גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בתום מאבק דיפלומטי, ישראל תורשה להצטרף לתוכנית הקוונאטום של האיחוד

אחרי כשנה של מגעים, הושלם נוסח ההסכם להצטרפות ישראל לתוכנית המו"פ "הורייזון אירופה", מיזם המחקר הגדול ביותר של האיחוד האירופי, עם תקציב של כמעט 100 מיליארד אירו ● בתום מאבק דיפלומטי החליטה הנציבות האירופית לחזור בה, ונציגים מהאקדמיה והתעשייה בישראל יוכלו להשתתף בתוכנית המחשוב הקוואנטי של האיחוד

מעבדת CNRS LAAS לניתוח ותכנון מערכות בצרפת. פועלת בשיתוף עם מיזם הורייזון / צילום: Reuters, Adrien Nowak / Hans Lucas
מעבדת CNRS LAAS לניתוח ותכנון מערכות בצרפת. פועלת בשיתוף עם מיזם הורייזון / צילום: Reuters, Adrien Nowak / Hans Lucas

ישראל תצטרף לתוכנית המחקר הענקית של האיחוד האירופי "הורייזן אירופה" לשנים 2021-2027. ההשתתפות בתוכנית, שהיקפה המלא הוא קצת פחות ממאה מיליארד אירו לשבע שנים, מעניקה למדענים הישראלים את האפשרות לקחת חלק במחקרים משותפים, ולהציע בעצמם הצעות מחקר לקולות הקוראים של מנהלת התוכנית בתחומי מחקר אקדמיים מגוונים.

בתום מו"מ ארוך ואינטנסיבי שנמשך כשנה, הושלם נוסח ההסכם להצטרפות ישראל לתוכנית המו"פ האירופית, שהיא תוכנית המו"פ הגדולה ביותר עם תקציב כולל של כ-95.5 מיליארד אירו.

בתוכנית הורייזן הקודמת, שהסתיימה בשנה שעברה, הוענקו לחוקרים ישראלים שפנו אליה יותר מ-740 מיליון אירו.

תוכנית החלל עדיין מחוץ לתחום עבור הישראלים

הבשורה הגדולה של ההסכם שהושג היא כי אחרי מאבק דיפלומטי ומדעי שנמשך חודשים ארוכים, האקדמיה והתעשייה הישראלית יוכלו לקחת חלק גם בתוכנית המחשוב הקוואנטי של אירופה בשנים הקרובות, כך מסרו ל"גלובס" גורמים דיפלומטיים. עם זאת, תוכנית החלל האירופית עדיין מחוץ לתחום לחוקרים הישראלים.

בתחילת השנה הודרה ישראל מהשתתפות בתת-תוכנית זו, מסיבות של ביטחון לאומי ורצון לשמור את הטכנולוגיה בידי המדינות החברות באיחוד בלבד, אולם לאחר קמפיין דיפלומטי ומדעי, הפכה הנציבות האירופית את ההחלטה ורוב המדינות החברות באיחוד תמכו בשינוי זה. משמעותה היא שמדענים וחוקרים ישראלים, כמו גם גורמים בתעשייה בישראל, יוכלו להגיש מועמדות לקולות קוראים גם בתחום זה.

ההסכמה סללה את הדרך לאישור ההסכם על ידי שני הצדדים, עליו הודיע היום משרד החוץ הישראלי. תוכנית "הורייזן 2021", שכבר החלה לפעול, היא התשיעית בסדרת תוכניות "הורייזן" של האיחוד האירופי, שכוללות תקציבי ענק שסייעו לאקדמיה הישראלית ולתעשייה להשיג מימון למחקר ולפתח שיתופי פעולה עם מוסדות עמיתים ברחבי אירופה. שוויה עומד על קרוב ל-100 מיליארד אירו לשבע השנים הקרובות.

כאמור, בטיוטה הראשונה של התוכנית שפורסמה באביב, ישראל לא נכללה בתחום המחשוב הקוואנטי, למרות שהייתה שותפה לו, בין השאר על ידי מרכז שנפתח למחקר בתחום באוניברסיטה העברית בירושלים, כבר מ-2018. הפסילה של ישראל, כמו גם של שוויץ ובריטניה שנמצאות גם הן מחוץ לאיחוד, פתחה קרב פנימי בבריסל בין המדינות החברות באיחוד האירופי.

לפי הדיווחים, גרמניה שיחקה תפקיד מרכזי בשינוי החלטת הנציבות כך שישראל תוכל להשתתף גם בתחום המחשוב הקוואנטי. משרד המדע הגרמני אמר ל"גלובס" במאי השנה, במסגרת דיווח על המחלוקת, כי "גרמניה נמצאת בקשר קרוב עם מדינות אחרות באיחוד האירופי ועם הנציבות האירופית בנושא (ההשתתפות). יש תמיכה רחבה בעמדת גרמניה. אנחנו מניחים כי הנציבות האירופית תגיש בפגישה הבאה של הוועדה טיוטה מתוקנת, וכי יימצא קונצנזוס בין החברות במהירות". כפי שחזה המשרד, הטיוטה אכן תוקנה.

עם זאת, כפי שהיה גם בתוכנית הקודמת, תחום החלל יהיה מוגבל למדינות החברות באיחוד האירופי, משיקולי ביטחון, ומדענים וחוקרים ישראלים יוכלו להגיש מועמדות רק לחלק קטן מהקולות הקוראים והתקציבים בתחום זה.

רוב מדינות האיחוד האירופי תמכו בהכללת ישראל בתחומי הקוואנטום

לפי דיווחים באתר Sciencebusiness, המסקר את הנעשה בתחומי מדיניות המדע באיחוד האירופי, רוב מדינות האיחוד האירופי תמכו בהכללת ישראל גם בתחומי הקוואנטום, ובעצם בהמשך היחסים כפי שהיו במסגרת ההסכם הקודם ("הורייזן 2020"). בריטניה, לעומת זאת, תוכל ככל הנראה להשתתף גם בנושאי החלל, בעקבות שיתוף הפעולה הביטחוני שלה עם האיחוד האירופי.

תוכניות הורייזן קיימות כבר 35 שנים, והן נועדו לאפשר למדינות איחוד האירופי לאחד כוחות טכנולוגיים ואקדמיים בתחרות מול ארצות הברית מצד אחד ויפן/סין מהעבר השני במחקרים אזרחיים בכל התחומים, עם המוקד בטכנולוגיה.

ישראל הייתה המדינה הלא חברה באיחוד הראשונה הראשונה שהצטרפה לתוכנית הורייזון עוד ב-2006, במעמד של מדינת אסוציאציה - משמע כזו שיכולה להשתתף במחקרים ולקבל מענקי מימון למחקרים משלה.

עם אישור נוסח ההסכם מתנהל כעת הליך אישור הדדי, בנציבות האירופית ובישראל (כנסת וממשלה) על מנת שההסכם יכנס לתוקף עוד בשנת העבודה הנוכחית. החתימה על ההסכם צפויה להיערך בדצמבר.

"אבן דרך מדינית ומקצועית משמעותית"

במשרד החוץ אמרים כי התוכנית מזמנת תועלות מדעיות וכלכליות רבות הן לישראל והן לאירופה. להשתתפות ישראל בתוכנית תרומה ניכרת למחקר המדעי-טכנולוגי ולתעשייה עתירת הידע, למשק ולכלכלה, היא מקדמת את התעשייה הישראלית ובה בעת פותחת הזדמנויות לחדירת חברות ישראליות לשווקים אירופים. מעבר לזאת, להצטרפות לתוכנית קיימת חשיבות מדינית בהיבט הרחב של היחסים שבין ישראל לבין האיחוד האירופי והשותפות האסטרטגית בין הצדדים.

הקמפיין המדיני שהוביל משרד החוץ, בשיתוף עם משרדי האוצר, המשפטים, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, ות"ת ורשות החדשנות, איפשר לקהילת המדע והמחקר בישראל לקחת חלק בתוכניות המתקדמות ביותר בתחום הקוואנטום ופתח פתח להמשך שיח עם הנציבות האירופית על השתתפותה של ישראל בתוכניות החלל המתקדמות של הורייזון, אך כרגע אלה עדיין סגורות בפני הישראלים.

שר החוץ יאיר לפיד אמר כי הצטרפות ישראל להורייזון מביאה איתה מקומות עבודה איכותיים, קידמה טכנולוגית, עסקים ישראלים חדשים. לדבריו, הצטרפות ישראל להורייזן היא צעד נוסף במדינאות החיבורים, בהתקרבות לא רק לאיחוד האירופי אלא גם למדינות יבשת אירופה וחיבור בין סקטור המדע והטכנולוגיה בארץ לעמיתיו ביבשת.

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן אמרה כי סיום המו"מ לקראת כניסתה של ישראל לתוכנית התשיעית, היא צעד משמעותי לאקדמיה ולתעשייה. לדבריה, ישראל תמשיך להביא לאירופה מצויינות מדעית, חדשנות טכנולוגית ויצירתית, בשיתוף פעולה עם מיטב החוקרים, הידע והתשתיות האירופיות.

שר האוצר, אביגדור ליברמן הוסיף: "תוכנית הורייזון היא תוכנית מו"פ מהמובילות בעולם, המשלבת בין מחקר מדעי מצוין לבין יזמות וחדשנות טכנולוגית. הצטרפותה של ישראל לתוכנית מבטאת את החשיבות שישראל מקנה להשקעה ותמיכה במו"פ כמפתח לצמיחה כלכלית עתידית".

יעל רביע צדוק, סמנכ"לית כלכלה במשרד החוץ אשר הובילה את הקמפיין המדיני-דיפלומטי: "השלמת המו"מ על הצטרפות ישראל לתוכנית הורייזון, בתום מאמץ מדיני שנמשך חודשים ארוכים, ובעיקר פתיחת תוכניות הקוואנטום המתקדמות, היא אבן דרך מדינית ומקצועית משמעותית. זוהי הבעת אמון אירופאית בנכסיות של המדע, הטכנולוגיה והחדשנות הישראלים, אשר מרחיבה את אפשרויות שתופי הפעולה המחקרים והכלכליים בין ישראל למדינות האיחוד".

ד"ר עמי אפלבאום, יו"ר רשות החדשנות ויו"ר ועדת ההיגוי של מנהלת המו"פ האירופי ברשות החדשנות אמר כי ההשתתפות בתוכניות המו"פ של האיחוד האירופי היא בבחינת נכס אסטרטגי לכלכלה הישראלית ככלל ולגופי המו"פ בפרט. במסגרת הערכה שנעשתה בשנת 2019 על השפעת השתתפות ישראל בתוכנית המסגרת הקודמת, הורייזון 2020, עלה כי לתוכנית השפעה משמעותית על האקדמיה והתעשייה הישראליות, אשר ישויות וגופים מטעמן זכו במסגרת תוכנית המסגרת השמינית במענקים בגובה של למעלה מ-1.3 מיליארד אירו. באקדמיה זוהו השפעות חיוביות משמעותיות בתחומי איכות המחקר, חיזוק המוניטין הבינ"ל של האקדמיה הישראלית, והחיבור בינה לבין קהילת המחקר האירופאית. בתעשייה זוהו השפעות חיוביות משמעותיות בתחומי זמן החדירה לשוק, חדירה לשווקים בינלאומיים ופוטנציאל הצמיחה העתידי.

עוד כתבות

אמנון שעשוע פרופ' חברת מובילאיי / צילום: רפי קוץ

המסלול של מובילאיי חזרה לבורסה והסיכוי שתהפוך ליצרנית רכב אוטונומי

אינטל הודיעה כי מובילאיי בדרך לוול סטריט ● על פי הודעת החברה, אינטל תיוותר בעלת מניות הרוב במובילאיי, ושתי החברות ימשיכו לפעול כשותפות אסטרטגיות ● השווי הפוטנציאלי עדיין בגדר תעלומה, אבל ההערכות מגיעות ל-50 מיליארד דולר, פי 10 מהסכום שלפיו הונפקה בגלגול הציבורי הקודם

מימין: לאוניד בלקינד (CTO), עופר סמדרי (CEO) ואלדד לבני  (CINO), מייסדי Torq / צילום: גיא חמוי

אינסייט פרטנרס וסנטינל וואן משקיעות בסטארט-אפ של יזמי לומינייט

הסטארט-אפ Torq, המפתח מערכת המסייעת לארגונים לפתור אוטומטית איומי ותקלות אבטחה, הודיע על גיוס 50 מיליון דולר ● מייסדיו מכרו את החברה הקודמת שלהם ב-2019 לסימנטק בכ-200 מיליון דולר

גוגל פיי / צילום: Shutterstock

גוגל פיי הושק בישראל: איך זה יעבוד, ומה תעשה הכניסה למתחרים

השקת שירות התשלומים של גוגל תעמיד למבחן את השאלה איך ייראה השוק עם שמונה ארנקים דיגיטליים מבוססי אנדרואיד ● גלובס עם מה שצריך לדעת לפני שאתם משלמים דרך הנייד

שרת הפנים איילת שקד / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את מתווה תמ"א 38 החדש

המועצה הארצית לתכנון ולבנייה החליטה שתמ"א 38 תסתיים בתחילת אוקטובר 2022, והמתווה שקודם על ידי שרת הפנים איילת שקד הוא גרסה מתוקנת של התוכנית הישנה

יואל רזבוזוב, שר התיירות / צילום: איל יצהר

הכניסה לישראל אסורה, אבל מטרות יש: זה החזון של משרד התיירות

שר התיירות יואל רזבוזוב הציג בוועדת הכלכלה של הכנסת את מטרת המשרד להגיע להיקף של 10 מיליון תיירים בשנה ● אם אכן יצליח המשרד להגיע ליעד - הוא אומד את ההכנסות למשק בכ-60 מיליארד שקל

שליח וולט / צילום: Shutterstock, Karolis Kavolelis

חברת שליחויות או טכנולוגיה? הקרב הגדול על מודל ההעסקה של וולט הגיע לאולם בית המשפט

החל שלב ההוכחות בתביעה נגד הענקית הפינית, על סך 24 מיליון שקל ● התובע טוען ליחסי עובד-מעביד בין החברה ל-10,000 שליחיה, ולכן מגיעות להם זכויות סוציאליות ● וולט מצידה מציגה עצמה כפלטפורמה טכנולוגית וטוענת: "נדרשת גמישות מחשבתית"

עגלה חכמה של Walkout / צילום: מאיה לגוטין

לא נעמוד יותר בתור לקופה? מחסני השוק תטמיע עגלות חכמות בכל סניפיה

רשת מחסני השוק תטמיע ב-62 סניפיה את העגלות החכמות של חברת WalkOut במהלך החודשים הקרובים ● העגלה מצוידת במצלמות הממוקמות בזוויות שונות המאפשרות את סריקת וזיהוי הפריטים שמוספים או מוסרים מהעגלה ● שיעור הדיוק, על פי נתוני החברה, עומד על 99.2%

מנגנון ה–DAO / צילום: Shutterstock

הכירו את ה-DAO - שיטת הקריפטו להשקעות קבוצתיות

מנגנון ה-DAO נועד לאגד משקיעים סביב מטרה מסוימת, עם הנפקת טוקנים המקנים זכויות הצבעה לחבריו, שברכישתם נאסף הכסף עבור המטרה שהוגדרה ● עו"ד יונתן אירם, מומחה למטבעות דיגיטליים ובלוקצ'יין: "זה הוקם מתוך אידיאולוגיה, כמו שממציאי המטבעות הדיגיטליים רצו שהכסף יהיה מבוזר, כך רוצים שגם קבלת ההחלטות תתנהל"

גלית צוקר, סמנכ''לית משאבי האנוש של סודה סטרים / צילום: איל יצהר

גלית צוקר, סמנכ"לית משאבי אנוש בסודהסטרים: "משאבי אנוש זה כבר לא רק רווחה, אלא דאטה"

גלית צוקר מספרת לגלובס איך הגיעה למשאבי אנוש במקרה, מסבירה מדוע היא מעודדת עובדים להגיע למשרד במקום לעבוד מהבית ונותנת עצת זהב אחת למנהלים ● בכל שבוע נארח במדור זה סמנכ"ל/ית משאבי אנוש מהחברות המובילות במשק

העגלה החכמה של A2Z / צילום: יח''צ

חברת A2Z הישראלית תפרוס עגלות חכמות ברשת המרכולים אוורגרין בארה"ב

במסגרת הפיילוט ישולבו עשרות עגלות חכמות בסניפי הרשת הכשרה, שסניפיה ממוקמים בניו יורק ובניו ג'רזי ● לאחרונה חתמה A2Z על הסכם דומה עם הרשת מורטון וויליאמס בניו יורק ● בישראל נמצאות העגלות החכמות של A2Z בשלב פריסה ברשת יוחננוף שמחזיקה בכ-6% ממניות החברה

מיכל שיר, תקווה חדשה / צילום: תמר מצפי

האם רק 0.003% מהילדים שיחלו בקורונה ידרדרו למצב קשה?

הסיכוי שילד שנדבק בקורונה יהפוך לחולה קשה הוא קטן. אבל עד כמה קטן? ● המשרוקית של גלובס

אילוסטרציה - בורסה ת''א / צילום: שלומי יוסף

תל אביב ננעלה בירוק בוהק: ת"א 90 קפץ 2.6%, פורסייט זינקה 8.1%

מדד ת"א 35 עלה ב-1.5%, מדד ת"א 90 קפץ 2.6% ומדד ת"א 125 הוסיף 1.9% ● טאואר קפצה, פריון זינקה ● הביטקוין מתאושש, הנפט נסחר בעלייה חדה

דידי גורפינקל, אייל כהן, עודד הר-טל, מייסדי datarails / צילום: שני צידקיו

הסטארט-אפ המבטיח של 2021: החברה שמשדרגת את האקסל

הסטארט-אפ של דידי גורפינקל, אייל כהן ועודד הר-טל נחלץ לעזרת מיליוני עובדים במחלקות פיננסיות בארגונים ברחבי העולם ● המוצר של דאטה ריילס קורא מידע לא מובנה מתוך אקסל וממזג אותו עם מידע ממערכות אחרות בארגון ומאפשר ניתוח בזמן אמת של הנתונים וגם תצוגה ויזואלית ברורה

התובע הכללי של ארה''ב, מריק גרלנד, ווניטה גופטה, עוזרת לתובע הכללי / צילום: Reuters, Mandel Ngan/Pool

משרד המשפטים האמריקאי תובע את טקסס על אפליית מיעוטים במפת מחוזי הבחירה

הממשלה הפדרלית אומרת שהחלוקה מחדש למחוזות במדינה הדרומית מפלה נגד מצביעים ממוצא לטיני

שטרות דולרים / צילום: תמר מצפי

הוריד רגל מהגז? בנק ישראל התערב באגרסיביות בשוק המט"ח בנובמבר

לאחר סיום תוכנית הרכישות, בנק ישראל המשיך להתערב על רקע הייסוף הדרמטי של השקל ● רכש 4 מיליארד דולר בחודש נובמבר כדי למתן את התחזקות השקל

חשיפה: 10 הסטארט-אפים המבטיחים של גלובס

זו השנה ה-16 ברציפות שגלובס עורך את דירוג הסטארט-אפים המבטיחים, המסמן את החברות הבאות שיובילו את ההייטק הישראלי ● בכנס הוכרזו עשר החברות המבטיחות ● מי הצטרפה השנה לחברות כמו מאנדיי, למונייד, ג'ייפרוג ומלאנוקס שדורגו בעבר במקומות גבוהים?

יו''ר מובילאיי פרופ' אמנון שעשוע / צילום: Heinz Troll European Patent Office-min

"הפעילות השקטה" שתסדר לה שווי ענק: כל הדרך של מובילאיי לבורסה

ההנפקה של מובילאיי בשוק ההון, שמתוכננת לשנה הבאה, צפויה להתרחש לפי שווי גבוה משמעותית מ-15 מיליארד הדולר, שבהם נמכרה לאינטל ב-2017 ● היא גם עשויה להניח את הבסיס להפיכתה של מובילאיי ליצרנית מלאה של רכב חשמלי-אוטונומי ממותג משלה

ביטקוין / צילום: Shutterstock, Wit Olszewski

חבר המושבעים בתביעת סאטושי נקמוטו לא מצא עדויות לשותפות ביצירת הביטקוין

בתביעה האזרחית בפלורידה לא נפתרה השאלה המסתורית לגבי זהות האדם או האנשים שהמציאו את המטבע הקריפטוגרפי הראשון ורב הערך מכולם

שרי אריסון / צילום: יוסי כהן

שרי אריסון מכרה מניות בנק הפועלים ב-450 מיליון דולר

שבעה חודשים אחרי המכירה האחרונה שביצעה אריסון והביאה אותה לאחזקה של 11.3%, היא מכרה נתח נוסף ממניותיה בבנק • הקונים הם מוסדיים בארץ ובחו"ל • ברק קפיטל הובילה את המכירה בישראל ובנק אוף אמריקה בחו"ל

שלב א' בפרויקט דניזן-בושוויק / צילום: מצגת החברה

לאחר קריסתה של חברת הנדל"ן הזרה: מחזיקי האג"ח המובטחות של אול-יר ייפגשו עם רוב הכסף

מימוש נכסים של החברה צפוי להניב לנושים המובטים יותר ממיליארד שקל - 85%-94% מקרן החוב ● סכום דומה חייבת החברה לנושיה הבלתי מובטחים, הנמצאים במצב גרוע בהרבה