גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חצי שנה המתנה, וזו לא הבעיה האחרונה: אי הוודאות מכניסה את שוק הרכב החשמלי למערבולת

ההצלחה חסרת התקדים של המכוניות החשמליות בשנת 2021 היכתה את התחזיות ● אבל הביקוש החזק עשוי להיחלש ב־2022 בעקבות שלל מחסומים: מהמחסור בהיצע, דרך זמני ההמתנה הארוכים ועד הלחץ הכבד להעלאת מחירים, שעלול להתפרץ אם השקל ייחלש

מכוניות של טסלה עולות על האונייה בסין / צילום: טסלה סין
מכוניות של טסלה עולות על האונייה בסין / צילום: טסלה סין

אחת מדרישות החובה ממנהלים בענף הרכב הישראלי היא היכולת להסתכל מעבר לפינה ולצפות את ההתפתחויות בשוק הרכב בארץ ובעולם בטווח של כמה רבעונים קדימה. התכונה הזו חיונית כשעל הכף נמצא תכנון מלאי בשווי עשרות עד מאות מיליוני דולרים בשנה וטעויות בחיזוי כבר הובילו בעבר לחוסר או עודף במלאי, החמצת טרנדים בענף הרכב ו/או הפסדי מימון כבדים.

 

זו משימה לא קלה גם בשנים שגרתיות וכיום, כאשר תעשיית הרכב עוברת שינוי עמוק וארוך טווח, שמלווה בזעזועי פוסט-קורונה בטווח הקצר, המשימה כמעט בלתי אפשרית. אופק החיזוי בענף מעורפל וסוער ולמרות, שהבעיה אינה אופיינית רק לישראל, אצלנו היא מוקצנת בשל משתנים מקומיים ייחודיים כמו מיסוי כבד, שמעמיק את התלות בשערי המטבע, המשקל הרב של ציי הרכב בסך הרכישות ועוד. לטובת התועים בערפל ננסה כאן להאיר כאן כמה מגורמי אי הוודאות הגדולים, שממתינים לשוק מעבר לפינה.

החשמליות: גל שעשוי להתנפץ

לפני שנתיים-שלוש סברו רבים, שהרכב החשמלי לא יצלח את מכשול השמרנות של לקוחות המיין-סטרים ושל ציי הרכב בישראל, שבלמו כבר לפני עשור את המאמצים של "בטר פלייס" להחדיר רכב חשמלי לשוק. אבל התחזיות האלה הופרכו בשנה האחרונה.

כרגע, הרכב החשמלי הוא "שיחת היום" בשוק הרכב החדש בישראל, לא מעט בזכות החדירה המהירה של טסלה והרעש התקשורתי העולמי הבלתי פוסק סביב הרכב החשמלי, ואפילו לקוחות "מכורי בנזין" שמרניים מתחילים לבחון אותו כאופציה קבילה כרכב שני או שלישי במשפחה. גם הממשלה מוסיפה להתלהבות הציבורית ומקצה תקציבים להאצת המעבר לרכב החשמלי. אמנם אפשרויות הטעינה המוגבלות עדיין מסננות לא מעט לקוחות, אבל פיתוי הבעלות על רכב חדש עם הוצאות שוטפות מזעריות ועלות שולית זניחה לקילומטר נסיעה, מושך רבים לפלח.

אבל גורם אי הוודאות לגבי עתיד הפלח החשמלי בישראל ברבעונים הקרובים עדיין גדול מאוד. הבעיה הראשונה היא שחוקי המשחק השיווקיים בפלח ההזה עדיין לא התייצבו והתוצאה היא תהליך "הכחדה שיווקית", שאופייני לפלחים צעירים: שחקנים חדשים, מכל העולם, נכנסים כל העת לשוק הרכב המקומי עם דגמים בעלי יחס מחיר/טווח/מפרט מפתה. אלה נהנים מתנופת מכירות קצרה ואז נתקלים במתחרה חדש עם יחס הרבה יותר אטרקטיבי שמשנה את חוקי המשחק. המתחרה החדש מחייב את השחקנים האחרים לחשב מסלול מחדש בכל הנוגע לתמחור ומלאים ולעיתים מאיים לדחוק אותם החוצה מהשוק.

רק בחודשים האחרונים ראינו כיצד איוניק 5 החשמלי של יונדאי לקח לקוחות פוטנציאליים מטסלה, כיצד סקודה "אנייאק" שהגיעה אחריו לקחה לקוחות מיונדאי ואילו המותג "גיאומטרי" של היצרנית הסינית "GEELY", שנכנס רק החודש, לוקח לקוחות מכולם עם יחס טווח-מחיר-אבזור שובר שוק. לא מן הנמנע שבשניים-שלושה הרבעונים הבאים נראה שוב את תהליך ה"חד-גדיא" השיווקי הזה חוזר על עצמו שוב ושוב והמשמעות היא הימור עסקי.

המכשול השני הוא מחסור עולמי ברכב, וברכב חשמלי בפרט, שהופך חלק משמעותי מהתחרות בפלח הזה בישראל לתחרות "על הנייר" ולא בטבלאות המכירות. לקוח פרטי, שירצה להזמין כיום רכב חשמלי חדש בישראל, יצטרך להמתין כיום ברוב המקרים בין ארבעה לשישה חודשים ויותר וזה עוד טוב. יש מקומות בעולם, כמו ארצות-הברית ובריטניה למשל, שבהם זמן ההמתנה לדגמי מפתח מגיע לשלושה רבעונים. ואת הביקוש הגואה לאלפי כלי רכב חשמליים מוזלים לציי הרכב בארץ אין כרגע בכלל מי שיכול לספק.

אי הוודאות הזו מטילה צל כבד על היכולת של פלח הרכב החשמלי לממש בשנה הבאה את הפוטנציאל הטמון בו, ואפילו ההסתערות של טסלה, שכבשה השנה 70% מהפלח, כבר מתחילה להיתקל במחסומים קשים של אספקה. יתר על כן הנאמנות למותג בפלח הזה עדיין נמוכה בישראל וסביר להניח, שעיכובים מתמשכים באספקה ידחפו לקוחות פוטנציאליים רבים בחזרה לדגמי בנזין או לדגמים היברידיים.

בינתיים היבואנים סופגים את ההתייקרויות

רגישות למחיר הייתה ונשארה הגורם השיווקי החזק ביותר שמאפיין את לקוחות הרכב בישראל. רוכשי רכב רבים מוכנים להוציא 40-50 אלף דולר על רכב משפחתי בסיסי חדש אבל ישברו עסקה בגלל התייקרות של 3,000 שקל או אי קבלת הנחה ישירה או עקיפה. גם מקבלי רכב הליסינג הצמודים רגישים למחיר מכיוון שכל עלייה במחירי המחירון הרשמיים מתגלגלת ישירות למס שווי השימוש החודשי שלהם.

לפיכך, כאשר בוחנים את תנודות המחירים בעשור האחרון - תמיד כלפי מעלה כמובן - של דגמי ה"מיין-סטרים" מגלים יציבות יחסית. פה ושם ראינו קפיצות מחיר שנתיות שוליות בטווח של 3%-5% (כלפי מעלה כמובן) בשל שינויים במס הירוק ובשל השקת דורות חדשים של דגמים קיימים עם מפרט משודרג. אבל הגרף הכללי נותר יציב.

אולם, ברבעונים הקרובים עתידים מחירי הרכב בישראל לעמוד בפני לחצים כבדים להעלאה משמעותית של מחירים, שמערפלת מאוד את אופק החיזוי של השוק. חלק מהלחץ נובע מנטייה של היצרנים לנצל את המצב של היצע נמוך וביקוש גבוה, ששורר בשוק, ולהעלות מחירים על פי מיטב המסורת הקפיטליסטית.

מהמט"ח ועד הסחורות: לחץ לעליות מחירים

סיבה אחרת, אובייקטיבית יותר, היא עליית מחירי התשומות של ייצור הרכב ובעיקר חומרי גלם חיוניים, שהתייקרו מתחילת השנה בעשרות אחוזים, מחירי האנרגיה ומחירי התובלה הימית. לנוכח המצב הזה "היחס המיוחד" שקיבלו היבואנים בארץ הולך ומתפוגג והמלאים מוקצים לדילרים במדינות עשירות, שמוכנים לשלם יותר כדי לקבל רכב בזמן סביר. אם מוסיפים לכך את העלאת מס הקניה הצפויה בתחילת 2022 בפלחים עתירי ביקוש, כמו מכוניות היברידיות ופלאג-אין, קיים לחץ כבד לגלגל את ההעלאות למחיר לצרכן בשיעור משמעותי מאוד ברבעונים הקרובים.

הבלם היחיד שמונע או לפחות ממתן את זינוק המחירים בשיעור דו ספרתי בפלחים רבים הוא שער השקל החזק ביחס למטבעות היבוא ובעיקר הדולר, שירד בכמעט 7% בשנה החולפת והאירו, שירד בכמעט 11%. בישראל, שבה המיסוי הכבד על רכב משמש כמכפיל כוח לשערי החליפין, המשמעות היא "שכבת שומן" גדולה, שמאפשרת ליבואנים לספוג את הלחצים.

אבל כמובן, שלבנות אסטרטגיה שיווקית ארוכת טווח על בסיס שערי מטבע, שגם מומחים מסכימים שאינם רציונליים, היא לא מהלך חכם. ואפילו עם שערי המטבע הנמוכים יוותרו, סכר המחיר עדיין עלול להיפרץ אם חוסר האיזון בין הביקוש להיצע יחריף ומחירי התשומות ימשיכו לזנק. הדוגמה הטובה ביותר לתהליך הזה היא טסלה, היצרן היחיד שפועל בישראל ללא תיווך של דילר, שמאז שנכנסה לארץ ברבעון הראשון השנה ייקרה את המחיר של טסלה 3 הבסיסית בכמעט 12% למרות התחזקות השקל. בקיצור, כל תחזית לרבעונים הקרובים היא ודאית כמו משחק רולטה בקזינו.

עוד כתבות

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר