כעת החברה שהקים צ'רץ' סביב הטכנולוגיה הזו, eGenesis, מבקשת אישור להתחיל בניסוי בבני אדם, ולספק איברי חזיר מהונדס כמו תאי לבלב להשתלה, כליות ומסתמי לב, שלא יכללו גורמים המעוררים את מערכת החיסון האנושית ולא וירוסים שנמצאים לפעמים ברקמת חזיר".

לפעמים נדמה שפרויקט הגנום כמעט לא קידם אותנו בכלום מאז 2000, אנחנו עדיין לא יכולים לטפל במחלות מאוד בסיסיות באמצעות עריכה גנטית, והנה אתה מדבר על עריכה גנטית מרובה ועל כתיבה מאפס של גנום אנושי. איך זה מתחבר?
"מה שחשוב לדעת הוא שפרויקט הגנום - קריאה בעצם לא הסתיים במלואו ב-2000, אלא השנה. אבל משנת 2000 הצטבר מידע גנטי לגבי מיליוני אנשים, והעלות של קבלת המידע הזה ירדה. משתמשים בכלים האלה היום בקלות רבה.

"זו טעות לומר שהפרויקט הזה לא קידם את הרפואה בכלל. בזכותו זוהו 7,000 מחלות שונות שאפשר להימנע מהן באמצעות בדיקות גנטיות טרום לידה, ויש כמה סוגים של תרפיה גנטית בניסויים. זה רק בא להראות לנו שלא חייבים להשלים את המחקר באופן מלא ומדוקדק כדי לקפוץ קדימה. הידע הזה נמצא היום בכל מקום ברפואה".

חיסון לקורונה שנולד במחתרת

צ'רץ' לא מהסס להפוך גם את עצמו לשפן ניסיונות. ביולי 2020, כשהחיסון הראשון של חברת פייזר לקורונה היה רק בשלב הראשון של הניסויים הקליניים, הוא החליט לקחת חיסון שטרם קיבל אישור, והיה אחד מ-20 הראשונים שנטלו אותו. הוא טוען שהבין איך החיסון מיוצר ולכן בטח בו, או לפחות "קורונה נראתה לי יותר מסוכנת".

החיסון פותח על ידי פרסטון אסטפ, בהנחייתו של צרץ' במעבדה ששכר בבוסטון, יחד עם צוות מתנדבים שרבים מהם עבדו עם צ'רץ' בעבר. המיזם לא נתמך באופן רשמי על ידי שום אוניברסיטה וגם לא על ידי חברת תרופות. צ'רץ' הוא תומך גדול במדע עממי, אפילו בתחום המסוכן של סינתזה גנטית, והנה הוא קיבל את ההזדמנות להוכיח את היעילות של גישה כזאת.

גישת הפיתוח המחתרתי לא התאימה לשיטות מורכבות ויקרות כמו חיסון DNA, ולכן החוקרים פיתחו חיסון המבוסס על חתיכות קצרות של חלבון שקיימות גם בווירוס, אבל בנפרד משאר חלקיו הן אינן יכולות לעשות נזק. זו גישה דומה לזו שעומדת בבסיס כמה חיסונים מוכרים לצהבת מסוג B ולפפילומה, וגם בבסיס החיסון של חברת NovaVax, שהצליח בניסויים קליניים מאוחר יותר. הקבוצה בראשות צ'רץ' ואסטפ הוסיפה למוצר חומר שמקורו בקליפות שרימפס, שעוטף את החלבונים ומקל עליהם להיקלט ברקמות האף. החיסון ניתן בשאיפה.

מפתחי חיסונים ממוסדות רשמיים העבירו ביקורת הן לגבי היעילות הפוטנציאלית של החיסון שפותח והן לגבי אופן גיוס המתנדבים וטענו שזו גישה בעייתית מבחינה משפטית. בארה"ב מותר לאדם לנסות על עצמו מוצר שהוא מייצר בעצמו - חוקרים רבים בעולם הרפואה עשו זאת. במקרה הזה, הקבוצה שלחה למתנדבים את חומרי הגלם והם ערבבו את המוצר עבור עצמם. לכאורה, ייצור וצריכה עצמית. זו גישה גבולית, אבל כמובן אפשרה לפרויקט להתקדם מהר יותר.

פרופ' ארתור קפלן, ביואתיקאי, קרא לקבוצה "משוגעים שירדו לגמרי מהגרף הנורמלי", והביע דאגה שפרויקטים כאלה, ללא השגחה מתאימה של ועדת אתיקה או אפילו של בקרת איכות, עלולים לגרום נזקים משמעותיים. אבל צ'רץ' אומר שהחיסון "כנראה בטוח", ואם כבר יש ממה לחשוש, הרי שזה מיעילות נמוכה.

המפה שתגרום לנו להתעניין בנגיפים

היום הקבוצה לא מנסה להמשיך ולהוכיח את יעילות החיסון, אלא מאיצה בתומכיה לקבל את אחד החיסונים הקיימים בשוק, מהר ככל האפשר. לפי אתר האינטרנט שלה, היא מציעה את הפרויקט שלה כעדות לכך שניתן לפתח חיסונים מהר יותר, ומקווה שכך ייעשו הדברים במגפה הבאה.

בתקופת הניסוי, כמה מאות מתנדבים הזמינו את החיסון, אם כי אין מעקב מסודר לגבי כמה מהם באמת נטלו אותו. לא התקבלו גם דיווחים על תופעות לוואי חריגות.
"היו לנו כמה מטרות בפרויקט הזה", אומר היום צ'רץ'. "אחת הייתה לעשות דה-מיסטיפיקציה לתהליך פיתוח החיסונים. חלק ממשבר האמון של מתנגדי החיסונים מול המוצרים הללו נובע מהמסתורין, וגם מהקשר לממסד ולממשלה. הפרויקט הזה מעניק להם חיסון שהוא חף משניהם. שנית, רצינו להראות את היתרונות של חיסון בשאיפה.

"אנחנו חושבים שזו גישה יעילה, שגם מקלה על אנשים ליטול את החיסון בעצמם, ושוברת בכך המון חסמים לוגיסטיים. חוץ מזה, ידענו שיהיו וריאנטים, ורצינו להראות שאפשר לפתח חיסון בסופר-מהירות. אפשר היום לייצר חיסון מותאם וריאנט, למעשה בתוך שעות מהרגע שאת יודעת איך הווריאנט נראה. את יכולה להתארגן להכין כאלה גם בבית שלך. לא מזיק לדעת את זה, אם לא בשביל המגפה הזו, אז לקראת המגפה הבאה.
"אגב, גם חיסון RNA הוא לא כזה ביג דיל. בעתיד הלא רחוק, כל אחד יוכל להחזיק חלבונים ו-RNA ומדפסת תלת ממדית ביולוגית בבית, ולייצר לעצמו כל חיסון שהוא רוצה".

אנשים לא עלולים להזיק לעצמם אם הם ייצרו לבד חיסון?
"אם באמת היו לנו מדפסות חיסונים בבית, החשש שלי היה שמישהו ישלח לנו מתכון לא נכון, לא במקרה אלא ממש בכוונה. אבל זה כבר לא יותר מסוכן מכל סוג אחר של שימוש לרעה ברפואה, וזה מסוג הסיכונים שאנחנו נוטים לקחת במצבי חירום".

פרויקט מדע אזרחי כזה מכניס סקרנות ועניין וקצת פליאה לחיי כל העוסקים בו ועוקבים אחריו, אומר צ'רץ.

"אני חושב שמדע אזרחי יתפתח ככל שנוכל לראות את הדברים הסמויים מן העין. מדע מזג האוויר התפתח כשלכל אחד הייתה גישה למפה סינופטית. אולי אזרחים יתעניינו בווירוסים אם נציע להם מפה דומה, שמראה את השינוי בפריסה של וירוסים בכל העולם.

"כך תדעי אם לקחת את התינוק לגן היום ואם תוכניות חיסון שונות עובדות. כל אחד יוכל לתרום למערכת הזו באמצעות דיווח על התחלואה שלו, במשפחה שלו ובעבודה. לכל אלה יצטרפו מוצרי ריצוף גנטי של הווירוסים, שיהיו כל הזמן יותר ויותר זולים. לא תצטרכי ללכת לרופא כדי שיאמר 'זה ויראלי' אלא תדעי בדיוק מה יש לך. , ומאיזה סוג, או שפעת או RSV.

"במדפסת הביולוגית הביתית תוכלי להדפיס תרופות, ואולי גם תוכלי להדפיס זרעים עם כל מיני תכונות שונות, לצורכי גינון שכבר היום הוא בעצם דוגמה למדע אזרחי".

להציל פילים ולשמור על הקרחונים

צ'רץ לא מתרגש מהכוח שיהיה לבני אדם לעשות שינויים בטבע. לדבריו, הכוח הזה הוא "לא יותר ממה שעשינו באמצעות התיעוש והעיור, והפעם, אנחנו מקווים, למען מגוון מטרות חיוביות".

למשל, אומר צ'רץ', "אנחנו מנסים לעזור לשימור הפילים על ידי הנדסה גנטית שלהם, כך שיהיו עמידים בפני הרפס, שזו מחלה שהורגת 25% מהפילים בגיל הינקות. עוד בעיה עם פילים היא שהם ענקיים ויכולים לעבור כל גדר, ואז הם חודרים לטריטוריה של בני אדם והתגובה של בני אדם היא להרוג אותם. אבל מה אם הייתי שם את הפילים במקום שבו אין הרבה בני אדם, כמו בקוטב הצפוני? לשם כך אנחנו צריכים פילים עמידים בפני קור".

מה שמחזיר אותנו לאחד הפרויקטים הכי מפורסמים שלך, החייאת הממותות שנכחדו.
"נכון, הכוונה היא, בשלב הראשון לפחות, היא לשלב בפילים תכונות שעזרו לממותות לשרוד את הקור הארקטי. החברה שהקמנו כדי לעשות זאת, Colossal, גייסה לאחרונה 15 מיליון דולר. אחרי שסוף סוף יש לנו את המימון, אני מעריך שחיה כזו תוכל להתהלך באזור סיביר בתוך שש שנים בערך".

שרידים של ממותה בת מיליון שנה / צילום: Reuters, dpa

המטרה של הפרויקט היא לא רק להציל את הפילים על ידי הפיכתם למין אחר אלא גם לשמר את הקרחונים. "פילי הממותות" אמורים לאכול את הדשא שצומח על הקרחונים ולדחוס בהליכתם הכבדה את השלג, כך שלא יברח ממנו מתאן התורם לאפקט החממה.

החזרת הממותה, אם אפשר באמת לקרוא לזה כך, אמורה לפתוח את הדלת למגוון פרויקטים של De-extinction, שיאפשרו להחזיר לעולם כל יצור שאנחנו יודעים מה היה רצף ה-DNA שלו. "אנחנו יכולים להחזיר יותר גיוון לעולם החי ולהביא לעולם בעלי חיים שיכולים לשרוד בכל סביבה, להעביר את הגנים להישרדות ממין למין", אומר צ'רץ'.

הפרויקט הזה של צ'רץ' והחברה שהקים עם לם זוכה גם לביקורת לא מעטה בקהילה המדעית. רבים אומרים שהכוונות טובות, אבל הפעילות עצמה שנויה במחלוקת מבחינה אתית ומעלה שאלות הנוגעות לעריכת גנים, שימור, רווחת בעלי החיים ועוד. במאמר לכתב העת המדעי Nature הסבירה הפלאונתולוגית ויקטוריה הרידג' מדוע סירבה לשמש כיועצת לחברה. לדבריה החלטות מדעיות הנוגעות לעיצוב מחדש של כדור הארץ לא צריכות להישאר בידי מעטים ויש לערב בהן את הציבור.

אקולוגים ודאי מתחלחלים מההצעות שלך להכניס מינים פולשים לכל מיני מקומות לא להם. אולי אנחנו לא מבינים את העולם מספיק כדי לצפות את התוצאות של השינויים שאנחנו עושים.
"עד היום רוב הקטסטרופות היו כאלה שנצפו מראש, אבל בחרנו להתעלם מהן. שינויים אקולוגיים הם לא כאלה בלתי הפיכים כמו שנדמה לנו. פעם הוציאו את הזאבים מפארק ילוסטון, ראו שינויים לרעה ועכשיו מחזירים אותם. צריך רגולציה, מנגנוני בקרה ונכונות לחזור אחורה במהירות במקרה של טעות. האם אני חושש ממדע עם תוצאות הרות אסון? כן, ואני מנסה לעודד גם אחרים לחשוש. אני צופה בסרטי אפוקליפסה שהם טובים מאוד בתיאור כיצד מתפתחים אסונות, והם גורמים לי לחשוב על הדברים ולהתכונן לכל התרחישים".

פרופ' ג'ורג' צ'רץ'
אישי: בן 67, נולד בבסיס צבאי בפלורידה, למד לתואר ראשון בזואולוגיה וכימיה. הוא סולק מלימודי דוקטורט מאחר שבילה במעבדה והזניח את השיעורים, אך הדבר הוביל אותו לכתיבת מאמר משמעותי בגנטיקה. הוא נרשם מחדש להרווארד, והיום הוא ראש המעבדה לגנטיקה וממייסדי מכון וייס להנדסה בהשראת ביולוגיה באוניברסיטה

מקצועי: נוסף על תפקידיו באוניברסיטה, צ'רץ' ייסד ומייעץ למאות חברות ומכוני מחקר בתחום הגנטיקה והביולוגיה. הוא נחשב לבעל תפקיד משמעותי ביישום החלוצי של טכנולוגיית CRISPR לעריכה גנטית בתאים אנושיים

עוד משהו: טבעוני משיקולי מוסר, בריאות וסביבה. סובל מדיסלקציה ונרקולפסיה

עוד כתבות

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?