גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אחרי הסגר הראשון התרסקנו. היו לנו חודשיים קשוחים, כי אנשים רצו בירה ובתי קפה ולא להתנדב"

בת אל אסולין, מייסדת ומנכ"לית סאנדו ● בת 40, נשואה ואם לחמישה, מתגוררת בניר עציון ● בעלת תואר ראשון בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה מאוניברסיטת חיפה, את רוב הקריירה עשתה בצילום וסטיילינג, ובארגון "ערי חינוך" ● "המטרה שלי היא לעשות מהפכה בתפיסה של המרחב החקלאי הגלובלי" ● גלובס שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז  

בת אל אסולין, מייסדת ומנכ''לית סאנדו / צילום: יח''צ
בת אל אסולין, מייסדת ומנכ''לית סאנדו / צילום: יח''צ

בת אל אסולין, מייסדת ומנכ"לית חברת סאנדו, המקשרת בין חקלאים למתנדבים, הייתה בחודש החמישי להריון החמישי שלה, כשפגשה את יואל זילברמן, מנכ"ל השומר החדש. "התאהבתי בעשייה ובערכים של הארגון - אהבת הארץ, אומץ אזרחי וערבות הדדית", היא מספרת, וכנראה שזה היה הדדי כי הם מיד התחילו לעבוד יחד. "בחודש השמיני נסעתי לכנסת לגייס כספים ממשלתיים", היא מוסיפה. אחרי חופשת הלידה כבר מונתה כמשנה למנכ"ל, ואחראית על קשרי ממשל.

תוך כדי העבודה המשותפת נולד הרעיון להקים מיזם טכנולוגי שיפתור את מצוקת כוח האדם בחקלאות - לחבר ישירות בין חקלאים למתנדבים באמצעות אפליקציה. "נצמדתי למנטורים, כמו יובל סמט, מנכ"ל רייסאפ, והוא שלח אותי לדבר עם החקלאים - לעשות טסטים", מספרת אסולין. "80% מהם היו בהתנגדות מלאה, אבל היו שני בני 30 שאמרו שאם הדור הצעיר רוצה להתחבר לאדמה, יש פעולות שלא צריכות הרבה הכשרה, כמו קטיף אבוקדו למשל. וככה יצאנו לדרך: עשינו 3,500 טסטים עם 90 חקלאים מכל הארץ, שדרך הווטסאפ אמרו לי מה הם צריכים".

אסולין וזילברמן הבינו שאי אפשר להתבסס על ווטס-אפ וצריך מערכת רצינית, והקימו את סאנדו באפריל 2019. הם גייסו כ-2 מיליון דולר מאנג'ל, וכיום הם מעסיקים 12 עובדים. "גילינו שחקלאי רוצה מערכת מאופיינת שמדברת 'חקלאית', כלומר קצר וענייני, ועם כפתורים גדולים. גילינו גם שהמתנדבים מחפשים חוויה, ולא סתם לקטוף ולשתול. לפי זה יצרנו קטגוריות, גם לבני 50 פלוס, כך שכל אחד ימצא מה שטוב לו בשטח.

"לכל חקלאי יש דף פרופיל שבו הוא מעלה את הפרטים שלו - מיהו, מה הוא מגדל, כמה ידיים עובדות הוא צריך, באיזה תאריכים, ואיזה פסיליטיז הוא נותן בתמורה. המתנדב נכנס לאפליקציה ובוחר לפי מיקום במפה או לפי קטגוריות. יש גם אפשרות שהמתנדבים מבקשים לבוא ליום גיבוש, ואז חקלאי 'מושך אותם' אליו".

בבורד של סאנדו יושבים זילברן (היו"ר), מייקל אייזנברג מקרן אלף והיועצת האסטרטגית סיגל וידמן. "מייקל וסיגל מבנים לי את הידע המקצועי, איך מקימים סטארט-אפ", מספרת אסולין. "מייקל אמר לי לחשוב עם איזו חוויה אנשים ייצאו מסאנדו, וזה לקח אותי ללמידה מטורפת של אבחון מוטיבציות - מה המוטיבציה של אנשים להגיע, מי המשתמשים שלי. גיליתי מנעד רחב. היו כאלה שחיפשו לטייל בארץ, להכיר פנויים-פנויות וכן הלאה. הוא גם נתן לי משימה לפתח מודל, ולהבין האם סאנדו תצליח בגלל ישראל או שאפשר לשכפל לארה"ב ולאירופה.

"כשחפרנו, מצאנו שבעיית כוח האדם בחקלאות היא לא רק מקומית, אלא גלובלית - בארה"ב, למשל, יש הפסדים של 15 מיליארד דולר רק מהמחסור בכוח אדם בחקלאות. 30% מהפרי והירק בקליפורניה נשארים בשדה, ולא נקטפים, כי אין מספיק ויזות. הייתי אמורה להיות במרץ 2021 על טיסה לארה"ב כדי להתרחב שם, אבל זה לא קרה בגלל הקורונה".

התפרצות הקורונה סיפקה לכם הרבה עבודה.
"הקורונה זה יום הכיפור של החקלאים. המעברים של הפלסטינים היו סגורים, עובדים זרים לא הגיעו. הפרי הבשיל, והחקלאים נתקעו בלי ידיים עובדות. מצד שני, בחקלאות לא צריך ידע מקדים, רק שתי ידיים ורצון טוב. בין המתנדבים היו גם רופאי שיניים וטייסי אל על, אנשים שהיו רגילים לעשייה. אם יום התנדבות ממוצע נמשך 4-5 שעות, פתאום אנשים באו ל-8-9 שעות כי הם לא רצו לחזור הביתה. הייתה חגיגה בשטח, במרחב פתוח. היו כאלה שעשו פיקניק בשטח והחקלאים התבאסו, אבל לא הרבה. היו חקלאים שאמרו 'הצלתם לי 50% מהתוצרת'.

"בקורונה גם קיבלנו הרבה מיילים מאנשים שרצו לקנות ישירות מהחקלאים, ולעומת זאת הייתה חקלאית שפנתה אליי ואמרה 'יש לי 75 טון תמרים לשווק'. שאלתי אותה למה היא באה אליי, והיא ענתה 'כי יש לך 52 אלף איש שהורידו את האפליקציה'. אגב, מתוכם 40 אלף הגיעו לשטח פיזית להתנדב".

ומה קרה אחרי הסגר הראשון?
"התרסקנו. היו לנו חודשיים קשוחים, כי אחרי הסגר אנשים רצו בירה ובתי קפה. רצו חיים נורמליים, ולא להתנדב. החקלאים דיווחו שאנשים לא באים. זה עשה לי כאב בטן, הרגשנו את הירידה הדרמטית, והבנו שצריך לנשום עמוק ולראות איך מייצרים שגרה.

"בחודש הראשון לא הוצאתי כסף על שיווק, כי אחרי שדיברתי עם המתנדבים הבנתי שאין טעם, ושאני צריכה לזכות את החקלאים על החודש הזה. התחלנו לייצר פעילויות כמו 'אמץ חקלאי', כדי שזה יהיה פאן, עבדנו מאוד קשה כדי שזה יתייצב, וזה קרה בקיץ".

בספטמבר נכנס כיוון חדש: ימי גיבוש לעובדים. "פנו אליי, למשל, מחברת השקעות ומחברת הייטק, אנשים שהתנדבו עצמאית ואז רצו להביא את העובדים מהחברה שלהם. תחשבי גם שבקורונה גייסו עובדים בזום, בלי ממש להכיר אותם, אז ביקשו מאיתנו לעשות להם ימי גיבוש, ושאחרי זה החקלאי יכין להם ארוחה. הבנו שאנשים רוצים גישה למרחב החקלאי כחלק מתרבות הפנאי שלהם.

"הבנו שהצעד הבא שלנו זה לייצר פלטפורמה שמנגישה לעירוניים את המרחב החקלאי. בשלב ראשון אנחנו לוקחים את אחת הערים הגדולות בארץ. נמפה את החקלאים שנמצאים סביבה באמצעים טכנולוגיים, ונאפשר לתושבים לקנות תוצרת שנקטפה במיוחד בשבילם. במקום שהחסה תעבור כל כך הרבה גלגולים בכבישים, היא תיקטף בלילה ותגיע אלייך בבוקר. אפשר יהיה להכיר את החקלאים, וגם להתנדב אצלם, או לעשות פעילות תיירותית חווייתית".

החקלאים משתפים פעולה?
"הוותיקים מאוד חוששים, והצעירים רוצים את זה. הדרך לשכנע היא סיפורי הצלחה - אחרי שהם רואים שאצל השכן זה עובד, הם באים. הפחד הכי גדול של חקלאי זה שיקטפו לא בזמן, ושימשכו לו צינורות. הוא בחרדות על כל עץ ועץ. אבל ברגע שמדייקים את הדברים, ונניח קובעים שיעבדו עד 10 אנשים בשורה, זה בסדר".

מה הקושי הכי גדול שלך?
"ההתנדנדות בין זה שפעם אחת יש הצפה של מתנדבים, ופעם אחרת יש ביקוש חקלאי ומתנדבים לא רוצים להגיע. עד היום אנחנו מתמודדים עם זה שיש 'עונות מתנדבים' ו'עונות חקלאים', והאתגר הוא לפצות על הפער. דרך אחת היא לייצר 'משתמשים חוזרים', כלומר לפצח למי ניתן לגרום לחזור שוב. דרך שנייה היא להבין את מי מעניין להגיע מתי, לעבוד על הפילוח. למשל, חברות וארגונים יוצאים הכי הרבה לשטח בדצמבר".

עד היום, מודל הרווח של סאנדו היה מבוסס על תשלום חודשי של החקלאים. "כרגע יש 560 חקלאים, וכל אחד פעיל בעונה שלו. המטרה היא להתרחב מעבר לגבולות ישראל. עכשיו אנחנו עומדים לשנות את המודל, זה יהיה סאנדו 2.0".

מה הטעות הגדולה ביותר שעשית בדרך?
"שינינו כמה פעמים את המודל העסקי, והיו חקלאים שלא הבינו את התנודתיות הזו - היו כמה שהפסיקו לעבוד איתנו. בהתחלה חקלאים שילמו פר מתנדב, אבל הרגשנו שאנחנו מתעסקים כל הזמן במי הגיע לכמה זמן, והאם הוא דיווח. גם לחקלאי זה היה הרבה עבודה. ואז הצענו שיטת תשלום של שלושה חודשים, חצי שנה ושנה, וזה גם לא התאים, בגלל הקורונה".

איפה היית רוצה להיות בעוד שלוש שנים?
"לחולל מהפכה בתפיסה של המרחב החקלאי הגלובלי, שיהיה נגיש לציבור ושמשפחות ואנשים יבלו שם בהתנדבות או בתיירות, ושיזכו לאכול פירות וירקות טריים. אנחנו מאור רוצים לצאת לשוק האמריקאי, שמאמין בפארם טו טייבל. אנחנו בונים תוכנית לארה"ב, ועומדים לגייס כסף. הקרקע בשלה ומוכנה לכך".

עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il 

עוד כתבות

המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי / צילום: Associated Press

איראן מודיעה שתבחן מחדש את מדיניות הגרעין - ומאיימת: "אל תעזו לתקוף"

מחשש לתקיפה? ספינה איראנית עזבה את חופי תימן ● דיווח: ביידן אישר לישראל לפעול קרקעית ברפיח - תמורת צמצום התקיפה באיראן ● שר החוץ האיראני נחת בניו יורק • מנהיגי הארגון הכלכלי הבינלאומי (G7) גינו את המתקפה האיראנית על ישראל • במהלך הלילה והבוקר נשמעו אזעקות באזור מטולה • האיחוד האירופי צפוי להטיל סנקציות על איראן • עדכונים שוטפים 

איראן נערכת למתקפת תגמול ישראלית/ עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כך נערכת איראן למתקפת תגמול ישראלית

ארה"ב ומדינות אירופה לוחצות על ישראל למתן כל תגובה למתקפה שביצעה איראן בסוף השבוע, בתקווה לצנן את המתיחות ● משמרות המהפכה וחיזבאללה צמצמו את נוכחות הקצינים הבכירים שלהם בסוריה ● עפ"י דיווח c"וול סטריט ג'ורנל", ישראל תזהיר את בעלות בריתה הערביות לפני שתגיב, ותגביל את התקפותיה למתקנים בסוריה הקשורים לאיראן

עלות היירוט של ישראל של כמחצית מהמטח האיראני בסוף השבוע נאמדת ב-2.1 מיליארד שקל / צילום: Reuters, IMAGO/Bashar Taleb\ apaimages

הטקטיקה של רוסיה נגד אוקראינה ובעיית המיירטים שיכולה להגיע גם לישראל

המתקפה של איראן על ישראל מצביעה על הביקוש הגובר למיירטים ואת ההמתנה הארוכה עד להשגתם ● "אין ספק שהעומס על מלאי התחמושת עומד להיות בעיה, עבור כולם", אומר טום קראקו, מנהל צוות חשיבה אמריקאי בפרויקט הגנה מפני טילים במרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים

יו''ר בית הנבחרים, מייק ג'ונסון / צילום: ap, J. Scott Applewhite

4 מיליארד דולר לכיפת ברזל: חבילת הסיוע האמריקאית בדרך להצבעה

בוושינגטון, סוגיית חבילת הסיוע לישראל, אוקראינה וטייוואן עשויה להתקדם כבר בימים הקרובים ● יו"ר בית הנבחרים מייק ג'ונסון בשיתוף רפובליקנים נוספים הציגו אמש חבילת סיוע הכוללת 26.4 מיליארד דולר לישראל ● דיווח: ארה"ב הסכימה לתמרון ישראלי ברפיח, בתמורה לתגובה לא נרחבת נגד איראן

ייפוי-כוח מתמשך. זה ההליך שיחליף אותו / אילוסטרציה: Shutterstock, REDPIXEL.PL

חקיקה חדשה: תומך החלטות לקשיש או בעל מוגבלות - במקום אפוטרופוס

השבוע נחקק המוסד של "תומך החלטות" ● מה זה אומר, מה ההבדל בין התומך לבין אפוטרופוס, ולמה בעצם צריך מינוי פורמלי מבית המשפט רק כדי לסייע לאדם קשיש או מוגבל?

איך המוסדיים מחליטים איפה תשב הפנסיה שלכם / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

הבכיר שחושף באופן נדיר את הסודות על איך משקיעים את הפנסיה שלכם

הצצה אל מאחורי הקלעים של דיוני ועדת ההשקעות של גוף מוסדי: היכן להגדיל סיכון, כמה פיצוי נדרש עבורו, עד כמה משפיעים השווקים העולמיים על החוסך הישראלי, ואילו אתגרים ייחודיים עומדים בפני מנהלי קופות הגמל וקרנות הפנסיה וההשתלמות המקומיים

בנק ישראל מכר 8 מיליארד דולר, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר מזנק לשיא של חמישה חודשים. אלה הסיבות

המתיחות הביטחונית בין ישראל לאיראן לצד התחזקות הדולר בעולם הובילה לתיסוף חד מול השקל ● שער הדולר-שקל נסחר ברמה של כ-3.8 שקלים, שיא של חמישה חודשים

אנשי הפדרציה ואנשי המרכז הרפואי לגליל (במרכז איציק שמולי)

הפדרציה היהודית של ניו יורק תורמת כ־40 מיליון שקל ליישובי הצפון

מאז תחילת המלחמה תמכה הפדרציה ביישובי קו העימות ביותר מ-300 מיליון שקל ● המנכ"ל בישראל, איציק שמולי: "יש תחושה שהצפון נשכח מאחור, והסיוע נועד להדגיש את מחויבותנו" ● ישראל מתגייסת

סם אלטמן / צילום: כדיה לוי

המיזם החדש של סם אלטמן במפרציות ואיך יכול להיות שישראל נותרה בחוץ

הדיווחים על ביקוריו של מנכ"ל OpenAI באיחוד האמירויות ובסעודיה נמשכים, ולפי הערכות המטרה היא הקמת תשתיות לפיתוח שבבי בינה מלאכותית ● ישראל לא חלק מהתוכניות, אבל בענף לא דואגים: "אם אלטמן יחפש את ההון האנושי, ישראל עשויה להיות חלק מהתמונה"

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

רשת הברחות מתוחכמת: איך המערב ינצח את הכטב"מים האיראניים?

בעקבות המתקפה על ישראל, בארה"ב מתכננים עיצומים חדשים על תוכנית כלי הטיס הבלתי מאוישים של איראן ● באירופה מצטרפים למהלך על מנת להיאבק בהתחמשות של מוסקבה דרך טהרן ולמנוע הסלמה במזרח התיכון ● לצעדים אלו תהיה משמעות, לפי מומחים, אך לא גדולה. הסיבה: סין ורוסיה

אילוסטרציה: shutterstock

החשש מחלחל לשווקים: פרמיית הסיכון של ישראל בשיא של 11 שנים, ומרווחי האג"ח ממשיכים להתרחב

מדד ה-CDS הישראלי, המגלם את עלות הסיכון שמדינת ישראל לא תצליח לשלם את חובותיה, עלה ב-18% בשבוע האחרון ● במקביל, המרווחים של איגרות החוב הדולריות של ישראל מול ארה"ב קופצים

פרויקט מתחם אילת של אאורה ברמת השרון / הדמיה: 3dvision ltd טרי די ויז'ן בע''מ

פינוי בינוי: אאורה שילמה היטל חריג עבור הדיירים לעיריית רמת השרון והם נדרשים להחזיר לה את הכסף

פרויקט הפינוי בינוי של אאורה במתחם אילת בשכונת מורשה, נבנה בשני שלבים ויכלול בסופו של דבר 687 יח"ד בשישה מגדלים עם שטחי מסחר ● כדי לא לעכב את הפרויקט וקבלת היתר הבנייה, החברה שילמה לפני כארבע שנים את התשלום וכעת מבקשת את הכסף ששולם בחזרה מהדיירים

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; מחירי הנפט צללו בכ-3%

הנאסד"ק ירד ב-1.2% ● מדד הקאק עלה ב-0.6% ● ירידה במדד המחירים לצרכן בבריטניה, אך מעל הצפי ● יצרנית השבבים ההולנדית ASML יורדת ב-5% ●  ג'יי.פי. מורגן: "היסטורית, רכישת זהב לא מצדיקה את הסיכון" • מיקרוסופט תשקיע 1.5 מיליארד דולר בחברת ה-AI מאיחוד האמירויות • יו"ר הפד מודה: "אין התקדמות במאבק באינפלציה"

הבורסה בפרנקפורט, השבוע / צילום: Reuters

עליות בחוזים העתידיים בארה"ב; טרום מסחר: טסלה בשפל שנה

הדאקס עולה ב-0.1% ● בדויטשה בנק צופים לטסלה ירידה של 30% ● בגוגל פיטרו כ-30 עובדים שמחאו נגד מתן שירותים של החברה לישראל ● בבלקרוק אופטימיים לגבי עונת הדוחות בארה"ב ומעריכים צמיחה ברווחיות גם מחוץ לסקטור הטכנולוגיה

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: יח''צ, איל יצהר

בדיקת רשות ניירות ערך והשאלה: מה שמותר לנתן חץ ולדוד פורר, אסור לאחים אמיר?

האחים יוסי ושלומי אמיר משופרסל התקפלו השבוע בפני הרגולטור והחילו על עצמם "וולונטרית" את ההגבלות של בעלי שליטה ● אבל האחים אמיר הם לא היחידים שהתנהלו כמו בעלי שליטה ללא ההגבלות, אז מדוע דווקא הם תפסו את תשומת-הלב של רשות ניירות ערך?

סניף של ביטוח לאומי בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

אלפי עסקים עלולים לגלות בקרוב שהם חייבים לביטוח לאומי מיליוני שקלים

אלפי מעסיקים קיבלו לאחרונה מכתב מהמוסד לביטוח לאומי, שממליץ להם לדווח מרצון על ניכוי הוצאות עובדיהם השכירים מהברוטו לצורכי תשלום דמי הביטוח הלאומי ● הדיווח יהיה רטרואקטיבי, משנת 2017 ואילך ● מעסיק שלא יעשה זאת חשוף לביקורת ולקנסות

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

חיקוי ירוד וזול: זהו הכטב"ם שאיראן שיגרה לעבר ישראל

שאהד 136 נחשב גם לחיקוי ירוד של המל"ט המתאבד הארופ, מתוצרת התעשייה האווירית, שלפי הערכות מחירו עומד על כ־700 אלף דולר ● לצורך ההשוואה, מחיר שאהד 136 מוערך בכ־30 אלף דולר בלבד

קניות אונליין / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי הצניחה בתחילת המלחמה: התאוששות בענפי התיירות והבילויים

חג הפסח שיחול בקרוב מחולל רכישות בתחום החופשות והמופעים ● אתר KSP מרחיב את שיתוף־הפעולה עם שטראוס לצד מותגים כמו ויסוצקי ולוואצה ● הדירוג החודשי של אתרי האונליין

חנן מור / צילום: אייל טואג

חנן מור מכר מניות ב-2 מיליון שקל, המניה נפלה ב-37%

המשקיעים של חברת הנדל"ן שנמצאת בהסדר חוב הרימו גבה כשראו את בעל השליטה לשעבר מוכר מניות, בהיקף של 78% ממחזור המסחר ביומיים, מה שהפיל את המניה ● ניתן להניח שמור היה מוכר עוד לולא עו"ד גינדס שביקש שיעצור

שיגור כטב''ם איראני / צילום: Reuters, dpa via Reuters Connect

ישראל וארה"ב בוחנות נשק חדש נגד איום הכטב"מים האיראני

לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, ארה"ב וישראל בוחנות מערכות נשק מיקרו־גל ולייזר נגד כלי טיס בלתי מאוישים ● בזמן שיירוט באמצעות כיפת ברזל, למשל, מוערך בכ־30 אלף דולר, עלות יירוט באמצעות לייזר היא זניחה