גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"מערבולת של שופוני": לא כולם בהייטק אוהבים את הטרנד החדש בענף

"פוגעים בתדמית העובדים", "לא אמיצים מספיק בשביל הדורות הצעירים", "תחרות למי יש יותר גדול" - אלה כמה מהביקורות ששמענו ממומחים למיתוג מעסיק בחברות הייטק על שטף הפרסומות והקמפיינים לגיוס מועמדים ● אם זה לא אפקטיבי, אז מה כן? ● ניהול וקריירה

מתוך מערכון ''ארץ נהדרת''  על ההייטק / צילום: צילום מסך
מתוך מערכון ''ארץ נהדרת'' על ההייטק / צילום: צילום מסך

משרות בהייטק משווקות בשנה האחרונה כמו מוצר צריכה: על גבי שלטי חוצות, בפרסומות טלוויזיה וברשתות החברתיות. המרדף חסר התקדים הזה אחרי עובדים כבר זכה לטיפול סאטירי ב"ארץ נהדרת", במערכון הטסלות, שתיאר חברה המגייסת עובד חדש ללא ניסיון ורקע ומציעה לו תנאים מפליגים רק כי נדמה לה שהוא הגיע מחברה שהציעה לו יותר טעמי גלידה במטבח. האם הדרך החדשה הזאת למשוך עובדים היא בכלל אפקטיבית?

מיכל פייגנבוים, מומחית למיתוג מעסיק, חושבת שהמעסיקים משקיעים במקום הלא נכון. לדבריה, הערך של קידום אג'נדות חברתיות או ערכיות גדול יותר מערכו של כל שלט חוצות.

"לעשות דברים ערכיים עם חשיבות חברתית או שמירה על כדור הארץ - אלה דברים שהרבה יותר רלוונטיים לדור ה-Y וה-Z מאשר שלט באיילון. חברות צריכות לקבל החלטות אמיצות, לנקוט עמדה ולא לשבת על הגדר, לדוגמה הזדהות עם אוכלוסיות שונות כמו להט"בים, פריפריה, מגזרים שונים ועוד. ארגונים שימשיכו להיות 'ניטרליים', יתקשו לגייס, לשמר ולרתום עובדים לעשייה של הארגון בטווח הרחוק.

"עובדים רוצים לדעת שהם עובדים בארגון מגוון, שמקדם אג'נדות חברתיות, ואחריות תאגידית. ברמת מיתוג מעסיק ואמירה יש בזה הרבה יותר כוח ועומק מאשר שלטים או פרסומים מפונפנים".

אז מדוע חברות משקיעות כל כך הרבה כסף בפרסום?
"יש עניין של למי יש יותר גדול. אם חברה מסוימת עשתה את זה, אז גם אני אעשה. אבל זה לא מה שיניע את המחוג. בדיוק כמו במערכון של 'ארץ נהדרת', שבו החברות מתחרות למי יהיו משרדים בקומה גבוהה יותר, זה בעיקר תחרות ביניהן, אני לא יודעת עד כמה זה באמת מביא מועמדים".

 

"מערבולת של שופוני"

הביקורת על שטף הפרסומות מגיעה גם מחלק מחברות ההייטק. לדברי אושרת בנימין, סמנכ"לית משאבי אנוש במאנדיי, "התפיסה שלנו לכל אורך הדרך הייתה לשים בפרונט את התרבות הארגונית, את פרופיל העובד שאנחנו מגייסים, את התרומה של החברה לאקוסיסטם ואת האתגר המקצועי. אנחנו רוצים לייצר מותג ארוך טווח שלא נשען על הטבות ופינוקים, אלא לתת ערך. אנשים מגיעים כי הם רוצים להרגיש שהם חלק מחברה שעוסקת בעשיית טוב, בנושאים ירוקים, במוצר שיש לו ויז'ן.

"טרנד ההתפטרות הוא מאוד חם עכשיו בארץ ובעולם, ובעיניי הדבר שמהווה את הדבק של העובדים וגם את המשיכה של עובדים אחרים זה התרבות הארגונית, התחושה שיש אנשים לרוץ איתם".

מה בתרבות הארגונית שלכם מושך עובדים?
"שקיפות לגבי החלטות ארגוניות ומתן אפשרות לעובדים לייצר אימפקט ולרוץ על פרויקטים עצמאיים ממש מהשבוע הראשון בעבודה".

איך אתם משווקים את זה החוצה?
"לא תראי קמפיינים שמציגים את הטיולים ואת המסיבות ואת המטבח המאובזר. הרבה אנשים נחשפים לתרבות הארגונית שלנו דרך התכנים שאנחנו משתפים עם סטארט-אפים אחרים, כמו הפודקאסט 'סטארט-אפ פור סטארט-אפ' שבו העובדים מתארחים בכל שבוע ומספרים על החוויות, הניסיון והידע שלהם".

מירי בן נתן, מנהלת מיתוג מעסיק ותקשורת פנים בטאבולה, המעסיקה בישראל כ-650 עובדים, "אני לא יודעת עד כמה חברות שואלות את עצמן מה חשוב לעובדים, מה יעזור להם לפתח את הקריירה, מה הם מחפשים ומה ישאיר אותם בחברות.

"יש מערבולת של שופוני. נוצרה סיטואציה שבה חברות טכנולוגיות צריכות לעשות שיווק דומה לזה של מותגים צרכניים, פרסומות בפריים טיים. אני לא חושבת שלא צריך בכלל לעשות את זה, אבל צריך להבין מה חשוב לעובדים - סביבת עבודה שתאפשר להם לצמוח גם ברמה האישית וגם ברמה המקצועית.

"אני באה מעולמות השיווק, ומשרה בטאבולה היא מוצר לכל דבר, ואני מסתכלת על העובדים כעל לקוחות. אני שואלת את עצמי מה חשוב להם, מה ייתן להם ערך אמיתי כדי שהם ירצו לקנות את המוצר שלי, שיהיו מרוצים וימליצו עליו לחברים שלהם. אבל הגענו למצב שחברות חושבות שכל השופוני זה המוצר וכל הדברים שהם יותר בעלי ערך זה הפיצ'רים של המוצר. אני אומרת שהפוך, אסור לאבד את האיזון. המוצר זה הערך שאנחנו יכולים לתת לעובדים מבחינת קריירה, צמיחה אישית ומקצועיות, סביבת עבודה, התאמת הארגון וחוויית העובד לתקופות המשתנות, העבודה ההיבירידית. זה המוצר, וכל הפאן והשופוני והדברים הנוספים - זה פיצ'ר".

איך אתם מתקשרים את הדברים האלה החוצה?
"אנחנו משקיעים ביוזמות שממוקדות בקהילות שאנחנו רוצים למשוך, כמו בקהילת נשים בהייטק. משקיעים בתוכניות לימוד לאוכלוסיות שאנחנו פונים אליהן. כבר חמש שנים יש לנו בלוג טכנולוגי מצליח, שבו אנחנו מביאים תכנים לעובדים שלנו ומסייעים להם למתג את עצמם באופן אישי.

"אם פעם חברות חששו לתת את הבמה לעובדים כדי שישתפו את הסיפור שלהם, היום להיפך, אנחנו נותנים לעובדים את הכלים לעמוד על במות ולכתוב בבלוג הטכנולוגיה. כל דבר שעוזר להם לספר את הסיפור יותר טוב ונותן להם להרגיש גאוות יחידה".

איך זה תורם למיתוג המעסיק?
"את הסיפור שלנו כמעסיק אני יכולה לספר עד מחר בתור טאבולה, אבל מי שמספר אותו בצורה הטובה ביותר אלה העובדים. חברות רוצות לספר על עצמן דברים מגניבים, אבל אם נוציא קמפיין מגניב על כמה מדהים לעבוד פה וייכנסו אנשים לתהליך מיון ויפגשו משהו אחר, זה יעשה נזק הרבה יותר גדול.

"אני קוראת לחברות לעצור ולשאול את העובדים מה חשוב להם. כשחברות יעשו את זה וישקיעו קצת יותר ביוזמות שנותנות ערך חזרה לקהילה, לאו דווקא התנדבות אלא דברים שתורמים לידע, להתקדמות, לחדשנות, זה יאיר אותן באור אחר. לדוגמה, בתקופה הראשונה של הקורונה, שבה כולם הוצאו לחל"ת, התגייס צוות האלגוריתמיקאים שלנו כדי לעשות מנטורינג לאנשים שנפלטו מהעבודה והיו צריכים עזרה והתייעצות איך למצוא משרות".

תדמית שטחית לעובדים

"כל הנושא של מיתוג מעסיק מאוד מטריד אותנו", אומרת שני ארנסט, מנהלת הגיוס במרכז הפיתוח של ג'נרל מוטורס. המרכז מעסיק היום יותר מ-650 עובדים, לעומת 60 ב-2016. "כשהקמנו את עמוד הפייסבוק שלנו, הייתה אמירה מאוד ברורה שנשים שם דברים עם ערך, לא רק את אירועי החברה הנוצצים. מה שאותי מטריד בסיפור של הגיוסים הוא מה שזה עושה לשוק ההייטק, איך זה מציג אותנו כלפי חוץ. זה יוצר תחושה שמדובר באנשים שטחיים. שוכחים שמדובר פה באנשים סופר-מוכשרים שעסוקים בפיתוח מוצרים שיהפכו את העולם להרבה יותר טוב. אני לא יודעת כמה אנשים יושבים ומשחקים ב-game room או טועמים 24 טעמי גלידות. אני מאמינה שרוב האנשים עובדים בלייצר ערך.

"במיתוג מעסיק, בעיניי מאוד חשוב מה הערך של החברה, האם היא דואגת לאיזון בית-עבודה ומאפשרת לעובדים להתפתח ולצמוח בכל מיני תחומים, לא רק במה שקשור לעבודה. עובד מגיע למשרד בגלל המנהל שלו, בגלל הערך שהחברה נותנת, בגלל היכולת לתרום ולהשפיע.

"בסופו של דבר, כל חברה צריכה להצדיק את עצמה מבחינה עסקית וכל חברה מתנהלת עם תקציב, וצריך לבחור במה משקיעים את הכסף. עברנו לא מזמן למשרדים חדשים, הכול מאוד מושקע והכול מאוד מפנק, אבל ההתעסקות שהייתה לנו עם פחי המיחזור הייתה הרבה יותר גדולה מאשר איזה אוכל יהיה במטבח.

"בכל האירועים והמסיבות יש אפקט של בזבזנות. אנחנו מאפשרים לעובדים יומיים בשנה להתנדב על חשבון החברה. אנחנו לא משקיעים בפעילויות שישאירו את העובדים הרבה שעות בחברה. חשוב לנו להשאיר להם זמן פרטי ויכולת לעשות את המקסימום בעבור עצמם ובעבור המשפחה. זה בא לידי ביטוי בגמישות הרבה: יש עובדים שבאים בחמש בבוקר למשרד ויוצאים מוקדם ויש עובדים שרק ב-11 פותחים את העיניים. בסופו של דבר, הדברים הפחות נוצצים הם הדברים החשובים".

עוד כתבות

חדווה בגן, מקימת ובעלת ''חדווה בגן'' / צילום: אביטל ציצק

"בסגרים המקום שגשג ופרח, אנחנו מדברים על ריאה ירוקה ששמרה על כל ההנחיות"

חדווה בגן, מקימת ובעלת "חדווה בגן" - משתלה ומשק חקלאי אורגני ● אמא ל-3, מתגוררת בכרכור ● "הגינון חשוב לי כתרבות, אני לא מנהלת עסק של מכר ורכישה בלבד" ● גלובס שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז 

מסכים אדומים בבורסה / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א: המדדים המובילים איבדו כ-4%

ת"א 35 ות"א 125 נפלו ב-3.7% ות"א 90 צנח ב-4% ● ת"א ביומד התרסק ב-5.6% ומדד הבנקים איבד 4.1% ● ירידות חדות בבורסות אירופה וארה"ב ● הדולר והאירו התחזקו מול השקל

צוללת של צה''ל / צילום: דובר צה''ל

עסקת הצוללות: למה המחיר הוכפל ואיך זה קשור למלחמת המפרץ הראשונה

היחסים המיוחדים שנרקמו בין ישראל לגרמניה סביב רכישת הצוללות מתאגיד טיסנקרופ, פרצו אל התודעה הציבורית רק בשנים האחרונות עם התפוצצות פרשת הצוללות ● אך מדובר בסיפור שמתחיל שנים קודם לכן, בימי מלחמת המפרץ הראשונה ● מה הקשר למחירי הצוללות שקפצו ולתיק 3,000? ● האזינו

איראן נמצאת במוקד האתגרים בשל חתירתה ל''סף גרעיני'' / צילום: Shutterstock, saeediex

חוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי: ישראל נעדרת תפיסה אסטרטגית

לפי מסמך ההערכה האסטרטגית של חוקרי המכון ובראשם פרופ' מנואל טרכטנברג, איראן נמצאת במוקד האתגרים בשל חתירתה ל"סף גרעיני" ● התעצמות מגמות הקיטוב בין קבוצות שונות בחברה הישראלית שוחקת באופן מתמיד את החוסן הלאומי של ישראל ויכולתה לעמוד מול איומי החוץ, כך לפי החוקרים

עופר בלוך, מנכ''ל חברת החשמל / צילום: שלומי יוסף

משרד התקשורת רוצה לבטל את בלעדיות השימוש בתשתיות חברת החשמל

חברת החשמל מעניקה בלעדיות ל-IBC בשימוש בתשתיותיה העיליות ובכך מעניקה לה יתרון במקומות שבהם אין תשתיות חלופיות ● ההערכה היא שחח"י תסכים בתנאי שהיא תהיה הקבלן המבצע של העבודות – מה שעשוי לפגוע בכדאיות הכלכלית למתחרים

הפגנה נגד שחיתות שלטונית / צילום: אמיר מאירי

מדד השחיתות העולמי: קטאר לפני ישראל שירדה למקום ה-36

ישראל דורגה במקום ה-36 מתוך 180 מדינות בדירוג של ארגון "שקיפות בינלאומית" ● בתחתית הרשימה: דרום סודאן וסוריה ● נילי ארד, יו"ר עמותת שקיפות בינלאומית ישראל: "מיקומה הנמוך של ישראל במדד הוא תמרור אזהרה מפני תופעות של שחיתות"

השופט ארז שני / צילום: דוברות בתי המשפט

המחוזי יכריע: האם אפשר לחתום על הסכם הורות לפני שנולד ילד?

גבר ואישה ביקשו לתת תוקף להסכם, ונדחו בטענה כי הילד טרם נולד ● כעת הם מערערים: "האישור יועיל לכולם" ● ללא פסיקה, המבקשים נתונים לחסדי השופטים

נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, השופטת מרים נאור ז''ל / צילום: ענבל מרמרי

נשיאת בית המשפט העליון בדימוס מרים נאור הלכה לעולמה

נשיאת העליון בדימוס מרים נאור הלכה לעולמה היום בגיל 74 ● נאור פרשה בשנת 2017 מבית המשפט העליון ועמדה בראש ועדת החקירה הממלכתית לבדיקת אסון מירון ● סער: "נאור הייתה שופטת בכל רמ"ח איבריה" ● מנדלבליט: "מגדלור של צדק, חוכמה וערכים, אשר תרומתה לעולם המשפט לא תסולא בפז"

מבקר צופה באמנות מטאוורס בהונג קונג. מותגים יוכלו להשתלב בתוך חוויות משחקיות / צילום: Reuters, Tyrone Siu

בריף לעתיד: איך ייראה שוק הפרסום בעידן הווירטואלי החדש

לא רק במטאוורס עצמו אלא גם בפרסום שיתקיים בתוכו, פייסבוק מנסה להקדים את כולם ורשמה פטנט על מכרזי חסות למוצרים בעולם הווירטואלי - כך עולה מתחקיר שפורסם לאחרונה ● היא כנראה לא לבד: לא מעט מותגים וחברות עובדים על הגרסה שלהם, ובכל הכוח

 

נשיאת בית המשפט העליון בדימוס השופטת מרים נאור / צילום: ענבל מרמרי

זכויות אדם, דת ומדינה והגנה על שלטון החוק: המורשת של השופטת מרים נאור

נשיאת העליון בדימוס עמדה בראש ועדת החקירה הממלכתית לחקר האסון במירון ונפטרה במפתיע ● נאור הותירה אחריה שלל פסיקות: מהרשעת דרעי, דרך פתיחת עסקים בת"א בשבת ועד גיוס תלמידי ישיבות ● הנשיא ספד: "תיזכר כאחת מענקיות המשפט הישראלי"

הביטקוין מאבד מערכו / צילום: Shutterstock

מה עומד מאחורי הירידות בקריפטו ולאן בורחים המשקיעים?

לקראת התפוצצות הבועה? בחודשים האחרונים שוק הקריפטו חווה ירידה דרמטית, כשהשבוע האחרון היה השיא עם ירידה של 21.6% בערך הביטקוין ● החל מסיבות גיאופוליטיות ועד ההשפעה של שוקי ההון, כל הסיבות להתרסקות השוק שהוביל לגל התעשרויות בשנתיים האחרונות

הנפקת סנטינל וואן / צילום: יח''צ

23 מיליארד דולר התאדו: חברות ההייטק הישראליות משלמות את מחיר המפולת בוול סטריט

"בציר 2021" - כ-20 חברות טכנולוגיה ישראליות שהגיעו אשתקד לוול סטריט - מעלה תמונה עגומה ● את עיקר ההפסדים למשקיעים הסבו חברות שמוזגו ל-SPAC, שבפחות משנה מחקו כ-18 מיליארד דולר, אך גם אותן אלה שהונפקו בדרך המסורתית לא חמקו מהירידות

המסעדה הבאה. האם היא תחזיר את ההשקעה? / צילום: אוהד קאב

ההימור הבא של רשת, בעלות מוערכת של חצי מיליון שקל לפרק: "המסעדה הבאה"

לאחר ש"הישרדות", "האח הגדול" ו"אקס פקטור" הניבו נתוני רייטינג נמוכים, הפורמט המקורי הראשון בעידן אבי בן טל מושק השבוע ● בצעד לא שגרתי, תוכנית הבכורה תשודר ללא פרסומות ● בכיר בתעשיית המדיה: "זה מבטיח, אבל רשת רחוקים לאחרונה מלהצטיין בעריכה והפקת תוכן"

מחשב העל של מטא AI Research SuperCluster (RSC) / צילום: מתוך ערוץ היוטיוב Meta AI

מטא חושפת את "מחשב-העל המהיר בעולם" למחקר בינה מלאכותית. מה זה אומר?

ענקית הטכנולוגיה קוראת לזה "SuperCluster", והרעיון הוא שיהיה למחשב המדובר כוח חישובי עצום לעבד טריליוני פרמטרים בשניות בודדות ● מטא לא מסתפקת רק בהכרזת חזון, אלא רוצה להדהים את התעשייה ● מה אפשר לעשות עם פיתוח כזה, ומה התכנון העתידי שלה?

עזיבה של מנכ”לים / צילום: Shutterstock

משופרסל ועד מגדל: מה עושה עזיבה של בכירים לארגון ואיך מונעים משבר

עזיבה של מנכ"לים, במיוחד כשהיא נעשית במפתיע, עשויה להגביר את חוסר הוודאות בקרב העובדים ולהוביל לגל של עזיבות נוספות ● משקיפות ועד סימון טאלנטים שצריך לשים לב אליהם - הצעדים הראשונים שארגונים צריכים לעשות כדי למנוע משבר

בדיקה מול רשות החדשנות העלתה שרק 8% ממקבלי מענק הרשות הן נשים / צילום: Shutterstock

לתקן את העיוות: תחרות יזמות בהייטק פונה לנשים ובני 45 ומעלה בלבד

את התחרות מממן פול מיראז', פילנטרופ יהודי מארה"ב ומייסד מכון מיראז' לתמיכה ביזמות ישראלית ● וגם: מיליון ד' לחדשנות בטיפול בסרטן ● המיזוג הישראלי-אמריקאי שישפר שירותי מזון  ● אירועים ומינויים

וול סטריט. הטקטיקה ללכת נגד המגמה הוכיחה את עצמה לפחות 10 פעמים מאז וכולל משבר 2008 / צילום: Reuters, BRENDAN MCDERMID

תזמון השוק ופעולה של פחד רגעי: הטעויות שקשה לתקן בתיק ההשקעות

האם נכון "לשבת בחוץ עד יעבור זעם" בתקופה של ירידות שערים חדות, ובאיזה מטבע צריך להתנהל תיק השקעות של אזרח אמריקאי שמתגורר בישראל? ● אלה חלק מהשאלות שהוצגו בחודש שעבר בבחינת רשות ני"ע למבקשים להשיג רישיון ניהול תיקים ● כתבה שנייה מתוך שתיים

ראשון לציון. מערכת חדשנית של רכבת על גלגלים? / צילום: Shutterstock

אחרי עשור של שינויי תכנון: ראשל"צ מהמרת על כלי תחבורה ניסיוני לקו החום

מאז התכנון הראשוני שהחל ב־2010, הקו החום שנועד לחבר את רמלה ולוד לראשל"צ, עבר לא מעט תהפוכות ● עכשיו מקודם התכנון בחלקו כ"רכבת על גלגלים", למרות שמדובר בטכנולוגיה שפועלת רק בסין ואין לה תקינה מתאימה לדרישות הישראליות

חריש. הנתונים העדכניים ביותר מייצגים את שנת 2017 / צילום: תמר מצפי

האוכלוסייה הוכפלה, האבטלה זינקה, אבל התקציבים נתקעו בנתוני 2017

חלוקת הכספים והסבסודים בין הרשויות המקומיות מסתמכת על דירוג האשכולות של הלמ"ס ● אלא שהוא מתפרסם פעם בשנתיים, מתייחס לנתונים שנאספו לפני 4 שנים ולא בוחן את הרמה הכלכלית של הרשות עצמה ● הלמ"ס: "לא אחראים על השימוש שנעשה בנתונים לצורכי מדיניות" ● כתבה שנייה בסדרה

ירידות בשווקים / צילום: Shutterstock, charnsitr

ירידות חדות באסיה; הביטקוין מתייצב, הנפט בעלייה קלה

מדד הניקיי בטוקיו צונח ביותר מ-2% ומדד ההאנג סנג בהונג קונג יורד ב-1.6% ● במסחר בחוזים על מדדי בורסות ארה"ב נרשמות ירידות של עד 1.5%