"שער דולר נמוך פוגע באטרקטיביות של ישראל כמרכז פיתוח"

אופיר דור

"הסכנה הגדולה בירידת שער הדולר היא שישראל תיתפס כמקום לא אטרקטיבי לפיתוח הייטק. אנחנו כבר נתפסים כמקום יקר מאוד, ואם התדמית הזאת תלך ותעמיק יהיה לזה נזק כי בטווח הארוך הביקוש למהנדס הישראלי אינו קשיח", אומר המשקיע אריק קליינשטיין, שותף מייסד בקרן ההון סיכון גלילות.

חברות הייטק ישראליות מקבלות את מרבית ההכנסות שלהן בדולרים. גם כספי ההשקעה שמגיעים לסטארטאפים ישראלים זורמים לרוב מחו"ל בדולרים. מרכזי הפיתוח הזרים הפועלים כאן גם הם מקבלים מימון במטבע זר. המשותף לכל שלושת הגופים הללו הוא שהם צריכים בסופו של דבר להמיר דולרים לשקלים כדי לשלם משכורות בארץ, לכן שער דולר הנמוך פוגע בכולם.

האם השגשוג שחווה תעשיית ההייטק בישראל לא מאזן את התמונה של הפגיעה בשער הדולר? "לכאורה, כמות הכסף מפצה בטווח הקצר אבל בעתיד יהיו תקופות שפחות כסף יזרום לפה, ואת התדמית כבר יהיה קשה לשנות", סבור קליינשטיין.

אורנה קליינמן, מנכ"לית מרכז המו"פ הישראלי של SAP, שמעסיק 800 עובדים, חושבת שעדיין לא הגענו לנקודה שהתאגידים הזרים ישקלו את נוכחותם בארץ. "כרגע יש מחסור עולמי בכוח אדם מיומן. כל עוד המחסור הזה נמשך, ישראל תישאר לוקיישן מאוד נחשק. כמובן שכל עלייה בעלויות אינה לטובתנו, אבל עדיין יש תחומים שאין תחליף לידע והטכנולוגיה הישראלים", אומרת קליינמן.

לדברי ניר דוניצה, סמנכ"ל הכספים של סטארטאפ הסייבר סיינט, שמעסיקה מעל 200 עובדים, חברות צריכות לשקול להמיר את כל כספי ההשקעה מדולרים לשקלים. "אופציה אחת היא להכניס חלק מהסכום הדולרי לאפיקים נושאי ריבית, כדי לקזז את הנזק מירידת שער הדולר", אומר דוניצה. "במקביל, אצלנו פועלים כדי לנסות לגדר שער דולר שיאפשר לנו לתכנן תקציב לעתיד. לגידור כזה יש עלויות, אבל הוא יכול לצמצם את הנזק". 

צרו איתנו קשר *5988