גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה לא עבד בזילו? האלגוריתם לקביעת שווי נכסים פגע בהימור הגדול שלה

החברה בנתה את צמיחתה העתידית על עסק של קניית ומכירת בתים בצורה דיגיטלית, אבל לא הצליחה לכוונן את האלגוריתם שלה באופן מדויק מספיק

בית שזילו מוכרת באילינוי / צילום: Shutterstock
בית שזילו מוכרת באילינוי / צילום: Shutterstock

כשמנהלים בכירים בקבוצת זילו (Zillow Group) בחנו את רווחיה של החברה לפני כמה חודשים, באביב, הם זיהו בעיה: חברת הנדל"ן הרוויחה יותר מדי כסף. זילו, שזכתה למעמד בולט בזכות המודעות המקוונות שלה, הימרה על העתיד שלה בעזרת יוזמה לקנייה ומכירה של בתים המכונה Zillow Offers, שנועדה לרכוש דירות, לעשות בהן שיפוצים קטנים ולמכור אותן במהירות.

ברבעון הראשון הרווחים ממכירות הבתים היו גבוהים כפליים מהצפוי, נמסר מהחברה.

זילו ציפתה להרוויח כסף בעיקר מהעמלות ומשירותים כמו ביטוח - ולא מהפרש המחיר בין מחיר הקנייה למחיר המכירה. האלגוריתם של החברה, שאמור היה לחזות את מחירי הבתים, ככל הנראה לא הבין את השוק. זילו פיגרה גם ביעדים שלה לרכישת דירות.
מאוחר יותר הודתה החברה כי כשהגיע הקיץ, היא כבר התמודדה עם בעיה הפוכה: היא שילמה יותר מדי על הבתים, וקנתה יותר מדי מהם, בדיוק כשעליית המחירים החלה להאט.

החודש, זילו הודתה בכישלון שמהווה את אחת הנסיגות הגדולות ביותר של תאגיד אמריקאי. החברה אמרה שתסגור את Zillow Offers, הקו העסקי שהיה אחראי לרוב ההכנסות שלה אבל לא הביא לה שום רווח; תקצץ כ-2,000 משרות, שהן רבע מכוח האדם; ותרשום הפסדים של יותר מחצי מיליארד דולר על השווי של הבתים שעדיין בבעלותה.

 

שווי השוק של החברה, שהגיע לשיא של 48.35 מיליארד דולר בפברואר, עומד כעת על 16 מיליארד דולר.

ענף הנדל"ן עבר טרנספורמציה טכנולוגית, אבל זילו הגיעה לכמה מגבולות הטכנולוגיה בתחום שעדיין חזקים בו ההיקשרות האמוציונלית, טעם אישי וגורמים לא מוחשיים אחרים. יש עובדים בחברה, בהווה ובעבר, שאומרים שהשגיאות שעשתה החברה החמירו את המצב.

בעיות כוח אדם ומגבלות בשרשרת האספקה

ניתוח בעזרת מחשב הפך למרכיב שגרתי בשוקי המניות ואגרות החוב, אבל קנייה ומכירה של בתי מגורים הם עניין אחר, ומורכב יותר. שוק המקרקעין עדיין שונה מאוד בין עיר לעיר, אזור לאזור ועל פי סוג הנכס, כאשר מגוון גורמים אסתטיים, חברתיים ואחרים נשקלים בהחלטות קניית הבתים של אמריקאים.

זילו גם משכה יותר מדי את העובדים בזמן שניסתה להדביק חברות מתחרות והתעלמה מחששות פנימיים שהיא משלמת על הבתים יותר מדי, כך אומרים עובדים כיום ובעבר. החברה פעלה בשוק דיור חסר תקדים, כשההשלכות של המגפה עזרו להניע את הפריחה החזקה ביותר בדיור מזה דור. כמו כן סבלה זילו מבעיות של כוח אדם ושל שרשראות אספקה שהאטו את יכולתה לחדש את הבתים במהירות. זו הייתה נקודת השבירה לעסק שמנהלים בכירים פעם חשבו שייצר 20 מיליארד דולר בהכנסות שנתיות.

"שיעור השגיאה שראינו היה הרבה יותר תנודתי ממה שחשבנו שאפשרי בכלל", אמר המנכ"ל ריץ’ ברטון לבעלי המניות החודש. "וזה גורם לנו להיראות הרבה יותר כמו סוחרי דירות ממונפים מאשר כמו חברה עושת שוק כפי ששאפנו להיות".

"המורכבות מקשה על חיזוי מחירי הבתים"

שתי החברות הגדולות העוסקות בשדרוג ומכירת בתים, Opendoor Technologies ו-Offerpad Solutions, התייחסו לכישלון של זילו במשיכת כתפיים. ב-Opendoor אמרו שהמודל שלה נועד להגיב לשינויים במחירי הבתים, כולל שינויים בין העונות. ב-Offerpad מתגאים ברשתות המקומיות שמספקות לחברה נתונים עדכניים על השווקים השונים ברחבי המדינה. שתי החברות דיווחו על הכנסות שיא ברבעון השלישי, אם כי שתיהן דיווחו בשורת הנטו על הפסד.

סם צ’נדן, דיקן מכון שאק לנדל"ן באוניברסיטת ניו יורק, אמר שהמורכבות של שוק הדיור מקשה על חיזוי מחירי בתים חודשים רבים מראש. יש גורמים המשפיעים על שוויים של בתים שקשה ללכוד באלגוריתם. "המערכת עשויה להבין שיש שלושה חדרי שינה, אבל האם היא יכולה לתפוש אם הם ממוקמים בצורה הגיונית בבית?" אמר.

זילו ממשיכה להפעיל את העסק המסורתי שלה, מכירת פרסומות ולידים למתווכי נדל"ן דרך האתר שלה. ניוז קורפ, החברה שהיא בעלת המוציא לאור של הוול סטריט ג’ורנל דאו ג’ונס, היא גם בעלת חברת המקרקעין Move Inc, המתחרה בזילו.

זילו הצטרפה לתחום הקנייה והמכירה הדיגיטלי של בתים, המכונה iBuying, ב-2018 עם השקת Zillow Offers. הרעיון הבסיסי היה פשוט למדי. זילו תפעיל אלגוריתם שיחזה מה יהיה שוויו של בית בעוד כמה חודשים, ותציע לבעלי הבית סכום שייתן לו רווח קטן יחד עם עלות השיפוצים. מוכרי בתים יכולים ליהנות מהצעה כמעט מידית, במזומן, ולהוציא מהמשוואה מתווכים, עלות פרסום ואת הטרחה שבלהראות את הנכס לקונים. זילו התכוונה לעשות רווח של כ-2%, כך שמוכרי הבתים לא ירגישו מרומים, בעיה שעשויה להרחיק מוכרים עתידיים.

המודל העסקי נשען על ההנחה שהאלגוריתם של זילו, שהוזן על ידי מאגר המידע של החברה, יהיה מסוגל לחזות את מחירי הבתים בדיוק רב.

החברה העסיקה צבא של יותר מ־100 אנליסטים

זילו הצליחה להגיע להישגים מסוימים בתחום זה עם Zestimate, חישוב המעריך את שוויו של כל בית במדינה. ה-Zestimate היה בהתחלה לא אמין לעתים קרובות, אבל החברה אמרה שבשנים האחרונות ההערכות שלה לבתים בשוק היו מדויקות ברמה של טעות מקסימלית של 2%.

על מנת לעקוף את האתגר של התחשבות בשיקולים אסתטיים, הודיעה זילו ב-2019 ששילבה ניתוח צילומים לתמחור בתים, כולל גורמים כמו אור טבעי, איכות הגימורים הפנימיים ומראה הבתים מהרחוב.

החברה העסיקה צבא של יותר מ-100 אנליסטים המתמחים בתמחור על מנת לבדוק שוב ושוב את הנתונים שהוציא האלגוריתם על ידי בדיקת עסקאות בנות השוואה, כך אמרו עובדים בחברה היום ובעבר. זה הקטין את הסיכון שתשלם על נכסים יותר מדי, אבל גם הקשה לקדם מכירות של בתים רבים במהירות ובזול.

עלייה לא צפויה במחירי הבתים והמכירות בזמן המגפה הקשתה לחזות את השוק. קונים החלו לתת עדיפות לא שגרתית למרחב ולמיקום הבתים.

"השינוי בהעדפות הקונים קשה מאוד ליישום במודל של למידת מכונה", אמר דייב מייר, סגן נשיא לנושאי מידע וניתוח ב-BiggerPockets, אתר השקעות בנדל"ן.

באביב, בערך בזמן שזילו החלה לחשוש ממידת הדיוק של האלגוריתם, מנהלי החברה קיימו פגישה שהמתח שלהם ניכר בה, כך אומר אחד האנשים שנכח בה.

9,680 בתים ברבעון השלישי

הנתונים של הרבעון הראשון החלו להגיע והיה ברור שעל אף שהחברה עושה הרבה יותר כסף ממה שציפתה, היא הייתה על המסלול להחמיץ באופן משמעותי את היעד השנתי שלה למספר הבתים שרצתה לרכוש. מה שחמור מזה, היא פיגרה אחרי המתחרה העיקרית שלה, Opendoor.

"מדובר בדגל אדום", אמר במפגש המקוון ג’ושוע סוויפט, סגן נשיא בכיר ב-Zillow Offers, על פי שני אנשים שנכחו במפגש. סוויפט סירב להגיב דרך החברה.

זילו בנתה תוכנית להאיץ את הקצב ואת נפח רכישת הבתים, וכינתה את המאמץ "פרויקט קטשופ" - שם שהעובדים הבינו שהוא משחק מילים על משימתו להדביק (catch up) את Opendoor. בזילו תכננו לקנות יותר בתים על ידי כך שיוציאו יותר כסף, ושיציעו מחירים שהם הרבה יותר גבוהים ממה שהאלגוריתם והאנליסטים חשבו שהוא שוויים בשוק, כך אמרו אנשים המכירים את הנושא.

ברבעון השני קנתה Zillow Offers יותר מ-3,800 בתים - יותר מכפליים מהמספר שרכשה ברבעון שלפניו. ברבעון השלישי, רכשה 9,680 בתים. החברה קנתה כל כך הרבה נכסים שהעובדים החלו לפגר בסגירת העסקאות והשיפוצים, כך אומרים אנשים המכירים את הנושא.

החברה התקשתה למצוא קבלנים וחומרי שיפוצים בתוך מחסור נרחב יותר בכוח עבודה ומלאי. המשמעות הייתה שזילו הסתכנה בכך שתחזיק את הבתים זמן רב יותר, מה שעלול להוסיף לעלויות הביטוח שלהם וחובות אחרים. המשמעות הייתה גם שהרבה נכסים שנקנו בקיץ כנראה יהיו חייבים להימכר בחורף, כששוק הדיור לרוב חלש יותר.
אנשי החברה החלו לדאוג שהיא משלמת יותר מדי. אנליסטים שתפקידם היה לאשר את מחירי הבתים גילו שלעתים התעלמו מהמלצותיהם, בגלל שהחברה שינתה את כללי המערכת באופן שהקפיץ את המחירים שהאנליסטים הציעו כראויים.

התוספות האלה למחיר היו מקודדות במערכות של החברה, כולל תוספת שנקראה "שכבת תמחור כוללת" שיכלה להוסיף עד 7%, ונועדו להעלות את המחירים המוצעים כדי לעודד מוכרי בתים להסכים לסגור עסקה.

כמה עובדים בזילו התלוננו על התמחור בערוצי Slack של החברה ובפגישות, אבל חששותיהם לא זכו להתייחסות.

ניתוח של מכירות בתים שעשה מייק דלפרטה, אסטרטג טכנולוגיית נדל"ן באוניברסיטת קולורדו בבולדר, הראה שהמחיר החציוני ששילמה זילו על בתים בפניקס - אחד השווקים החזקים ביותר לקניות מקוונות - עלה מ-351 אלף דולר במאי ל-475 אלף דולר בספטמבר. בתקופה זו, המתחרות שלה החלו להקטין את נפח הרכישות והתמחור, אבל זילו עדיין שילמה 65 אלף דולר יותר ממחיר הבית החציוני, על פי הניתוח של דלפרטה.
בצד של המכירות, ניתוח מאוקטובר של מאות רישומים של זילו ברחבי ארה"ב שערכה KeyBanc Capital Markets מצא ששני שלישים מהבתים היו בשוק במחירים נמוכים ממה שזילו שילמה עליהם, ושההנחה הממוצעת עליהם עמדה על 4.5%.

בסתיו כבר אמר המנכ"ל שהחברה ציפתה שתצטרך למכור את הבתים שלה בהפסד של 5%-7%, לעומת רווח של כ-6% ברבעון השני. באמצע אוקטובר, זילו עצרה את רכישות הבתים העתידיות להמשך השנה. בנובמבר סגרה את שירות Zillow Offers.

"הבנו שהמשך הצמיחה מסוכן ותנודתי מדי"

במכתב לבעלי מניות ובשיחה איתם, הציגו המנהלים את תפיסתם בנוגע למה שהשתבש. ברטון הודה שהאלגוריתם של החברה כשל בחיזוי מדויק של התנודות במחירי הבתים, כלפי מעלה וכלפי מטה. אם תמשיך החברה לרכוש בתים, היא תצטרך להתמודד עם תקופות לא צפויות אחרות בשוק. כבר השנה, כששוק הדיור מתקרר רק מעט, זילו רשמה לנכסיה שווי נמוך יותר בעד 7%. בחברה גדולה, שעשויים להיות לה פי שלושה או ארבעה יותר נכסים מזילו, יכול להיות צעד קטלני לשווי החברה.

זילו לא הצליחה לעודד מספיק אנשים למכור לה את בתיהם מלכתחילה. רק 10% מהאנשים שביקשו מזילו הצעה ובסוף מכרו את בתיהם לזילו, כך אמר ברטון בשיחה.

"הבנו שהמשך הגדלת קנה המידה של Zillow Offers מסוכן מדי ותנודתי מדי לרווחים ולתפעול, נותן החזרים קטנים מדי אם מחזיקים בהם כנכסים ומצומצם מכדי לשרת את לקוחותינו", אמר ברטון לבעלי המניות.

ישנם אנליסטים שצופים שזילו תתחיל לבנות קו עסקי חדש שיחליף את Zillow Offers, כמו למשל להקים חברה שתהיה power buyer, חברה העוזרת לרוכשי דירות להציע הצעות מזומן ועוזרת להם במימון הרכישה.

בשבוע שעבר הכריזה זילו על עסקה למכור 2,000 בתים שנותרו לה ל-Pretium Partners, חברת השקעות מניו יורק שמתכננת להשתמש בנכסים כבתים להשכרה. זה מותיר בידי זילו עוד אלפי דירות למכור.

אחד מהם הוא בית עם ארבעה חדרי שינה בווינטר ספרינגס, פלורידה, שזילו רכשה ביולי מבני הזוג קארין וג’ורג’ דורסט. כשהתכוננו להציע את הבית למכירה בקיץ, כמה סוכני נדל"ן מקומיים המליצו להם לתמחר אותו ב-440 אלף דולר, אבל אמרו שניתן למכור אותו ביותר.

זילו הציעה מעט יותר מ-450 אלף דולר, אמרה דורסט, וגבתה על המכירה עמלה של 0.1% - הרבה פחות מ-5% שאחד הסוכנים שהיא דיברה איתם נוהג לדרוש. "אנחנו מרוצים מאוד שמכרנו לזילו", אמרה.

זילו אולי פחות מרוצה. כעת מוצע הבית ב־467,500 דולר. המחיר שלו הורד כבר שלוש פעמים.

בהכנת הכתבה השתתפו ג'ים אוברמן ואליזה צ'ו

עוד כתבות

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

אוהלי המחאה הפרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Caitlin Ochs

הקמפוסים בארה"ב רותחים, ובישראל חוששים מגל חרמות

ההפגנות האנטישמיות והאנטי־ציוניות ברחבי הקמפוסים בארה"ב, ובראשן בקולומביה, הגיעו לשיא עם סגירת שערי האוניברסיטה שבלב מנהטן, וכבר עכשיו הן זולגות מעבר למדשאות והופכות לגל חרמות לא מוצהר על חוקרים ישראלים ● "הממשלה צריכה להתעורר לפני שייווצר פה נזק בלתי הפיך", אומרת פרופ' מלאת שמיר, סגנית נשיא אוניברסיטת ת"א לבינלאומיות

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

השופט בדימוס איתן אורנשטיין, לשעבר נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

אורנשטיין דחה בקשה להתפטר מבוררות המיליונים גרטנר-גרטלר

המיליארדר דן גרטלר ביקש לפסול את השופט בדימוס איתן אורנשטיין מתיק הבוררות בסכסוך עם האחים גרטנר, בנימוק שאורנשטיין סבור כי גרטלר הוא זה שעומד מאחורי חשיפת השיחות שלו עם יו"ר לשכת עוה"ד לשעבר אפי נוה, מהן עולה חשש ליחסי "תן וקח" בין השניים • אורנשטיין, שכבר כתב את פסק הבוררות, דחה את הבקשה

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

מפגינים בארה''ב בעקבות החקיקה נגד טיקטוק / צילום: Reuters, Lenin Nolly

ארה"ב נוקטת צעד דרמטי נגד טיקטוק. אלו המשמעויות

ארה"ב מציבה אולטימטום לאפליקציה החברתית הסינית: להימכר לקונים שיזכו לאישורה - או להפסיק לפעול במדינה ● האם מדינות נוספות יצטרפו לארה"ב, וכיצד תושפע הפעילות בישראל?

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה"ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

הפגנה פרו פלסטינית באוני' קולומביה, ניו יורק / צילום: ap, Yuki Iwamura

״אוניברסיטת קולומביה נכנסה ללחץ, הקמפוס נראה כמו בסיס צבאי סגור״

השיעורים בקולומביה שבניו יורק הופסקו עד הודעה חדשה בשל מחאות פרו-פלסטיניות ● סטודנטים יהודים קיבלו המלצה שלא להגיע למקום, ונמנעה כניסתו של פרופ' שי דוידאי לקמפוס ● עומר לובטון-גרנות מבית הספר למדיניות ציבורית: "האוניברסיטה נכנסה ללחץ. הכול מגודר, שוטרים מסביב, כל השערים נעולים, בריקדות, עשרות ניידות ומסוקים באוויר"

עו''ד דוד ליבאי / צילום: תמר מצפי

הלך לעולמו שר המשפטים לשעבר דוד ליבאי

ליבאי כיהן כשר המשפטים בכנסת ה-13 בממשלת רבין מטעם מפלגת העבודה ● בתפקידו כשר המשפטים דאג, בין השאר, לחקיקת רפורמה בדיני המעצרים והחיפושים ולחקיקתו של חוק הסנגוריה הציבורית ● היה שותף לחקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק