גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האומיקרון סגר שוב את השמיים, האם המדינה תשקיע סוף סוף בפיתוח תיירות הפנים?

"זו הייתה שנה שבה עולם התיירות נוכח שהוא לא מוביל אלא מובל" ● "זו שנת מאניה דפרסיה, כי עד שראו את האור, באבחה אחת זה נגמר" ● "זו שנה שבה עם ישראל גילה את ישראל" ● בענף התיירות מסכמים את 2021 ומנסים לשמור על אופטימיות לקראת 2022

קו החוף של תל אביב. יוקר המחיה בעיר מוריד מהאטרקטיביות של העיר לתיירים / צילום: Shutterstock, Aleksandar Todorovic
קו החוף של תל אביב. יוקר המחיה בעיר מוריד מהאטרקטיביות של העיר לתיירים / צילום: Shutterstock, Aleksandar Todorovic

שנת 2021 הייתה טובה מקודמתה, אבל הרבה פחות טובה מזו שלפני המגפה. איך היא תיזכר עבור העוסקים בתיירות? "זו שנה שבה עולם התיירות נוכח שהוא לא מוביל אלא מובל", אומר ד"ר ערן כתר, יועץ וחוקר תיירות המכללה האקדמית כנרת. "העולם הבריאותי מוביל את עולם התיירות וקובע את גורלו. זה היה נכון ל-2021, וזה יהיה נכון לתחילת 2022".

כתר מחלק את 2021 לשלושה חלקים, כאשר 4-5 החודשים הראשונים המשיכו את 2020, כלומר היו "עמוק בלב הקורונה מבחינת תיירותית". רק בחודש מאי העולם החל להיפתח, "כשהאיחוד האירופי הכריז על התו הירוק. אז קיבלנו למעשה הצצה לאופן שבו נראית התאוששות. המעגל הראשון של התיירים שיצאו ממדינתם הורכב ממכרים ומשפחות, ואופי הטיולים היה לכיוון המרחב, מקומות שבהם יש אוויר, טבע ושקט. לצד זה ראינו גם חופשות 'סיטי ברייק', ליעדים קרובים.

"בשונה ממשברים קודמים שבהם הסגמנט העסקי התאושש מהר, פה זה קרה בצורה מתונה, כשהמפגש הפיזי הפך פחות הכרחי לצד קיצוץ בהוצאות של חברות ומיעוט כנסים. תכנונים ארוכי-טווח התבררו לתיירים כבלתי אפשריים. היום בתיירות לא קונים בננות ירוקות".

החלק השלישי של השנה הושפע מגל התחלואה האחרון, עם התפשטות האומיקרון וחזרת הגבלות הכניסה והיציאה ממדינות - עד כדי סגירת הגבולות, כפי שבחרה ישראל לעשות. "זו הייתה שנה גרועה לחלק מהעוסקים בתחום, וטובה לאחרים", מזכיר כתר. "המלונות בירושלים ובנצרת חוו שנה נוראה מבחינת תפוסות, לעומת אילת וים המלח שנהנו מתיירי הפנים והגיעו לתפוסות גבוהות.

ד''ר ערן כתר / צילום: טל חפץ

"בחלקים גדולים של העולם תיירות הפנים פיצתה על אובדן התיירות הנכנסת. באירופה היו מקומות שבהם התיירות הכפרית הגיעה לממדי 2019, בעיקר בזכות תיירים אירופאים שנפשו באירופה. השוק הסיני, שהיה השחקן העולמי החשוב ביותר בתיירות הבינלאומית ב-2019, כרגע מחוץ למשחק. את 2021 אירופה תסגור עם 70% ירידה בתיירות חוצה גבולות ביחס ל-2019. באסיה והפסיפיק מדברים על 90% ירידה בתיירות נכנסת", אומר כתר המנהל מחקרי תיירות עבור נציבות התיירות של האיחוד האירופי (ETC).

חזרה לתיירות עירונית

לעומת שנת 2019 שהסתיימה בנתב"ג עם כ-25 מיליון נוסעים, 2021 תסתיים עם כ-6 מיליון נוסעים - בחסות תנודות הגבלות התעופה. "המצב הכלכלי של רוב משקי הבית הוא טוב, זה מתבטא גם בביקוש לטוס", אומר כתר. "יש אזורים ביוון, למשל, שהצליחו לסכם את 2021 עם נתוני תיירים שדומים ל-2019.

ממחקר שנערך בשנה האחרונה באיחוד האירופי בקרב 60 אלף נשאלים בנוגע להרגלי התיירות שלהם עולה כי מי שאהב לפני הקורונה שופינג ונופש עירוני, ימשיך בכך. "כרגע מטיילים בטבע כי זו האופציה, אבל אלו שינויים קצרי-טווח", אומר כתר.

"עוד לפני האומיקרון ראינו חזרה לתיירות עירונית. מה שראינו זה יותר משפחות וזוגות, ופחות מטיילים בודדים ותיירות בקבוצות. הקורונה דחפה את המטיילים להיות עצמאיים ודיגיטליים. בעתיד יתאימו את התשתיות באירופה יותר לתיירות פנים, ומלונות שפנו לתיירות העסקית כבר הפכו היברידיים".

עו"ד כפיר ידגר, שותף מנהל במשרד גורניצקי ושות', מגדיר את 2021 כשנת המאניה דפרסיה. "היו חודשים טובים והיו חודשים קשים, ובעיקר ראינו חלוקה דיכוטומית בין מלונות ערי הנופש לבין מלונות הערים שנשענים על תיירות נכנסת. הראשונים נהנו מתפוסות גבוהות, והאחרונים מתפוסות שפל.

"זו שנת מאניה דפרסיה גם כי שלושה שבועות אחרי שמלונות תל אביב ראו את האור, כשהתאפשרה כניסת תיירים בתחילת נובמבר, באבחה אחת זה נגמר. העריכו שיגיעו 50 אלף, ובאו 75 אלף תיירים רק בחודש. האופטימיות נסקה, והתרסקה. זו גם שנה שבה בלטה חשיבות התיירות כעוגן כלכלי וכמקור פרנסה, כפי שהיא נתפסת במדינות רבות והרבה פחות מזה בישראל".

"זו שנה שבה עם ישראל גילה את ישראל", מוסיף יועץ המלונאות עופר פופס. "התייר הישראלי התאהב מחדש במדבר ובכנרת. ברור שכשתתאפשר כניסת תיירים השוק יתאזן, תיירים ייכנסו וישראלים ייצאו לחו"ל, אבל תיירות הפנים תמשיך גם למי שמחפש חופשה קצרה וגם למשפחות. גם המחירים יחזרו להיות ברמת הנסבל. כרגע אפשר להגיד שאין תקרה שמחירי הנופש בישראל לא פורצים, כי יש מי שמוכן לשלם".

עו''ד כפיר ידגר, שותף מנהל בפירמת עורכי הדין גורניצקי ושות' / צילום: יונתן בלום

מה יקרה עד פסח?

מה מחכה לנו ב-2022? האם הרוח האופטימית שמאפיינת את אנשי הענף נשמרת? "אני אופטימי", אומר כתר. "הגרפים באירופה מצביעים על צמיחה תיירותית, ואנחנו משוכנעים שהיא תלך ותגבר עם קצב ההתחסנות העולמית, לצד הסרת חסמים בין מדינות. כדי לשמור על אופטימיות אפשר גם להפסיק את נקודת הייחוס ל-2019, פשוט לשאוף להגיע למקום טוב יותר".

"אנחנו נכנסים ל-2022 עם אופטימיות ועם תקווה שעיתוי גלי התחלואה לא יפלו על עונות השיא, כפי שקרה השנה עם חגי תשרי", אומר ידגר. "אם המלונאים יגיעו עד לפסח בלי הגבלות, יש סיבה לאופטימיות - משום שהרבעון השני והשלישי מכריעים את גורל השנה.

"האופטימיות של מלונאי נצרת וירושלים תלויה במדיניות הכנסת תיירים, ונקווה שזה יקרה בקרוב. בכל מקרה, המדיניות של ישראל תפגע בתיירות הצליינית, משום שזה סגמנט שעובד בתכנון ארוך-טווח. ייתכן שעבורם 2022 כבר אבודה".

"חייבים להכיר בתייר הישראלי כפלח שוק לגיטימי, זה חשוב במיוחד לכלכלה בפריפריה"

פרופ' יניב פוריה, ראש המחלקה לניהול מלונאות ותיירות באוניברסיטת בן גוריון, סבור שהשנה החולפת צריכה להאיר את עיני משרד התיירות והממשלה, ולהוביל לשינוי גישה גורף. "בניגוד לכל השנים עברו, משרד התיירות אינו אחראי רק על התיירות הנכנסת, אלא גם על תיירות הפנים רוויית הפוטנציאל", הוא מסביר.

יניב פוריה / צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון

"אם תייר ישראלי יטוס 10 פעמים לדובאי, זה אומר שהוא יבלה פחות פה, ואת הכסף שלו הוא מבזבז במקום אחר. זו פגיעה אנושה למדינה. שנת 2021 הוכיחה לנו גם את הפער בין התמורה לכסף שמשלמים התיירים בישראל, ולכן על משרד התיירות לשפר את החוויה התיירותית בעכו, ביפו, בנצרת, בגולן ובתל אביב.

"נדרשת הכרה שהתייר הישראלי הוא פלח שוק לגיטימי, במיוחד לכלכלה בפריפריה. אם התיירנים יידעו לנהל נכון את החוויה התיירותית, התייר הישראלי ינפוש פה בארץ גם כשיפתחו השמיים ונטוס לחו"ל.

"בתקופות הטובות, התיירות בארץ היוותה 2.4% מהתמ"ג - זה יכול להיות כפול עם תיירות החוץ והפנים. עד היום הסגמנט התיירותי התנהל מתוך אנרציה, דרך האתרים הקדושים בירושלים והסיטי ברייק בתל אביב. ומה עם עוד דברים שיש לישראל להציע? אומרים שתל אביב היא עיר גלובלית? היא צריכה להיות גלוקלית. תל אביב, וכמוה ירושלים, צריכות לשפר את המוצר התיירותי ולהשקיע בפעילויות לתיירות משפחות. בברלין 78% מהתיירים הם תיירי פנים, והתייר הגרמני ממשיך להגיע כי מספקים לו חוויות חדשות".

פוריה שואף לשינוי מחשבתי עם ראייה ארוכת-טווח. "התיירנים והמלונאים הוזנחו במשבר האחרון, והאמירה של שר האוצר ליברמן למורי הדרך שימצאו מקצוע אחר מסמלת בדיוק את מה שחושבים במדינה על התיירות כמשאב וכפרופסיה. המסר שלי לעוסקים בתעשייה הוא לא להתייאש, משום שיש לתיירות מרכיב אדיר באיכות חיינו, והיא מהווה נדבך משמעותי בהוצאות של משקי הבית.

"אני מקווה ומאמין שיום אחד יבינו את התרומה הכלכלית של התעשייה הזו למדינה. מספיק שיסתכלו איך מדינות אחרות תומכות בה, כמו למשל בגרמניה שבה שילמו לעוסקים במלונאות רק כדי שלא ישנו עיסוק - ואולי יום אחד יישמו חלק מזה גם פה".

עוד כתבות

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

זהו הרבעון הטוב ביותר ל-S&P 500 מאז 2019 ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח