גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מהיום חוק הפיקדון חל גם על בקבוקים גדולים: איך זה יעבוד והחורים בהיערכות

מעתה, יוכלו הצרכנים להחזיר אל המרכולים בקבוקים גדולים עליהם שולמו דמי פיקדון, ולקבלם בחזרה ● אלא שאף שחלפה שנה שלמה מאז אישרה הכנסת את הרחבת החוק, יצרני מכלי המשקה עליהם חלה האחריות, אינם ערוכים ליישומו ● רק 33% מהבקבוקים נאספו ב-2019 דרך המחזוריות הרבות הפזורות בערים

פח מיחזור / צילום: איל יצהר
פח מיחזור / צילום: איל יצהר

לאחר שנה של דחייה, בה נדרשו היצרנים והקמעונאים להיערך בשטח, חוק הפיקדון על בקבוקי משקה גדולים נכנס היום (ד') לתוקפו. מעתה, יוכלו הצרכנים להחזיר אל המרכולים בקבוקים גדולים עליהם שולמו דמי פיקדון, ולקבלם בחזרה. למרות שחלפה שנה שלמה מאז אישרה הכנסת את הרחבת החוק, יצרני מכלי המשקה עליהם חלה האחריות, אינם ערוכים ליישום החוק. במרכולים ברחבי הארץ הוצבו רק 180 מכונות אוטומטיות לאיסוף הבקבוקים, במקום כ-3,000 הנדרשות ליישום החוק באופן מיטבי.

"היה כאן קרב מאוד מאוד רציני על כניסת החוק לתוקף", אומרת השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג. "לא הסכמנו לעשות שום שינוי בחוק שמשמעותו דחיית החוק. החוק נכנס היום לתוקף, באיחור של 20 שנה. חוסר המוכנות בשטח, היא תוצאה של המאבק נגד החוק. זה יסתדר עם הזמן. המשמעות של החוק היא שהיצרנים צריכים לקחת אחריות על הפסולת שהם מייצרים, ולגרום לשינוי ההתנהגות בצד הצרכן להצליח".

במרכולים כבר נמכרים בקבוקים המסומנים כחייבים בפיקדון, בגובה 30 אגורות. אך במשרד להגנת הסביבה מאפשרים ליצרנים לסיים את המלאים הקיימים בשוק, כך שבקבוקים רבים ימכרו בתקופה הקרובה ללא פיקדון, ולכן יצטרכו הצרכנים להבחין בין הבקבוקים השונים, שכן לא יקבלו דמי פיקדון על בקבוקים שאינם מסומנים.

איך זה הולך לעבוד?

ראשית, שימו לב שנכון לעכשיו על חלק מהבקבוקים יש פיקדון ועל חלק לא. המשמעות: לפני שאתם באים לדרוש את כספיכם חזרה, עליכם לוודא כי אתם אכן זכאים לו. עד מתי הבלבול הזה צפוי להימשך? כנראה מספר חודשים, עד אשר יסתיימו המלאים הקיימים. גובה הפיקדון המוטל על בקבוקים גדולים זהה לפחיות ולבקבוקים קטנים ועומד על 30 אגורות ליחידה.

בשל מחסור גדול במכונות אוטומטיות בשטח וחוסר נגישות במידע לגבי מיקומן - יאלצו הצרכנים להשיב את בקבוקי המשקה הגדולים למרכולים באופן ידני, במרבית המוקדים בארץ. רשתות השיווק והמרכולים יקבלו מכלי משקה ריקים מסומנים כחייבים בפיקדון בלבד, וישיבו דמי פיקדון עבור 50 מכלי משקה לאדם ביום לכל היותר. בית עסק חייב להחזיר את דמי הפיקדון במזומן.

אילו צרכנים אינם מעוניינים בהשבת דמי הפיקדון, הם יוכלו להשתמש בפחי המיחזור הפזורים בערים. בהדרגה, יפונו המיחזוריות המוצבות ברחובות הערים מהשטח, וחלק מהרשויות אף החלו לפנותן מהמרחב הציבורי. בתקופה הקרובה, יוכלו האזרחים להשליך את מכלי המשקה הגדולים אל המיחזוריות, כאשר פתרון נוסף הנגיש בפריסה רחבה בערים, הם הפחים הכתומים המיועדים לפסולת אריזות. אריזות פלסטיק כגון אקונומיקה, שמפו ומרככי כביסה יושלכו מעתה אף הם לפחים כתומים לפסולת אריזות.

אכיפה סבלנית תחילה 

בשלב הראשון, לתקופת ביניים, ינקוט המשרד להגנת הסביבה ב"אכיפה סבלנית" כלפי הרשתות שיפרו את החוק, אך ביכולתו של המשרד להטיל קנסות על רשתות שיווק שלא יסכימו לאסוף מכלי משקה מהציבור. אזרחים הנתקלים במקרה שבו מסרבים להשיב להם את כספי הפיקדון, יכולים לפנות למוקד הטלפוני של המועצה הישראלית לצרכנות (03-5100190) ולדווח על כך. המוקד פעיל רק בשעות המוקדמות של היום - מ-9:00 בבוקר ועד 15:00.

בארגון הסביבה "אדם, טבע ודין" מותחים ביקורת על חוסר ההיערכות בשטח. לדברי עו"ד מירב עבאדי,""ההיערכות המרכזית לחוק הייתה צריכה להיות של הקמעונאים שעליהם מוטלת על פי חוק החובה לשמש כתשתית להחזרת הבקבוקים. הציפייה המרכזית מהם היתה להצטייד במכונות אוטומטיות שיאפשרו החזרה קלה ומהירה של הבקבוקים, כפי שקורה בכל מקום בעולם שבו יש חוק פיקדון. יתכן שהעדר ההיערכות שלהם נבע מתקווה שהחוק יתעכב, אך כעת משזה לא קרה, חובה על המשרד להגנת הסביבה לנקוט בכל אמצעי האכיפה העומדים לרשותו על מנת שלא יהיה מצב שהמרכולים ורשתות השיווק ממסמסים את החוק ומכבידים על החזרת הבקבוקים. אכיפה הדוקה כזו תביא, כך אנחנו מעריכים, להשלמת ההצטיידות במכונות האוטומטיות".

חוק הפיקדון הורחב לבקבוקי משקה גדולים, בעקבות אי-עמידתן של יצרניות ויבואניות המשקאות ביעדי האיסוף שנקבעו בחוק בשנת 2016. לכן, החליטה השרה להגנת הסביבה דאז, גילה גמליאל, להרחיב את החוק, למרות התנגדות היצרנים, היבואנים והקמעונאים. למרות שלמשרד להגנת הסביבה עמדה האפשרות להכניס את החוק לתוקף בתוך חודשיים, לאור בקשת היצרנים, נדחתה החלת החוק בשנה. ואולם, גם המשרד להגנת הסביבה התמהמה בהיערכות ליישום החוק, ובשטח - הצרכנים עשויים להתקל במערך מסורבל.

חלקם של הבקבוקים הגדולים הוא 38% מסך מספר המכלים הנמכרים בישראל, אך הם מהווים 77% מסך משקל הפלסטיק הנמכר בבקבוקי משקה. לכן, הם מהווים מטרד הולך וגובר על מערכי איסוף הפסולת, ועל הסביבה. למרות שברחבי הערים פזורות מיחזוריות (כלובי בקבוקים) אליהן יכול הציבור להשליך את הבקבוקים המשומשים, כיום מרבית הבקבוקים מחולצים דווקא מהפח הירוק בתחנות מיון הפסולת. לפי המשרד להגנת הסביבה, נכון לשנת 2019, רק 33% מהבקבוקים שנאספו, מקורם ב-23 אלף המחזוריות הפזורות ברחבי הארץ. מרבית הבקבוקים - 60%, חולצו בתחנות מעבר הפסולת מהפחים הירוקים, ואילו 7% מקורם בפח הכתום.

הרחבת החוק עשויה לחסוך לציבור כ-60 מיליון שקל בשנה

לכן, הרחבת החוק עשויה להגדיל את שיעורי מיחזור הפלסטיק, לצמצם את השלכת הפסולת במרחב הציבורי ואף לחסוך לציבור באופן ישיר קרוב ל-60 מיליון שקל בשנה, כך לפי המשרד להגנת הסביבה. אך בארגון "אדם טבע ודין", מדגישים שכדי לתמרץ את החברות המזהמות לאסוף את בקבוקיהן, "יש "חשיבות גדולה לפרסום נוהל מתוקן על ידי המשרד להגנת הסביבה שלפיו חילוץ בקבוקים מתחנות המעבר - כלומר מפחי האשפה של כולנו - לא תחשב כעמידה ביעדים. הודעה כזו תגרום להגברת המאמצים לאיסוף הבקבוקים מידי הצרכנים ישירות ולא אחרי שהם נזרקו לפח". כדאי לציין כי באיסוף מתחנות המעבר הפיקדון לא מוחזר לצרכן, ונותר בידיהן של היצרניות.

בתקופתה של גמליאל, החליט המשרד להגנת הסביבה לממן מכונות אוטומטיות לאיסוף הבקבוקים בפריפריה, בין היתר בבתי ספר ובמוסדות ציבור - במוקדים בהם הסבירות להצבת מכונות איסוף על ידי הקמעונאיות נמוכה בשל הכדאיות הנמוכה, ובהשקעה של 100 מיליון שקלים. ואולם, המשרד להגנת הסביבה לא קידם את הצעד הזה בתקופתה של זנדברג, מתוך כוונה לבדוק כיצד נערך השוק לטפל בפסולת ממנה מרוויחות חברות המשקאות, ולא לספק בשלב הראשון פתרונות על חשבון הקופה הציבורית.

גמליאל האשימה לאחרונה את זנדברג בחוסר ההיערכות של המשרד להגנת הסביבה תחתיה ליישום החוק בחצי השנה האחרונה. לדבריה, "לחברות המשקאות המזהמות יש אינטרס שלא יוצבו מכונות אוטומטיות במרחב הציבורי. המכונות הללו ינגישו לציבור הרחב את פעולת המיחזור, ויותר אזרחים יוכלו לקבל בחזרה את דמי הפיקדון מחברות המשקאות. הצבת 1,500 מכונות אוטומטיות שתקצבתי לבתי הספר, למתנ״סים ולמרחב הציבורי, יכלה למנוע את החוסר המשווע הקיים עם החלת החוק".

למרות שהרחבת חוק הפיקדון מסיימת עיוות רב שנים כאשר בניגוד לנהוג בעולם, בישראל הוטל פיקדון רק על בקבוקי משקה קטנים בשל פשרה פוליטית, מומחים לקיימות מזכירים הבוקר כי מיחזור אף הוא כרוך בזיהום סביבתי רב, וכי האופציה הסביבתית היחידה היא להימנע מרכישה של מוצרי פלסטיק חד פעמיים ככל הניתן.

"לשימוש בבקבוקי פלסטיק מחיר סביבתי-בריאותי כבד"

לדברי פרופ' עדי וולפסון, מומחה לקיימות מהמכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון, "אחרי הכל צריך לזכור שמיחזור הוא פתרון קצה, ואנחנו צריכים לשאוף להפחתה במקור, שהיא הכי זולה, הכי פשוטה והכי ידידותית לסביבה. כלומר, להימנע מרכישה של בקבוקי פלסטיק ככל הניתן. יחד עם זאת, אם כבר דורשים מהציבור לאסוף ולמחזר את הבקבוקים, צריך לדרוש אחריות יצרן מורחבת, לא רק באיסוף הבקבוקים ועמידה ביעדים מיחזור, אלא גם בסגירת המעגל ושימוש בפלסטיק ממוחזר כחומר גלם לייצור הבקבוקים הבאים. כלכלה מעגלית שכזו תבטיח הפחתה בייצור ובצריכה של פלסטיק בתולי, על כל ההשלכות הסביבתיות שלהם. כיום, היצרניות בקושי משתמשות בעצמן בפלסטיק ממוחזר, וללא מעורבות של הרגולטור, ספק אם נראה שינוי משמעותי בעניין".

פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, מדגיש כי שימוש בבקבוקי פלסטיק חד פעמיים מניע את משבר האקלים, וגורר השלכות אקולוגיות ובריאותיות כבדות. פלסטיק שנותר לזהם את הסביבה או נקבר במטמנות פסולת, אינו מתכלה לעולם. עשרות עד מאות שנים לאחר השימוש בו, הוא מתפרק לחלקיקים קטנים המכונים מיקרופלסטיק, נותר בטבע ואף חודר למזון ולמי השתיה של בני האדם.

לפי לוין, "לשימוש בבקבוקי פלסטיק מחיר סביבתי-בריאותי כבד. בקבוקי הפלסטיק הם חלק מתעשיית הנפט והדלקים שתורמת למשבר האקלים, לאובדן המגוון הביולוגי, ולמחלות המאיימות על בריאות הציבור. תוצרי הפלסטיק של הבקבוקים אינם נעלמים אלא מוצאים דרכם לגוף האדם ובעלי חיים אחרים, תוך גרימת נזק. הנגשת מי שתיה מהברז במרחב הציבורי והגברת השימוש בהם תתרום משמעותית לבריאות הציבור והסביבה".

עוד כתבות

אלי בז'רנו, מנכ''ל ומייסד בורסת הקריפטו Bit2C / צילום: ביטוסי בעמ

"כולם מסביב אמרו לי 'הביטקוין מת, אתה מבזבז את הזמן שלך'. אבל מי שצחק עלינו בעבר, היום רוצה להצטרף"

אלי בז'רנו, מנכ"ל ומייסד בורסת הקריפטו Bit2C, ראשון לציון ● בן 42, נשוי ואב לשלושה, מתגורר בחולון ● החברה מעסיקה 15 עובדים ● "כשהתחלנו הצעתי לעורך הדין שלנו לקחת שכר-טרחה בביטקוין. היום הוא אומר שאם היה מסכים, היום הוא לא היה צריך לעבוד יותר" ● גלובס שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז  

ניר שוורץ מעיד בבית המשפט / צילום: יוסי זמיר

משפט נתניהו: "אי-אפשר ללטף אדם בחדר החקירה על-מנת שייתן גרסה"

ברקע המגעים להסדר טיעון, התחדש היום משפטו של רה"מ לשעבר בנימין נתניהו, ועוה"ד בעז בן-צור וז'ק חן המשיכו בחקירתו של ניר שוורץ, חוקר המשטרה של עד המדינה ניר חפץ ● בין היתר אמר שוורץ בעדותו: "חקירה היא לא דבר נעים. אי אפשר לעשות את זה באמצעות ליטופים וחיבוקים" ● בהמשך עלה להעיד חוקר המשטרה יניב פלג, שחקר גם הוא את חפץ בזמנו

אביחי מנדלבליט ובנימין נתניהו / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

המחיר האישי כבד, אבל הסדר הטיעון עם נתניהו נחוץ למדינת ישראל

האם הסדר הטיעון הנרקם טוב לבנימין נתניהו, ועד כמה הוא טוב ליועמ"ש אביחי מנדלבליט? ● איש לא ימחא למנדלבליט כפיים על ההסדר - לא אלה ששבו לכנותו "היועץ המשפחתי", ולא חסידי נתניהו שלעולם לא יסלחו לו על שלשיטתם הפיל והשפיל את ראש הממשלה שלהם ● אבל למדינת ישראל - ההסדר טוב, ואפילו מאוד

אייל מליס, מנכ''ל קבוצת תנובה / צילום: רפי קוץ

תנובה שוכרת את שירותי חברת הלובינג של פורשות פוליסי

חברת תנובה (בשר) הצטרפה בסוף השבוע האחרון כלקוחה לחברת "נהלה ייעוץ ואסטרטגיה", שהקימו פורשות פוליסי עידית שבתאי סידיס, עדן קנובסקי ודפנה פביאן. תנובה הייתה מיוצגת על ידי פוליסי עד שהחברה נסגרה בדצמבר האחרון ● חברת שמיר אופטיקה חתמה על מיזם משותף עם מעבדת האופטיקה השבדית אופטילקס (Optileks) ● אירועים ומינויים

אביר קארה, ימינה / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

האם החוב הנוכחי של המדינה גדול יותר מזה שהיה לה ב-2008?

איך נדע אם הקורונה פגעה בכלכלת ישראל יותר ממשבר האשראי? נשווה לשנים הנכונות ● המשרוקית של גלובס

היכל המשפט בת''א. בסופו של דבר הוחלט על המשך מעצרו של הגבר / צילום: רובי קסטרו - וואלה חדשות

בעקבות חשיפת גלובס: כתב אישום חמור נגד הגבר שאיים לרצוח את בת זוגו לשעבר ושוחרר למעצר בית

כתב אישום חמור הוגש נגד גבר מהרצליה, שתקף את בת זוגו לשעבר ואיים עליה פעמים רבות ● הפרשה עלתה לכותרות לאחר שנחשף בגלובס כי בימ"ש השלום בת"א החליט לשחרר את הגבר למעצר בית - חרף איומים ברורים ברצח וחרף הפרת צו הרחקה ● כתב האישום מתאר איומים קשים וקיצוניים, ביניהם איום ברצח המתלוננת, בתה הקטינה ועורך הדין שמייצג אותה

נמל גואנגג'ואו בסין / צילום: Shutterstock, GuoZhongHua

מדיניות "אפס קורונה" של סין עלולה לערער בשנית את שרשרת האספקה העולמית

הפרעות בשרשרת האספקה מתמשכות עקב המדיניות הקשיחה של סין בנוגע לקורונה, כך עפ"י כלכלנית ממודי'ס ● לדבר יהיו "השלכות משמעותיות על האינפלציה וכן על החלטות הבנק המרכזי בחודשים הקרובים"

אבי ניסנקורן / צילום: תמר מצפי

דיון ראשון בכנסת על מצוקת העסקים בגל האומיקרון: "ענף המלונאות בקריסה"

ועדת העבודה והרווחה וועדת הכלכלה ערכו יחד דיון בנושא הפיצויים לבעלי העסקים בשל ההגבלות שהוטלו על המשק עקב התפרצות האומיקרון ● נשיא התאחדות המלונות בישראל, אבי ניסנקורן: "אנחנו לקראת גל פיטורים מאסיבי"

שמואל קצביאן, אסטרטג שווקים בחדר עסקאות דיסקונט / צילום: עזרא לוי

אל תבנו על עוד שנה של עליות: התחזית של הכלכלן הבכיר בדיסקונט

ב-2021 נהנו שוקי המניות מ"קוקטייל משכר" של התאוששות חזקה מהצפוי מהקורונה והמשך הזרמות כסף וריביות נמוכות של הבנקים המרכזיים ● אבל השנה צפויים המדדים להציג יציבות ואף ירידות, כי העלאות ריבית ומדיניות מצמצמת צפויות גם אם האינפלציה והצמיחה יורידו הילוך

חווה סולארית / צילום: Shutterstock, abriendomundo

מגדל תיכנס כשותפה בפרויקטים של טראלייט בהשקעה של 460 מיליון ש'

טראלייט חתמה על מזכר הבנות עם מגדל ביטוח לשם כניסתה כשותפה בשני פרויקטים: תשקיע עד 270 מיליון שקל בפרויקט הסולארי "התענך1" בצפון הארץ ועד 190 מיליון שקל בפרויקט Dunmore בקנדה

פרופ' אש, פרופ' לוין, פרופ' בליצר, פרופ' גמזו, פרופ' מטות, פרופ' רהב / צילום: דוברות הכנסת, דמוקרט טיוי, איל יצהר, ראובן קסטרו, מירי גטניו - דוברות איכילוב, איליה מלינקוב

בין פרופ' עידית מטות למשרד הבריאות: כך מאתגר איכילוב את התפיסה הרווחת במערכת

המשק משותק בשל מאות אלפי מאומתים ומבודדים, והמומחים ממשיכים להתגושש ביניהם - האם האומיקרון הפחות-לים מצדיק הגבלות? החיצים כולם מופנים למשרד הבריאות שמנהל את ההתמודדות עם המגפה ● כך נראים יחסי הכוחות הסבוכים שמקשים על הציבור להבין את ההנחיות ולמשק לנשום

חברת מטא / צילום: Shutterstock, Michael Vi

חברות הביג הטק מתכוננות לגל של רגולציה

שלא כמו בעבר, הפעם המבט הבוחן על התעשייה עלול להשפיע על השורה התחתונה בדוחות

אבנר מימון, ESET ישראל / צילום: מושיק ברין

בעלי ESET ישראל, רונן מואס, מסיים את תפקידו כמנכ"ל החברה. זה המחליף

חברת ההפצה קומסקיור, הנציגה והמפיצה של ESET בישראל, יצרנית האנטי וירוס Nod32 ו-ESET Internet Security - מחליפה את העומד בראשה אחרי שנים של יציבות ● אבנר מימון נכנס לתפקיד עם ניסיון מחברות כמו אסם, יישום וחברת קאבאו ● "נתמקד בהרחבה של ערכי הליבה", אמר בתגובה על המינוי החדש

טראוויס קלניק, מייסד אובר, אדם נוימן, מייסד wework, אליזבת הולמס, מייסדת ת'ראנוס, ג'יימס מונסיס, ממייסדי ג'ול / צילום: שאטרסטוק,  AP-Susan Walsh, מתוך ויקיפדיה Heisenberg Media

"חדי הקרן צברו כוח רב מדי, צריך לרסן אותם": חוקרים מישראל ומארה"ב קוראים למהפכה

כוחם של חדי הקרן בשוק גדל בקצב מסחרר, בעוד שנתוני הביצועים מוסתרים מהציבור ● ניסיון השנים האחרונות מראה שחוסר השקיפות עשוי להוביל למהלכים פסולים עד כדי מעשי הונאה של ממש ● עם ריבוי הסקנדלים, החוקרים קוראים לשים קץ להתנהלות החשאית ולהחיל את כללי השקיפות על החברות

המגפה גררה שינויים, המדדים לקחו בחשבון / צילום: כדיה לוי

למרות הביקורות והתחושה הציבורית - מדד המחירים לצרכן משקף את המציאות

על רקע הטענות כי שיטת חישוב האינפלציה אינה מספקת תמונה מהימנה של עליית המחירים, בכיר בבנק ישראל מסביר: "בלמ"ס לקחו בחשבון את שינויי הצריכה בקורונה, הנתונים מייצגים את המחירים" ● לטענתו, הציבור מרגיש אחרת בעיקר כי התרגל לאינפלציה יציבה

בני גנץ נואם במליאה, הערב / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

למרות תמיכת רע"ם: חוק הגיוס נפל

54 בעד, 54 נגד: חוק הגיוס נפל בקריאה ראשונה, לאחר שח"כ ג'ידא רינאווי זועבי ממרצ הצביעה נגדו ונגד המשמעת הקואליציונית ● לפי החוק, יעודכנו יעדי הגיוס בקרב החברה החרדית ויוצב יעד עלייה שנתי והגדרת השלכות כלכליות במקרה של אי עמידה בו ● ביום רביעי הקרוב הקואליציה תניח את הצעת חוק הגיוס מחדש עם בקשה לפטור מחובת הנחה

פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

ירידות קלות בקריפטו, נעילה ירוקה בבורסות אירופה; יוניליוור צנחה 7%

דאקס עלה ב-0.3%, פוטסי הוסיף 0.9% וקאק התקדם 0.8% ● היום לא יתקיים מסחר בניו יורק לרגל יום מרטין לות'ר קינג ● יוניליוור צנחה לאחר שחברת הפארמה GSK דחתה את הצעתה לרכישת חטיבת הבריאות הצרכנית שלה בתמורה ל-50 מיליארד פאונד ● הכלכלה בסין התרחבה ב-8.1% בשנת 2021, לעומת צפי כלכלנים לצמיחה של 8.4%

דב סלע חברת ראדא / צילום: שלומי יוסף

אחרי שאיבדה 35% מאז השיא שלה: ראדא פירסמה תחזית צמיחה חיובית

חברת המכ"מים הטקטיים ראדא, שנסחרת בת"א ובנאסד"ק, סיפקה פרטים על אסטרטגיית הצמיחה שלה בכנס משקיעים וירטואלי שערכה השבוע ● מצפה להכנסות של 140 מיליון דולר השנה – גידול של כ-20% ביחס להכנסות שהיא צפויה להציג בדוחות 2021

אבו דאבי / צילום: Reuters, Ahmed Jadallah

איחוד האמירויות: שלושה הרוגים במתקפה באבו דאבי

מדובר במתקפה של המורדים החות'ים מתימן, שפועלים בגיבוי איראני ● במתקפה נורו טילים על שדה התעופה של אבו דאבי וכן על מתקנים של תעשיית הדלק ● המתקפה מפתיעה מעט שכן חיילי האמירויות כבר לא משתתפים בלחימה נגד החות'ים בתימן וההערכה היא כי איראן משגרת מסר מאיים לכל מדינות האזור

תקרת הפטור על שכר הדירה עולה / צילום: Shutterstock

המס על שכר הדירה מתעדכן. מי ייהנה ומה המשמעות לשוכרים?

בתחילת חודש ינואר עלתה תקרת הפטור ממס למשכירי דירה ל-5,196 שקלים ● ההעלאה מאפשרת למשכירי הדירות להעלות את שכר הדירה בקלות יחסית בלי להסתבך בתשלום מס