גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההמלצה המפתיעה של ה-OECD: לשנות מן היסוד את מיסוי ההכנסות משכירות בישראל

דוח שהוכן לבקשת ממשלת ישראל על ידי מומחי ה-OECD, קובע כי מערכת המיסוי הקיימת היא "מסובכת מדי" בהשוואה למדינות אחרות, וכי יש ליזום רפורמה שתמסה בצורה מקיפה יותר את ההכנסות משכירות ● "נכון לעכשיו, המצב מוביל לגביית-חסר ולניצול לרעה של המערכת"

בניין בראשון לציון / צילום: Shutterstock
בניין בראשון לציון / צילום: Shutterstock

ביולי שעבר, בעוד העולם מתמודד עם מגפת הקורונה, יצא לאור דוח מיוחד של ה-OECD העוסק באחד התחומים הלוהטים ביותר הניצבים על סדר היום הישראלי - נדל"ן. הדוח (רפורמות במיסוי שוק הדיור בישראל, Reforming the taxation of housing in Israel) הוזמן לבקשת ממשלת ישראל, מתוך כוונה לבחון את התחום הספציפי של מיסוי נדל"ן בשוק הדיור הישראלי, ובתוכו גם את מיסוי השכירות המתקבלת מהשקעות בנדל"ן.

בזמן שעבר מאז לא איבד הנושא מהרלוונטיות שלו, למרות מגפת הקורונה, ומחירי הדירות בישראל זינקו, שוק הדירות להשקעה צמח, ושום צעד מאלה שעליהם המליץ הדוח לא קודם.

 

במקום זאת, הממשלה מנסה כעת לצנן את שוק הדירות להשקעה על ידי העלאת מס הרכישה באופן מדורג על רכישת דירה שנייה, ומתעלמת מההמלצות הברורות בדוח, שקוראות למדינה "ליישר קו" עם רוב המדינות החברות בארגון, ולגבות מס בצורה אחידה ויעילה על ההכנסות המגיעות משכירות. המצב היוצא דופן בישראל - הפטור הניתן להכנסות משכירות עד 5,070 שקל, אפשרויות שונות לתשלום מס לאחר מכן ואי-חובת דיווח על רוב ההכנסות משכירות - יוצרים, לדברי מחברי הדוח, מצב קבוע של התחמקות ממס ועליונות להשקעות נדל"ן, שתורמת בין היתר לעליית מחירי הדירות.

הדוח, שנכתב על ידי מומחי המיסוי של הארגון לבקשת משרד האוצר הישראלי ונציגות המדינה במטה ה-OECD, משרטט רפורמות רבות הדרושות בתחום מיסוי הנדל"ן, כולל מעבר מתשלום ארנונה על בסיס שימוש ומיקום לתשלום ארנונה על בסיס שווי הנכס, והחלפת מס רכישה במסים קבועים. הוא חוזה כי אימוץ הדרגתי של הרפורמות המוצעות יגדיל את הכנסות המדינה, בעודו "מיישר את מגרש המשחקים" והופך את המיסוי להוגן יותר בעבור כלל האוכלוסייה.

"גלובס" שוחח עם מחברי הדוח, שכאמור, זכה עד כה להתעלמות מצד קובעי המדיניות, כפי שניתן לראות מהתקציב האחרון שעבר ומחוק ההסדרים שנלווה אליו. אחת מהשורות התחתונות של הדוח היא כי "שיטת מיסוי יעילה יותר על ההכנסה משכירות בישראל יכולה לספק לממשלה מרווח פיסקלי מספיק כדי להפחית את המסים האחרים על דיור, ולהגביר על היעילות והפרוגרסיביות של המיסוי הכולל בתחום הדיור".

מיסוי השכירות: לפשט את החוקים וליצור מערכת אחידה

"ההמלצה העיקרית של הדוח היא לפשט את המערכת הקיימת", אומרת בתאני מילר-פאוול, כלכלנית המתמחה בתחום המיסוי שהשתתפה בכתיבת הדוח, "הניתוח שלנו מראה כי חוקי המיסוי הקיימים בישראל בנוגע להכנסות משכירות הם מסובכים. ברמה האישית, משלמי המסים בישראל יכולים לבחור למעשה בין שלוש חלופות: הראשונה מאפשרת פטור ממס למי שמרוויחים פחות מ-5,070 שקל מהשכירות בחודש; להכנסות משכירות העולות על סכום זה, משלמי המסים יכולים לבחור בין מס גורף אך מופחת של 10% על ההכנסה או בחיוב במס לפי ההכנסות השנתיות הכוללות ולפי מדרגות המס, על ההכנסה משכירות אחרי הוצאות מוכרות.

"זו מערכת שונה בהשוואה ליתר מדינות ה-OECD, שבדרך כלל מציעות שיטה אחת למיסוי הכנסה משכירות. בנוסף לעובדה שהמערכת בישראל מסובכת יותר, הניתוח שלנו מראה כי חוקי המס בנוגע להכנסות משכירות בישראל מפחיתים את רמת ההוגנות הכוללת ומובילים לניצול לרעה (התחמקות מתשלום מסים, א"א.).

"הניתוח שלנו קובע כי על ישראל לשקול מעבר לאפשרות מיסוי יחידה, שתכלול מס על ההכנסה הכוללת משכירות כחלק מההכנסה השנתית (marginal passive income tax rates). המחקר שלנו קובע כי בסופו של דבר, צעד כזה יאפשר למדינה לקבל יותר הכנסות כתוצאה ממיסוי שכירות מאשר במצב הנוכחי".

ההשפעה: חשש מהתחמקות מתשלום מס

לדברי בתאני מילר, "צריך להעריך ולנתח את ההשפעות הכלכליות הרוחביות של רפורמה כזו. למשל, מיסוי אפקטיבי נמוך של הדיור (כפי שקיים במצב הנוכחי, א"א.) יכול להיחשב כזרז לעליית מחירים בשוק בכלל. במצב זה, חיזוק והגברת המיסוי על הכנסה משכירות יכולים לפגוע בצמיחה של מחירי הדיור ולשפר את נשיגות (Affordability) הדיור בישראל ככלל. מנגד, הגדלת המסים לשכבות הגבוהות מבחינה סוציו-אקונומית, שעשויים להחזיק ביותר דירות להשכרה מאשר שכבות נמוכות, יכולה גם להשפיע על מחירי השכירות באזורים מבוקשים במיוחד. השיקולים הללו ממחישים את החשיבות שבליווי צעדים שיינקטו בהגדלת היצע הדיור לתושבים. חשוב מאוד לבצע מחקרים נוספים כדי להעריך את האפקטים המקרו-כלכליים של הרפורמות המוצעות".

הדוח נכתב מתוך הנחה שמי שההכנסות שלו משכירות עולות על 5,070 שקל משלם מס, אך בפועל כמעט אין אכיפה בנושא. האם התייחסתם לזה בניתוח?
"חשש מרכזי בנוגע למערכת המיסוי הקיימת על הכנסות משכירות בישראל הוא שהיא מאפשרת הזדמנויות להתחמק ממס ואף לניצול לרעה של המערכת. משלמי המסים בישראל יכולים לבחון את שלוש האפשרויות למיסוי ולבחור בזו שמביאה למינימום את תשלומי המס שלהם. מתן האפשרות לפטור ממס על הכנסה משכירות מעלה את החשש עוד יותר מהתחמקות ממס.

"אכן, נראה שרבים ממשלמי המסים שמרוויחים הכנסות משכירות מעל 5,070 שקל לחודש לא מדווחים עליהן. חלק ממשלמי המסים אולי אפילו לא מודעים לחובות המס הללו, בעוד אחרים מתחמקים מהן במכוון. בכל מקרה, הכנסות המדינה נפגעות.

"הבעיה מוחרפת עוד יותר על ידי היעדר חובת דיווח כלשהי. עצם קיומו של הפטור וההחרגה יכולים לעודד משלמי מסים להתחמק מתשלום מסים על ידי טענה ל’חוסר ידיעה’ מול רשויות המס במקרה שהם נתפסים, ולהתחמק גם מקנסות משמעותיים. למעשה, להבנתנו, הניסיון של רשויות המס בישראל באחרונה הוא שרבים ממי שנבדקו בנוגע למיסוי הכנסות משכר דירה טוענים לחוסר ידיעה על החוקים. ביטול ההחרגה והפטור מסכום מסוים יבטל למעשה את היכולת של המתחמקים ממס לטעון לחוסר ידיעת החוק".

ההמלצות: הגברת ההוגנות ורמת הציות

לפי הציפיות של ה-OECD, "מערכת מיסוי אחידה המבוססת אך ורק על ההכנסות משכירות (ההכנסות ברוטו משכירות פחות ההוצאות המוכרות במס), תפשט את הליכי האדמיניסטרציה וגם תעלה את רמת הציות לחוקים.

ערן יעקב, מנהל רשות המסים / צילום: איל יצהר

"נוסף לכך, המערכת הזאת תמנע התחמקות ממס, משום שלא תרשה למשלמי מסים לבחור במערכת שמביאה למינימום את תשלומי המס שלהם. על ידי הפיכת הדיווח על הכנסות משכירות לחובה, תפחת גם רמת האי-דיווח האקראית וגם ההתחמקות ממס, ותגבר היכולת של רשויות המס לבצע פעולות ביקורת".

"הניתוח שלנו ממליץ לעבור לשיטת מיסוי אחידה על הכנסות משכירות", אומרת מילר-פאוול, "שתדרוש חובת דיווח ומיסוי על כל ההכנסה נטו לפי שיעורי מס ההכנסה השולי. מהלך כזה יפשט משמעותית את מיסוי ההכנסות משכירות, שכיום הוא מסובך ויוצר עדיפות לחלק מהאוכלוסייה, וכן גורם לניצול לרעה של המערכת. למרות שמהלך כזה יגדיר חובה על דיווח למשלמי מסים רבים בישראל, הרי שזו הפרקטיקה המקובלת ברוב מדינות ה-OECD בעבור מי שמרוויחים משכירות.

"מהלך כזה יגביר את ההוגנות, משום שהוא יבטיח שכל משלמי המסים משלמים לפי ההכנסה החייבת שלהם, לפי מדרגות המס, במקום לפי קירוב משוער שיוצר שיעורי מס נמוכים אפקטיביים למי שמרוויחים הכי הרבה".

הארנונה: לשנות את הפרמטרים הקובעים את החישוב

למעשה, מדובר רק בצעד אחד מרפורמה כוללת המוצעת בתחום. "הרפורמה במיסוי הכנסות משכירות היא רק חלק אחד משורת רפורמות שמוצעות על ידי ה-OECD, שביניהן גם ההצעה לשנות משמעותית את דרך חישוב וגביית הארנונה.

"ארנונה מחושבת כיום רק לפי גודל הנכס, ולא לפי הערך שלו, והערכים השונים נקבעים לפי פרמטרים נוספים כמו מיקום, סוג שימוש (מסחרי, פרטי), סוג המבנה וגיל הבית. הארנונה לעסקים גבוהה משמעותית מהארנונה למגורים, מה שיוצר תמריץ משמעותי בעבור הרשויות המקומיות להעדיף עסקים על מגורים, ולכן לתרום למחוסר המורגש בדירות מגורים". הנייר ממליץ לעבור למיסוי על בסיס ערך הנכס, ולצמצם את הפער העצום בין מיסוי עסקים למיסוי מגורים.

דיזינגוף סנטר ת''א. ארנונה גבוהה לעסקים / צילום: אלכס לובימוב

רשות המסים מגששת באפלה | אלה לוי־וינריב  

כמה כסף מפסידה המדינה מהעלמות מס בשוק השכירות? אף אחד לא יודע. הבעיה בשוק הנדל"ן מתחילה בכך שלממשלת ישראל אין בסיס מידע מהימן על שוק השכירות בישראל, ורשות המסים מתקשה לדעת כמה משכירי דירות חייבים במס, כמה משכירי דירות יש בכלל בארץ וכמה מהם משלמים את המס הנדרש. כך, הפך שוק השכירויות לכר פורה להעלמת הכנסות.

על הרקע הזה פתחה רשות המסים לפני שנים אחדות במבצעים ופרויקטים למיפוי שוק השכירות והעלאת הגבייה בו. בין היתר, שוגרו עשרות אלפי מכתבים לבעלי דירות בישראל, שבהם הרשות ביקשה לברר האם הם מעלימים מס מדמי שכירות בגין דירותיהם. במקביל ערכה הרשות מבצעים וביקורות פתע בדירות המושכרות, ביצעה עבודות איסוף מודיעין וריכוז נתונים נרחבות ואפילו ערכה מבצעי ביקורת ייחודיים בקרב משכירי דירות לטווח קצר, באמצעות אתרי אינטרנט כדוגמת Airbnb ו-"בוקינג.קום". חלק מהפעולות הללו הובילו למעצרים וכתבי אישום נגד משכירי דירות שהעלימו מס, ואחרים לפתיחת תיק ברשות המסים ותשלום מס במסלול האזרחי.

חובת הדיווח יצאה מחוק ההסדרים

אבל כל זה לא מספיק. ללא מאגר מידע מהימן הרשות מגששת באפלה ותופסת רק את מי שבמקרה נתפס באחד המבצעים. השילוב בין המשאבים המוגבלים של הרשות, שמאפשרים לה לבחון אחוז מאוד נמוך מהשוק, יחד עם היעדר המידע, מאפשר לשחקנים רבים בזירת הנדל"ן ובשוק השכירות בפרט להמשיך להעלים הכנסות באין מפריע ולהמר כי הרשות לא תגיע אליהם.

רשות המסים ניסתה להתמודד עם הבעיה הזאת במסגרת חוק ההסדרים האחרון, כאשר כללה בנוסח המקורי של פרק המאבק בהון השחור סעיף שמחייב את משכירי הדירות שאינם חייבים במס לדווח על ההכנסות שהם מקבלים מדמי השכירות. ואולם שר המשפטים גדעון סער הוביל מאבק נגד דרישת הדיווח החדשה, תחת הנימוק המרכזי של "למה להעמיס על האזרחים ביורוקרטיה מיותרת".

טענה נוספת שעלתה הייתה, כי חובת הדיווח תוביל לעליית מחירי הדיור. הטיעונים הללו הובילו להורדת הסעיף, ושוכרי הדירות יכלו לשחרר אנחת רווחה. אבל המשק לא באמת אמור לחוש הקלה כשסכומי עתק נגרעים מקופת המדינה, ומשלם המסים סופג את החוסר הזה על כתפיו.

במבצעי אכיפה נקודתיים שערכה רשות המסים בשנים האחרונות בשוק הנדל"ן, ובפרט בשוק השכירות, נחשפו 23 אלף בעלי דירות שלא דיווחו כנדרש על הכנסותיהם. ואלה רק המעלימים שהרשות חשפה.

ההכנסות: כ־1.5 מיליארד שקל

סך ההכנסות ממסים מהשכרת דירות מגורים עומד כ-1.5 מיליארד שקל לשנה. החלת חובת דיווח הייתה צפויה להביא לעלייה של כ-500 מיליון שקל בשנה בהכנסות המדינה ממיסוי מקרקעין בהבשלה מלאה בשנת 2024 (של אנשים שחייבים במס אך לא שילמו), ו-100 מיליון שקל כבר בשנת 2022. אבל בינתיים הפוליטיקאים החליטו שלא להטריד את המשכירים עם חובת דיווח, והחגיגה יכולה להימשך.

עוד כתבות

חיים ילין / צילום: פרטי

"אני לא מוצא את עצמי בתל אביב": חיים ילין לא מפסיק להתגעגע הביתה

הוא היה בממ"ד 12 שעות רצופות, שמע את הערבית, ראה את המלחמה ● אבל איכשהו זה המקום היחיד שעדיין נותן לחיים ילין כוח: "אני נמשך לשם כמו מגנט" ● פרויקט מיוחד 

סלט קרעי לחם ב''נעה אפייה מקומית'' / צילום: חיים יוסף

רגע לפני שנפרדים מהחמץ: מסעדה מעולה בהרי ירושלים שמנסה לחבר את כל המנות ללחם

"נעה אפייה מקומית" של אלדד שמואלי רק התחילה לרוץ והשף גויס למילואים ● עכשיו היא מתרוממת, והקו המנחה: מנות שהולכות טוב עם לחם, והלחם מצוין

בית חולים חדש ייבנה בבאר שבע / אילוסטרציה: Shutterstock

בית חולים ראשון בבעלות הקופות הקטנות: לאומית ומאוחדת יפעילו את בית החולים בבאר שבע

בית החולים שיבא יהיה שותף של הקופות בהקמת בית החולים ● הלו"ז להשקה מוערך בלפחות 8-6 שנים ותקציב ההקמה בלפחות מיליארד שקל ● בשבועות הקרובים צפויה להתקבל החלטת ממשלה התומכת בהחלטת משרדי הבריאות והאוצר שהתקבלה היום

מסורק תת קרקעי ועד רחפנים: הכירו את 10 הסטארט-אפים המבטיחים לשנת 2024

גלובס בוחר את הסטארט-אפים המבטיחים של ישראל השנה ה-18 ברציפות: חברות הייטק הצומחות והמסקרנות ביותר, אלה שמייצרות אימפקט על תעשיות וצרכנים רבים, ונמצאות על המסלול הבטוח להנפקה ● הרשימה מתבססת על בחירות של קרוב ל-70 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בהייטק הישראלי ● החשיפה המלאה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: Reuters, RONEN ZVULUN

לא רק בגלל איראן: S&P קנסו את ישראל גם על סימני השאלה בתקציב הביטחון

אם עד לפני התקיפה האיראנית על ישראל עוד הייתה תקווה מסוימת במדינה שהדירוג הגבוה יישמר, זו התמוססה בשבוע האחרון עם התרחבות מפת האיומים ● אלא שלא רק האיומים על ישראל נלקחו בחשבון בהורדת הדירוג ● מה נכתב בין השורות של הודעת S&P והאם ישראל עומדת בפני סכנה של הורדה נוספת?

מתכות / צילום: Shutterstock

החברה שמנסה לחולל מהפכה בתעשייה שלא השתנתה אלפי שנים: Magnus Metal מגייסת 74 מיליון דולר

"מקצרת את תהליכי העבודה, מפחיתה את עלויות היצור והזיהום, ומשפרת את איכות המוצר" ● עם שווי מוערך של כ-160 מיליון דולר, מגנוס מטאל הישראלית יוצאת לסבב גיוס חדש

יודר שפריר וגיא ברון, מייסדי סקיילאופס / צילום: בן יצחקי

החברה שחוסכת זמן וכסף לסטארט-אפים: זה חביב הקהל בדירוג המבטיחים של גלובס

סקר חביב הגולשים באתר גלובס זכה בשבועות האחרונים לכ-30,000 צפיות וצבר אלפי הצבעות ● על התואר התחרו השנה 30 חברות צעירות שדורגו במקומות הגבוהים ביותר ע"י עשרות קרנות השקעה הפעילות בישראל ● מי זכתה במקום הראשון?

רחפן של Spear UAV / צילום: Spear UAV

"בעל 4 להבים מתוצרת ישראל": הרחפן שיכול לתקוף גם באספהאן

אחת מהאפשרויות שעלו היום, היא שישראל תקפה באיראן באמצעות חימוש משוטט של הסטארט-אפ התל אביבי "ספיר" (Spear UAV) - נשק בו היא משתמשת בזירות השונות של מלחמת "חרבות ברזל" ● כך משמש החימוש בעל יכולות AI את ישראל במלחמה

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● עשות אשקלון רוכשת את אי.די.סי ב-40 מיליון שקל  ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה ננעלה בעליות חדות אבל ירדה ב-1.1% בסיכום שבועי; מדד הבנקים זינק ב-1.8%

ת"א 35 עלה ב-1.3% ● סיכום השבוע: מדדי ת"א-35 ות"א-90 ירדו בכ- 1.1% ובכ-0.6%, בהתאמה, ירידות שערים אפיינו את מרבית המדדים הענפיים, בראשם מדד ת"א-ביומד שירד השבוע בכ-7.6% ● ב-2 במאי יתווספו למדד ת"א-35 מניות פתאל ושופרסל, יגרעו קבוצת אשטרום ושיכון ובינוי ● תשואת האג"ח הממשלתי ל-10 שנים עלתה השבוע בכ-0.1% והגיעה לכ- 4.8% בסוף השבוע

שכונה ד' בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

מתל אביב עד באר שבע: השכונות עם הכי הרבה שוכרים בארץ

אמנם שיעור הבעלות על דירות בישראל גבוה, אולם יש אזורים שבהם שיעור השוכרים עולה כבר על 50% ● נתוני הלמ"ס מגלים איפה השכונות המבוקשות וכמה זה עולה למשקיעים ● כתבה שנייה בסדרה

נטפליקס / צילום: Shutterstock, Vantage_DS

נטפליקס עקפה את הציפיות; המניה יורדת במסחר המאוחר

ענקית הסטרימינג דיווחה על הכנסות של 9.37 מיליארד דולר לעומת צפי של 9.28 מיליארד דולר ● הרווח זינק ב-86%, לעומת צפי לעלייה של 56% ● החברה הוסיפה כ-9.3 מיליון מנויים ברבעון, ב-80% יותר מהצפי ● למרות התוצאות המדהימות, התחזית המאכזבת של החברה מפילה את המניה במסחר המאוחר

מאחורי הציפייה לאירועים שליליים / צילום: Shutterstock

מדעי האימה: מה קורה למוח שלנו כשאנחנו מחכים לטיל איראני, או אפילו לזריקה

לא נרדמתם בציפייה לטילים האיראניים? מחקרים שעוסקים בציפייה לאירועים שליליים מגלים מה מתרחש במוח בזמן המתנה מורטת עצבים, מה הקשר בין ציפייה לזריקה להתנהגות כלכלית לא רציונלית, וגם איך מתמודדים עם תחושת האימה וחוסר השליטה

ספינה צבאית איראנית נעה במימי איראן לפני תחילת תרגיל ימי משותף של איראן, רוסיה וסין באוקיינוס ההודי / צילום: Associated Press, ASSOCIATED PRESS

בחשש רב: כך נערכה איראן למתקפה הישראלית

בטהרן איימו כלפי חוץ והזהירו מתגובת ישראל, אך ביצעו שורת מהלכים המעידים על החשש מתקיפה ● גם בחיזבאללה ובסוריה נערכו

חן אמסלם ודביר בנדק בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: עופר חג'יוב

מזרחי טפחות משקיע את התקציב הגדול ביותר, ומתברג במקום השני בזכירות

הפרסומת הזכורה ביותר זה השבוע השלישי שייכת לבנק לאומי, עם גל תורן והשיר "יש מוצ"ש" - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הופעה קצרה של אירנה בקמפיין קטן ורזה מספיקה לשופרסל כדי להתברג בדירוג ולזכות באהדה

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית

הדגם OMODA 5 של צ'רי / צילום: יח''צ

האם הסיניות יתחילו להגיע אלינו מאירופה? צ'רי תייצר כלי רכב בספרד, יצרנים נוספים בדרך

כך מתכוונים הסינים לעקוף את המכס האירופי ● ג'יפ אוונג'ר משיקה בישראל דגם היברידי ● ​נחשף הקרוס־אובר החשמלי החדש של GEELY ● ועוד חדשות מענף הרכב

עמיקם בן צבי, יו''ר דירקטוריון אל על / צילום: דוברות אל על

יו"ר דירקטוריון אל על נחקר בחשד למעורבות בפרשת שחיתות בנתיבות

משטרת ישראל אישרה כי עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, נחקר בחשד למעורבות בפרשה בתחום טוהר המידות שבה נחקר גם ראש העיר נתיבות, יחיאל זוהר ● בא כוחו של בן צבי, עו"ד נתי שמחוני: "מר בן צבי מכבד את רשויות אכיפת החוק, משתף פעולה באופן מלא והוא סמוך ובטוח כי בסופה של הבדיקה יוברר שלא דבק כל רבב בהתנהלותו"

איראן נערכת למתקפת תגמול ישראלית/ עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כך נערכת איראן למתקפת תגמול ישראלית

ארה"ב ומדינות אירופה לוחצות על ישראל למתן כל תגובה למתקפה שביצעה איראן בסוף השבוע, בתקווה לצנן את המתיחות ● משמרות המהפכה וחיזבאללה צמצמו את נוכחות הקצינים הבכירים שלהם בסוריה ● עפ"י דיווח c"וול סטריט ג'ורנל", ישראל תזהיר את בעלות בריתה הערביות לפני שתגיב, ותגביל את התקפותיה למתקנים בסוריה הקשורים לאיראן