גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תוכנית "פגוש יהודי" תנסה להתמודד עם העלייה באנטישמיות בגרמניה

תוכנית חדשה רוצה להילחם בסטראוטיפים ע"י הזמנת גרמנים להיפגש עם יהודים

צלבי קרס / צילום: אבי מועלם
צלבי קרס / צילום: אבי מועלם

סאנה קיסיליס וקרינה מארקביין ישבו בחזית כיתת לימוד, מוקפות ב־24 מבוגרים צעירים שישבו מולן בחצי גורן. עבור רבים מהצעירים, שתי הנשים האלה היו היהודיות הראשונות שאי־פעם פגשו.

"כשאתה שומע את המילה 'יהודי' בגרמניה, אנשים רבים חושבים על השואה", אמרה קיסיליס אחרי הפגישה במוזיאון הנמצא בבניין בברלין שפעם שימש כבית כנסת. "הפרויקט שלנו מיועד לתת ליהודים פנים".

כמעט 80 שנה אחרי השואה, קיסיליס ומארקביין הן חלק מתנועה המנסה לעשות נורמליזציה ליהודים בגרמניה. הן קוראות ליוזמה שלהן "פגוש יהודי".

התוכנית, שנוסדה בשנה שעברה, שולחת זוגות מתנדבים יהודים לשוחח עם קבוצות של גויים - כיתות בבתי הספר, קבוצות כדורגל, סטאז'רים של משרד החוץ.

המטרה היא לעזור למלא מה שיהודים רבים בגרמניה רואים כפער: בעוד שבבתי הספר מלמדים על השואה בהרחבה, יהודים החיים היום אומרים שהם לא מרגישים שהחברה בגרמניה מקבלת אותם עד הסוף. רבים אומרים שסוג כזה של זיכרון, המבוסס במידה רבה על העבר, לא עוזר לטפל בחששות שלהם בהווה.

"הגרמנים מאוד רוצים להניח את המשקל הכבד הזה על כתפיהם, במובן ההכרה בכך ש'יש לנו הכתם הזה בהיסטוריה שלנו'", אמרה קיסיליס, בת 27. "אבל כל דבר הקשור ביהודים מתמקד בזה, במקום להתמודד עם הבעיות שקיימות כיום".

האוכלוסייה היהודית בגרמניה נותרה עד כדי כך קטנה - כ־120 אלף איש, בערך רבע מכמות היהודים שהיו במדינה לפני מלחמת העולם השנייה ופחות מ־0.2% מאוכלוסיית גרמניה כולה - שגרמנים רבים מעולם לא פגשו יהודי, או לא יודעים אם פגשו.

כשכמות התקריות האנטישמיות נמצאת בעלייה, המועצה המרכזית של היהודים בגרמניה עזרה להשיק את פרויקט "פגוש יהודי", כדי להביא את הציבור להכיר בקהילה הקטנה של המדינה, שעל אף גודלה הקטן נמצאת במגמת גידול. 

כ-44% מהיהודים הצעירים באירופה חוו הטרדה אנטישמית

המשטרה הגרמנית דיווחה על יותר תקריות אנטישמיות ב־2020 מאשר בכל שנה מאז שהחלו לרשום את כמות המקרים ב־2001, ההתפתחות האחרונה במגמה שהחלה ב־2015 ברחבי אירופה.

גברים צעירים הצועקים "חירות לפלסטין" היכו באכזריות גבר יהודי בן 60 בברלין לפני חודשיים. ביום כיפור לפני שנתיים, פעיל מהימין הקיצוני ירה למוות בשני אנשים בעיר האלה לאחר שניסה ונכשל לפרוץ לבית כנסת. התקפות קטנות יותר כמו הטרדה מילולית קורות בתכיפות גבוהה ברחבי המדינה.

בחודש שעבר, המועצה האירופית הוציאה את תוכנית הפעולה הראשונה שלה אי־פעם למלחמה באנטישמיות, והזהירה מעלייה גדולה באנטישמיות בזמן מגפת הקורונה.

לארתור פרידלר, יהודי בן 21, העלייה באנטישמיות לא מגיעה בהפתעה. כ־44% מהיהודים הצעירים באירופה חוו הטרדה בעלת אופי אנטישמי, על־פי מחקר מ־2019 שערכה הסוכנות האירופאית לזכויות בסיסיות.

פרידלר גדל בהמבורג ונתקל באנטישמיות אגבית בסביבתו כל הזמן. חבר של חבר פעם אמר לו שיהודים מנהלים את העולם, מליצה אנטישמית מוכרת. בני נוער שלא ידעו שהוא באמת יהודי לעתים היו אומרים לו "יא יהודי" כעלבון. הוא חושש להציג את מוצאו הדתי בציבור, ולרוב הכיפה שלו נשארת בכיסו.

פרידלר החל להתנדב לתוכנית "פגוש יהודי" מתוך תקווה שכך יעזור לפוגג סטראוטיפים על הדת היהודית. בפגישות הוא חובש את הכיפה. מארגני הקבוצה לעתים מחברים בין יהודים דתיים לחילוניים, בתקווה להראות את הגיוון הקיים בחוויה היהודית המודרנית.

"אתה נכנס לכיתות, ובשביל רוב האנשים אתה היהודי הראשון שהם פוגשים, ואולי האחרון", אמר. "הם רואים שאנחנו צופים בליגת האלופות בכדורגל והולכים לקולנוע. הם חושבים, 'הוא לא כל כך שונה מאיתנו'. זו המשימה שלי". 

לא מחוברים לשואה ברמה האישית

תוכנית המועצה האירופית למלחמה נגד האנטישמיות כוללת מחקר לזכר של השואה וזכרה כאחד מעמודי התווך. בגרמניה כבר יש בסיס נרחב לזכר השואה, ושיעורים על התקופה האפלה הזו מתחילים לעתים קרובות כבר בחטיבת הביניים.

אבל הגישות לשואה משתנות, אמר יוזף שוסטר, נשיא המועצה המרכזית של יהודי גרמניה: "לאנשים צעירים יש גישה כזו, למשל, 'מה הקשר של השואה אליי?'"

השינוי הוא בחלקו דמוגרפי: נכון ל־2019, כ־39% מהילדים מתחת לגיל 18 בגרמניה הם מהגרים מדור ראשון או שני, שמשפחותיהם הגיעו למדינה זמן רב אחרי מלחמת העולם השנייה.

גם אנשים צעירים יותר שהם ממוצא גרמני לא תמיד מרגישים מחוברים לשואה ברמה האישית כמו הוריהם, שההורים שלהם חיו את המלחמה ולא פעם גם שירתו בצבא הנאצי. מחקר של הליגה נגד השמצה מ־2019 גילה כי 42% מהגרמנים חושבים שהיהודים מדברים על השואה יותר מדי.

יירג הנינגר, מדען חקר העצבים מברלין בן 40 שאינו יהודי, אמר שחשוב לזכור את השואה, אבל הוסיף שנמאס לו מהדרך בה מלמדים אותה בבתי הספר בגרמניה. "חוזרים שוב ושוב על המאפיינים הבסיסיים של השואה", אמר. הוא גם אמר שהוא נמנע משימוש במילה "יהודי". "למה בכלל להזכיר את זה?" אמר. "אף אחד מהחברים שלי מישראל לא עושה עניין מזה שהוא יהודי".

דליה גרינפלד, עוזרת מנהל ענייני אירופה בלידה נגד השמצה, אומרת שההססנות לדון בחיים היהודיים נפוצה בגרמניה. "אם אדם יהודי מעלה לשיח את עובדת היותו יהודי, לעתים קרובות מאוד יש מן רגע כזה של אי־נעימות, ואף אחד לא יודע מה לעשות", אמרה.

היא אמרה שמערכת החינוך צריכה למצוא דרכים להראות את הרלבנטיות של השואה לימינו, אבל הגרמנים צריכים גם ללמוד על החיים היהודיים בהקשרים אחרים שלא מתמקדים באנטישמיות או בסכסוך בין ישראל לפלסטינים.

יהודים נכחו באזור שהיום הוא מדינת גרמניה לפחות 1,700 שנים, ראשית תחת שליטת האימפריה הרומית, לפני או סביב התקופה בה שבטים גרמאניים החלו להמיר את דתם מעבודת אלילים לנצרות. במהלך מאות השנים, היהודים בגרמניה הותירו את חותמם על המדע, הפוליטיקה והאמנויות, החל בפיזיקאי אלברט איינשטיין וכלה בפוליטיקאי האמריקאי הנרי קיסינג'ר והמלחין ההוליוודי הנס צימר.

ועדיין, "אף אחד בגרמניה לא יודע כלום על החיים הרגילים של היהודים, על התרבות היהודית", אמרה גרינפלד.

כאן מנסה ארגון "פגוש יהודי" להיכנס לתמונה. 

"את בן אדם נורמלי כמונו" 

כשהפגישה במרכז היהודי החלה, מרקביין, בת 18 וסטודנטית שנה א' באוניברסיטה, הזמינה את אנשי הקבוצה לשאול אותה הכול. "אין שאלות אסורות", אמרה. הסטודנטים שאלו אותה על שמירת כשרות, על השוויון בין המינים ועל רמת האבטחה בבתי הכנסת.

בשביל קוסובר קרסניקי, בן 20 מקוסובו שעבר לגרמניה מוקדם יותר השנה, מרקביין וקסיליס היו היהודיות הראשונות שפגש מימיו. הוא אמר שהיה בהלם כששמע שעדיין מתקיפים בתי כנסת באירופה במאה ה־21, והוסיף כי היה רוצה ליצור קשרים עם הקהילה היהודית בהמבורג, שם הוא גר.

למרות שההיקף של העבודה של ארגון "פגוש יהודי" קטן, מרקביין אמרה שהמפגש פנים אל פנים הוא רב־עוצמה. "הרבה אנשים חושבים שיהודים הם תמיד גברים מבוגרים דתיים שחובשים מגבעות שחורות", אמרה מרקביין, יהודייה חילונית שהוריה היגרו מאוקראינה. "אני תמיד שמחה לאחר שיש לנו סדנה, והם שואלים, 'למה את כאן? את בן אדם נורמלי כמונו'. ואני עונה להם: 'כן, זו הנקודה'".

עוד כתבות

חן אמסלם ודביר בנדק בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: עופר חג'יוב

מזרחי טפחות משקיע את התקציב הגדול ביותר, ומתברג במקום השני בזכירות

הפרסומת הזכורה ביותר זה השבוע השלישי שייכת לבנק לאומי, עם גל תורן והשיר "יש מוצ"ש" - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הופעה קצרה של אירנה בקמפיין קטן ורזה מספיקה לשופרסל כדי להתברג בדירוג ולזכות באהדה

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים / איורים: גיל ג'יבלי

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים

הממשלה פרסמה את יעדיה השנתיים לשנת 2024, אך הפירוט הארוך כולל אינספור דוגמאות להתחמקות מהצגת יעדים קודמים, שינויי מתודולוגיה חשודים, מניפולציות במספרים או תוכניות לא ריאליות

פרופ' יוסי מטיאס / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל יוסי מטיאס עובר לתפקיד בכיר בגוגל העולמית

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל ב-18 השנים האחרונות, פרופ' יוסי מטיאס, צפוי לעבור לעמק הסיליקון ולנהל מארה"ב את פעילות המחקר של גוגל העולמית

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית

עילית רז, טרבור מילטון ואליזבת הולמס / צילומים: AP - Lawrence Neumeister, Jeff Chiu, Brittainy Newman, איל יצהר

תעשיית הטק מגייסת את הבינה המלאכותית למאבק בהונאות משקיעים

בשנים החולפות נרשמו מקרי הונאה רבים בהייטק, בהם יזמים גייסו כספים ממשקיעים, ללא בדיקת נאותות מספקת ● במטרה לצמצם את ההונאות הבאות, חברות רותמות כיום כלי בינה מלאכותית לשלל אוטמציות בהתנהלות החברה ● במקביל, גורמים בענף חוששים מההשלכות

איל וולדמן / צילום: פרטי

איל וולדמן מגלה: "עברו עליי ימים כואבים וקשים מאוד"

"אני כל הזמן חושב מה דניאל הייתה עושה, איך זה היה אם היא הייתה פה עכשיו", מספר איל וולדמן על בתו דניאל שנרצחה בנובה. מאיפה הוא שואב כוח? ● פרויקט מיוחד 

טיל בליסטי שנורה מאיראן בשבת ונפל בים המלח / צילום: N12

הממשלה נדרשת להחלטה לא פופולרית - הבלגה היא הדבר הנכון

ארה"ב שבה ומדגישה שהיא לא תהיה שותפה למהלך התקפי ישראלי נגד איראן, הגם שלישראל שמורה הזכות לפעול, ושארה"ב אף שתמשיך לסייע לה בהגנה ● אפשר לפעול. השאלה היא אם זה הדבר הנכון לעשות ● מבקרים יגידו שההמלצה להבליג היא חזרה על הטעויות שהובילו ל-7 באוקטובר, ולא כך ● הנסיבות השתנו מאז לטובה ולרעה ● דעה

חנות Hַ&O kids בקניון עזריאלי מודיעין / צילום: יח''צ

רשת H&O משיקה תת־רשת חדשה לאופנת ילדים, עם כ־20 סניפים

הרשת תאגד את המותגים האמריקאים Carters ,Oshkosh ו־Skip Hop ואת מותג הבית H&O Kid, ותציע אופנת ילדים מניו בורן ועד גיל 12 ● הקבוצה מתכננת לפתוח כ־20 חנויות בקונספט החדש, בעיקר בקניונים ובמרכזי קניות

פרויקט מתחם אילת של אאורה ברמת השרון / הדמיה: 3dvision ltd טרי די ויז'ן בע''מ

פינוי בינוי: אאורה שילמה היטל חריג עבור הדיירים לעיריית רמת השרון והם נדרשים להחזיר לה את הכסף

פרויקט הפינוי בינוי של אאורה במתחם אילת בשכונת מורשה, נבנה בשני שלבים ויכלול בסופו של דבר 687 יח"ד בשישה מגדלים עם שטחי מסחר ● כדי לא לעכב את הפרויקט וקבלת היתר הבנייה, החברה שילמה לפני כארבע שנים את התשלום וכעת מבקשת את הכסף ששולם בחזרה מהדיירים

מודעה המציגה נשק איראני ברחוב בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

שאלות ותשובות: איך בוצעה התקיפה באיראן ומה היה היעד?

מהבסיס הצבאי שהותקף בוצעו במוצ״ש שיגורים לעבר ישראל ● איך ככל הנראה בוצעה התקיפה ומה יקרה עכשיו? ● וגם: התגובה בשווקים והקפיצה במחיר הנפט

רונית אשל, לירון ישראלי ושי כהן, בשיחה עם גלית חתן, גלובס / צילום: כדיה לוי

המומחים שקוראים: יש להגדיר יעדי ייצור בחקלאות כדי להפחית את התלות ביבוא

במסגרת כנס ביטחון המזון של גלובס ותנובה, התקיים פאנל מומחים בנושא פתרונות הביטחון התזונתי הלאומי ● "אנחנו חייבים גם לתמוך בייצור מקומי בצורה הרבה יותר משמעותית, לרבות תמיכה ישירה בחקלאים ובתעשיינים", קרא שי כהן, מנהל החדשנות של תנובה

פיצוחים / צילום: תמר מצפי

הגרעינים של חממה בדרך החוצה מהבורסה - מי ייכנס במקומם?

חברת חממה סחר קיבלה הצעה להוצאת פעילותה מהבורסה והכנסת פעילות נדל"ן במקומה ● בעקבות מלחמת חרבות ברזל לחברה חובות בהיקף של 1.6 מיליון שקל מתושבים מרצועת עזה

מטה s&p בניו יורק / צילום: valeriy eydlin

חברת S&P הורידה את דירוג האשראי של ישראל: "המלחמה תימשך כל 2024"

בהודעה שלא מן המניין, הורידה החברה את הדירוג של ישראל מרמה של AA- ל-A+ ● התחזית להמשך נותרה "שלילית", כך שבחברה מאותתים שבעתיד הדירוג עשוי להיפגע שוב ● "רואים עלייה נוספת בסיכונים הגיאו-פוליטיים"

רשא חולי, מנכ''לית חברת הביומד מדיפלסט / צילום: יונתן בלום

המנכ"לית שנוסעת 5 שעות ביום כדי להגיע לעבודה: "חיה באוטו"

רשא חולי, מנכ"לית חברת הביומד מדיפלסט, תמיד ידעה שהיא רוצה לנהל מפעל ייצור ● היום היא אחת המנכ"ליות הערביות היחידות בישראל, ובכל יום נוסעת חמש שעות למשרד ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

בית חולים חדש ייבנה בבאר שבע / אילוסטרציה: Shutterstock

בית חולים ראשון בבעלות הקופות הקטנות: לאומית ומאוחדת יפעילו את בית החולים בבאר שבע

בית החולים שיבא יהיה שותף של הקופות בהקמת בית החולים ● הלו"ז להשקה מוערך בלפחות 8-6 שנים ותקציב ההקמה בלפחות מיליארד שקל ● בשבועות הקרובים צפויה להתקבל החלטת ממשלה התומכת בהחלטת משרדי הבריאות והאוצר שהתקבלה היום

בנק ישראל מכר 8 מיליארד דולר, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר מזנק לשיא של חמישה חודשים. אלה הסיבות

המתיחות הביטחונית בין ישראל לאיראן לצד התחזקות הדולר בעולם הובילה לתיסוף חד מול השקל ● שער הדולר-שקל נסחר ברמה של כ-3.8 שקלים, שיא של חמישה חודשים

סם אלטמן / צילום: כדיה לוי

המיזם החדש של סם אלטמן במפרציות ואיך יכול להיות שישראל נותרה בחוץ

הדיווחים על ביקוריו של מנכ"ל OpenAI באיחוד האמירויות ובסעודיה נמשכים, ולפי הערכות המטרה היא הקמת תשתיות לפיתוח שבבי בינה מלאכותית ● ישראל לא חלק מהתוכניות, אבל בענף לא דואגים: "אם אלטמן יחפש את ההון האנושי, ישראל עשויה להיות חלק מהתמונה"

עומר אלפרן, מנהל השקעות ושותף בחברת רובי קפיטל / צילום: דין אהרוני רולנד

"עד עכשיו יזמי נדל"ן לא יצאו עם פרויקטים שכבר מוכנים, מכאן נראה מבול"

חברת המימון החוץ־בנקאי רובי קפיטל משיקה קרן השקעות שנייה, במטרה לגייס חצי מיליארד שקל לפחות ● עומר אלפרן, מנהל השקעות ראשי ושותף בחברה: "בקרוב הרבה מאוד יזמים בתחום ההתחדשות העירונית יוציאו הרבה מאוד פרויקטים לשוק"

כבר לפני חודשיים: איראן תירגלה שיגור טילים בליסטיים נגד בסיס פלמחים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: התרגיל הצבאי של איראן שהתקיים כבר לפני חודשיים, איראן מצליחה לשבור את האמברגו על הנפט וגוגל פיטרה עובדים שמחו נגד ישראל במשרדים בניו יורק ● כותרות העיתונים בעולם 

נטפליקס / צילום: Shutterstock, Vantage_DS

נטפליקס עקפה את הציפיות; המניה יורדת במסחר המאוחר

ענקית הסטרימינג דיווחה על הכנסות של 9.37 מיליארד דולר לעומת צפי של 9.28 מיליארד דולר ● הרווח זינק ב-86%, לעומת צפי לעלייה של 56% ● החברה הוסיפה כ-9.3 מיליון מנויים ברבעון, ב-80% יותר מהצפי ● למרות התוצאות המדהימות, התחזית המאכזבת של החברה מפילה את המניה במסחר המאוחר