גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לקראת מהפכה בשכר עובדי המדינה: רק המצטיינים יזכו לבונוסים

כ-3,000 עובדים משתתפים בפיילוט חדש שמוביל משרד האוצר הבוחן 3 מודלים לשינוי שיטת התמריצים הנוכחית ● באוצר מקווים לחסוך מאות מיליוני שקלים שניתנים כיום כתוספות שכר, המבוססות על מדדים רופפים ולא משקפים באמת את ביצועי העובדים ● כך זה יעבוד

הניסוי הגדול לשינוי מודל השכר של עובדי המדינה יוצא לדרך / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
הניסוי הגדול לשינוי מודל השכר של עובדי המדינה יוצא לדרך / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

בשקט, ומתחת לפני השטח, מנהל בחצי השנה האחרונה הממונה על השכר במשרד האוצר ניסוי בהשתתפות כ-3,000 עובדי ממשלה. במסגרת הניסוי יחולקו תוספות שכר לעובדים - של עד משכורת נוספת בשנה - בהתאם לביצועיהם בעבודה. העובדים שידורגו אחרונים, לעומת זאת, ברוב המקרים עדיין ירוויחו, אך בחלק מהמקרים פחות מכפי שהתרגלו עד כה. השכר הממוצע לעובד במשרדי הממשלה עומד כיום על כ-17,000 שקל בחודש, לפי דו"ח הממונה על השכר.

הפיילוט יימשך כשנתיים, עד לחודש יוני ב-2023, ויקיף את עובדי משרד הכלכלה, משרד התחבורה ואגף המכס והמע"מ ברשות המיסים. מטרת הבדיקה היא מעבר לתגמול דיפרנציאלי של העובדים ויצירת תמריץ להצטיינות. זאת לעומת המנגנון הקיים כיום, שלעיתים מעודד בינוניות. במידה שהניסוי יצליח, הוא יורחב בהדרגה לכלל משרדי הממשלה ויחידות הסמך ויוכנס להסכמים הקיבוציים עם העובדים.

במצב הנוכחי, עובדי ממשלה המאוגדים בהסכמי שכר קיבוציים זכאים ל"שכר עידוד". כלומר, תוספות קבועות של עד 25% משכרם השנתי - במידה שהגיעו ל"אחוזי יעילות" גבוהים. אלא שהיעדים כל כך נמוכים או רופפים, שכמעט כל העובדים זוכים במענקי הצטיינות המרביים.

 

600 מיליון כעידוד שכר

במשרד הכלכלה, לדוגמה, עובד שמגיע ל-100% מהיעדים לא זוכה לתוספת, ורק החל מ-133% ביצוע הוא יקבל פרמיה של 20%. בתוך כך, אחוז היעילות הממוצע של עובד במשרד נע בין 150% ל-160%. במילים אחרות, שכר העידוד שנועד לתגמל מצטיינים הפך לחלק אינטגרלי מהשכר של כולם.

הפיילוט נעשה בשותפות עם הסתדרות העובדים, לאחר משא ומתן ממושך בינה לבין יחידת תגמול התמרוץ באגף הממונה על השכר. מענקי ההצטיינות החדשים שבפיילוט אומנם לא מחליפים את שכר העידוד לו זכאים העובדים, אבל במסגרת ההסכמות בין הצדדים הוחלט על הקשחה של התנאים לקבלת שכר העידוד. בעקבות ההסכמות, אחת לשנה תתקיים בחינה להעלאת הרף של היעדים המזכים בבונוסים וכן, שיטת חישוב אחוזי היעילות תתעדכן אוטומטית, ללא צורך בהסכמות פרטניות בכל פעם בין ההסתדרות, ועדי העובדים וההנהלה. לפי הערכת גלובס, הצפי הוא ששכר העידוד הממוצע לעובד יפחת מכ-19-20 אחוזים כיום ל-13-14 אחוזים לאחר השינויים.

במצב הנוכחי, המדינה משלמת כל שנה סכום של כ-600 מיליון שקל לעובדיה בגין שכר עידוד. העלאת היעדים להשגתו יכולה לחסוך למדינה כ-200 מיליון שקל בשנה. העדכון האוטומטי הראשון ליעדים נעשה לאחר תחילת הפיילוט בחודש מאי, והעדכון הבא יבוצע בפברואר 2022. אלא שבטווח הקצר, הפיילוט לא יחסוך כסף בהוצאות שכר לעובדי המדינה, אפילו להיפך. יישום המודל החדש של תמרוץ תגמול, לצד שכר העידוד, בעיקר יגדיל את ההוצאות בשלב זה. העובדים הזכאים יקבלו את התגמול פעם בחצי שנה, כאשר התשלום הראשון צפוי להתקבל בתלוש השכר של יולי 2022.

מענקי חוסר הצטיינות?

בכל אחת מיחידות הפיילוט משתמשים בשיטה אחרת של תגמול. במשרד התחבורה ידורגו 717 העובדים המועסקים בהסכמי שכר קיבוציים לפי עקומת ביצועים. בקצה אחד שלה, 10% העובדים המצטיינים ביותר יזכו לתוספת שכר של 8%. באמצע, 40% מהעובדים יקבלו בונוס של 5% משכרם. ומה באשר לחלק התחתון של העובדים? גם הם יקבלו תוספת שכר, בגובה 2%.

מדוע לשלם מענקי "חוסר-הצטיינות" לעובד? ההסבר שעלה הוא ניסיון למנוע מרמור בקרב העובדים שידורגו בתחתית. לכן, עובדי המשרד ימשיכו להיות זכאים לשכר העידוד הישן, בגובה של עד 20%, נוסף לתוספת הדיפרנציאלית.

במשרד הכלכלה העדיפו להימנע מדירוג אישי של העובדים, והוחלט לבצע את הפיילוט באופן של דירוג היחידות השונות, אחת לחצי שנה. הדירוג יקבע את תוספת הפרמיה למחצית השנה העוקבת. עובדי היחידות ירוויחו תוספת של בין 2 ל-8 אחוזים, לפי התפוקה.

עד כאן, נראה שבפיילוט יש יותר גזרים ממקלות. אלא שבקרב עובדי המכס ומס ערך מוסף השיטה מעט שונה. מדובר על 1,967 עובדים, שבניגוד לעובדי משרדי הכלכלה והתחבורה יש גם מה להפסיד מהפיילוט. ביחידות של רשות המיסים, מלכתחילה שכר העידוד היה גבוה יותר, עם תקרה של 25% מגובה השכר לעומת 20% בתחבורה ובכלכלה. לכן, הוחלט במסגרת הפיילוט להוריד במכס ומע"מ את שכר העידוד ל-20% ולהפוך את 5% הנותרים לדיפרנציאליים. במילים אחרות, הבונוס שהעובדים הפחות יעילים התרגלו לקבל צפוי להצטמק.

מעקב אחר התפוקה של העובדים בתפקידי מתן שירות יבדק, למשל במספר הפניות שטופלו. ואילו בתפקידים מנהליים יותר, אופי העבודה הוא לעיתים כזה שקשה למדוד בצורה כמותית. במקומות הללו, ההערכה תבוסס על הערכת המנהלים, כשעורכי הפיילוט יוודאו שבאין מדדים, העובדים לא ידורגו לפי מידת "המקורבות" שלהם למנהלים.

איך ידורגו היחידות?

בפיילוט במשרד הכלכלה, שם התחרות היא בין היחידות השונות, כל מנהל יחידה בחר את פרויקט הדגל שלו, שלפיו תדורג היחידה. המנהלים יצטרכו להתייחס למידת ההשפעה של הפרויקט על קהל היעד של היחידה, למעורבות כלל עובדי היחידה ושיתוף פעולה מחוץ ליחידה. בנוסף, המנהלים יתייחסו לשאלה עד כמה הפרויקט משפר את השירות, וכמובן גם לעמידת בלוחות הזמנים ובתקציב.

לפי שעה הפיילוט מתגמל בעיקר את העובדים, ולא יחסוך כסף למדינה בטווח הקצר. אלא שבטווח הארוך יותר, השינויים במודל התגמול עשויים להוביל להתייעלות בעבודת משרדי הממשלה ובהגדלת פריון העבודה בהם. במקביל, כך מקווים, הפיילוט יוביל להקשחת מדדי ההצטיינות וימנע מצב בו כולם "מצטיינים" ומקבלים תוספות שכר - בלי קשר לאיכות העבודה שלהם ולהשקעה שלהם.

"הוספת תגמול דיפרנציאלי היא רצויה, אך מצד שני מה שבאמת צריך זה שינוי מודל העסקה עצמו במגזר הציבורי כדי שיהיה יותר יעיל", אמר ד"ר ארז כהן, מומחה למדיניות ציבורית וכלכלה פוליטית באוניברסיטת אריאל. "השינוי משאיר את הבונוס של העובדים, וגם אם משנה קצת את הגובה שלו, עדיין מי שלא יעיל ימשיך לעבוד בשירות הציבורי. הבעיה היא מובנית כי יש להם קביעות. צריך שתהיה מערכת שממש תתמרץ אותם לעבוד, במובן שיש גם איום שאם לא תהיה טוב לא תתקדם וגם לא תישאר במערכת. השינוי שעושים עכשיו בעיקר יעמיס על הקופה הציבורית. אולי זה ישפר קצת את התפוקה של חלק מהעובדים, אבל עדיין ממשיכים לשמר עובדים לא טובים. הבעיה היא בקביעות. אני יודע שאת זה יהיה מאוד לשנות מול ההסתדרות, אבל זה הכרחי כדי לייעל את כוח האדם בשירות הציבורי. בעיה נוספת היא מי יקבע את היעדים. לא תמיד אפשר למדוד וזה עלול להפוך לסחר-מכר של מננלים שרוצים לצ'פר את העובדים שקרובים אליהם, ואז זה יהפוך לעוד מנגנון של תוספות שכר לעובדים".

אתי שגיא, סגנית בכירה לממונה על השכר לתגמול ותמרוץ התייחס לפיילוט: "יחידת תגמול ותמרוץ באגף השכר רואה חשיבות רבה בעידוד היעילות, הפריון, האפקטיביות ושיפור השירות של עובדי המדינה באמצעות הפעלת מודלים לתמרוץ עדכניים, גמישים ודיפרנציאליים. לצורך כך יצאה היחידה בשיתוף ההסתדרות לפיילוט לשיפור מנגנוני התמרוץ הנוהגים במשרדי הממשלה. הפיילוט חל על שלושה משרדים: הכלכלה, תחבורה ומכס ומע; ובאם יצלח יתרחב ליתר שירות המדינה. במסגרת הפיילוט נבחנים מהלכים לייעול מנגנוני התמרוץ הקיימים ביניהם: האצלת סמכויות, תהליכי התאמה ובקרה אוטומטיים וכן הכנסה של מודלי תמרוץ דיפרנציאליים זאת כחלק ממדיניות אגף השכר לעידוד מצוינות אישית".

מההסתדרות נמסר: "מדובר בפיילוט בשלוש יחידות ממשלתיות, שגובשה בשותפות מלאה עם משרד האוצר. מטרת התכנית, לשפר את יחסי העבודה ולקדם שיטות עבודה עדכניות ואפקטיביות. זאת, תוך מתן תגמול הולם, ראוי ושוויוני לעובדים ולעובדות. הפיילוט החל בתחילת 2021 וצפוי להסתיים במרץ 2023, כשבתום כל שנה יש נקודת בקרה וקבלת החלטות לגבי ההמשך. כל מהלך עתידי בנושא זה ייבחן ע"י ההסתדרות, על מנת לקדם את שירות המדינה מחד, ולשמור על זכויות העובדים מאידך".

עוד כתבות

עגלת קפה הקבינה בכפר הס / צילום: שני בריל

ארבע הצעות לטיולי יום שרק המקומיים מכירים - ומשהו טעים ליד: מדור מיוחד לפסח

תצפית מרהיבה אל המדבר בשקיעה, פארק שמרגיש כמו ההיי ליין בניו יורק, האחות הקטנה של מקדש הבשרים משוק הכרמל וקרם לימון ומסקרפונה לקינוח ● יצאנו לארבעה מקומות שונים בארץ כדי לשמוע מהתושבים מהי פינת החמד שרק הם מכירים ומה יש לאכול שם, שגם כשר לפסח

אביב ומתיאו שפירא, אדיר טובי ורובי ליאני, חברת XTEND / צילום: כדיה לוי

עפים כמו פרפר, עוקצים כמו דבורה: הרחפנים שמשנים את תורת הלחימה

הרחפנים של אקסטנד הפכו פופולריים במלחמה בעזה, ואף הצילו חיים • עכשיו היא עובדת על מערכת משולבת שתיקח את יכולות הרובוטים קדימה ותסייע להם לפעול בצוות ● הסטארט-אפים המצליחים, פרויקט מיוחד

מאחורי הציפייה לאירועים שליליים / צילום: Shutterstock

מדעי האימה: מה קורה למוח שלנו כשאנחנו מחכים לטיל איראני, או אפילו לזריקה

לא נרדמתם בציפייה לטילים האיראניים? מחקרים שעוסקים בציפייה לאירועים שליליים מגלים מה מתרחש במוח בזמן המתנה מורטת עצבים, מה הקשר בין ציפייה לזריקה להתנהגות כלכלית לא רציונלית, וגם איך מתמודדים עם תחושת האימה וחוסר השליטה

סלט קרעי לחם ב''נעה אפייה מקומית'' / צילום: חיים יוסף

רגע לפני שנפרדים מהחמץ: מסעדה מעולה בהרי ירושלים שמנסה לחבר את כל המנות ללחם

"נעה אפייה מקומית" של אלדד שמואלי רק התחילה לרוץ והשף גויס למילואים ● עכשיו היא מתרוממת, והקו המנחה: מנות שהולכות טוב עם לחם, והלחם מצוין

מתכות / צילום: Shutterstock

החברה שמנסה לחולל מהפכה בתעשייה שלא השתנתה אלפי שנים: Magnus Metal מגייסת 74 מיליון דולר

"מקצרת את תהליכי העבודה, מפחיתה את עלויות היצור והזיהום, ומשפרת את איכות המוצר" ● עם שווי מוערך של כ-160 מיליון דולר, מגנוס מטאל הישראלית יוצאת לסבב גיוס חדש

השקל נחלש אל מול הדולר והאירו | עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדיווחים על תקיפה באיראן הביאו לצלילת השקל, אך לא לאורך זמן

שני אירועים שהתרחשו הלילה הובילו לפיחות בשער השקל מול הדולר: הורדת דירוג האשראי של ישראל על ידי חברת S&P ודיווחים על תקיפה ישראלית באיראן ● אלא שלאורך שעות הבוקר השקל החל להתייצב ● מה הוביל לשינוי ומה ניתן ללמוד מהעבר?

בית חולים חדש ייבנה בבאר שבע / אילוסטרציה: Shutterstock

בית חולים ראשון בבעלות הקופות הקטנות: לאומית ומאוחדת יפעילו את בית החולים בבאר שבע

בית החולים שיבא יהיה שותף של הקופות בהקמת בית החולים ● הלו"ז להשקה מוערך בלפחות 8-6 שנים ותקציב ההקמה בלפחות מיליארד שקל ● בשבועות הקרובים צפויה להתקבל החלטת ממשלה התומכת בהחלטת משרדי הבריאות והאוצר שהתקבלה היום

אסף זגריזק / צילום: כדיה לוי

הם איבדו קרובים, פונו מבתיהם או ראו את מפעל חייהם קורס: 13 אנשים מספרים מה נותן להם כוח

איל וולדמן מנסה להמשיך לבלות כי זה מה שבתו דניאל הייתה רוצה ● ירדן גונן, אחות של רומי החטופה בעזה, לובשת חולצת קשת בענן בימים קשים במיוחד ● חיים ילין ממלא מצברים רק בבית בבארי, למרות הזיכרונות השחורים משם ● ואבישג שאר-ישוב מחפשת קרני אור בצילומים שלה ● 13 אנשים משתפים מהי מכונת ההנשמה שלהם בחצי השנה האחרונה ● פרויקט מיוחד

מטה s&p בניו יורק / צילום: valeriy eydlin

חברת S&P הורידה את דירוג האשראי של ישראל: "המלחמה תימשך כל 2024"

בהודעה שלא מן המניין, הורידה החברה את הדירוג של ישראל מרמה של AA- ל-A+ ● התחזית להמשך נותרה "שלילית", כך שבחברה מאותתים שבעתיד הדירוג עשוי להיפגע שוב ● "רואים עלייה נוספת בסיכונים הגיאו-פוליטיים"

מייסדי טורק. מימין: אלדד לבני (CINO), לאוניד בלקינד (CTO) והמנכ''ל עופר  סמדרי / צילום: גיא חמוי

הטייס האוטומטי שרוצה להחליף את צבא מומחי הסייבר

האנליסטים במרכזי בקרת הסייבר של הארגונים הגדולים נאלצים להתמודד עם אלפי התרעות מדי יום, והטכנולוגיה של טורק מאפשרת להפוך את התהליכים לאוטונומיים למחצה • האם ה"טייס האוטומטי" של החברה יצליח לשלול איומים חמורים? ● הסטארט-אפים המבטיחים

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

"שחקנית מרכזית במזרח התיכון": למה הבכירים הישראליים מתייצבים לתדרך את התקשורת בארצות הברית?

משעות הבוקר המוקדמות, גורמים ישראליים בכירים מתייצבים בתקשורת האמריקאית כדי לתדרך על התקיפה באיראן ● כך בוחרים את גופי התקשורת מולם הם עובדים בארה"ב ומה הם מנסים להשיג?

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית

משפחות חטופים חוסמות את כביש 1 בדרך לירושלים

משפחות חטופים חסמו את כביש 1: "כל חטוף חייב לשוב"

שרי החוץ של מדינות ה-G7: נמשיך לפעול למניעת הסלמה של הסכסוך בין ישראל לאיראן • הקרמלין: "קוראים לצדדים להפגין איפוק" • דיווח: ביידן שוקל לשלוח סיוע ביטחוני בסך מיליארד דולר לישראל • בפעילות סמוך לטול-כרם: ארבעה לוחמים נפצעו בינוני וקל, מפקד גדוד טולכרם של גא"פ חוסל • עדכונים בולטים 

פיצוחים / צילום: תמר מצפי

הגרעינים של חממה בדרך החוצה מהבורסה - מי ייכנס במקומם?

חברת חממה סחר קיבלה הצעה להוצאת פעילותה מהבורסה והכנסת פעילות נדל"ן במקומה ● בעקבות מלחמת חרבות ברזל לחברה חובות בהיקף של 1.6 מיליון שקל מתושבים מרצועת עזה

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

איל וולדמן / צילום: פרטי

איל וולדמן מגלה: "עברו עליי ימים כואבים וקשים מאוד"

"אני כל הזמן חושב מה דניאל הייתה עושה, איך זה היה אם היא הייתה פה עכשיו", מספר איל וולדמן על בתו דניאל שנרצחה בנובה. מאיפה הוא שואב כוח? ● פרויקט מיוחד 

נטפליקס / צילום: Shutterstock, Vantage_DS

נטפליקס עקפה את הציפיות; המניה יורדת במסחר המאוחר

ענקית הסטרימינג דיווחה על הכנסות של 9.37 מיליארד דולר לעומת צפי של 9.28 מיליארד דולר ● הרווח זינק ב-86%, לעומת צפי לעלייה של 56% ● החברה הוסיפה כ-9.3 מיליון מנויים ברבעון, ב-80% יותר מהצפי ● למרות התוצאות המדהימות, התחזית המאכזבת של החברה מפילה את המניה במסחר המאוחר

עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן, בתפילת עיד אל–פיטר בטהרן / צילום: Associated Press

איך בוצעה התקיפה באיראן ומה היה היעד?

מהבסיס הצבאי שהותקף בוצעו במוצ״ש שיגורים לעבר ישראל ● איך ככל הנראה בוצעה התקיפה ומה יקרה עכשיו? ● וגם: התגובה בשווקים והקפיצה במחיר הנפט

חן אמסלם ודביר בנדק בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: עופר חג'יוב

מזרחי טפחות משקיע את התקציב הגדול ביותר, ומתברג במקום השני בזכירות

הפרסומת הזכורה ביותר זה השבוע השלישי שייכת לבנק לאומי, עם גל תורן והשיר "יש מוצ"ש" - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הופעה קצרה של אירנה בקמפיין קטן ורזה מספיקה לשופרסל כדי להתברג בדירוג ולזכות באהדה

עילית רז, טרבור מילטון ואליזבת הולמס / צילומים: AP - Lawrence Neumeister, Jeff Chiu, Brittainy Newman, איל יצהר

תעשיית הטק מגייסת את הבינה המלאכותית למאבק בהונאות משקיעים

בשנים החולפות נרשמו מקרי הונאה רבים בהייטק, בהם יזמים גייסו כספים ממשקיעים, ללא בדיקת נאותות מספקת ● במטרה לצמצם את ההונאות הבאות, חברות רותמות כיום כלי בינה מלאכותית לשלל אוטמציות בהתנהלות החברה ● במקביל, גורמים בענף חוששים מההשלכות