גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחתולי הרחוב ועד למוסדות התורניים: הכספים הקואליציוניים בשיא, והמתנגד הגדול ביותר שלהם שומר על שתיקה

את אמירות העבר שלו בגנות כספים קואליציוניים נטש יאיר לפיד בממשלה הנוכחית ● השבוע זכו מפלגות וח"כים לתוספות תקציביות בנוסף ל-2.1 מיליארד שקל שסוכמו ● הח"כים ניר אורבך ועידית סילמן זכו לתוספת "פרטית" של 85 מיליון שקל ויהנו מיחסי ציבור שיחזקו את מעמדם ● 12 מיליון שקל הוקצו לטיפול בחתולי רחוב

ראש הממשלה נפתלי בנט ושר החוץ יאיר לפיד / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
ראש הממשלה נפתלי בנט ושר החוץ יאיר לפיד / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

באוגוסט 2020, לפני קצת יותר משנה, עמד יו"ר יש עתיד יאיר לפיד על דוכן הכנסת והציג הצעת חוק שנועדה למנוע מח"כים לערוך הסכמים פוליטיים תקציביים הכרוכים בקידום אינטרסים אישיים או פוליטיים. או במילים אחרות: לפיד דרש לעצור כספים קואליציוניים.

הצעות חוק לחוד ומעשים לחוד. בימים האחרונים מסבירים במפלגתו של לפיד שרופדה בכספים למטרות שונות כמו יתר חברותיה לקואליציה, כמה חשובה למשל הייתה דרישת חברת מפלגתם יסמין פרידמן להקצאה של 12 מיליון שקל לטובת טיפול בחתולי רחוב - מטרה שהיא מזוהה עמה מיום היבחרה לכנסת.

אותה תוספת חריגה כל כך לחתולי רחוב, מהווה חלק ממסמך שהועבר לחברי ועדת הכספים, המפרט כספים נוספים שביקשו חברי כנסת ומפלגות לטובת מטרות ספציפיות. זאת, בנוסף לכספים הקואליציוניים שסוכמו בעת הקמת הממשלה. בסך הכל מראה המסך שהוגש לוועדת הכספים כי תוספות הרגע האחרון של הכספים הקואליציוניים לשנים 2021-2022 זינקו ב-279 מיליון שקל, ומצטרפים ל-2.1 מיליארד שקלים שסוכמו. מפה לשם, תוספת של כמעט 15%.

 

דברים שלפיד היה אומר ב-2020

נזכיר, לפני קצת יותר משנה בזמן ההצבעה על אותו החוק שהציע נשמע לפיד כך: "הקואליציה הגדולה, המכוערת, והמיותרת בתולדות המדינה רוצה את הכסף של אזרחיה ומחלקת אותו אחד לשני. הצעת החוק הזאת אומרת כך בפשטות - הכסף הזה הוא של אנשים שעבדו ממש ממש קשה, קמו מוקדם בבוקר, הלכו לישון מאוחר בלילה, שילמו מסים גבוהים מדי בתקופה משברת. זה לא כסף של פוליטיקאים, זה לא יכול להיות כסף של פוליטיקאים, הפוליטיקאים בבניין הזה מתבקשים להסיר את ידיהם מכספם של אזרחי ישראל".

ובכן, מתברר שלשיטת יש עתיד תלוי מי הם הפוליטיקאים ותלוי מהן המטרות.
ממשלת בנט-לפיד נדרשת ביתר שאת לממן את מאוויי חבריה, שכן רבים מהם מרגישים שהם יושבים בממשלת "אין-ברירה". חברי כנסת ממרצ, שסולדים מישיבה משותפת עם אנשי ימינה ולהיפך, נדרשים להצדיק כמעט באופן יומיומי את ישיבתם בממשלה, והאפשרות לשלם כדי להצדיק היא הזמינה ביותר עבורם.

וזה נכון גם לצד השני, של אנשי ימינה. לא סתם בתוספות הקואליציוניות הנדרשות לאישור ועדת כספים, חתום יו"ר ועדת הכנסת ניר אורבך מימינה על 50 מיליון שקל לטובת מטרות המזוהות עם הציונות הדתית שרבים ממנה (וגם הוא לפחות בתחילת הדרך) מתנגדים להקמת הממשלה הנוכחית.

כך, למשל, השיג אורבך ארבעה מיליון שקל לערים מעורבות, חמישה מיליון שקל למרכזים להעמקת חינוך יהודי, 15 מיליון לטובת תרבות יהודית ועוד שני מיליון שקל למנהלת לזהות יהודית, ו-9 מיליון למוסדות תורניים.

גם השלל של ח"כ עידית סילמן מכובד: עוד 13 מיליון שקל לאגף לתרבות יהודית, מיליון שקל לטיפול בהתמכרויות, 2 מיליון שקל למרכזי חוסן, 2 מיליון שקל למענק ירושלים בחינוך. ועוד 12 מיליון שקלים לטובת גופים ספציפיים שיועברו בהתאם להחלטת היועמ"ש בעניין: 2 מיליון שקל ליד בן צבי, מיליון שקל למרכז מורשת בגין, מיליון שקל לשיפוץ מוסדות דת, שלושה מיליון לאתנה במשרד הספורט, ולטובת מענה חירום נפשי שלושה מיליון שקל. וזה לצד סכום כולל נוסף של 450 מיליון שקלים שהועברו לטובת מוסדות תורניים במסמך האמור במסגרת אישור התקציב.

אורבך וסילמן הם גם שני השיאנים של התוספות האחרונות - אורבך "השיג" בשמו 50 מיליון שקל מאותה קופה, בעוד שסילמן "גרפה" 35 מיליון שקל.

כל מאות המיליונים שבממשלה הקודמת לפיד צייץ נגדם שנועדו "לפוליטיקאים אחרים כדי לקנות שקט" - עוברים בימים האלה באין מפריע.

פרשת ישראל ביתנו מרחפת מעל ההסכמים

המסמך המרכזי שאושר בישיבת הממשלה ביום ראשון ובו נכללו כספים קואליציוניים בהיקף של 2.1 מיליארד שקל לשנתיים, קפץ באופן דרמטי לעומת הצהרת הכוונות של הממשלה במסמך התקציב שהוגש לקריאה ראשונה. אז הסכום עמד על 1.4 מיליארד שקל בלבד. למרות זאת, לא מדובר במספרים חריגים לעומת ממשלות עבר שנקבו באותם סכומים כדי לקנות שקט פוליטי ולהבטיח יישום מטרות אידיאולוגיות.

התוספת שהועברה לאישור ועדת כספים ונידונה כאן בהרחבה מגלמת את סך כל הכספים שהובטחו לחברי ועדת כספים והמפלגות השונות, זאת בתמורה לתמיכה בתקציב בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה לפיה "כל הסכם פוליטי תקציבי שנערך אגב אישור הצעת חוק התקציב בכנסת יוקרא לפרוטוקול בטרם אישור חוק התקציב" .

ההנחיה היא תולדה של פרשת ישראל ביתנו, שגזר הדין בה ניתן רק בשנה החולפת, והיא ניתנה על ידי היועמ"ש לשעבר יהודה וינשטיין ב-2015 ונועדה להפוך את ההעברות התקציביות במסגרת הסכמים פוליטיים לשקופות.

לצד ההנחיה לפרסם את הכספים הניתנים, נוצר מסלול חדש במשרד האוצר כדי לאשר את היעדים ולהבטיח שמקרה פאינה קירשנבאום לא ישנה וכי הכספים יגיעו ליעדם.
בפועל, השחיתות אמנם נמנעת (כך אפשר לקוות), אך חברי הכנסת משתמשים בהנחיית היועץ המשפטי כדי לצבור הון פוליטי. כל ח"כ יכול לחזור לציבור שלו עם הרשימות הפומביות כדי להוכיח מה השיג בזכות אותה טבלה שחלקים ממנה מובאים כאן.

לא בהכרח מדובר ברע פוליטי, שכן פוליטיקאים נבחרים כדי לקדם מדיניות, ומדיניות מקדמים באמצעות תקציבים. השקיפות יוצרת הגינות מול הבוחר, ואכן חברי כנסת משתמשים באותה הנחיית יועץ כדי להגביר חשיפה לכספים שהצליחו להשיג למטרות השונות.

בעוד שישנם חברי כנסת ששמם נכתב לצד הסעיף התקציבי ועלותו, ישנן מפלגות שהחליטו שלא לנקוב בשם חברי הכנסת אלא בשם המפלגה בכללותה. במסמך מופיעות, למשל, דרישות של ראש עיריית אילת לשעבר ח"כ מאיר יצחק הלוי מתקווה חדשה לסבסוד הסעות לתושבי אילת מנתב"ג לגוש דן בשווי שני מיליון שקל, וכן חמישה מיליון שקל למלגות לסטודנטים ערבים שביקשה ח"כ ג'ידא רינאווי זועבי ממרצ. לצד דרישת כחול לבן לשלושה מיליון שקלים וחצי לקהילות קונסרבטיביות ורפורמיות או ארבעה מיליון שקל של מפלגת העבודה למרכזים ליוצאים בשאלה.

הכספים שלא מוסגרו ככספים קואליציוניים

בינתיים, יש גם לא מעט תהיות על כספים שלא מוסגרו ככספים קואליציוניים והם מתאימים להנחיית היועץ המגדירה כל כסף שמקורו בהסכם פוליטי ככסף קואליציוני. במהלך השבוע פנה יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' מספר פעמים לעו"ד אסי מסינג ממשרד האוצר בדיונים בכנסת כדי להגדיר כך את 32 מיליארד השקלים שהועברו לטובת תוכנית החומש למגזר הערבי לדרישת רע"ם, ועמדו בבסיס ההסכמים הקואליציוניים של הקמת הממשלה.

הכוונה של סמוטריץ' ברורה: אם בעבר הוגדר התקציב לתלמידי ישיבות ככסף קואליציוני למפלגות החרדיות, במה שונה הכסף לרע"ם שלא מופיע במסגרת המיליארדים שאושרו למפלגות.

סביב השאלה מהם כספים קואליציוניים - אפשר גם לציין את מיליארד השקלים שאושרו לבקשת חברות הכנסת מהקואליציה בתמורה לאישור העלאת גיל הפרישה, לטובת תוכניות תמיכה שונות שילוו את הנשים שייפגעו מיישום הרפורמה. או 30 מיליון שקלים שדרשה ח"כ נעמה לזימי לטובת תושבי גבעת עמל, שעוד מחכים לאישור משפטי. כלומר: הכספים המפורסמים והמאושרים הם התחלה, אבל ממש לא נקודת הקצה, שאושרו לבקשת חברי הקואליציה.

את המטרות ינתחו בעלי העניין. מי שיברכו עליהן הם אותם אלו שקיטרו על מטרות בעבר, ולהיפך.

יש כסף, אז למי יש אינטרס להצביע נגד?

אך הממשלה לא רק מממנת מטרות ראויות של פוליטיקאים. היא מאבטחת את העברת התקציב בקריאה שנייה ושלישית בשבוע הבא. נראה שלא נשקפת כל סכנה לשלמות הקואליציה, שכן דרישות כל חבריה נענו - 61 אצבעות שיוודאו את העברת התקציב ממרצ, דרך מפלגת העבודה, ועד לימינה ורע"ם.

יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו אמר השבוע כי יעשה מאמץ כדי להעביר אצבע אחת שתצביע נגד התקציב. אך לרע"ם אין אינטרס להפיל את התקציב שדרשו בתמורה להקמת הממשלה ואמור להצדיק את החלטתם לשבת בממשלה ישראלית. גם מי שהעלו את שמו של אלי אבידר (ישראל ביתנו) כעריק פוטנציאלי צפויים להתבדות. אבידר צייץ שהוא לא הולך לשום מקום. מקורביו הוסיפו כי הוא מאמין שלפיד יפתור את המשבר, וגם אם לא - לא נורא, הוא יודע לעבוד בכנסת.

ההימור בממשלה מתמקד בחברי ימינה. שרת הפנים איילת שקד לא מרוצה, ניר אורבך קיבל עשרות מיליונים אבל יושב בממשלה שלא לטעמו, אביר קארה התרעם על כך שלא מצרפים אותו לצוות ארגון השטח המוניציפלי של המפלגה בתור נציג העצמאים, ועידית סילמן - כך לפחות לפי החדשות האחרונות - מחפשת את דרכה במפלגות אחרות (סילמן מכחישה). בשבוע הבא נדע. 

עוד כתבות

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

מדד S&P 500 סגר את הרבעון הטוב ביותר שלו מאז 2019 ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר