גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בתום מאבק דיפלומטי, ישראל תורשה להצטרף לתוכנית הקוונאטום של האיחוד

אחרי כשנה של מגעים, הושלם נוסח ההסכם להצטרפות ישראל לתוכנית המו"פ "הורייזון אירופה", מיזם המחקר הגדול ביותר של האיחוד האירופי, עם תקציב של כמעט 100 מיליארד אירו ● בתום מאבק דיפלומטי החליטה הנציבות האירופית לחזור בה, ונציגים מהאקדמיה והתעשייה בישראל יוכלו להשתתף בתוכנית המחשוב הקוואנטי של האיחוד

מעבדת CNRS LAAS לניתוח ותכנון מערכות בצרפת. פועלת בשיתוף עם מיזם הורייזון / צילום: Reuters, Adrien Nowak / Hans Lucas
מעבדת CNRS LAAS לניתוח ותכנון מערכות בצרפת. פועלת בשיתוף עם מיזם הורייזון / צילום: Reuters, Adrien Nowak / Hans Lucas

ישראל תצטרף לתוכנית המחקר הענקית של האיחוד האירופי "הורייזן אירופה" לשנים 2021-2027. ההשתתפות בתוכנית, שהיקפה המלא הוא קצת פחות ממאה מיליארד אירו לשבע שנים, מעניקה למדענים הישראלים את האפשרות לקחת חלק במחקרים משותפים, ולהציע בעצמם הצעות מחקר לקולות הקוראים של מנהלת התוכנית בתחומי מחקר אקדמיים מגוונים.

בתום מו"מ ארוך ואינטנסיבי שנמשך כשנה, הושלם נוסח ההסכם להצטרפות ישראל לתוכנית המו"פ האירופית, שהיא תוכנית המו"פ הגדולה ביותר עם תקציב כולל של כ-95.5 מיליארד אירו.

בתוכנית הורייזן הקודמת, שהסתיימה בשנה שעברה, הוענקו לחוקרים ישראלים שפנו אליה יותר מ-740 מיליון אירו.

תוכנית החלל עדיין מחוץ לתחום עבור הישראלים

הבשורה הגדולה של ההסכם שהושג היא כי אחרי מאבק דיפלומטי ומדעי שנמשך חודשים ארוכים, האקדמיה והתעשייה הישראלית יוכלו לקחת חלק גם בתוכנית המחשוב הקוואנטי של אירופה בשנים הקרובות, כך מסרו ל"גלובס" גורמים דיפלומטיים. עם זאת, תוכנית החלל האירופית עדיין מחוץ לתחום לחוקרים הישראלים.

בתחילת השנה הודרה ישראל מהשתתפות בתת-תוכנית זו, מסיבות של ביטחון לאומי ורצון לשמור את הטכנולוגיה בידי המדינות החברות באיחוד בלבד, אולם לאחר קמפיין דיפלומטי ומדעי, הפכה הנציבות האירופית את ההחלטה ורוב המדינות החברות באיחוד תמכו בשינוי זה. משמעותה היא שמדענים וחוקרים ישראלים, כמו גם גורמים בתעשייה בישראל, יוכלו להגיש מועמדות לקולות קוראים גם בתחום זה.

ההסכמה סללה את הדרך לאישור ההסכם על ידי שני הצדדים, עליו הודיע היום משרד החוץ הישראלי. תוכנית "הורייזן 2021", שכבר החלה לפעול, היא התשיעית בסדרת תוכניות "הורייזן" של האיחוד האירופי, שכוללות תקציבי ענק שסייעו לאקדמיה הישראלית ולתעשייה להשיג מימון למחקר ולפתח שיתופי פעולה עם מוסדות עמיתים ברחבי אירופה. שוויה עומד על קרוב ל-100 מיליארד אירו לשבע השנים הקרובות.

כאמור, בטיוטה הראשונה של התוכנית שפורסמה באביב, ישראל לא נכללה בתחום המחשוב הקוואנטי, למרות שהייתה שותפה לו, בין השאר על ידי מרכז שנפתח למחקר בתחום באוניברסיטה העברית בירושלים, כבר מ-2018. הפסילה של ישראל, כמו גם של שוויץ ובריטניה שנמצאות גם הן מחוץ לאיחוד, פתחה קרב פנימי בבריסל בין המדינות החברות באיחוד האירופי.

לפי הדיווחים, גרמניה שיחקה תפקיד מרכזי בשינוי החלטת הנציבות כך שישראל תוכל להשתתף גם בתחום המחשוב הקוואנטי. משרד המדע הגרמני אמר ל"גלובס" במאי השנה, במסגרת דיווח על המחלוקת, כי "גרמניה נמצאת בקשר קרוב עם מדינות אחרות באיחוד האירופי ועם הנציבות האירופית בנושא (ההשתתפות). יש תמיכה רחבה בעמדת גרמניה. אנחנו מניחים כי הנציבות האירופית תגיש בפגישה הבאה של הוועדה טיוטה מתוקנת, וכי יימצא קונצנזוס בין החברות במהירות". כפי שחזה המשרד, הטיוטה אכן תוקנה.

עם זאת, כפי שהיה גם בתוכנית הקודמת, תחום החלל יהיה מוגבל למדינות החברות באיחוד האירופי, משיקולי ביטחון, ומדענים וחוקרים ישראלים יוכלו להגיש מועמדות רק לחלק קטן מהקולות הקוראים והתקציבים בתחום זה.

רוב מדינות האיחוד האירופי תמכו בהכללת ישראל בתחומי הקוואנטום

לפי דיווחים באתר Sciencebusiness, המסקר את הנעשה בתחומי מדיניות המדע באיחוד האירופי, רוב מדינות האיחוד האירופי תמכו בהכללת ישראל גם בתחומי הקוואנטום, ובעצם בהמשך היחסים כפי שהיו במסגרת ההסכם הקודם ("הורייזן 2020"). בריטניה, לעומת זאת, תוכל ככל הנראה להשתתף גם בנושאי החלל, בעקבות שיתוף הפעולה הביטחוני שלה עם האיחוד האירופי.

תוכניות הורייזן קיימות כבר 35 שנים, והן נועדו לאפשר למדינות איחוד האירופי לאחד כוחות טכנולוגיים ואקדמיים בתחרות מול ארצות הברית מצד אחד ויפן/סין מהעבר השני במחקרים אזרחיים בכל התחומים, עם המוקד בטכנולוגיה.

ישראל הייתה המדינה הלא חברה באיחוד הראשונה הראשונה שהצטרפה לתוכנית הורייזון עוד ב-2006, במעמד של מדינת אסוציאציה - משמע כזו שיכולה להשתתף במחקרים ולקבל מענקי מימון למחקרים משלה.

עם אישור נוסח ההסכם מתנהל כעת הליך אישור הדדי, בנציבות האירופית ובישראל (כנסת וממשלה) על מנת שההסכם יכנס לתוקף עוד בשנת העבודה הנוכחית. החתימה על ההסכם צפויה להיערך בדצמבר.

"אבן דרך מדינית ומקצועית משמעותית"

במשרד החוץ אמרים כי התוכנית מזמנת תועלות מדעיות וכלכליות רבות הן לישראל והן לאירופה. להשתתפות ישראל בתוכנית תרומה ניכרת למחקר המדעי-טכנולוגי ולתעשייה עתירת הידע, למשק ולכלכלה, היא מקדמת את התעשייה הישראלית ובה בעת פותחת הזדמנויות לחדירת חברות ישראליות לשווקים אירופים. מעבר לזאת, להצטרפות לתוכנית קיימת חשיבות מדינית בהיבט הרחב של היחסים שבין ישראל לבין האיחוד האירופי והשותפות האסטרטגית בין הצדדים.

הקמפיין המדיני שהוביל משרד החוץ, בשיתוף עם משרדי האוצר, המשפטים, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, ות"ת ורשות החדשנות, איפשר לקהילת המדע והמחקר בישראל לקחת חלק בתוכניות המתקדמות ביותר בתחום הקוואנטום ופתח פתח להמשך שיח עם הנציבות האירופית על השתתפותה של ישראל בתוכניות החלל המתקדמות של הורייזון, אך כרגע אלה עדיין סגורות בפני הישראלים.

שר החוץ יאיר לפיד אמר כי הצטרפות ישראל להורייזון מביאה איתה מקומות עבודה איכותיים, קידמה טכנולוגית, עסקים ישראלים חדשים. לדבריו, הצטרפות ישראל להורייזן היא צעד נוסף במדינאות החיבורים, בהתקרבות לא רק לאיחוד האירופי אלא גם למדינות יבשת אירופה וחיבור בין סקטור המדע והטכנולוגיה בארץ לעמיתיו ביבשת.

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן אמרה כי סיום המו"מ לקראת כניסתה של ישראל לתוכנית התשיעית, היא צעד משמעותי לאקדמיה ולתעשייה. לדבריה, ישראל תמשיך להביא לאירופה מצויינות מדעית, חדשנות טכנולוגית ויצירתית, בשיתוף פעולה עם מיטב החוקרים, הידע והתשתיות האירופיות.

שר האוצר, אביגדור ליברמן הוסיף: "תוכנית הורייזון היא תוכנית מו"פ מהמובילות בעולם, המשלבת בין מחקר מדעי מצוין לבין יזמות וחדשנות טכנולוגית. הצטרפותה של ישראל לתוכנית מבטאת את החשיבות שישראל מקנה להשקעה ותמיכה במו"פ כמפתח לצמיחה כלכלית עתידית".

יעל רביע צדוק, סמנכ"לית כלכלה במשרד החוץ אשר הובילה את הקמפיין המדיני-דיפלומטי: "השלמת המו"מ על הצטרפות ישראל לתוכנית הורייזון, בתום מאמץ מדיני שנמשך חודשים ארוכים, ובעיקר פתיחת תוכניות הקוואנטום המתקדמות, היא אבן דרך מדינית ומקצועית משמעותית. זוהי הבעת אמון אירופאית בנכסיות של המדע, הטכנולוגיה והחדשנות הישראלים, אשר מרחיבה את אפשרויות שתופי הפעולה המחקרים והכלכליים בין ישראל למדינות האיחוד".

ד"ר עמי אפלבאום, יו"ר רשות החדשנות ויו"ר ועדת ההיגוי של מנהלת המו"פ האירופי ברשות החדשנות אמר כי ההשתתפות בתוכניות המו"פ של האיחוד האירופי היא בבחינת נכס אסטרטגי לכלכלה הישראלית ככלל ולגופי המו"פ בפרט. במסגרת הערכה שנעשתה בשנת 2019 על השפעת השתתפות ישראל בתוכנית המסגרת הקודמת, הורייזון 2020, עלה כי לתוכנית השפעה משמעותית על האקדמיה והתעשייה הישראליות, אשר ישויות וגופים מטעמן זכו במסגרת תוכנית המסגרת השמינית במענקים בגובה של למעלה מ-1.3 מיליארד אירו. באקדמיה זוהו השפעות חיוביות משמעותיות בתחומי איכות המחקר, חיזוק המוניטין הבינ"ל של האקדמיה הישראלית, והחיבור בינה לבין קהילת המחקר האירופאית. בתעשייה זוהו השפעות חיוביות משמעותיות בתחומי זמן החדירה לשוק, חדירה לשווקים בינלאומיים ופוטנציאל הצמיחה העתידי.

עוד כתבות

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

ניסאן X-TRAIL / צילום: יח''צ

המכונית של ניסן שמוכיחה: שוק הבנזין עדיין חי ובועט

ניסאן X-TRAIL, הטורבו-בנזין החדשה של ניסאן, מוכיחה שגרסאות הבנזין לא אמרו את המילה האחרונה: היא זריזה, נוחה ומרווחת

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"