גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אושר: מאוגוסט 2022 תרד תקרת השימוש במזומן ל-6,000 שקל

במכירות בין אנשים פרטיים תעמוד תקרת המזומן על 15,000 שקל, למעט במכירת רכב בין אנשים פרטיים שם התקרה תישאר 50 אלף שקל ● בנוסף אושרו קנסות מנהליים לאנשים פרטיים המפרים את החוק, ולא רק לעוסקים מפרים

הורדת תקרת השימוש במזומן תיכנס לתוקף באוגוסט 2022 / צילום: Shutterstock, Evgeniy pavlovski
הורדת תקרת השימוש במזומן תיכנס לתוקף באוגוסט 2022 / צילום: Shutterstock, Evgeniy pavlovski

ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה הבוקר (ד') את הצו של שר האוצר אביגדור ליברמן שמפחית את תקרת הסכומים בחוק לצמצום השימוש במזומן. כך, החל מאוגוסט 2022, הסכום המרבי שיותר לתשלום במזומן לעסק יעמוד על 6,000 שקל, במקום 11 אלף שקל כיום, ובין אנשים פרטיים יעמוד הסכום על 15 אלף שקל במקום 50 אלף שקל כיום. זאת, למעט בעת רכישת רכב על ידי אדם פרטי, שם התקרה תעמוד על 50 אלף שקל.

הצו אושר הבוקר לאחר שאתמול (ג') התקיים דיון סוער בוועדת החוקה בנושא, ובמסגרתו עלו טענות על כך שחוק צמצום השימוש במזומן לא השיג את מטרתו ולא צמצם את כמות המזומנים במשק.

חוק צמצום השימוש במזומן מגביל את היכולת של כלל הציבור להשתמש בכסף מזומן מעל תקרה מסוימת, ונועד לשנות את הרגלי הצריכה של הציבור ולעודד אותו לעבור לאמצעי תשלום דיגיטליים, במטרה שאלה יחליפו בעתיד כמעט לחלוטין את השימוש במזומנים. החוק קובע כיום, כאמור, מגבלה על השימוש במזומן בכל עסקה שערכה עולה על 11 אלף שקל לעוסק, או מעל 50 אלף שקל לאנשים פרטיים. עוד נקבעו בחוק מדרג של עיצומים כספיים לעוסק וקנסות פליליים למי שאינו עוסק, במקום שיעור קנס של 30% על הפרה ראשונה.

קנסות על אנשים פרטיים

בנוסף לאישור הורדת תקרת המזומן אישרה ועדת החוקה את התקנות של שר המשפטים גדעון סער לפיהן יוטל קנס מנהלי בגין הפרת החוק על ידי אנשים פרטיים. בחוק נקבעו הוראות בנוגע למתן או קבלת תשלום במזומן או בצ'ק, שהפרתן מהווה עבירה פלילית בגינה ניתן להגיש כתב אישום. הקנסות המנהליים שאושרו יהוו חלופה לכתב אישום ויאפשרו אכיפה יעילה יותר.

שיעורי הקנסות המנהליים שאושרו עומדים על 6,000 עד 50 אלף שקל. אם התשלום במזומן, התשלום בצ'ק או צ'ק מוסב עד 25 אלף שקל - שיעור הקנס המנהלי יעמוד על 10%; אם התשלום במזומן, התשלום בצ'ק או הצ'ק המוסב הוא מ-25 אלף שקל עד 50 אלף שקל, שיעור הקנס המנהלי יעמוד על 15%; אם התשלום במזומן, התשלום בצ'ק או הצ'ק המוסב גבוה מ-50 אלף שקל, שיעור הקנס המנהלי יעמוד על 25%; ולעניין מקבל תשלום במזומן עבור שכר עבודה בסכום של מ-6,000 שקל ועד 8,500 שקל, שיעור הקנס המנהלי יעמוד על 5%.

עוד נקבע כי בעבירה מנהלית חוזרת יווסף על הקנס המנהלי הקבוע לאותה עבירה סכום השווה לקנס המנהלי הראשון. נקבע שעבירה מנהלית חוזרת תהיה עבירה שנעברה בתוך שנתיים מהעבירה הקודמת של אותה הוראה בחוק שבגינה הוטל הקנס המנהלי. בנוגע לעבירות ה"קלות" ניתנה תקופת חסד בטרם תחל רשות המסים להטיל קנסות. נקבע, כי מ-1 באוגוסט 2022 (כניסת עדכון הסכומים לתוקף) ולמשך שנתיים, לא יוטל קנס מנהלי על עובר עבירה של קבלת תשלום שכר עבודה במזומן בסכום של עד 8,500 שקל, אלא אם נשלחה לו התראה לפיה אם יעבור את העבירה פעם נוספת יוטל עליו קנס מנהלי בשל אותה עבירה.

בדברי ההסבר להורדת תקרת המזומן צוין כי "השימוש במזומן הוכר בארץ ובעולם כגורם משמעותי המשפיע על הכלכלה השחורה, והוא מהווה את 'הדלק' המניע את הכלכלה השחורה, כאשר השימוש בכסף מזומן מקל על העלמות מס, מפני שהוא אנונימי ונוח להסתירו מעין הרשויות".

במהלך הדיונים לאישור הורדת תקרת השימוש במזומן עלו טענות מצד הלשכות המקצועיות וגורמים בתחום הלבנת ההון על כך שהחוק לא השיג את מטרתו, ואין סיבה להוריד בשלב זה את תקרות המזומנים, כאשר המשק עדיין לא הפנים את התקרות הקיימות. מנגד הציגו נציגי משרד האוצר נתונים לפיהם בבחינה שנערכה לקראת הכנת הצו לעדכון הסכומים נמצאה מגמת ירידה בדפוסי גידול המזומן בתקופה של כניסת החוק לתוקף, שנבלמה עם פריצת משבר הקורונה, וכן נמצא המשך גידול בשימוש באמצעי תשלום אלקטרוניים כתחליף למזומן שנמשכת בשנים האחרונות. לפיכך, וכדי להגשים את תכלית החוק למאבק בהון השחור, פנה שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים ונגיד בנק ישראל, לקבלת אישור הוועדה להפחתת סכום התקרות.

תוספת הכנסות של מאות מיליוני שקלים למדינה

באוצר מצפים כי הורדת תקרת המזומן תוביל לתוספת הכנסות מדינה בהיקף מוערך של כ-150 מיליון שקל בשנת 2022 ושל כ-300 מיליון שקל בשנה, החל משנת 2023 (בנוסח המקורי של ההצעה, שצורף לחוק ההסדרים, צוינו סכומים קצת אחרים, כאשר נכתב כי האוצר מעריך כי הכנסות המדינה יעלו ב-300 מיליון שקל בשנת 2022 וכ-500 מיליון בשנת 2023 ואילך).

כפי שפורסם בגלובס, החוק - שנכנס לתוקף בינואר 2019 - השיג את מטרתו לצמצום השימוש במזומן, והורדת התקרה תמשיך לצמצם את ההון השחור בשווקים - עד שהגיע משבר הקורונה. בין פברואר 2019 ליולי 2021 נערכו כ-33.6 אלף ביקורות בעסקים (פשיטות), ונתפסו 5,366 הפרות של חוק המזומן, בהיקף כספי כולל של כ-501 מיליון שקל. כלומר רמת ציות לחוק עמדה אז על כ-84%.

על-פי הנתונים, בשנת האכיפה הראשונה של החוק, 2019, במסגרת כ-20 אלף ביקורת שנערכו נחשפו כ-2,200 הפרות בהיקף של כ-55 מיליון שקל (רמת ציות גבוהה של כ-89%). בשנת 2020, שנת הקורונה, נערכו הרבה פחות ביקורות, כחצי ממספר הביקורת שנערכו בשנה שקדמה לה, אך מנגד נחשפו יותר הפרות חוק - במסגרת כ-9,000 פשיטות שביצעה רשות המסים נחשפו 2,300 הפרות. נתון המשקף ירידה ברמת הציות לחוק צמצום השימוש במזומן ל-74% בתקופת משבר הקורונה.

בחסות הקורונה גבר השימוש במזומן, וכן התעצמה הפעילות במסגרת "כלכלת הצללים". לאור המגבלות שהוטלו על המשק, הסגרים הממושכים והיעדר ההכנסות בענפים רבים במשך חודשים ארוכים, רבים פנו למסלול "עוקף מס" של עבודה "בשחור" ותשלום במזומן בלבד. העלייה בהיקף השימוש במזומן השתקפה בנתונים שפרסם בנק ישראל, מהם עלה כי ב-2020 זינק היקף המזומן שבמחזור ב-17.5% לכ-105 מיליארד שקל. מדובר בעלייה של 18.6 מיליארד שקל בין 2019 ל-2020 (לעומת עלייה של כ-1.5% בלבד - 1.3 מיליארד שקל - ב-2019 ביחס ל-2018). העלייה החריגה שיקפה לכאורה החזקה של כ-7,000 שקל במזומן בארנק של כל משק בית.

לדברי עו"ד אורי גולדמן, שייצג בוועדה את עמדת לשכת עורכי הדין שהתנגדה לתיקון בחוק: "החלטת הוועדה לא הגיונית. לא ניתן להחמיר חוק שלא הוכח מלכתחילה שהוא עובד. יתרה מכך, מנתונים שמשרד האוצר חשף עולה חד משמעית שכמות המזומן בשוק רק עלתה. רשות המסים לא טרחה להביא נתונים ולא טרחה להסביר איך היא מתכוונת לגבות עוד 300 מיליון שקל (עלות הצעת החוק). אין לי אלא להצר על כך שהחמרת החוק תפגע באזרחים רבים ותמימים מבלי שיש להם פתרונות אחרים לתשלום במזומן".

פורום העצמאים מבית ההסתדרות: "דרישת רשות המסים להגביל עוד את השימוש במזומן פוגעת באזרחים שומרי חוק, בגלל מעטים שמפרים אותו. מקווים שהסיפור הזה הוא עז - כמו שבאוצר אוהבים לשתול בתקציב ובחוק ההסדרים".

עוד כתבות

חיסון קורונה. עדיין לא נערכה הבדיקה שבה מפגישים את הוריאנט במעבדה עם נוגדני מחוסנים בחיסונים השונים / צילום: Associated Press, נואה ברגר

שונה ממה שהכרנו, עדיין לא נפוץ: מה ידוע על הווריאנט החדש שמטריד את המומחים?

ביממה האחרונה עלה לכותרות זן חדש של קורונה שהתגלה בדרום אפריקה ונראה שונה מהזנים הקיימים ● חלק מהמדענים מוטרדים מהעובדה שהוא מכיל מספר מוטציות והשפעת החיסון עליו עדיין לא ברורה ● בארגון הבריאות העולמי בינתיים לא מתרגשים והבורסות בעולם מגיבות בירידות שערים

יו''ר ה־FTC, לינה קאהן / צילום: Associated Press, Graeme Jennings

פייסבוק, חופש הדיבור וחוקי התחרות: האם התרופה גרועה מהמחלה?

בוושינגטון השסועה פוליטית המחוקקים משתי המפלגות מצאו לסיבה להתאחד: כוחן האדיר של חברות הביג־טק ● אך כדאי לעצור רגע ולשאול אם יש בכלל קשר בין חוקי הגבלים העסקיים לבין האשמות על "דיבור רעיל" ו"שיח השנאה" בפייסבוק או בטוויטר? האם חוקים אלו בכלל רלוונטים לשירותים הניתנים בחינם ללקוחות? והאם תחרות בין החברות הגדולות הוא מקום להפעלת חוקי המונופולים?

שוק החג המולד בציריך. עדיין לא הוטל סגר אך בשווייץ חוששים מהווריאנט החדש / צילום: Reuters, Arnd Wiegmann

איום הווריאנט החדש: שוויץ אסרה על כניסת ישראלים למדינה

בנסיון לבלום כניסת חולים מאומתים עם הזן החדש של נגיף הקורונה, ממשלת שווייץ אסרה על כניסת אזרחי ישראל, דרום אפריקה, בלגיה והונג קונג ● קבינט הקורונה הישראלי ייתכנס לשם קבלת החלטות נוספות

נוסעים במטוס / צילום: Shutterstock

עונת החגים תראה אם חברות התעופה עשו מספיק כדי לאלף נוסעים פרועים

שיעור ההתנהגות הרעה עלה ועלול להשפיע משמעותית על אנשי צוות בטיסות ועל נוסעים

 

בכמה נמכר דופלקס בן 5 חדרים עם מרפסת ענקית בשוהם?

הדופלקס, בשטח 180 מ"ר עם מרפסת בשטח 70 מ"ר, נמכר ב-4.25 מיליון שקל ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

אנשים מחכים בתור לקבלת חיסון של אסטרהזנקה באוזר מינכן בגרמניה, במאי האחרון / צילום: Associated Press, Matthias Schrader

קורונה בשידור חוזר: מחדל חיסונים, התפרצות חורף ואובדן אמון בממשלה בגרמניה

בגרמניה חשבו שהקורונה מאחוריהם, אבל האשליה התפוצצה בחודש האחרון ● ביום חמישי השבוע נרשמו קרוב ל-76 אלף מקרי קורונה חדשים ביממה ● מול המספרים העולים וחשש לקריסת מערכות האשפוז, החליטה הממשלה לאמץ סדרת צעדים שלא הוכיחו השפעה רבה על מהלך המגיפה

אביגדור ליברמן, ישראל ביתנו / צילום: שלומי יוסף

ההשוואה הבעייתית של ליברמן: איפה מחירי הדירות מזנקים יותר?

מצגת שפרסמו משרדי הממשלה מראה כי למרבה ההפתעה העלייה שנרשמה במחירי הדירות בישראל בתקופה האחרונה היא דווקא די מינורית ביחס לעולם ● השר ליברמן חזר על הממצאים שנכללים בה בכמה וכמה כלי תקשורת ● אנחנו מצאנו בה כמה וכמה בעיות ● המשרוקית של גלובס

אילוסטרציה - בורסה ת''א / צילום: שלומי יוסף

פתיחה אדומה בת"א; מדד הנפט מתרסק, קבוצת דלק מוחקת 9%

לאחר המפולת בוול סטריט, הנגיף צובע גם את הבורסה באדום: המדדים צונחים במעל 3% ● הדואליות הבכירות מושכות מטה את ת"א 35 ● חברות התעופה והתיירות קורסות: פתאל יורדת ביותר מ-10%, אל על משילה כ-7% ● הישורת האחרונה של עונת הדוחות: יוחננוף, פוקס וקרסו מוטורס פירסמו תוצאות

חצי שעה של השראה. מה משותף למניית טסלה, הביטקוין והחשש מאינפלציה? / צילום: מנחם רייס

מה משותף למניית טסלה, הביטקוין והחשש מאינפלציה? זה כל הסיפור

איך כלכלת הנרטיב משתלטת על שוק ההון ומשפיעה על הכיס של כולנו: אנחנו חיים בעידן שבו הנרטיב הוא זה שמוביל את הכלכלה ● סיפורים תמיד השפיעו, אבל בשנים האחרונות משהו השתנה ● חצי שעה של השראה

ג'ריס ג'ורג ג'השאן (אבו נאסר) במטע הזיתים / צילום: ענת חרמוני

בעלי מפעל שמן זית בן 150 שנה: "אני רק רוצה שממשיכיי לא יקלקלו את השם המשפחתי"

ג'ריס ג'ורג (אבו נאסר), הבעלים של ג'השאן, עוד זוכר איך כשהיה ילד התגנב בלילות לבית הבד המשפחתי - אבל התשוקה לייצור שמן זית כמעט ולא עברה לילדיו שלו, חוץ מבעונת המסיק ● היום הוא כבר מביט מלמעלה על העסק המתפתח: "רק רוצה לדעת שממשיכיי לא יקלקלו את השם המשפחתי"

סוחר בבורסת ניו יורק ביום שישי האחרון / צילום: Associated Press, Richard Drew

האם יש הצדקה לפאניקה בשווקים, והיכן אפשר למצוא נקודות של אור

אם יש שיעור שאפשר ללמוד מימי מרץ 2020, תחילת משבר הקורונה, הוא שהבנקים המרכזיים יעשו הכל על מנת למנוע קריסה ● השאלה כמה כדורים נותרו בתחמושת, בעוד השלכות התמיכה האגרסיבית עלולות להביא להתפרצות אינפלציונית

חיסון לקורונה בדרום אפריקה / צילום: Associated Press, Themba Hadebe

אומיקרון מדגיש את הסיכון של שיעור התחסנות נמוך במדינות עניות

הזן החדש של נגיף הקורונה זוהה לראשונה באפריקה, שם רק 7% מהאוכלוסייה מחוסנת במלואה, בעוד שבמערב שיעור החיסון עומד על 58%־67%

מרכז לוגיסטי בארה''ב / צילום: Shutterstock

הקמעונאיות הגדולות קונות מחסנים, והופכות לבעלות נכסים

החברות רוצות לחסוך עלויות בטווח הארוך ומהמרות על המגזר החם ביותר בנדל"ן המסחרי

כתר נרות דמוי חנוכייה / צילום: Shutterstock

איך נקרא חג האורים ההודי, ובאיזה חג נוצרי חובשות נערות חנוכייה על הראש?

באיזה אירוע נולד הביטוי "תסמונת הש"ג",על זיכרונותיו של מי מבוסס הסרט "אקספרס של חצות" ומהי "חנינת תרנגול ההודו"? ● הטריוויה השבועית

חיסון לקורונה, האם יתאים לווריאנט החדש? / צילום: Reuters, EYEPRESS/Thikamporn Tamtiang

שבועיים גורליים: חברות החיסונים בודקות יעילות נגד זן הקורונה החדש

שותפות פייזר ביונטק הודיעה כי יידרשו להם שבועיים לבחון אם החיסון שייצרה לקורונה יעיל נגד הווריאנט החדש שהתגלה בדרום אפריקה ● אם אכן דרוש חיסון חדש, פייזר מעריכה כי תוכל לספקו תוך 100 ימים

בני גנץ / צילום: איל יצהר

כשהשרים לא מקבלים את עמדת הפקידים: למה מה שאסור לדוד אמסלם מותר לבני גנץ?

הגיבוי שקיבל השבוע שר הביטחון מהיועמ"ש, למינוי עמיר פרץ ליו"ר התעשייה האווירית, הכעיס את הזירה הפוליטית כולה: מאלה שלא זכו לגיבוי כזה בעבר, ועד האחרים שטוענים שעמדת ועדת המינויים מחייבת ● וגם: הלחצים בקואליציה להפעלת תחבורה ציבורית בשבת

רחוב שנקין 42, תל אביב / צילום: כדיה לוי

גרים בשינקין: עסקת קומבינציה על מגרש בשטח 846 מ"ר

על המגרש בנוי מבנה מ-1933 ובו קומת מסחר ושתי קומות מגורים ● במקומו מתככנת החברה לבנות חמש קומות ועוד קומת גג בנסיגה ● בעלי הקרקע יקבלו זכויות בשווי כ-80 מיליון שקל

יפעת משה וקרן בוקאי, יוזמות ובעלות Room Service Styling, / צילום: תמונה פרטית

"יש קושי גדול מאוד לפרוץ את תקרת הזכוכית כשאתה לא חלק מהברנז'ה המקומית ואין לך סיפור חיים מעניין"

יפעת (44, נשאה פלוס 3) וקרן (47, נשאה פלוס 4) ● יוזמות ובעלות Room Service Styling, חנות אונליין לחבילות הום סטיילינג ● "אנחנו רק בתחילת הדרך, יש לנו עוד רעיונות גדולים ונוספים איך ניתן לקחת את הרעיון הזה קדימה" ● גלובס שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז 

משאית בהודו מובילה את החיסונים של אסטרהזניקה / צילום: Reuters, DANISH SIDDIQUI

"הבנו שאף פעם לא נחיה בעולם ללא מגפה, אלא רק בהפוגה, וכולם צריכים להיות מוכנים"

אחרי חיסון שהפך לאחד הנפוצים בעולם השלישי, פיתחה אסטרהזניקה נוגדן למניעת קורונה המבסס אותה כשחקנית משמעותיות בתחום המחלות הזיהומיות ● המנהל הרפואי של החברה מסביר למי המוצר מיועד, מדוע תמחור החיסון משתנה ואיך הוא מתכוון להפוך צוות שהוקם בזמן חירום לחטיבה שנערכת למגפות עתידיות

אריק קייזר / צילום: סטודיו לזרף

בגט או פוקאצ'ה? הבעלים של רשת מייזון קייזר העולמית מנסה להתאים את עצמו לטעם הישראלי

ענף המאפיות הישראלי כולל למעלה מ-1,100 סניפים ולתוך השוק הצפוף הזה נכנס אריק קייזר, מהבולונז'רים המובילים בעולם ● היום, עם שלושה סניפים וביסטרו בתל אביב, הוא מסביר בראיון לגלובס איך השפיעה הקורונה על עסקיו, מה ההבדל בין הישראלים לצרפתים, ולמה הוא חושב שיצליח במקום שבו רשתות מזון בינ"ל אחרות נכשלו