גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בין הפיזי לדיגיטלי: החסמים המרכזיים של המטא-וורס בעידן הנוכחי

כדי שנוכל להגיע לחוויה שמרגישה אמיתית לחלוטין במטא-וורס נדרשת לא מעט התקדמות ברמה הטכנולוגית והחברתית, ונדרש גם שיתוף-פעולה בין כל שחקניות הטק הגדולות – שמשקיעות בכך תקציבי ענק ● המהפכה הבאה של האינטרנט, כתבה רביעית ואחרונה בסדרה

המטא–וורס בעידן הנוכחי / איור: Shutterstock
המטא–וורס בעידן הנוכחי / איור: Shutterstock

במסגרת מורה הנבוכים למטא-וורס שפרסמנו בחודש האחרון בסדרת כתבות, הסברנו במה בעצם מדובר, מה החששות והיתרונות שנלווים להקמה של עולם דיגיטלי-פיזי כזה, ומיהן השחקניות המובילות במרוץ נכון להיום. לסיכום, הפעם נדון בחסמים השונים שעומדים בינינו לבין המטא-וורס.

מטא-וורס זה לא רק פייסבוק: כשהעולם האמיתי יתערבב עם העולם הווירטואלי 
היום שבו ילדים יפסיקו לחכות לצלצול כדי לברוח מהכיתה
המרוץ לעולם החדש: מי החברות שיובילו את כניסת המטא-וורס לחיינו?  

חסם 1: עולם החומרה

נכון להיום, הטכנולוגיות השונות בתחום ה-VR (מציאות מדומה) נמצאות ברמה יחסית מתקדמת. משקפי VR איכותיות כמו אוקולוס קווסט 2 של מטא (לשעבר פייסבוק) מגיעות לרזולוציות גבוהות, חוויה טובה ומחיר נגיש (יחסית) של 300 דולר. זה אומנם שיפור משמעותי מהמקום שבו היינו לפני חמש שנים ויותר, אבל רחוק מהמקום שאנחנו צריכים להיות בו על מנת שהמטא-וורס יהפוך להיות גדול כמו שאנחנו מדמיינים אותו.

מבחינת קצב הריענון של המשקפיים - כלומר, כמות הפעמים שהתמונה מתעדכנת פר שנייה: קצב גבוה נותן חוויה חלקה, וקצב נמוך נותן חוויה לא חלקה וריצודים - אנחנו במצב די טוב. על מנת לייצר חוויה זורמת ללא ריצודים, יש צורך במשקפיים עם קצב ריענון של מינימום 120, וחלק גדול מהמשקפיים כבר שם.

מבחינת מפתח העדשה, ברוב המשקפיים אנחנו עומדים על 90-100 מעלות. במשקפיים יקרים יותר (כמו Pimax לדוגמה) אנחנו עומדים על 150 ואפילו קצת יותר, אבל זה עדיין לא שכיח ועדיין לא מפתח עדשה של 200-210 מעלות (המפתח הרגיל של ראייה אנושית). הגברת קצב הריענון והגדלת מפתח העדשה יאפשרו למשתמשים במשקפי VR להרגיש שהם צופים במציאות ולא בעולם וירטואלי, וינטרלו אלמנטים כמו תחושת סחרחורת או כאבי עיניים.

בנוסף לקצב הריענון ומפתח העדשה, ישנן כמובן יכולות העיבוד שצריכות להשתפר. נניח שנצליח להעביר כמות מידע מספקת, באיכות מצוינת, במפתח ראייה מקסימלי ובקצב ריענון גבוה - בקצה צריך להיות מעבד מספיק חזק במשקפיים עצמן שיידע לקבל את המידע, לעבד אותו ולהציג לנו את התמונה. וכל זה במשקפיים כמה שיותר זולות, קטנות ועם סוללה שמחזיקה הרבה זמן.

היום פלטפורמות וירטואליות כמו פורטנייט או רובלוקס מתקשות להתמודד עם זה, גם בהינתן מכשירים חזקים יחסית. הדרך שלהן להתמודד היא באמצעות "טריקים" כמו בניית המשחק באופן שבו יחסית מעט שחקנים ישחקו אחד נגד השני (זו הסיבה האמיתית שבפורטנייט באטל רויאל לדוגמה יש 100 שחקנים בסיבוב, ולא 1,000 או 10,000) או באמצעות פריסה של השחקנים על שטח גדול במשחק עם מרחק גדול בין השחקנים (זו הסיבה שבפורטנייט השחקנים נפרסים על מפה גדולה מאוד).

מה עוד יש לעשות? כמובן, להקטין עוד את המשקפיים עצמן, לשפר את חיי הסוללה, לשדרג את איכות השמע, להקטין את המשקל ועוד - אבל אלו שדרוגים רציפים שכמעט תמיד נרצה לעשות במוצרים אלקטרוניים.

חשוב לציין שעל מנת להגיע לחוויה שבאמת "מרגישה אמיתית", לא די בכך שהראייה תהיה כמה שיותר קרובה למציאות, אלא נדרשים חושים נוספים שיפעלו בזמן שהמשתמש נמצא ב-VR. את הראייה והשמיעה אנחנו פותרים עם המשקפיים, אבל מה לגבי המישוש? יש מספר פרויקטים שמנסים לייצר כפפה הפטית, שתאפשר למשתמשים להניע את הידיים של האווטאר שלהם בצורה חלקה, וגם תאפשר "להרגיש" במציאות דברים שבהם האווטאר שלנו נוגע במרחב הווירטואלי. הפיתוחים האלו כנראה לא יושמשו בחודשים הקרובים, אבל הם "על האש".

החושים הבאים שנותרו לנו הם הריח והטעם. טרם נתקלתי בפרויקטים משמעותיים שמנסים לשלב חוויה של הרחה או טעימה שמשתלבים עם VR, אבל הנחת היסוד היא שחושי המישוש, השמיעה והראייה יספקו חוויה כמעט מציאותית לחלוטין ובכל מקרה - אני בטוח שברבות השנים יימצא פתרון גם לטעם ולריח.

לצערי, בצד של ה-AR המצב פחות מתקדם. בכל מה שקשור ליכולות AR "להמונים" עשינו כברת דרך בשנים האחרונות, ובחלק לא מבוטל מהסמארטפונים (בפרט אייפונים) יש היום יכולות AR מתקדמות יחסית, כנ"ל בטאבלטים. יחד עם זאת, תעבור עוד שנה ואולי אפילו יותר עד שנראה משקפי AR או מכשיר לביש אחר באיכות גבוהה ופריסה רחבה.

ההערכה שלי היא שהבשורה בגזרה הזו תגיע מאפל, ככל הנראה בדמות משקפי AR משולבות עם VR, אבל מי יודע? אולי ההברקה ב-AR תגיע דווקא ממוצר לביש שהוא לא משקפיים. תחשבו איזה מטורף זה היה אם מישהו היה משלב יכולת AR ב-Airpods?

חסם 2: רשת התקשורת

המטא-וורס מתבסס על התשתיות של האינטרנט כפי שאנחנו מכירים אותן כיום - כבלים תת ימיים, סיבים, ראוטרים, אנטנות תקשורת, 5G וכן הלאה. ולכן, על מנת שנוכל ליהנות ממנו באמת, האינטרנט יצטרך גם הוא להשתפר משמעותית במספר אלמנטים.

האלמנט הראשון הוא רוחב פס, כלומר כמות המידע שניתן להעביר על גבי הרשת. נכון להיום הכמות הזו מוגבלת ביחס למה שצריך כדי להעביר מידע איכותי מצד לצד בהיקפים שהמטא-וורס ידרוש מאיתנו. לדוגמה, אם אני ב-Workrooms של מטא, ואני רוצה לראות את שאר העובדים (את האווטארים שלהם) שאיתי בחדר ישיבות הווירטואלי, אז מטא תצטרך להעביר למשקפי האוקולוס שלי דאטה סופר איכותי ורציף, לא רק של הפרצוף של מי שמדבר איתי אלא של כל החדר בכל רגע נתון, כי אני רוצה לשמוע ולראות כל מי שמדבר, זז וכל דבר אחר שקורה - אחרת זה לא ירגיש אמיתי.

זה נכון כמובן גם ליישומים אחרים כמו משחקים, הופעות או כל יישום אחר שאפשר לדמיין. אם, לדוגמה, הלכנו להופעה ב-VR, אז אנחנו נראה את כל הקהל. אם מישהו 50 שורות מלפנינו קפץ לבמה, כל המשתתפים צריכים לראות את זה. זה אומר שכולם צריכים לקבל את כל המידע למשקפיים שלהם באופן רציף, וזה המון דאטה - הרבה יותר ממה שהאינטרנט יודע להעביר במבנה הנוכחי שלו.

היום פלטפורמות כמו פורטנייט ואחרות לא עושות את זה - בכל רגע נתון כל אחד רואה רק את הסביבה הקרובה שלו באמת וגם זה מאוד מוגבל, כי סט התנועות שיש בפורטנייט הוא מוגבל. כך גם בנוגע לרמת הפירוט שמשתמשים אחרים רואים לרחוק - כל אלו יצטרכו להשתפר בדרך למטא-וורס המלא.

להתמודדות עם בעיית רוחב הפס יש מספר רב של פרויקטים שמנסים לספק מענה, אחד מהם הוא פריסה של לוויינים בגובה נמוך לשיפור תעבורת הרשת והנגשתה באיכות גבוהה גם למדינות נחשלות (כמו פרויקט Starlink של חברת ספייס X של אילון מאסק), אבל אנחנו עדיין רחוקים יחסית מפתרון מספק.

חסם נוסף מלבד רוחב הפס הוא זמן ההשהיה של המידע. יש מגבלות פיזיות לעובדה שהמידע נמצא רחוק מהמשתמש עצמו. המידע אומנם עובר מהר (במהירות האור), אבל זה עדיין לוקח זמן. לפעמים ישנה שהות של כמה מאות מילישניות בין הרגע שמשהו יוצא לכיוונך ועד הרגע שהוא אכן מגיע, אבל לעיתים זה גם יכול לקחת כמה שניות - תחשבו על כמות הפעמים שהייתם בפגישת זום שאחד הצדדים נתקע לכמה שניות.

אומנם בשיחת זום זה בדרך-כלל לא יהיה קריטי, אבל בהופעת לייב ב-VR, במשחק רב משתתפים או אפילו בדייט וירטואלי, לא בטוח שנהיה סבלניים כלפי דיליי שכזה. הבעיה נהיית אפילו חמורה יותר ככל שאנחנו הופכים את התקשורת הזו לגלובלית - אם בהופעה המדוברת ב-VR צופים אלף אנשים אבל כולם באזור צפון אירופה, יהיה קל יותר להעביר מאחד לשני מידע. אבל מטא-וורס אמיתי הוא גלובלי לגמרי, וזה אומר שבהופעה יהיו אנשים מכל קצוות תבל - מה שמן הסתם מסבך את בעיית השהיית המידע ומעמיק את הדיליים.

כמובן שאותן בעיות רלוונטיות גם למציאות רבודה, אולם שם הבעיה קטנה יותר, כי האלמנטים הווירטואליים "מתלבשים" על התמונה האמיתית, ולכן תעבורת המידע קטנה יחסית.

למותר לציין שיש ניסיונות שונים ומגוונים של חברות וחוקרים להתמודד עם הבעיות שציינתי, ועם בעיות כמו יציבות של הרשת והאבטחה שלה - אבל יש עוד עבודה לפנינו. זה לא אומר שהמטא-וורס לא יגיע, נהפוך הוא: אני משוכנע שהוא יגיע בצורה עוצמתית מאוד, אלא שהוא לא יגיע ב"בום" אלא כמו האינטרנט, כמו המובייל וכמו הרבה מהפכות אחרות, הוא יגיע בשלבים. חלקו כבר כאן, חלקו יגיע בעתיד הקרוב וחלקים נוספים בעתיד הרחוק יותר - זו אבולוציה.

חסם 3: האלמנטים במעטפת

מלבד הנסיבות האובייקטיביות שמעכבות את המטא-וורס, ישנם אתגרים שאינם בהכרח טכנולוגיים. האלמנט המשמעותי ביותר במטא-וורס הוא הרציפות והחיבוריות. כדי שהוא באמת יהיה חוויה שונה מהותית וטובה לאין שיעור מהאינטרנט, הוא מצריך תשתית שתאפשר למשתמשים לעבור בין פלטפורמות ולנוע בין תצורות צריכת תוכן שונות בצורה פשוטה ורציפה. וכדי שזה יקרה, אנחנו צריכים מערכות, סטנדרטיזציה ואקו סיסטם שלם.

היום האינטרנט יחסית בנוי בצורה הזו - אבל זו אינה ערובה שנצליח ליצור מציאות דומה גם במטא-וורס. למה? כי האינטרנט נבנה מראש כמערכת עם סטנדרטים ופרוטוקולים אחידים. כל התשתית שהאינטרנט מושתת עליה - מה-DNSים, דרך השרתים, ופרוטוקולים כמו TCP/IP ואחרים - אחידה ומקובלת על ידי כל השחקניות ברשת. יתרה מכך, יש גופים ומוסדות שמעדכנים את התקנות והפרוטוקולים הללו, ודואגים שהאינטרנט יתקדם בצורה מסונכרנת בין השחקניות השונות (חברות הטק הגדולות, כמובן, אבל גם כל אחד ואחת מאיתנו).

הבעיה היא שהמציאות של שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90 היא לא המציאות של היום. מי שהגדיר, אפיין ויישם את האינטרנט בזמנו לא היו חברות טק ענקיות אלא מדענים, חוקרים באקדמיה וצבא ארה"ב, גופים שהגיעו מנקודות אינטרס אחרות ומאג'נדה אחרת. לא בטוח שהיום אפשר לגרום לחברות הטק הגדולות והחזקות כל-כך (אפל, גוגל, מטא, אמזון, מיקרוסופט ואחרות) "להתיישר" לסטנדרטיזציה אחת, שתאפשר למטא-וורס להיות באמת רציף. אבל העדר רציפות כזו יפגע משמעותית בחוויה המטא-וורסית המלאה.

המשמעות של רציפות ומעבריות קשורה לנוכחות של משתמש במרחב הווירטואלי עם אווטאר אחד ובנק נכסים אחד. זכית בנקודות בפלטפורמה א'? הנקודות שלך יהיו זמינות למימוש בכל שאר הפלטפורמות. רכשת בגד וירטואלי בפלטפורמה ד'? תוכל להשתמש בו בכל שאר הפלטפורמות. החברים שלך, הזהויות שלך, ההיסטוריה שלך - הכול ינוע איתך מפלטפורמה לפלטפורמה לבחירתך.

זה כמובן דורש מערכות שיידעו להמיר את הנכסים, הדמויות, הקשרים והמידע מפלטפורמה לפלטפורמה, הסכמה על מנגנוני תשלום, התחשבנות, המרה, סטנדרטים לאופן שבו מתבצעות ההמרות הללו ועוד.

חסם 4: הצד החברתי-התנהגותי

על מנת שנגיע למטא-וורס המלא, יש גם לא מעט אלמנטים חברתיים שצריכים להיפתר. דבר ראשון: הבנה מצד ממשלות והנהגות כי עליהן להיערך למציאות החדשה עם תקנות, הנחיות וכללים ברורים. כלומר, לא כמו שקרה ב-30 השנים האחרונות עם פריחתו של האינטרנט, כשהמדינות היו עסוקות בדברים אחרים - בייחוד ארה"ב, שהייתה בסוג של אופוריה ולא השכילה לצפות את הסכנות שהאינטרנט הביא עמו, בנוסף כמובן לטוב הרב שהוא הביא, מביא ויביא לעולם.

אבל לא רק הממשלות מהוות חסם. גם אנחנו הצרכנים נצטרך לעבור לא מעט התאמות תפיסתיות כדי לאמץ לעומק את המטא-וורס. ילדים שנולדו בשנים האחרונות אל תוך האייפונים, הזומים והאוקולוסים כנראה יצליחו לאמץ את המציאות החדשה בקלות רבה, אבל לדורות מבוגרים יותר (כולל עבדכם הנאמן) תידרש תקופת התאקלמות לא מבוטלת.

לסיכום, אין לי ספק שהמטא-וורס הוא כבר עובדה מוגמרת, הטכנולוגיה מתקרבת לשם, ענקיות הטק משקיעות תקציבי ענק ויש נכונות צרכנית יחסית גבוהה. עם זאת, וכמו שסקרנו ממעוף הציפור בטור הזה, יש עוד כברת דרך לעבור. ההערכות בנוגע לסגירת כל הפערים שציינתי נעות בין 5 ל-15 שנים מהיום, תלוי את מי שואלים ולמה מתייחסים כנקודת ההגעה ליעד. 

הכותב הוא מנכ״ל mihi.market ויוצר קהילות digital. tech. business ו-Beyond the metaverse

עוד כתבות

מוכרי הדירות שמשנים את המחיר במהלך המו''מ / איור: גיל ג'יבלי

זו כבר תופעה: העסקה כמעט נחתמה, ואז המוכרים מודיעים - הדירה התייקרה במאות אלפי שקלים

הסחרור במחירים גורם למוכרי הדירות לנסות להעלות מחירים גם תוך כדי המשא-ומתן וגם אם כבר סגרו עם הקונים על סכום לעסקה ● איך זה נראה מהצד של הקונים, ומה אומר החוק

שמואל קצביאן, אסטרטג שווקים בחדר עסקאות דיסקונט / צילום: עזרא לוי

אל תבנו על עוד שנה של עליות: התחזית של הכלכלן הבכיר בדיסקונט

ב-2021 נהנו שוקי המניות מ"קוקטייל משכר" של התאוששות חזקה מהצפוי מהקורונה והמשך הזרמות כסף וריביות נמוכות של הבנקים המרכזיים ● אבל השנה צפויים המדדים להציג יציבות ואף ירידות, כי העלאות ריבית ומדיניות מצמצמת צפויות גם אם האינפלציה והצמיחה יורידו הילוך

אלי בז'רנו, מנכ''ל ומייסד בורסת הקריפטו Bit2C / צילום: ביטוסי בעמ

"כולם מסביב אמרו לי 'הביטקוין מת, אתה מבזבז את הזמן שלך'. אבל מי שצחק עלינו בעבר, היום רוצה להצטרף"

אלי בז'רנו, מנכ"ל ומייסד בורסת הקריפטו Bit2C, ראשון לציון ● בן 42, נשוי ואב לשלושה, מתגורר בחולון ● החברה מעסיקה 15 עובדים ● "כשהתחלנו הצעתי לעורך הדין שלנו לקחת שכר-טרחה בביטקוין. היום הוא אומר שאם היה מסכים, היום הוא לא היה צריך לעבוד יותר" ● גלובס שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז  

ח''כ אפרת רייטן / צילום: שלומי אמסלם

בשורה לעסקים? חוק ימי בידוד לעצמאים עבר בקריאה ראשונה

יו"ר ועדת העבודה והרווחה, ח"כ אפרת רייטן, מקיימת כבר מאחורי הקלעים שיחות עם שר האוצר אביגדור ליברמן ועם אגף תקציבים כדי להרחיב את התשלום עבור ימי הבידוד לימים נוספים וכן כדי להעלות את גובה התשלום

הנשיא ביידן והסגנית האריס באטלנטה, בשבוע שעבר / צילום: Associated Press, Patrick Semansky

מדמם פופולריות ומפסיד בכלכלה: השנה שג'ו ביידן היה מעדיף לשכוח

בימים האחרונים של שנתו הראשונה בבית הלבן, נשיא ארה"ב סופג סדרה מדהימה של מכות והשפלות, המקרבות את נשיאותו אל סוף האפקטיביות שלה ● פרשן אוהד מתאר את ביידן כנוסע "פול גז בניוטרל"; פרשן עוין קורא לקמלה האריס לתפוס יוזמה ● הגיע הזמן לעשות ריסטארט, אבל מאיפה ולאן ועם מי?

לשכת התעסוקה בת''א. להעניק אבטלה לתקופה מוגבלת / צילום: שירות תעסוקה

לפני השפעת האומיקרון: שיעור האבטלה בדצמבר 2021 ירד ל-4.1%

שיעור האבטלה הרחב בסיכום הרבעון הרביעי אשתקד: 6.5% - טוב יותר מהתחזיות של בנק ישראל לרבעון האחרון של 2021

פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

ירידות קלות בקריפטו, נעילה ירוקה בבורסות אירופה; יוניליוור צנחה 7%

דאקס עלה ב-0.3%, פוטסי הוסיף 0.9% וקאק התקדם 0.8% ● היום לא יתקיים מסחר בניו יורק לרגל יום מרטין לות'ר קינג ● יוניליוור צנחה לאחר שחברת הפארמה GSK דחתה את הצעתה לרכישת חטיבת הבריאות הצרכנית שלה בתמורה ל-50 מיליארד פאונד ● הכלכלה בסין התרחבה ב-8.1% בשנת 2021, לעומת צפי כלכלנים לצמיחה של 8.4%

אניית משא בנמל חיפה / צילום: Shutterstock

העומסים בדרך? ההסתדרות הכריזה על סכסוך עבודה בנמלי חיפה ואשדוד

הסיבה: כוונת המדינה לאפשר לנמל המפרץ ולנמל הדרום לפרוק גם אוניות מטען כללי, ולא רק אוניות מכולה כפי שלטענת ההסתדרות נקבע בין המדינה לוועדים ● ההסתדרות מאיימת להשבית את הנמלים החל מ-1 בפברואר

ניצן הורביץ / צילום: אורון בן חקון

הבידוד בישראל מתקצר ל-5 ימים. ומה קורה בעולם?

ראש הממשלה בנט ושר הבריאות הורוביץ החליטו לקצר את הבידוד למאומתים משבעה ימים לחמישה ● גם בעוד מדינות בעולם מקצרים את הבידוד, בגלל החשש למשק ולמערכות הבריאות

בוריס ג'ונסון / צילום: Reuters, EyePress News

"הסוף ל-BBC כפי שאנחנו מכירים אותו": אגרת הטלוויזיה בבריטניה תבוטל

ג'ונסון מנסה לצבור פופולריות? לפי ממשלת בריטניה, רשת השידור הציבורית BBC תבטל את אגרת הטלוויזיה עד 2027 ותיאלץ למצוא מקורות מימון אחרים שככל הנראה יהיו כרוכים ברפורמות כואבות מבחינתה ● התוכנית הממשלתית שהוכרזה כוללת הקפאה של האגרה בשנתיים הקרובות, מה שמהווה קיצוץ ריאלי בהוצאות בשל השפעות האינפלציה הגבוהה במדינה

בני גנץ נואם במליאה, הערב / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

למרות תמיכת רע"ם: חוק הגיוס נפל

54 בעד, 54 נגד: חוק הגיוס נפל בקריאה ראשונה, לאחר שח"כ ג'ידא רינאווי זועבי ממרצ הצביעה נגדו ונגד המשמעת הקואליציונית ● לפי החוק, יעודכנו יעדי הגיוס בקרב החברה החרדית ויוצב יעד עלייה שנתי והגדרת השלכות כלכליות במקרה של אי עמידה בו ● ביום רביעי הקרוב הקואליציה תניח את הצעת חוק הגיוס מחדש עם בקשה לפטור מחובת הנחה

נמל גואנגג'ואו בסין / צילום: Shutterstock, GuoZhongHua

מדיניות "אפס קורונה" של סין עלולה לערער בשנית את שרשרת האספקה העולמית

הפרעות בשרשרת האספקה מתמשכות עקב המדיניות הקשיחה של סין בנוגע לקורונה, כך עפ"י כלכלנית ממודי'ס ● לדבר יהיו "השלכות משמעותיות על האינפלציה וכן על החלטות הבנק המרכזי בחודשים הקרובים"

חווה סולארית / צילום: Shutterstock, abriendomundo

מגדל תיכנס כשותפה בפרויקטים של טראלייט בהשקעה של 460 מיליון ש'

טראלייט חתמה על מזכר הבנות עם מגדל ביטוח לשם כניסתה כשותפה בשני פרויקטים: תשקיע עד 270 מיליון שקל בפרויקט הסולארי "התענך1" בצפון הארץ ועד 190 מיליון שקל בפרויקט Dunmore בקנדה

תקרת הפטור על שכר הדירה עולה / צילום: Shutterstock

המס על שכר הדירה מתעדכן. מי ייהנה ומה המשמעות לשוכרים?

בתחילת חודש ינואר עלתה תקרת הפטור ממס למשכירי דירה ל-5,196 שקלים ● ההעלאה מאפשרת למשכירי הדירות להעלות את שכר הדירה בקלות יחסית בלי להסתבך בתשלום מס 

אבו דאבי / צילום: Reuters, Ahmed Jadallah

איחוד האמירויות: שלושה הרוגים במתקפה באבו דאבי

מדובר במתקפה של המורדים החות'ים מתימן, שפועלים בגיבוי איראני ● במתקפה נורו טילים על שדה התעופה של אבו דאבי וכן על מתקנים של תעשיית הדלק ● המתקפה מפתיעה מעט שכן חיילי האמירויות כבר לא משתתפים בלחימה נגד החות'ים בתימן וההערכה היא כי איראן משגרת מסר מאיים לכל מדינות האזור

מליאת הכנסת, 15.12 / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

אושרה הקמת ועדת משנה לנגישות עירונית בראשות חברת הכנסת שירלי פינטו

הוועדה תעסוק בהנגשה ובהצעות חוק בנושא הנגשה בכלל תחומי החיים לבעלי מוגבלויות ● מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2019 עולה כי 17% מהאוכלוסייה בישראל הם אנשים עם מוגבלויות

ניר שוורץ מעיד בבית המשפט / צילום: יוסי זמיר

משפט נתניהו: "אי-אפשר ללטף אדם בחדר החקירה על-מנת שייתן גרסה"

ברקע המגעים להסדר טיעון, התחדש היום משפטו של רה"מ לשעבר בנימין נתניהו, ועוה"ד בעז בן-צור וז'ק חן המשיכו בחקירתו של ניר שוורץ, חוקר המשטרה של עד המדינה ניר חפץ ● בין היתר אמר שוורץ בעדותו: "חקירה היא לא דבר נעים. אי אפשר לעשות את זה באמצעות ליטופים וחיבוקים" ● בהמשך עלה להעיד חוקר המשטרה יניב פלג, שחקר גם הוא את חפץ בזמנו

בית חולים איכילוב / צילום: Shutterstock

״מאושפזים שיש להם גם קורונה״: האם בגל הנוכחי יש דבר כזה?

איכילוב, שטוען לאובססיה של המדינה בטיפול בקורונה, מביא נתונים שתומכים בתחלואה קשה הרבה פחות בגל הנוכחי ● לפי הנתונים, מבין 86 חולי קורונה שמאושפזים, 19 הגיעו בשל קורונה שהסתבכה, והיתר מסיבות אחרות ● בבתי חולים אחרים התמונה קצת שונה: בשיבא, למשל, מאושפזים כ-120 חולי קורונה. כשני שליש מהם מאושפזים בגלל הנגיף, וכשליש מאושפזים בגלל סיבות אחרות

היכל המשפט בת''א. בסופו של דבר הוחלט על המשך מעצרו של הגבר / צילום: רובי קסטרו - וואלה חדשות

בעקבות חשיפת גלובס: כתב אישום חמור נגד הגבר שאיים לרצוח את בת זוגו לשעבר ושוחרר למעצר בית

כתב אישום חמור הוגש נגד גבר מהרצליה, שתקף את בת זוגו לשעבר ואיים עליה פעמים רבות ● הפרשה עלתה לכותרות לאחר שנחשף בגלובס כי בימ"ש השלום בת"א החליט לשחרר את הגבר למעצר בית - חרף איומים ברורים ברצח וחרף הפרת צו הרחקה ● כתב האישום מתאר איומים קשים וקיצוניים, ביניהם איום ברצח המתלוננת, בתה הקטינה ועורך הדין שמייצג אותה

אביחי מנדלבליט ובנימין נתניהו / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

המחיר האישי כבד, אבל הסדר הטיעון עם נתניהו נחוץ למדינת ישראל

האם הסדר הטיעון הנרקם טוב לבנימין נתניהו, ועד כמה הוא טוב ליועמ"ש אביחי מנדלבליט? ● איש לא ימחא למנדלבליט כפיים על ההסדר - לא אלה ששבו לכנותו "היועץ המשפחתי", ולא חסידי נתניהו שלעולם לא יסלחו לו על שלשיטתם הפיל והשפיל את ראש הממשלה שלהם ● אבל למדינת ישראל - ההסדר טוב, ואפילו מאוד