רק כ-7% מבני ה-5 עד 11 התחסנו עד כה נגד קורונה, כחלק מהמבצע שיצא לדרך במהלך נובמבר. מה מונע מיותר הורים לעשות את הצעד הזה? ח"כ מיכל שיר, שהיא גם יו"ר הוועדה לזכויות הילד, נשאלה על הסוגיה בתוכנית "פגוש את העיתונות", והתברר שגם היא עצמה די אמביוולנטית בעניין, אם לא למעלה מכך.

"כהורה, אני לא מצליחה להבין למה ילד בן 5… (רק) 0.003 אחוז מהילדים הבריאים יחלו במחלה קשה (אם ידבקו בקורונה), אלה הנתונים היום", אמרה, ובהמשך גם הסבירה שכרגע היא נוטה שלא לחסן את ילדיה (שיהיו בגיל המתאים רק בעוד חצי שנה), וכי "ילדים אינם מנוע הדבקה" בקהילה.

אין ספק כי רק מיעוט קטן מהילדים צפוי לחלות במחלה קשה אם יידבק בקורונה. אבל האם האחוז שציינה שיר הוא נכון? שיר הפנתה אותנו לדיון בוועדה בראשותה בו הוצגו נתונים של משרד הבריאות שלפיהם יותר מחצי מיליון ילדים בגילאים 0 עד 18 חלו בקורונה מתחילת המגפה. נתונים שונים שהוצגו בוועדה מלמדים כי מתוכם בין 0.03% ל-0.04% חלו במחלה קשה. זה קצת מבלבל, אבל אלה נתונים הגבוהים פי עשרה מהנתון שציינה שיר (שלושה מכל עשרת אלפים ילדים, לעומת שלושה מכל מאה אלף ילדים).

אלא שהנתונים הללו עוסקים בכל הילדים עד גיל 18. שיר, כך נראה מהקשר דבריה, דיברה רק על בני ה-5 עד 11 שבחיסונם הוחל לאחרונה. ואכן, מנייר עמדה שפרסמו לאחרונה האיגוד לרפואת ילדים והחוג הישראלי למחלות זיהומיות בילדים, עולה כי מספר הילדים שאושפזו במצב קשה, קריטי, או נפטרו מקורונה מתחילת המגפה ועד סוף אוקטובר עומד על 32.25 לכל מיליון ילדים. ובאחוזים: 0.003% - הנתון שאותו ציינה שיר.

אז שיר צודקת? לא לגמרי. ראשית, ילדים שחולים בקורונה עלולים להתאשפז בבית חולים גם אם מצבם לא מוגדר כקשה. באותו נייר עמדה מצוין כי 460 ילדים בני 5 עד 11, 0.2% מכלל הנדבקים בגיל הזה, נזקקו לאשפוז. זה אולי לא סותר ישירות את דבריה של שיר, אבל בהחלט נתון שכדאי שהורה המתלבט בסוגיה ייקח בחשבון.

שנית, וחשוב יותר, החישוב שאותו הציגה שיר לא כולל את הילדים שלוקים בתסמונת המכונה PIMS. ד"ר גיל צ'פניק, רופא ילדים שהשתתף באותו דיון בוועדה, ופעיל בעמותת "מדעת", הסביר לנו כי מדובר במחלה קשה, המופיעה רק מספר שבועות לאחר ההחלמה מהקורונה. המחלה מתבטאת בין היתר בחום מתמיד, תת לחץ דם, פריחה ועוד. לפי נתוני ה-CDC, בין 60% ל-70% מאלו המפתחים PIMS נזקקים לטיפול נמרץ, והרוב המכריע של הילדים החולים בתסמונת זו - כמו אלו שאושפזו במצב קשה עם קורונה - לא סובל ממחלות רקע כשלהן.

כמה מבני ה-5 עד 11 צפויים ללקות בתסמונת המסוכנת הזאת? הן בוועדה של שיר והן בנייר העמדה צוין כי 0.03% מבני הגיל שנדבקו בקורונה פתחו לאחר מכן PIMS. כלומר, פי עשרה מאחוז הילדים שחלו קשה בזמן המחלה עצמה - הנתון שרק אליו התייחסה שיר בדבריה.

ומה לגבי טענתה של שיר כי "ילדים אינם מנוע הדבקה"? לא התייחסנו לכך בציון של הבדיקה הנוכחית, ובכל זאת, האמירה שווה התייחסות. כזכור, שיר עצמה הפנתה אותנו לדיון שהתקיים בנושא חיסון הילדים בוועדה שבראשה היא עומדת. באותו דיון התייחסה ד"ר שרון אלרועי-פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, בדיוק לנקודה הזאת. עמדתה בעניין הייתה שונה בתכלית.

"כיום, כשהילדים לא מחוסנים, הם חלק יותר משמעותי במגפה הזאת ומעל 50% מהתחלואה במדינת ישראל בתקופה האחרונה היא של ילדים…", ציינה ד"ר אלרועי-פרייס. "להגיד שילדים לא מדביקים או 'הם לא מנוע'... אני לא רוצה להגיד שרק הילדים הם המנוע, אף אחד לא עושה את הכותרות האלה, אבל כן, בהחלט, ילדים הם חלק מהמגפה הזאת וצריך להבין את זה".

בשורה התחתונה: דבריה של שיר דורשים הקשר. אמנם, מנתוני משרד הבריאות עולה כי הסיכוי של בני 5 עד 11 שחלו בקורונה להפוך לחולים קשים עומד על 0.003% בלבד. אך אליהם צריך להוסיף גם את מי שצפויים ללקות ב-PIMS - כ-0.03% נוספים מכלל הילדים החולים בקורונה. יחד, מדובר בכ-34 ילדים מכל מאה אלף שנדבקו, שיהפכו לחולים קשים.

תחקיר: אורי כהן